ספריית מאמרים / מאמרי דעה

הבטחנו שוויון

בשבוע שעבר, בטיסה של חברת לופטהאנזה, שני יהודים סרבו לחבוש מסכות, בניגוד לכללים. החברה החליטה שמאחר שהפרת החוק היתה "של יהודים" היא תעניש עשרות יהודים נוספים שנכחו באותה טיסה. ההכללה הזו, שצחנתה האנטישמיות גלויה, גונתה מקיר אל קיר. לופטהאנזה התנצלה.

אבל, כשם שהנפש מתקוממת נגד ההכללות, הנשמעות בחו"ל, ביחס ל"יהודים", היא גם צריכה להתקומם נגד ההכללות, הנשמעות בישראל, ביחס ל"ערבים אזרחי ישראל". והללו מרובות: ניתן להתקל בהן בטריבונות, בתקשורת, בכנסת ובכל מקום. המכלילים חושפים את היותם ערלי-לב, בורים ועיוורים. כיצד?

במישור הבטחוני, רק עתה נחשפנו לכך שסגן האלוף שמת על הגנת ישראל בפעולה נועזת בחאן יונס, לפני שלוש שנים, הוא קצין דרוזי מצטיין. למרבה הצער הוא לא לבד: טרם נבלו הפרחים על קברו של השוטר הערבי שנרצח בהגנה על אזרחים בבני ברק. ומנגד, שלושה ערבים בעלי תעודות זהות כחולות נמנו על מבצעי הפיגועים הקשים בבאר שבע, חדרה ובני ברק. צריך להיות ערל-לב כדי לחלל את זכרם של שני גיבורי ישראל, ולכלול אותם יחד עם אחרוני המחבלים, רק משום שהם כולם אינם יהודים.

במישור הפוליטי, מפלגת רע"מ היא הבריח התיכון של הממשלה המונהגת על ידי מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר. העומד בראשה, אסלמיסט, מכיר בהיותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ומבקש לבנות גשרים אזרחיים בין הקהילות. ומנגד, ראש המפלגה המשותפת חותר תחת השותפות האזרחית בקוראו לשוטרים ממוצא ערבי להתפטר. צריך להיות בור כדי לקטלג אותם יחדיו רק משום ששניהם "ערבים".

במישור האזרחי, אנחנו עדים לאלימות גואה ברחוב הערבי באופן שמאתגר את שלטון החוק. ואולם באותם רחובות עצמם צומחת גם ישראל האזרחית במיטבה: החודש מונה ערבי מוסלמי מיפו למשרת שופט בבית המשפט העליון. בראש בנק לאומי לישראל, שייסד הרצל עבור התנועה הציונית, עומד אזרח ישראלי ערבי שבית גידולו בטייבה. פרוייקטור הקורונה הנוכחי הוא רופא דרוזי, והרשימה ארוכה ומרשימה. צריך להיות עיוור כדי לכלול יחדיו את הבונים ואת ההורסים רק משום סיבות אתניות.

המסקנה היא אחת: אסור להכליל. כשם שהזהות היהודית של הטסים בלופטהאנזה איננה יכולה לשמש מכנה משותף לשפיטה קולקטיבית של התנהגותם, כך גם הזהות הלא יהודית של אזרחי ישראל איננה יכולה לשמש מכנה משותף לשפיטה קולקטיבית של התנהגותם.

המכלילים הינם לא רק ערלי לב, בורים ועיוורים, אלא גם גזענים, באשר הם מתייחסים לאדם על פי מוצאו ולא על פי התנהגותו. הם גם זונחים את המוסר היהודי הבסיסי. מי אינו זוכר את הוויכוח שניהל אברהם אבינו, היהודי הראשון, עם הקב"ה, כאשר התנגד ליחס מכליל כלפי אנשי סדום: "האף תספה צדיק עם רשע"?

ההכללה הגזענית צורבת בתודעה הקולקטיבית את ה"אחר" כסכנה, מבלי שתטרח להסתכל בפניו האישיים של הזולת. זוהי סיבת העומק שבעטייה מדינת ישראל טרם השכילה לכלול בחוקתה המתהווה את ערך השוויון. השוויון, שהוא ההעדפה האינטואיטיבית האנושית, יוכל להתקבל על דעת הרוב היהודי אם יפנים את הרישום היומיומי החיובי שמשאירים אחריהם קרוב לשני מיליון אזרחים ערבים שומרי חוק, שמרקם חייהם שזור לכל דבר ועניין בהוויה הישראלית.

התיקון הנדרש ברור: במגילת העצמאות הבטחנו לעולם ולעצמנו כי ישרור כאן "שוויון אזרחי גמור". הגיעה העת לממש את ההבטחה. כל האזרחים, ובהם גם גיבורי ישראל שאינם יהודים, זכאים לשוויון במדינת ישראל.

(פורסם לראשונה בידיעות אחרונות)