ספריית מאמרים / Radio

גלי צה"ל- ראיון עם ידידיה שטרן

דיון בעניין סוגיית קליטת הפליטים מאוקראינה האם מדינת ישראל כמדינת היהודים צריכה לקלוט לצמיתות גם אזרחים אוקראינים שאינם יהודים מכורח הנסיבות הטרגיות? משתתפים בדיון פרופסור ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת משרד העלייה והקליטה, משרד התפוצות, הסוכנות היהודית, משרד הפנים,

 

ענבל גזית : הפעם השאלה הקשה היא כזו שכמעט כל המדינה מדברת עליה, במידה רבה של צדק. תשובות רק אין כל כך חד-משמעיות.
שי פירון : לא בטוח, אבל בכל אופן אני חושב ש… אני גם רוצה, אני גם רוצה להגיד שאני כמובן תוך כדי הריאיון נדבר על זה יותר לעומק, אבל אני גם רוצה להגיד שברגעים כאלה, לא תמיד צריך להיות רק שכלתניים, לפעמים גם יש מקום לרגשות ולתחושות, בטח בתוך האירוע עצמו, זה הערה ראשונה. והערה שנייה, השאלה הזאת שבין היותנו מדינה יהודית שרוצה להיות בית לאומי לעם היהודי ועוד כהנה וכהנה וחוק השבות, ומצד שני, אסונות שמתרחשים בעולם, מאתגרת אותנו והסיפור הזה עכשיו של קליטת פליטים,
ענבל גזית : ונגיד אסונות בעולם כבוגרי אסון, אנחנו…
שי פירון : את זה אני רציתי.
ענבל גזית : בוא נדגיש.
שי פירון : כבוגרי האסון.
ענבל גזית : כן.
שי פירון : אז זהו, אז זימנו לקטע הזה שניים. אחד, אני חייב להגיד לך, אני מתרגש לדבר איתו כי אני מצד אחד נורא נורא אוהב אותו ומצד שני לא דיברנו המון המון המון זמן והוא איש מקסים. בוקר טוב פרופסור ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ונשיא המכון למדיניות העם היהודי.
פרופ' ידידיה שטרן : בוקר טוב, הרב שי, בוקר טוב ענבל.
שי פירון : ידעתי שהוא יענה לי רגוע, שאני אתלהב כזה ואני אגיד, איזה כיף אני שמח לפגוש אותו ואז הוא ייבש אותי ויגיד כזה, בוקר טוב … בוקר טוב לעורך דין דוד פטר, חוקר בפורום קהלת.
עו"ד דוד פטר : בוקר טוב.
שי פירון : פרופסור שטרן, זה לא קצת גזעני חוק השבות?
פרופ' ידידיה שטרן : חוק השבות לא גזעני משום שמותר לכל קבוצה להחליט את ההגדרה של הגבולות שלה. הגבולות שלנו, של המועדון היהודי נקבעים על פי ההשתייכות ליהדות וצריך לזכור שזה לא קשור לגזע, משום שכל אדם בעולם מכל גזע שהוא, יכול להחליט שהוא רוצה להיות יהודי ועל פי הכללים המקובלים הוא יהיה יהודי וברגע הזה הוא מוזמן אלינו, לא רק כפליט אלא כאזרח מלא מהשורה, כמוכם, כמוני. אז גזענות אין פה.
שי פירון : אני רוצה לשאול אותך עורך דין פטר, אתה מתעסק לא מעט בסוגיית מדיניות ההגירה של ישראל, או בהיעדר מדיניות ההגירה של ישראל אם אני אומר את זה כך. ואני רוצה לשאול אותך, לו עכשיו אתה שרת הפנים ופורצת סתם, לתאר איזה אירוע דמיוני, מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ויש פליטים, שני מיליון פליטים. מה אתה עושה אילו אתה שרת הפנים?
