דוחות

הערכה שנתית 2022

ראש פרויקט:
שמואל רוזנר

משתתפים:
גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר

הערכה שנתית 2022

מדד ישראל-תפוצות: שחיקה בדור הצעיר

ביחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות היה שיפור מסוים השנה. חילופי השלטון בישראל ועלייתה של ממשלה קשובה יותר לדאגותיה של הקהילה היהודית בארה”ב (לפחות ברמה ההצהרתית), הפיחו תקווה לשיפור היחסים גם בצעדים מעשיים, בוודאי בקרב היהדות הממסדית.

במקביל, המשבר באוקראינה עורר את העולם היהודי, והביא לשורה של שיתופי פעולה בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, לבין ארגונים יהודיים מרכזיים, למען יהודי אוקראינה ורוסיה.
לצד מגמה זו של שיפור ביחסים, מגמות היסוד וזרמי העומק המאפיינים את היחסים בשנים האחרונות לא השתנו. במדד הקשר בין ישראל לתפוצות, שמשרד התפוצות מפרסם בחמש השנים האחרונות, הכולל ציון המשקף את עמדות הציבור הישראלי ביחס לתפוצות, לא חל שינוי. כמו כן נאספו נתונים נוספים על מגמת התרחקות של בני ובנות הדור הצעיר של יהודי ארה”ב הלא אורתודוכסיים מזהותם היהודית וממדינת ישראל. למגמה זו נקדיש את עיקר הפרק.

צעירים יהודים בארה”ב וישראל

יחסה של הקהילה היהודית בארה”ב לישראל מושפע גם, אך לא רק, מהמתרחש בישראל. בהיבט זה, יש משמעות למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון ולמתרחש במרחב עתיר המתח של יחסי דת ומדינה. מעבר לכך, הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית הפכה למעקש בשולי הקהילה היהודית בארה״ב. ההקצנה הפוליטית של חלק מהצעירים היהודים הפרוגרסיבים בצפון אמריקה, לצד תהליכים שעוברים על הקהילה היהודית, כבר משפיעים, ועלולים להשפיע באופן עמוק יותר, על התמיכה במדינת ישראל.

בקרב רוב בדור הבוגר של יהודי ארה״ב, ישראל היא רכיב מרכזי בזהות. בין אם הם תומכים במדיניות ישראל או כועסים עליה, היהודים עדיין חשים מחויבות לפרויקט הציוני, ומארגנים את הזהות היהודית שלהם גם סביבו. לעומת זאת, ההזדהות והתמיכה בישראל בקרב בני הדור הצעיר הולכת ונשחקת, בד בבד עם שחיקה בזהות היהודית.

בשנתיים האחרונות נעשו שני סקרים משמעותיים הממפים (גם) את יחסם של צעירים בארה”ב לישראל. האחד הוא סקר פיו שהתפרסם באמצע שנת 2021, והשני הוא סקר הועד היהודי-האמריקאי (AJC) שהתפרסם באפריל 2022. בשני הסקרים ניתן להבחין במגמות מדאיגות הנוגעות ליחסם של צעירים יהודים לישראל.

סקר פיו (מאי, 2021), הסקר המעמיק והמקיף ביותר של ליהודים בארה”ב1 מצא כי הצעירים בני ה- 18-29 מתייחסים באופן שונה לישראל לעומת בני שכבות הגיל המבוגרות יותר.

ככל שניתן להשוות בין הסקרים, ירידה בזיקה לישראל ניכרת גם למול נתוני הסקר הקודם של פיו מ-2013 2 כך לדוגמה, רק 54% מהצעירים מרגישים שיש להם משהו משותף עם יהודים בישראל (לעומת 66% מבני שכבת הגיל הבוגרת ביותר); רק 48% מרגישים שיש להם קשר רגשי לישראל (לעומת 67% מהבוגרים ביותר, ו-61% שחשו כך בסקר פיו מ-2013); 27% סבורים שקשר לישראל לא חיוני לזהות היהודית שלהם (לעומת 8% בין הבוגרים ביותר); ורק 27% מתנגדים לתנועת החרם על ישראל. בנוסף, לפי סקר פיו (2021), כ-40% מהצעירים היהודיים מגדירים את עצמם כ״יהודים ללא דת״ (הם משיבים ״אין לי דת״ לשאלה מה דתם, ו״כן״ לשאלה האם הם יהודים באופן שאין לו קשר לדת). בקרב היהודים בני הקבוצה הזו, רק 27% סבורים שדאגה לישראל היא מרכיב משמעותי בזהות היהודית (לעומת 45% בסקר פיו מ-2013). 67% מהם אומרים שאין להם דבר משותף עם יהודים בישראל. מבין בני ובנות קבוצה זו, רק 15% ביקרו בישראל. זו קבוצה ששיעורה בקרב הצעירים גבוה.

