דוחות

הערכה שנתית 2022

ראש פרויקט:
שמואל רוזנר

משתתפים:
גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר

הערכה שנתית 2022

הרגיעה במגפת הקורונה הביאה לחידוש הנסיעות של יהודים, ביקורים הדדיים ותוכניות תגלית ומסע. המלחמה באוקראינה וקליטת פליטים יהודים, וכן עלייה ממדינות אחרות, בהן כאלה שניכרת בהן אנטישמיות גוברת, מחזקות את מעמדה של ישראל כמדינת מקלט לעם היהודי. המשבר באוקראינה אפשר גם שיתוף פעולה בין ישראל לבין ארגונים יהודיים בתפוצות על בסיס משותף ומוסכם של סיוע הומניטארי ליהודים ופליטים. בישראל, רוב גדול של יהודים חשים קרבה לכלל היהודים (כ-70%), ורוב מזהים עתיד משותף לכלל היהודים (64%).

במקביל, ניכרת הסתייגות נמשכת של ישראלים מניסיונות של יהודי ארה״ב להשפיע על מדיניות ישראל בעיקר בתחומי החוץ והבטחון, ועל פערי ציפיות בהקשר זה בין חברי שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי (רוב מקרב הצעירים היהודים בארה״ב סבורים שיש להם זכות לנסות להשפיע על מדיניות ישראל). נתונים נוספים מעידים על שחיקה בקשר לישראל בדור היהודי הצעיר בתפוצות, ועל הרחבת השיח הביקורתי על משמעותה של הציונות ואף דיון בלגיטימיות שלה. עם זאת, בשל חידוש תנופת המפגשים ומשמעותה הדרמטית של קליטת פליטים יהודים בישראל (2022 היא שנת שיא בעלייה בשני העשורים האחרונים) הסטנו את השעון לכיוון ״יציב״.

מגמות והמלצות

יש לפעול לנטרול מקסימלי של ההקשר הפוליטי (על פי עמדות אידיאולוגיות, ימין-שמאל) בניהול יחסי ישראל-תפוצות

הסבר: מטוטלת השלטון והפוליטיקה נעה כל העת מצד לצד, אך יחסי ישראל והתפוצות זקוקים ליציבות שאיננה מותנית בתנודות המטוטלת. יציבות כזאת קשה למצוא, בין השאר, בשל נטייה גוברת של יהודים לזהות את נושא הקרבה ליהודים אחרים כעוד נושא סטנדרטי של מחלוקת בין ימין ושמאל. כך, יהודים גם במדינות המערב (בדגש על ארה״ב) אבל לא פחות מזה גם בישראל (כפי שנראה בנתוני מדד הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי), מתייצבים על סקלת הקרבה ליהודים אחרים על פי זיהויים הפוליטי (מרגישים ״קרובים״ לתפוצות – ימין; ״רחוקים״ – שמאל). לתופעה זו שורשים עמוקים, שחלקם מהותיים, ושלא קל להתמודד איתם. עם זאת, יש להשקיע מאמץ חינוכי והסברתי כדי לסגור ככל האפשר את הפער הזה. מאמץ כזה יאמץ מודל של יחסים המתמקדים בשיח בין-קהילתי בנושאי תרבות, היסטוריה, מסורת, קיימות והייטק, וישאף לצמצם את העיסוק בסוגיות שנויות במחלוקת, המקשות על קיום קשרים בונים ומועילים לכלל היהודים (מתוך הבנה והשלמה עם כך שגם לאחר צמצום כזה, יהודים ימשיכו להתנהל מתוך מחלוקת עמוקה ביחס לשאלות עקרוניות חשובות).

יש להרחיב שת״פ יהודי גלובלי לטיפול ביהודי אוקראינה ורוסיה

הסבר: משבר המלחמה מייצר הזדמנות ליהודי העולם להתאחד סביב מטרה שאינה שנויה במחלוקת, ולסייע במאמץ משותף ליהודים במצוקה. מאמץ זה צריך להיעשות הן בערוצים פורמליים (ממשלת ישראל מול הארגונים הגדולים של יהדות העולם), והן בעידוד של ערוצים לא פורמליים (שותפות של מתנדבים, עמותות, קרנות, שלא דרך הממשלה או הארגונים הגדולים). עיקרו צריך להיות מושקע בהצלה פיזית של יהודים הנזקקים לכך, עידוד של עלייה לישראל, והשקעה בקליטת העולים בישראל ושילובם במרקם החיים הישראלי, תוך השקעה לא רק בהיבט הכלכלי של הקליטה, אלא גם בהיבטים חברתיים-חינוכיים, שיסייעו לעולים (עולי שבות, שלא כולם יהודים הלכתית) להשתלב בתרבות הרוב היהודית בישראל.

הקודםהבא