עו"ד דוד פטר : אני קודם כל רוצה רק להעיר, אמרת שאני עוסק בהיעדר מדיניות. אני בהחלט חושב שלפחות לפי הדין הקיים, שאני גם תומך בו, יש למדינת ישראל מדיניות הגירה מאוד ברורה, יש מסלול ירוק אחד בלבד כרגע בדין הישראלי להתאזרחות וזה חוק השבות על נספחיו והגירת נישואים באמצעות התאזרחות של בני זוג. כלומר יש לנו איזושהי תפיסה כללית כמו שהקדים גם פרופסור שטרן, על מי אנחנו רוצים שיצטרף לקבוצה שלנו. אז קודם כל יש לנו איזושהי מסגרת כללית. אני באופן אישי בהחלט תומך במתווה של השרה שקד, אני חושב שמדובר במתווה אחראי מאוזן ושקול. אני רק רוצה להדגיש, אולי משהו שקצת נעלם מהשיח, על פי הנתונים עד כה, פי שניים אזרחי רוסיה ביקשו להגיע לכאן תוך כדי הקרבות מאשר אזרחי אוקראינה, ואנחנו צריכים גם לזכור שייתכן שבמצב הפוליטי הנוכחי, גם לא יהיה להם מקום אחר להימלט אליו, ופוטנציאל עליית השבות מאוקראינה הוא כ-200 אלף זכאי שבות, מרוסיה אנחנו מדברים על פי שניים או אפילו למעלה מכך, כלומר ייתכן מאוד שאנחנו ניצבים בפני אחת העליות הגדולות ביותר בתולדות המדינה, אולי המהירה ביותר ואנחנו צריכים להיערך לכך…
שי פירון : אתה אבל, אתה בורח רגע לשאלה היהודית ואני רוצה שנגיע אליה עוד רגע אחד. כן, ענבר, רצית…
ענבל גזית : כן, לא, אני אומרת, עם כל הכבוד והיהדות כבודה במקומה מונח, אבל למשל, אם אני חושבת על מדיניות הגירה שאני מכירה מארצות הברית, פליטים שנמלטים מאימה של אפילו פשע, לא מלחמה, מקבלים הזדמנות להגיע לארצות הברית ומקבלים אותם בזרועות פתוחות יחסית, תלוי מי הנשיא באותו שלב. אצלנו לא מדובר בדברים האלה, אני הכי בעד מדינה יהודית, הכל טוב ויפה, כרגע אירופה בוערת ואנחנו מעזים, אנחנו מעזים להגיד, לא תבואו אלינו אם אתם לא יהודים? אם לא תתגיירו?
עו"ד דוד פטר : אז אני מבקש לתקן אותך. כל מי שמגיע לכאן הוא למעשה מגיע לכאן מנמל תעופה אירופי, כאשר האיחוד האירופי נתן להם 3 שנות אשרה כולל היתר עבודה וזכויות סוציאליות בסיסיות, לכן כאשר הוא מגיע לכאן יש כאן ברירה של מדינות היכן להתיישב. עכשיו, היות שגם על פי אמנת דבלין שהיא אמנה שמחייבת את כל האיחוד האירופי, כל אדם שמגיע לשטח מדינה אירופית צריך להירשם במקום הראשון שאליו הוא הגיע, לכן אנחנו מדברים פה על שאלה אחרת לחלוטין, על מהי המדינה שבה ישתקע אותו נמלט. במדינת ישראל…
שי פירון : אני רוצה לשאול אותך…
עו"ד דוד פטר : אני רק במשפט אחד.
שי פירון : כן, בבקשה, בבקשה.
עו"ד דוד פטר : רק משפט אחד. אני רק אומר, אנחנו כמו שאמרתי קודם לכן, אנחנו נערכים פוטנציאלית לקליטה של מאות אלפי זכאי שבות. אני חושב שהמתווה של השרה שקד הוא בהחלט אחראי ואנחנו צריכים לנקוט פה במדיניות שגם לוקחת בחשבון את דורות העתיד, שאנחנו משאירים להם מדינה שבה העם היהודי מקבל מימוש לזכויות הלאומיות שלו.
שי פירון : פרופסור שטרן אני רוצה לשאול אותך שאלה שאני חושב שאתה הכי מתאים להישאל בה. קודם כל אני רוצה לשאול, סתם, לא הצלחתי להבין האם זה רק אפס או 100? האם מדובר פה רק באזרחות או אי הגעה, האם אין איזה דרך של שהייה זמנית, מוסרית, של איזה עד יעבור זעם, חצי שנה, לשקם, לאפשר. למה זה צריך להיות ב… או אזרח ואז מאיים לכאורה על המדינה היהודית… אבל השאלה היותר עמוקה, זה איך אתה מתמודד עם השאלות המוסריות? אני מבין את ההיבט המשפטי, אבל יש כרגע אתה יודע, אתה ואני יודעים שבגבולות, בעיקר מי שנמצאים זה נשים וילדים. לא נמצאים שם גברים כי הגברים האוקראינים יש עליהם צו איסור יציאה מארצם. מדובר בנשים וילדים. וכשאתה ואני, אני מקבל את הדברים לו יצויר שאומר העורך דין פטר אבל שאני רואה את התמונות מנתב"ג אתמול, אני מתכווץ ואני שואל את עצמי האם לא קורה לנו משהו, אין איזה רגע בחיים שבו למוסר יש משקל יותר גדול מאשר למדיניות?