הסקר האחר, שהתמקד בצעירים היהודים בארה"ב (ובישראל) הוא זה של ה-AJC3 . הסקר בדק את יחסם של בני ה-25–40 בארה"ב לישראל, ואת יחסם של בני אותה שכבת גיל בישראל לקהילה היהודית בארה"ב.

בסקר הבודק את יחסם של צעירים אמריקאים לישראל, שיעור של כ-25% מתאפיין ביחס מנוכר לישראל, ובנכונות 'לשלם' בתמיכה בישראל בכדי לזכות ללגיטימציה בקבוצת היחוס שלו, שרובה כנראה ביקורתית כלפי ישראל. כך, ל-41% מהצעירים האמריקאים לא חשוב הקשר עם ישראל; 26% מהם סבורים שלבדל את עצמם מישראל כדי לזכות לאהדת חברים זה בסדר; 27% אומרים שהאקלים האנטי-ישראלי בקמפוסים גרם להם לחשוב על מחויבותם לישראל; 22% סבורים שהקשר בין יהדות ארה"ב לישראל לא חשוב במיוחד; 25% לא חשים שיש להם אחריות כלפי היהודים בישראל.

תמונת ראי של הסקר הזה הוא סקר שנעשה באותה קבוצת גיל בישראל ואשר בדק את מידת הקשרים והזיקות שחשים היהודים בישראל כלפי הקהילה היהודית בארה”ב. ככלל, ניתן לומר שהתמונה המצטיירת בישראל חיובית יותר. כך לדוגמה, בשאלה (הזהה) על חשיבות הקשרים בין הקהילות, רק 6% מהישראלים ענו ששימור הקשרים אינו חשוב בעיניהם (לעומת 41%! מהאמריקאים). אכפתיות כלפי הקהילה היהודית האמריקאית בישראל מתגלה גם בהקשר לעלייה באנטישמיות בארה”ב. 60% מהמשיבים אמרו שהם מקדישים תשומת לב רבה לסוגיה הזו. עם זאת, הישראלים מבטאים רמה נמוכה יותר של נכונות לערבות הדדית לעומת האמריקאים. לשאלה על אחריות לבני הקהילה האחרת, רק 42% מהישראלים ענו כי הם חשים אחריות ליהודים בארה”ב, לעומת 58% מהאמריקאים שחשים אחריות לישראל.

הסיבות למגמה

מהן הסיבות לשחיקה בזיקתו של הדור הצעיר למדינת ישראל (מעבר לשחיקה בזהותו היהודית)? דומה כי האתגרים של כלל הקהילה היהודית בארה”ב משפיעים באופן משמעותי אף יותר על הצעירים היהודים:

האתגר הפוליטי: המערכת הפוליטית בארה”ב השתנתה. המרכז, שפעם היה ליבת המערכת הפוליטית הולך ונשחק, והקצוות הולכים ומתחזקים. מימין, קולות של עליונות לבנה, שבעיניה כל מה שלא לבן ונוצרי הוא רע, כבר לא בלתי לגיטימיים. משמאל, תנועת Black Live Matters (BLM), התנגדות לכל מי שהוא ״פריבילגי״ ולכן מדכא, ותרבות הביטול, הופכים כל דיון ענייני לשיח זהויות שיש בו טובים-מסכנים (אפרו, פלסטינים) ומולם רעים-לבנים, ובהם גם היהודים וישראל.

