המכון בתקשורת / מאמרים אשר פורסמו בתקשורת

הכישלון הזה ממש לא יתום

אם יימשכו מגמות אי ההשתלבות של החרדים בשוק התעסוקה ובמעגלי העשייה בישראל, לצד שימור קצב הגידול הדמוגרפי הנוכחי שלהם, ישראל תהפוך בהדרגה למדינת עולם שלישי

פה ושם רואים חרדים באזורי המשרדים ובחברות ההיי-טק בין הרצליה פיתוח לשדרות רוטשילד. נאה, אומר לעצמו הישראלי הממוצע והמעורב. הנה החרדים משתלבים בחזית הטכנולוגית. גם יו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, החרדי מס' 1 בפוליטיקה העכשווית, מכר את הטענה הזו בראיונות שהעניק בשבוע האחרון לתקשורת. אלא שהמציאות היא הפוכה. ברוב המדדים שילוב חרדים נסוג בשנים האחרונות. וכשנשף המסכות מגיע לסיומו, ישראל עומדת במערומיה מול המציאות ומול התפיסה החרדית ביחס לשירות הצבאי, ללימודי ליבה ועוד.

כיתה בחינוך החרדי. צילום: איתן אלחדז TPS

החדשות הרעות הן שיש שינוי לרעה. החדשות הטובות, אם יש כאלה, הן שגולדקנופף מפוצץ לנו את זה בפנים. אולי סוף-סוף נתעורר. הכתובת נמצאת על הקיר כבר הרבה זמן. כל הנתונים מהשנים האחרונות, אותם ריכזתי לפני כשנה וחצי במחקר "ישראל והקהילה החרדית: חומות מתגבהות ועתיד מאתגר", מראים כי אם יימשכו מגמות אי ההשתלבות של החרדים בשוק התעסוקה ובמעגלי העשייה בישראל, לצד שימור קצב הגידול הדמוגרפי הנוכחי שלהם, ישראל תהפוך בהדרגה למדינת עולם שלישי.

הדרך המקובלת להמחיש זאת היא ירושלים. בעשורים האחרונים עלה שיעור התושבים החרדים בבירה והוא עומד כיום על 35% – פי 2.5 לערך משיעורם באוכלוסיה היהודית בישראל. בהתאם, הפכה ירושלים לעיר ענייה יותר, הסובלת מעלייה בהגירה השלילית של שכבות חילוניות וחזקות. ללא שינוי כך תראה גם ישראל בעוד ארבעה עשורים לערך.

הממשלה, המוסדות להשכלה גבוהה וארגונים רבים פעלו בשני העשורים האחרונים לשילוב החרדים בכל מעגלי החיים בישראל. מבט שטחי בהחלט יכול להניב את הרושם שיש כאן הצלחה. גם מי שחי במעוזים חילוניים פוגש מדי פעם חרדים, חרדים לומדים במוסדות אקדמיים, עובדים (או בעיקר עובדות) בהיי-טק ובתחומים נוספים, ואפילו, פה ושם, יש חרדים שמשרתים בצה"ל. היי, יש גם המון חרדים בתקשורת ובטוויטר! עוד שנה, עוד שנתיים, עוד עשור והם ישלבו ויהיו כמונו, אומר לעצמו הישראלי המוטרד.

אלא שאז מגיע המבט העמוק, ואז, למעט ההצלחה בשילוב נשים בשוק התעסוקה, התמונה היא שחורה. גם גיוס החרדים הפך לבדיחה (למעשה, הישראלים הפכו אדישים לעניין) וגם שילובם באקדמיה כושל. שיעור הגברים החרדים המסיימים תואר ראשון זניח. רובם לא פונים להשכלה גבוהה וכ-75% מהמבקשים להשיג תואר נכשלים בדרך. פחות ממחצית הגברים החרדים עובדים ואלו שעובדים משתכרים רק 57% מגבר יהודי לא חרדי. כ-60% מהילדים החרדים חיים מתחת לקו העוני. שיעור תשלומי המסים של החרדים ביחס ללא חרדים נמוך מאוד (35%) ולעומת זאת, שיעור הקצבאות שמקבלת משפחה חרדית ממוצעת גדול ב-54% מזו הלא חרדית.

הכישלון הזה ממש לא יתום. הוא תוצאה של מאבק חרדי מתמשך בכל שינוי באורח החיים החרדי והמאמץ הפוליטי העילאי של המפלגות החרדיות לשמור על תקצובו מכספי משלם המסים. לנוכח הביקורת, למנהיגים החרדיים נוח לשמור על עמימות. בחדרי המו"מ הם שומרים על האינטרסים שלהם, בזירה הציבורית הם מנופפים ב"השתלבות" ומנסים לשווק מציאות שאינה קיימת באמת.

בהתנהלותו הארוגנטית ובהצהרותיו המרגיזות, ובאופן אירוני למדי, גולדקנופף שירות דוב לשולחיו ושירות קריטי לשאר הישראלים. העובדה שהוא חושף את תפיסות היסוד החרדיות רק מחדדת את ההבנה שמבחינת החרדים – מה שהיה הוא שיהיה, וגרוע מכך: שישראל טסה במהירות 200 קמ"ש לתוך קיר. כן, יש חרדים שמשתלבים במעגלי הישראליות, אבל הרוב הגדול חיים בריכוזים חרדיים הסמויים מעיני רוב הציבור, והם לא משתנים.

פורסם לראשונה באתר 'הארץ'.