פרופ' ידידיה שטרן : בהחלט, ואני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על השאלה, על הטרגדיה שדופקת לנו על הדלת ולהבין שמה שרואים על אמריקה הוא אחריות של כולנו כקבוצה וכבני אדם. ואני רוצה להסתכל על הסוגיה לא רק דרך העיניים של אמנת דבלין, אלא דרך העיניים של ישעיהו, ירמיהו, עמוס. אילו הם היו יושבים כאן מה הם היו מייעצים לנו. אכפת להם מן הסתם מכך שהלאומיות שלנו תישאר יהודית, לא תחת שום ספק, אבל הם היו מזכירים לנו שכולנו מהגרים או בני מהגרים. אנחנו מתקרבים לרגע שאנחנו זוכרים את יציאת מצרים שזה ההיסטוריה של הפליטות ושל ההגירה ואנחנו זוכרים את הפסוק וגר לא תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים ומדובר פה על גר רש"י מסביר, גר זה אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת. על זה אנחנו מדברים ועכשיו השאלה היא, איך אנחנו עומדים מול האתגר. אני רוצה לומר, בעיניי שתי משמעויות גדולות יש למדינת ישראל, האחת, שזו סיבת הקיום שלנו, זה לתת מקלט ליהודים, וכאן כולנו מסכימים שאנחנו צריכים לפתוח את השער בפני יהודים וגם בפני מי שאינם יהודים אבל הם קרובים של יהודים והם זכאי חוק השבות. אבל יש עוד חשיבות לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, והיא קשורה ליכולת של יהודים, פעם ראשונה אחרי אלפיים שנה, לקחת אחריות על החלטות פוליטיות ציבוריות, איך מתנהלת משטרת הגירה של מדינה שהיא לא רק דמוקרטית אלא גם יהודית, האם היא עושה באמת את ההבחנה בין יהודים לבין כל העולם בצורה חדה, ואומרת, אנחנו לא ניתן פה לאף אחד להיכנס, או היא מסתכלת על טרגדיה ענקית שמתחוללת מסביבנו ואומרת, יש לנו חלק בה, אנחנו מוכנים להיות חלק מהאחריות של הטרגדיה. המשמעות איננה פתיחה אין סופית של השערים וכאן אני מסכים עם עורך דין פטר ועם אחרים, אנחנו לא יכולים לעשות הכל בעצמנו, לאבד את עצמנו, אבל אנחנו צריכים לעשות את חלקנו, חלקנו פר-קפיטה וחלקנו באופן יחסי, ואני חושב שההיסטוריה של העבר והעתיד, מסתכל על הרגע הלאומי הזה ואומר, איך אתם מתנהגים מוסרית, בלי קשר להרחבות משפטיות. וכאן יש מקום גדול לגיוס ציבורי המוני, זה לא רק הרב שי, זה לא רק נפתח להם את השער. נכנסו, מה עושים איתם? מה אתה ואני וכולנו עושים בליל הסדר הקרוב? האם אנחנו פותחים, לא באים אליהם עם סל מצרכים למרכז קליטה, אלא פותחים את ליל הסדר הפרטי שלנו בבית ואומרים למשפחה, שזה כמו שאמרת בלי, בדרך כלל, בלי אבות, אומרים, בואו תצטרפו אלינו גם אם אתם לא יהודים. אני רוצה להזכיר שבאלטנוילנד של הרצל, הוא מתאר שם את ליל הסדר בארץ ישראל, כמובן לא במדינה כי לא הייתה. וסביב ליל הסדר הוא מושיב אנשים שאינם יהודים ומספר יחד איתם את סיפור החרות הגאולה, שעם ישראל הביא לעולם. פה נפתח את ליל הסדר הקרוב לכל אלה שמגיעים לכאן, יהודים ולא יהודים, ניתן להם סוג של … חברתית, זה עניין אישי, זה לא רק מדיניות, זה לא רק איילת שקד, זה מה אתה ואני עושים ועלינו המלאכה, לכך נועדנו.
