המכון בתקשורת / מאמרים אשר פורסמו בתקשורת

הכפלת המלגות לאברכים תוביל לירידה בתעסוקה ולעליית מיסים

הכפלת המלגות לאברכים לצד ויתור כולל על לימודי ליבה בבתי ספר לחרדים ידחפו יותר גברים חרדים לא לעבוד. השילוב הזה קטלני לחברה החרדית ששקועה בעוני ול"גרעין הנטל" שיישא על גבו יותר ויותר עול כלכלי. הוא מבשר רע ליום-יום הישראלי המיידי אבל רע מכך, גוזר על מאות אלפי צעירים חרדים עוני וחוסר יכולת להשתלב גם בעתיד. לנוכח הממשלה המתגבשת, שמעיינה נתונים לשימור הכוח הפוליטי ושליטה בקהילה, האחריות לשינוי תמשיך להיות מונחת לפתחה של החברה האזרחית, זו החרדית האחראית, והכללית.

חברי הכנסת של יהדות התורה בבית הנשיא. צילום: שלו שלום\TPS

שיעור החרדים בישראל הוא 13% מהאוכלוסייה. בתוך הקהילה החרדית, הקבוצה השמרנית המתבדלת גדלה בקצב מדהים, עם שיעור ילודה של כשמונה ילדים לאישה. כנראה שאין קבוצה בעולם המערבי שגדלה בקצב כה מהיר. המשמעות היא שבעוד כמה שנים, כששיעור החרדים יגיע לרבע ולאחר מכן לשליש מהאוכלוסיה בישראל, שיעור השמרנים מקרב החרדים יהיה גדול יותר מזה שהוא היום. זה משמעותי כי השמרנים הם אלו שנלחמים נגד השתלבות בשוק התעסוקה, לימודי ליבה והשכלה.

הדיון על לימודי הליבה מסעיר, אבל הוא פחות חשוב מכפי שהוא נראה. לימודי הליבה כפי שהם מתנהלים היום תורמים מעט ליכולת של גברים חרדים להשתלב בשוק התעסוקה. ראשית, ככל שלימודים אלה בכלל נלמדים, מדובר לכל היותר בלימודים עד כיתה ח'. מדובר בלימוד של מתמטיקה, אנגלית ומדעים בהיקף שעות מוגבל, ברמה נמוכה מאוד וברוב המקרים על-ידי מורים שלא הוסמכו ללמד את המקצועות האלו. התוצאה היא מלכודת עוני עתידית שמסכלת את האפשרות של גברים חרדים שרוצים בכך לקנות השכלה אקדמית ולהשתכר כראוי. המספרים מדברים בעד עצמם: רק רבע מהגברים החרדים שבכלל רוצים ללמוד לתואר מסיימים אותו. הרוב נושרים בדרך. ועדיין, יש אי אלו אינדיקציות שלימודי ליבה מועילים במשהו: בקרב 50% מהגברים החרדים שאכן עובדים, השכר הממוצע הוא "רק" 57% משכרו הממוצע של עובד יהודי לא חרדי, פשוט משום שבלי השכלה – אין שכר ראוי.

אברכים בכולל. צילום: שאטרסטוק

אל מול אלו נמצאים "לומדי התורה", כלומר הגברים החרדים שלא משולבים בשוק התעסוקה. מעבר לכבוד שהקהילה מעניקה להם על דבקותם בתורה, המדינה מתגמלת אותם בשלל מלגות והנחות המביאות אותם להרוויח, ללא עבודה, בערך את שכר המינימום המקובל היום במשק. אם יצאו לעבודה, הם צפויים לאבד הנחות והכנסות בהיקף משמעותי. ובמספרים: התוספת להכנסה הפנויה של גבר חרדי שיעזוב את הכולל וייצא לעבוד היא כיום רק 3,400 שקל. אובדן ההכנסה ממלגות והנחות הוא כ-9,000 שקל. אם התוספת הצפויה למלגות האברכים אכן תינתן, תוספת ההכנסה תרד עוד יותר ותעמוד על 2,700 שקל לערך בעוד אובדן ההכנסות ממלגות והנחות יעלה. מי יעזוב חיים בהם אין באמת בוס שדורש ממנו לקום בבוקר כדי להתפרנס, ואת הפער הוא יכול להשלים בכמה שעות של עבודה בשחור פה ושם?

אם תמומש הבטחתו של בנימין נתניהו לחרדים לתקצוב מלא של מוסדות החינוך כולם, התמריץ הנמוך ממילא ללמוד לימודי ליבה ייעלם. אם תענה דרישתם להכפלת מלגת האברכים, התמריץ הנמוך ממילא ליציאה לעבודה יקטן עוד. יחד, התוצאה תהיה סחרור לתחתית: גברים חרדים יהיו מסוגלים עוד פחות ללמוד ולהשתכר שכר ראוי. השכר הממוצע שלהם יירד עוד יותר ויחד איתו התמריץ לעבוד. מ-50% תעסוקה אנחנו עלולים להתדרדר לשיעורים של 30% שאפיינו את החברה החרדית לפני 20 שנה.

לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שאם זה יהיה המצב בשיעורים גדלים של החברה הישראלית, שאר הישראלים העובדים יצטרכו לשלם עוד מס עד שלבסוף יכרעו תחתיו או יברחו. גם אם יוגדלו המסים, היכולת לממן שירותים באותה רמה לכל האוכלוסייה תפחת. וכך, ציוני ציון אולי ניצחו ואנחנו בישראל ולא באוגנדה, אבל ייתכן שנעתיק את רמת החיים באוגנדה לכאן.

המאמר פורסם לראשונה ב'הארץ'.