ראש פרויקט:
שמואל רוזנר
משתתפים:
גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
העם היהודי התמודד השנה עם שינויים במספר זירות מרכזיות שהשפיעו על מצבו1:
גיאופוליטיקה: המלחמה באוקראינה מעצימה את המגמות המערערות את "הסדר העולמי" ומשליכות על מעמדה הבינלאומי של ארה"ב ועל עתידה של אירופה. נמשכים מאמצי ארה״ב ובעלות בריתה להגיע להסכם גרעין עם איראן (שקווי המתאר שלו אינם לרוחה של ישראל). שיפור ניכר ביחסיה של ישראל עם מספר שכנות ערביות, אך במקביל ניכרת התקרבות בין מדינות אלו לאיראן, לצד התפרצות גל טרור של פלסטינים.
תמורות פוליטיות: המערכת הפוליטית בישראל טרם התייצבה. בתחילת נובמבר יצאו אזרחי ישראל להצביע בבחירות בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים. המערכת הפוליטית האמריקאית נערכת לבחירות אמצע ואפשרות לקונגרס לעומתי על רקע פסיקה דרמטית בעלת משמעותיות חברתיות-תרבותיות בנושא הפלות. בצרפת נרשמה התחזקות של הימין הרדיקלי.
חברה: כמו בשאר העולם, גם בישראל ניכרת השפעתן של הרשתות החברתיות, המערערת את האמון במוסדות השלטון, מקטבת את השיח הציבורי ומובילה לשלילת לגיטימציה (הדדית) של הממשלה ושל המחנות הפוליטיים. הקיטוב העמוק ניכר גם במרחבי השיח הנוגעים לישראל וליחסי ישראל-תפוצות. מעורבות של ערבים ישראלים בפיגועים בישראל, וכן הדגש על מאבק באלימות בחברה הערבית, ממשיכים להעיד על שבריריות היחסים בין יהודים ללא יהודים. התסיסה המחודשת בזירה הפוליטית מציפה מחדש יחסים מתוחים בין ימין ושמאל, חילונים ודתיים-חרדים.
אנטישמיות: נמשכים הדיווחים על מגמת עלייה בתקריות אנטישמיות במדינות שונות. צעירים יהודים מדווחים על ״הורדת פרופיל״ יהודי בשל חשש מפגיעה במעמדם החברתי. בקהילה היהודית ניכרת מחלוקת, בעיקר בקרב הדור הצעיר, על משמעותה של ״אנטי ציונות״ בהקשר לאנטישמיות.
דמוגרפיה: בעקבות הקונפליקט באוקראינה, האצה של קצב ושיעור העלייה מאוקראינה ורוסיה. שיעור העלייה מרוב המדינות חוזר לאט למצבו לפני מגפת הקורונה. קצב גידול האוכלוסייה היהודית בתפוצות מאט.
מגפת הקורונה: התאוששות ניכרת בביקורים של יחידים וקבוצות יהודיות בישראל.
זהות יהודית: המשבר באוקראינה מאפשר להבחין בפער בין ישראל לבין התפוצות בנוגע לעמדות על מוסר והישרדות יהודית. בישראל ניכרה (לפחות בתחילת המשבר) העדפה לאוריינטציה "שבטית", הן בהקשר לשמירת הקשרים עם רוסיה (בגלל האינטרס הישראלי), והן בהקשר לקליטת פליטים (העדפה לזכאי שבות). בארה"ב חודשה המסורת היהודית האמריקאית של יישוב מחדש של פליטים וסיוע לקהילות נרדפות. בקהילות אלה טושטשה ההבחנה בין יהודים ללא-יהודים והדגש היה על המרכיב האתי-אוניברסלי בחובת היהודים לדאוג לקבוצות נרדפות.