שי פירון : קודם כל, אני חייב לומר שאני ככה, הותרתי אותי פעור פה כי אחד הדברים שאני מתכתב איתם הכי הרבה בימים האחרונים זה מי יבוא אליי. אז כאילו ברוך שכיוונתי,
פרופ' ידידיה שטרן : כן.
שי פירון : כן. עורך דין פטר, כן בבקשה, כן.
ענבל גזית : אני פשוט שואלת ביחס לזה, זה עוד פעם אנחנו נכנסים אולי במצב חירום לפאזה היהודית המוכרת של צריך לחשוב ולדון ולנסח יחד ופה אנחנו נופלים במתן מענה, פרופסור שטרן שהוא מיידי, שהוא נדרש עכשיו. ואז מה, מישהו צריך לקבל החלטה, מה יהיה עם זה?
פרופ' ידידיה שטרן : נכון. צריכים מדיניות, אני מסכים לחלוטין שאי אפשר להשאיר את הכל לכוחות השוק, במובן הזה שמי שיגיע יתקבל פה. צריכים מדיניות, אפשר להתווכח על השאלה האם המספרים שנקטה השרה שקד בשמנו הם המספרים הנאותים. אני רוצה עוד להדגיש שבניגוד למדינות השונות בעולם שמקבלות פליטים או תחת ויזה או במעמד פליטות באופן ארעי, אלו שמגיעים לכאן מכוח חוק השבות וכאן אני צריך את עורך דין פטר, צריך להבין את זה, מי שמגיעים לכאן ורבים מהם, רובם אינם יהודים על פי דיני מדינת ישראל, על קרובים של יהודים, אינם מקבלים מעמד פליט, הם מקבלים אוטומטית אזרחות מלאה.
ענבל גזית : מעמד אזרח.
שי פירון : מעמד אזרחות.
פרופ' ידידיה שטרן : נכון.
שי פירון : אז זהו, עורך דין פטר אני רוצה לשאול אותך, קודם כל גם ברמה העקרונית, מה אתה חושב, מה העמדה שלך ביחס למבנה של חוק השבות, שלושה דורות, סעיף נכד וכולי. כלומר האם אתה חושב, אולי יש כאן איזה הזדמנות לדון בכל…
ענבל גזית : הגיע זמן לדון …
שי פירון : אולי יש כאן הזדמנות דרך השאלה הגדולה הזאת לדון בכל ה… כי בעצם אם אני אקח את הדברים של פרופסור שטרן ואת הדברים שלך, ונשקלל את המספרים, מדינת ישראל במירכאות כפולות קולטת הרבה יותר פליטים לא יהודים מהמספר שהשרה שקד נתנה, כי חוק השבות הוא סעיף שמאפשר עלייה לארץ אבל הוא לא מורה על יהדות במובן ההלכתי הרגיל. אז קודם כל מה דעתך העקרונית על הסעיף הזה, סעיף חוק השבות ובכלל, על הצורך אולי הגיע הזמן לקיים דיון בו? והשאלה השנייה, למה אין, למה אף אחד לא מציע מעמד ביניים? כלומר, יבואו חברים, ניתן להם אשרת תייר, נארח אותם חצי שנה, ובעוד חצי שנה נראה מה קורה ולפי מה שיקרה בעוד חצי שנה נחליט, למה זה חייב להיות או אזרחות או פליטות? למה אין אשרת תייר לחצי שנה? עורך דין פטר.