המציאות הזו שוחקת את מידת ההזדהות של הקהילה היהודית בארה”ב עם ישראל. רוב גדול של היהודים בארה”ב (71%) תומכים במפלגה הדמוקרטית. ההקצנה של הפוליטיקה האמריקאית, שבאה על חשבון הכוחות המרכזיים, מותירה את הציבור היהודי הליברלי נאבק ללגיטימציה ולאהדה פוליטית ששוב איננה ברורה מאליה, כבעבר. הדילמה שלהם קשה. חלקם פרוגרסיבים, שלעולם לא יעברו לימין האמריקאי. מצד שני, הצטרפות לשמאל הקיצוני משמעה הורדה של פרופיל הזהות היהודית, וויתור על התמיכה בישראל והודאה בעוולות (שהם אחראים להן מתוקף היותם חזקים ועשירים). התוצאה היא שהמיעוט היהודי הקטן, שנהנה מהשפעה ניכרת, מתנהל באווירה מורכבת יותר, כשהפוליטיקה, מימין ומשמאל, מאיימת על מעמדו החברתי-פוליטי. במציאות הזו, לצעירים היהודים המגבשים את זהותם קל יותר ובמקרים רבים גם ‘נכון’ יותר באווירת הקמפוסים, להזדהות עם הקצוות הפוליטיים.

האתגר הזהותי: במשך שנות דור הזרמים, רפורמים, קונסרבטיבים ובאופן פחות גם האורתודוכסים הובילו את הקהילה היהודית בארה”ב. בדור הבוגר המצב לא השתנה משמעותית אבל בדור הצעיר רוב היהודים הלא אורתודוכסים ‘לא מזדהים’ (non denomination) עם אף זרם. המשמעות של אי-הזדהות זו כפולה. חלק מהצעירים, ששיעורו לא ברור, אבל לא גדול, מפתחים זהות יהודית מסוג חדש. אלא שנראה שבמקרה של רוב הצעירים התהליך הוא של שחיקת הזהות היהודית.

הגורמים למציאות הזו מגוונים ושנויים במחלוקת. יש הסבורים שמציאות יהודית פלורליסטית מדי היא שאפשרה התפתחות זו. אחרים סבורים שמדובר בתהליך טבעי למיעוט שחי בחברת רוב פתוחה. אבל ברור שגם התהליכים הפוליטיים משפיעים על המגמה הנצפית כיום. נערים ונערות המתחנכים בקמפוסים מובילים בארה”ב ניצבים מול בחירה אכזרית בין השתייכות לצד ‘הנכון’ של הפוליטיקה והחברה, תוך שחיקה של הזהות היהודית שלהם.

האפשרות האחרת הניצבת בפניהם היא שימור וביטוי מובהק של זהותם, תוך ספיגת גינויים, בשמה של זהות יהודית-פרטיקולרית שלא תמיד הם מכירים אותה ומזדהים איתה. בהקשר הזה, ישראל היא עבורם הסמל המסוכן והמורכב ביותר. אם לזהות יהודית כשלעצמה עדיין יש לגיטימציה בשמאל האמריקאי, הלגיטימציה לישראל כמדינת לאום יהודית נשחקה משמעותית, והיחס אליה ביקורתי וחריף. הזדהות, פנימית-זהותית, עם ישראל, וודאי הזדהות חיצונית עימה, הם עבור כרבע מהצעירים האמריקאים, צעד אחד רחוק מדי.

האתגר הפיזי-אנטישמיות: עשרות שנים אחרי השואה, כשזכרה הולך ומועם, האנטישמיות מרימה ראש גם בארה”ב. מספר התקריות האנטישמיות עלה בשנתיים האחרונות וכך גם החשש של יהודים מפני אנטישמיות. 90% מהיהודים סבורים שהאנטישמיות היא בעיה בארה”ב (עוד נתונים על כך במדד האנטישמיות, בעמודים 73 – 79).

אנטישמיות שמתבטאת בשנאת ישראל ובשלילת זכותה להתקיים, מזהה יהודים אוטומטית עם ישראל, ומפנה נגדם את האש. בשמאל האמריקאי הרדיקלי יהודים כבר לא תמיד רצויים. ביטויי אנטישמיות, כמו תלישת מזוזות וחילול תשמישי קדושה במעוזי שמאל, נעשים נפוצים הרבה יותר. גם המציאות הזו מהווה תמריץ נוסף לצעירים לרופף את הקשר ליהדותם.

הערות

1. https://www.pewresearch.org/religion/2021/05/11/jewish-americans-in-2020/

2. https://www.pewresearch.org/religion/2013/10/01/jewish-american-beliefs-attitudes-culture-survey/

3. https://www.ajc.org/Jewish-Millennial-Survey-2022/Israeli-Jewish-Millennials

הקודםהבא