ספריית מאמרים / דו"חות מיוחדים

מה השתנה עם הזרמים היהודיים באמריקה? לא למעט בקרב הצעירים

מה אומר מחקר פיו החדש על יהדות אמריקה על מצב הזרמים היהודיים ומה התחדש מאז המחקר האחרון שנערך ב-2013? לא הרבה, למעט בקרב הצעירים. בדור הצעיר, יש תזוזות מענייניות ששווה לשים אליהן לב – תהליכים מבניים שעשויים להשפיע על הקהילה בעתיד.

הנה שני דגשים. הראשון – בקרב יהודים מתחת לגיל 30 יש יותר אורתודוקסים ויותר יהודים שאינם משתייכים לאף זרם יהודי מובחן. והזרמים הפרוגרסיביים, בעיקר הקונסרבטיבי, מאבדים אחיזה. השני – נראה כי הרבה מיהודים צעירים אלו נוטים להתייחס ליהדותם יותר כתרבות מאשר כדת.

מי מזדהה עם איזה זרם?

הנתונים במחקר החדש דומים, בתמונה הכללית, לנתוני 2013.  37% מיהודי אמריקה הם רפורמים, 17% קונסרבטיביים, 9% אורתודוקסיים ו-4% מזדהים עם זרמים קטנים יותר. כשליש (32%) אינם מזדהים עם אף זרם. את הפער בין המחקר הקודם למחקר העדכני ניתן לייחס, לפי עורכי המחקר, לשיטה השונה שבה בוצע הסקר.

עם זאת, כאשר בוחנים את המגמות לפי קבוצות גיל, התמונה נעשית מעניינת יותר. שיעור האורתודוקסים בקרב הצעירים גבוה יותר משמעותית מאשר בקבוצת הבוגרים – רק 3% מאלו שהם בני 65 ומעלה מול 17% בקרב ה-18 עד 29. מקרב הצעירים הללו, 11% הם אורתודוכסים חרדים. בשכבת הגיל המבוגרת יש רק אחוז אחד של חרדים. את אותו זינוק מספרי ניתן לזהות גם בקבוצת מי שאינם מזדהים עם אף זרם. מבני ה-65 ומעלה, 22% הזדהו כ"לא שייכים לאף זרם״. בקבוצת הצעירים, 18 עד 29,  41% לא מזדהים עם אף זרם.

ומה בנוגע לזרמים הליברלים? בזרם הרפורמי, ירידה מ-37% בגיל האמצע (30 עד 49) שמזדהים כרפורמים ל-29% בגיל הצעיר. בזרם הקונסרבטיבי הירידה חדה הרבה יותר ומוקדמת יותר. בקבוצת האמצע  (30 עד 49) 11% מזדהים עם זרם זה, ומספר זה יורד עוד יותר ל-8% בקבוצת הצעירים. בגילאים המבוגרים יותר שיעור הקונסרבטיבים הוא מעל עשרים אחוזים, ועד 25% בגיל המבוגר ביותר.


מהי היהדות?

ממצא בולט נוסף במחקר הוא הנוגע לשיעור יהודי אמריקה שאינם מזהים את עצמם כ״יהודים לפי דת״. מדובר על כרבע מכלל היהודים, אמריקאים שאומרים שאין להם דת, אך מזדהים כיהודים בשאלת המשך הנוגעת לשיוך לפי מוצא אתני, תרבותי או רקע משפחתי. הפילוח לפי גיל מעניין גם כאן. בדור המבוגר, 84% רואים עצמם כיהודים "לפי דת", בעוד שבקרב הקבוצה הצעירה רק 60% מזדהים כך.

כאשר בוחנים את החפיפה בין הזדהות עם הזרמים לבין שתי הקבוצות ״לפי דת״ ו״לא לפי דת״, ניתן לראות כי כמעט כל מי שהזדהו כאורתודוקסים וקונסרבטיבים הם "יהודים לפי דת", כי בקרב מהרפורמים יש כחמישית שאינם יהודים ״לפי דת״, וכי מאלה שאינם שייכים לאף זרם, רוב גדול הם למעשה יהודים לא לפי דת (רק 15% הם "יהודים לפי דת").

