דוחות

הערכה שנתית 2022

ראש פרויקט:
שמואל רוזנר

משתתפים:
גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר

הערכה שנתית 2022

השנה החולפת העצימה את האי וודאות הגיאופוליטית המשפיעה על ישראל ועל העם היהודי. האתגרים הניצבים בפניה של ישראל נעשים תובעניים יותר, על רקע התחרות הבין-מעצמתית, שהחריפה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. עם חתימת ההערכה השנתית מתנהל קרב להכרעת גורל המו"מ על חתימת הסכם גרעין מחודש בין המעצמות לבין איראן. בין אם יושג הסכם כזה, למורת רוחה של ישראל, ובין אם לא, ישראל תיאלץ להתמודד עם האיום האיראני בזירה גיאופוליטית סבוכה לתמרון. אם ייכשל הניסיון להגיע להסכם, איראן כנראה תאיץ את מאמציה להצטייד בנשק גרעיני, כאשר במקביל צפויה הגברה במאמצי הסיכול של ישראל והחרפת העימות.
ביחסים עם העולם הערבי בלטו מספר התפתחויות מעודדות: חיזוק הקשרים עם מצרים, קיום פסגת הנגב בהשתתפות ארבעה שרי חוץ ערביים, ביקורים ברמות בכירות, שימור הסכמי אברהם (וגם הפשרה ביחסים עם טורקיה).

לצד זאת, בזירה הפלסטינית נראה כי ההרתעה שיצר מבצע 'שומר החומות' הולכת ונשחקת. בעוד אבו-מאזן נחלש והאפשרות שירד מן הבמה קרובה מתמיד, חמאס ממצב את עצמו כמגן ירושלים ומנסה להצית את יו"ש ולגרור גם את ערביי ישראל לפעילות עוינת נגד ישראל.

בשנה החולפת נותרו בעינם האיומים על ישראל ולא מסתמנת תפנית שמבטיחה פתרון לבעיותיה האסטרטגיות היסודיות. המצב עלול להתפתח למשבר אלים בכל הזירות. ביחסים עם ארה"ב נטועות סוגיות שעלולות להתגלות כמוקדי מחלוקת (איראן, הפלסטינים, אוקראינה, היחסים עם רוסיה ועם סין). יכולת התמרון המדיני של ממשלת ישראל מוגבלת פוליטית. הסכנה המתמדת ליציבות הקואליציה אינה מועילה לביצור חוסנה האסטרטגי של ישראל. המצב הגיאופוליטי דינמי. עם זאת מאחר שהשינויים שהתרחשו בשנה האחרונה פועלים הן בכיוון שלילי והן בכיוון חיובי, אנו מותירים את המחוג כפי שהיה בשנה שעברה, באיזור ה״בעייתי״.

מגמות והמלצות

יש להעמיק את הדיאלוג עם יהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית על סיוע בקידום עמדותיה של ישראל בסוגית איראן

הסבר: כשני שליש מיהודי ארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית ושיעור דומה ביטאו ומבטאים תמיכה במדיניות הנשיאים אובמה וביידן בסוגיית הגרעין האיראני 2.

הנאמנות של ציבור זה לנשיא ברורה (63% אחוזי תמיכה בקרב היהודים, גבוה בהרבה מאשר בציבור האמריקאי הכללי), ולכן אפשר להפיק תועלת מפעולה שלהם מול הממשל והקונגרס לקידום מרכיבי מדיניות שבהם יש חפיפה – גם בראייתם – בין האינטרס הישראלי ובין האינטרס האמריקאי. במקרה שייחתם הסכם גרעין עם איראן, ישראל תחשוש שתחת מטריית ההסכם איראן תמשיך להתקדם בחשאי ליצורו של נשק גרעיני ותמשיך בחתרנותה האזורית והכול תוך שימוש במשאבים שתוכל לצבור עקב הסרת הסנקציות. במקביל, ישראל עלולה להיתקל בלחצים אמריקנים שלא לפעול נגד איראן כדי לא לסכן את ההסכם. במצב כזה יש לנסות לגייס יהודים דמוקרטים תומכי ישראל לקידום מהלכים שיבטיחו יתר הקפדה על מימוש ההסכם תוך חיזוק עוצמתה של ישראל. במקרה שלא ייחתם הסכם, יש לגייס יהודים אלה להנעת המערכת הפוליטית לפעילות שתמנע מאיראן הצטיידות בנשק גרעיני ותבלום את חתרנותה האזורית. ניהול דיאלוג מעמיק עם הציבור היהודי הדמוקרטי נדרש גם כדי לעורר מחדש את עניינה של יהדות ארה"ב באתגרים שבפניהם ניצבת ישראל.

יש להימנע ככול שניתן ממהלכים שיציתו תסיסה בצד הפלסטיני, ולפעול לקיום דיאלוג קונסטרוקטיבי עם הרשות הפלשתינית

הסבר: מבצע עלות השחר נגד הג׳יהאד האיסלמי בעזה, וכן פיגועי טרור ברחבי ישראל ואלימות בהר הבית, מעידים על האי וודאות בזירה הפלסטינית. חמאס שומר בדרך כלל על הפסקת האש בגבול עזה ובחסותה בונה את כוחו. דעיכת מעמדו של יו״ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן והמאבק על ירושתו מוסיפים לאי יציבות. ממשל ביידן הבהיר שאינו עומד לדחוף לחידוש המו"מ על הסדר קבע, מה שעלול היה להצית משבר עמוק עם ממשלת ישראל. במקביל, הן בשל התכנות נמוכה להצלחה והן בשל מחלוקות פוליטיות, מדיניות ממשלת ישראל היא לא ליזום שום מהלך מדיני מול הפלסטינים (מציאות שמסייעת לגורמים המבקשים להטיל על ישראל את האשם להמשך הסכסוך). בהתאם, יש להימנע מיצירת משברים מיותרים, בדגש על מהלכים שייראו לממשל כניסיון ישראלי לסכל אפשרות של פתרון מדיני עתידי.

הרחבת והעמקת שת״פ בעקבות הסכמי אברהם הן משימה ממשלתית, שיש לגייס אליה גם את יהדות העולם

הסבר: הסכמי אברהם שינו את פני המזרח התיכון. הן הידקו את ״ברית המתונים״ של מדינות החותרות ליציבות אזורית, פתחו אפשרויות של שיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגי, מדעי ותרבותי, ומעל לכל חיזקו את הלגיטימציה הפומבית לישראל בעולם הערבי. להסכמים אלה חשיבות גם עבור העם היהודי, לא רק בהיבט של חיזוק מדינת ישראל, אלא גם בהקשר של שיח יהודי-מוסלמי פתוח, ידידותי ועירני. ראוי שלצד הצעדים שממשלת ישראל נוקטת כדי לחזק עוד יותר את ההסכמים ומשמעותם – והחתירה המתמדת להרחבת המעגל, בעיקר בצירופה של ערב הסעודית למעגל ההסכם – גם קהילות יהודיות בעולם ינקטו צעדים שיש בהם כדי לתרום לחיזוק ההסכמים. כך, גם בפעילות לובי פוליטית במדינות השונות (בעיקר בארה״ב) להטמעת חשיבות ההסכמים והתמיכה בהם, וגם בדיאלוג ישיר עם המדינות שהצטרפו למעגל ההסכמים.

הקודםהבא