עו"ד דוד פטר : אז באמת אם נסתכל על הנתונים, לדוגמה משנת 2014 לגבי זכאי חוק השבות שהגיעו לכאן מאוקראינה, אנחנו רואים שכ-70 אחוזים מהם אינם יהודים בהגדרות המקובלות. אז באמת כמו שתיארת נכון, מרבית העולים הם אינם יהודים, לפחות מארצות מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר. אני בוודאי לא חושב שבשעה שיורים פגזים זה הזמן לדון בשינוי הקריטריונים של חוק השבות, אבל בהחלט זו נקודה, זו כוכבית שבהחלט בעיניי יש מקום לדון בה. אם אנחנו מסתכלים בנתונים כוללים, את תופעת העלייה ואני אומר את זה בצער עמוק, תופעת העלייה כרגע לא משפרת בכלל את המאזן היהודים באוכלוסייה הישראלית לפי דו"חות הלמ"ס ואז אולי ייתכן שלאחר שנים רבות של קיומה של מדינת ישראל, אולי יש מקום לעשות כאן חשיבה מחדש של הסדר מאוזן יותר, אבל בוודאי לא בשעת מלחמה, זה ממש לא הזמן לנהל דיון מהסוג הזה. אני חושב שזו השעה באמת להיערך ולסייע לאחינו ובני משפחותיהם שרוצים להגיע לכאן, אנחנו, אני רק חוזר ואומר כי זה פשוט אף אחד לא מדבר על זה. במצב הדיפלומטי הנוכחי, מאוד מאוד יכול להיווצר מצב שאזרחים רוסים-יהודים ובני משפחותיהם ירצו להימלט על נפשם מפני משטר חדש או… מקבל צורה חדשה ולא יהיה להם אפילו מקום להגיע מלבד לישראל, ואנחנו כמובן נותנים להם אזרחות מלאה והשתלבות מלאה. אני רוצה להעיר לגבי השאלה הנוספת שלך. אני חושב שכרגע, מדינת ישראל בהחלט נותנת כפי שאתה ציינת, מעמד זמני מסוים, אפילו מעמד זה לא הגדרה מדויקת, רישיון שהייה זמני כאן בישראל, לכל אותם שנמצאים כאן. צריך לזכור שאנחנו מדברים על כ-20 אלף אזרחי אוקראינה שנמצאים כאן, חלקם כדין, חלקם בניגוד לחוק, וכמובן הם כל אחד, אם מי שהיה כאן כדין מקבל הארכה של האשרה שלו, מי שלא כמובן נמנעים מלגרש אותו בטח בשעת מלחמה ובנוסף נקבעה מכסה של חמשת אלפים איש, אנחנו מדברים על 20 ו…
שי פירון : אני חייב לשאול אותך שאלה ותשתדל לענות בקצרה, כי אני רוצה רגע להספיק עוד נקודה אחת.
עו"ד דוד פטר : כן.
שי פירון : אני לא מכיר אותך ולא מכיר את עמדותיך הפוליטיות, השאלה איננה אליך, למען הסר ספק, בסדר? כי אני לא מכיר אותך. יש לי הרבה חברים, אנשי ימין מובהקים, עם אהבה גדולה לעם ולארץ, כמו גם אנשים מהצד השמאלי. והרבה אנשים שקרובים אליי מהצד הימני, חולמים, אפילו היה להם איזה רגע של עדנה כזה בתקופת טראמפ על סיפוח. הם חולמים על סיפוח של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל כדי שתהיה לנו מדינה מן הים ועד הירדן וכולי וכולי. אם יהיה סיפוח הרי מספר הפליטים שאתם מדברים עליהם עכשיו כשם קוד, הוא הרי זה פינאטס,
ענבל גזית : כן.
שי פירון : ביחס למה שיבואו אם בעצם נספח את שטחי יהודה ושומרון. אז תסביר לי למה יש אנשים שביד אחת הם רוצים שיהיה סיפוח ולהביא לכאן ואני לא מדבר על שאלת האזרחות, אנחנו נחיה ביחד, נלמד ביחד, באוניברסיטאות. עזוב עכשיו את השאלה של אזרחות … אנחנו נחיה כאן ביחד. למה ביד אחת יש אנשים שנורא נורא דוגלים בסיפוח ואותם אנשים הרבה פעמים, דווקא אותם אנשים שדוגלים בסיפוח, הם האנשים שהרבה פעמים אומרים להם, אל תביאו אנשים, אנחנו מדינה יהודית?
עו"ד דוד פטר : אני חושב שאתה שואל שאלה מצוינת שצריך בהחלט להתייחס אליה. אני חושב שגם … לשאלה, איך יכול להיות שמחנה פוליטי מסוים מתריע בשער, מפני הסכנה למדינה דו-לאומית וסיפוח שטחי סי לדוגמה, כאשר בשטחי סי אנחנו מדברים על סדר גודל של 80 אלף פלסטינים וחצי מיליון יהודים, זאת סכנה אמיתית לשיטתם להיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל להציע להגר לכאן 100-150 אלף אוקראינים שהם אינם יהודים, זה בעיניהם לא סכנה לזהותה של ישראל. אני חושב שהשאלה שלך היא נכונה…
שי פירון : לשני הצדדים.