מה ניתן להבין ממגמות אלו?

איך מסבירים את השינויים שאנו רואים בדור הצעיר?

  • גידול במספר האורתודוקסים – האוכלוסייה האורתודוקסית, שהיא ברובה חרדית (60%), נהנית מילודה גבוהה (3.3 לכל מבוגר, לעומת 1.4 בקרב הלא אורתודוקסים), ונתוני נשירה, אם תרצו ״התבוללות״, נמוכים יחסית (67% לעומת 41% בקרב הקונסרבטיבים ו-66% בקרב הרפורמים).
  • ירידה דרמטית במספר הקונסרבטיבים – זרם זה מתקשה יותר מכל השאר להצמיח דור המשך צעיר. חלק קטן של האליטות הקונסרבטיביות, אלו שגדלים בבתי הספר ומחנות הקיץ של התנועה, מתחזקים ונהיים דתיים יותר, ויש מהם גם מי שרשמית אינם המזדהים עם אף זרם, אך בעצם פעילים ומעורבים מאוד בחיי הקהילה היהודית.
  • ירידה בשיעור הצעירים הרפורמים – הירידה בשיעור הרפורמים בדור הצעיר מלמד, בין השאר, על כך שצעירים לא נשואים וללא ילדים פשוט לא נוטים להשתייך לבתי כנסת ולא להזדהות עם זרמים. הסבר חלקי לכך שהירידה בשיעור הרפורמים הצעירים אינה תלולה יותר הוא בכך שחלק ממי שעזבו את הזרם הקונסרבטיבי מזדהים כעת כרפורמים (30% בסקר). כיוון שיהודים קונסרבטיבים ה״מהגרים״ לתנועה הרפורמים באים בדרך כלל עם מטען עשיר יותר של ידע ביהדות, מדובר בתגבורת שתרומתה לתנועה הרפורמית עשויה להיות משמעותית.

גידול במספר הלא מזוהים עם אף זרם / יהודים שלא לפי הדת – כאמור, ישנה חפיפה גדולה בין שתי הקבוצות הללו, ומגמת ההתנתקות מדת בקרב הצעירים היהודים תואמת מגמה כלל אמריקנית דומה. נציין כי, מרבית יהודים ללא זרם או ללא דת מקיימים פרקטיקה יהודית ומייחסים לה חשיבות הרבה פחות מיהודים אחרים. עם זאת, ישנה אפשרות שיהודים אמריקנים רבים חשים שאינם זקוקים לארגונים ומסגרות כדי להשתייך לחברה הכללית ולהמשיך להביע את זהותם היהודית.

כמובן שסקר פיו מציע צילום מצב נוכחי ואינו יכול לנבא את העתיד. עם זאת, שווה להציע תסריטי עתיד העשויים לנבוע מהנתונים שהונחו לפנינו. המשך שחיקתו המספרית והתקציבית של הזרם הקונסרבטיבי, במקביל למגמה ארוכת שנים של ליברליזציה של חבריו מחד, והתקרבות יהודים רפורמים רבים למסורת ולישראל מאידך, מבשר על המשך טשטוש הגבול שבין שני הזרמים המרכזיים של יהדות אמריקה. בהקשר זה ראוי להזכיר שבמהלך משבר הקורונה, מיזגו שתי התנועות חלק מהפונקציות הניהוליות שלהן. כך שאפשר להעלות את האפשרות, שבמקום שלושה זרמים מרכזיים – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי, כלומר דתי, מסורתי וליברלי, אנו צועדים לעתיד של אורתודוקסיה מתחזקת (ובעיקר האגף החרדי שלה), זרם ליברלי כללי שמשלב בין קונסרבטיבי לבין רפורמי, וכמות גדלה של יהודים לא מזוהים ושרובם גם לא משויכים. עבור רוב יהודים לא מזוהים אלה – כלומר, אלה מהם שיש להם עניין בקשר יהודי חזק – היהדות תהיה כנראה יותר בגדר תרבות או מסורת משפחתית מאשר דת, הבנויה על קהילה מאורגנת.