עו"ד דוד פטר : היא שאלה שנכונה לשני הצדדים ואני בהחלט חושב ששאלות אוכלוסין ואני חוקר את הנושא וזה עיקר עיסוקי בפורום קהלת, אני חושב ששאלות אוכלוסין משפיעות דרמטית על זהותה של מדינה ומדינה בטח רגישה היסטורית, ויקרה לליבנו כמו המולדת שלנו מדינת ישראל, אלו שאלות שצריכות להישאל וצריך להתייחס אליהן.
שי פירון : פרופסור שטרן אני רוצה לסיים איתך. תראה, מוסכם עלינו מעבר לשאלה של מה נעשה עם… אלה שהם לא זכאי חוק השבות, אוקיי, זאת שאלה גדולה, נגענו בה עכשיו, הצענו בה גם כמה כיוונים, אבל ברור שכ-150-200 אלף יגיעו לכאן מכוח חוק השבות. דווקא בגלל הניסיון שלך ודווקא בגלל היותך נשיא המכון למדיניות העם היהודי, תן לנו 3 נורות אזהרה דווקא אחרי גלי קליטת העלייה הקודמים שמדינת ישראל עשתה, דווקא אחרי הטעויות שעשינו בעבר, 3 נורות אזהרה לחברה הישראלית לקראת גל עלייה גדול.
פרופ' ידידיה שטרן : כן, קודם כל צריך לזכור שהמהגר הוא תלוש לא רק כלכלית ותעסוקתית, אלא בעיקר נפשית תרבותית חווייתית. הוא לא מדבר את השפה, לפעמים אין לו ממש מעגל חברתי כלשהו. אז שלב ראשון באמת אני חושב, ללמד שפה ולהשקיע בחיבורם לקהילות, לא לבודד אותם, כפי שאני כבר שומע שמתחילים לדבר על כך, לא לבודד אותם במקום אחד כי יותר קל לטפל בהם במקום אחד, אלא לערות אותם בתוך כל מקום בישראל, זו נקודה אחת, א'. ו-ב' אני חושב שבהמשך למה שאמרתי על ליל הסדר, ליל הסדר זה נקודה אחת בזמן, אחריו מגיע יום העצמאות ואחר כך מגיעים חגים נוספים ואירועים. תארו לעצמכם שמשפחות היו מאמצות משפחות באופן המוני, ממש יצירת מערך של משפחה מאמצת משפחה. כל מה שאתה צריך מול רופאים, מול הגירה, מול משרד הפנים, מול לשכת התעסוקה, אני המקל שלך, מקל העיוורים שלך, אני אעזור לך, כמו שעזרו או לא עזרו לי כשאני הגעתי לכאן מתימן או מפולין או מרוסיה, עכשיו תורי לעזור. דהיינו שהמערכון של לול… לא יתממש, אם אתם זוכרים את הדרך שבה נהגנו לא לקבל יפה אלא בהתנשאות את מי שבא לנו. בואו נתקן את לול, זאת הערה שנייה. והערה שלישית, שהיא כל הזמן ברקע, אנחנו לא רוצים שמדינת ישראל כתוצאה מהעלייה הברוכה הזאתי, של רבים מאוד שאינם יהודים על פי מדינת ישראל ועל פי ההלכה, אנחנו לא רוצים שזה יהיה בסיס להתבוללות בתוך מדינת ישראל. הפתרון הוא לא היעדר קליטה, אלא קליטה גם אל תוך העם היהודי, קרי הנגשה ממשית, שמחה אוהבת של תהליך הגיור לאותם אנשים שהם כולם מזרע ישראל. האנשים הללו ישמחו להתגייר אם נאיר להם את הפנים של הגיור וזה מקשר אותנו אל הסוגיה שעל סדר היום הלאומי עכשיו, מי מגייר, על פי איזה כללים, באיזו סמכות ובעיקר על פי איזה קריטריונים ריאליים הגיוניים שעוד יהפכו את האנשים הנהדרים הללו ליהודים כמוני כמוכם.
שי פירון : אז קודם כל אני רוצה להודות לך עורך דין דוד פטר על הדברים.
עו"ד דוד פטר : תודה רבה.
שי פירון : באמת תודה רבה. ורוצה להודות לך פרופסור ידידיה שטרן, ואני רוצה להבטיח לך ידידיה, שהסיפור של ליל הסדר לא נגמר בריאיון שלנו עכשיו, הוא רק התחיל.
פרופ' ידידיה שטרן : בשמחה, נעזור.
שי פירון : תודה. להתראות.
ענבל גזית : תודה רבה, שבת שלום.