ספריית מאמרים / Press Releases

ראשי המכון למדיניות העם היהודי הציגו בפני הממשלה את תמצית ההערכה השנתית

ראשי המכון למדיניות העם היהודי הציגו בפני הממשלה את תמצית  ההערכה השנתית



על מצב העם היהודי בישראל ובתפוצות



המכון קרא לממשלה לפתח ולפעול על סמך תוכנית אסטרטגית סדורה לטיפוח היחסים עם יהדות התפוצות, ומתן מענה להשלכות השינויים המהירים, ובכללם מגמות התרחקות מישראל ומן הזהות היהודית



יש לחדש ולהעמיק את הדיאלוג עם יהודי ארה״ב תומכי המפלגה הדמוקרטית. בכוחו של מחנה זה לסייע לישראל בהתמודדות עם הסוגייה האירנית  וסוגיות אסטרטגיות נוספות.



על ממשלת ישראל להידבר עם יהדות העולם כדי להישען על היכולות והנכונות שבו לסייע בהרחבת הסכמי אברהם והעמקת שיתוף הפעולה עם מדינות ערב.

דניס רוס יו״ר ופרופ׳ ידידיה שטרן נשיא המכון, הציגו בפני הממשלה את עיקרי הדו״ח השנתי ואמר כי: ״ אמונות הליבה והקשרים הרגשיים ש"הפכו אותנו לאחד" נחלשים באופן דרמטי, בעוד שאלה הנמצאים בשוליים האידיאולוגיים והזהותיים צומחים בתוך ישראל ומחוצה לה״. הוא העלה הצורך בהכנת תכנית אסטרטגית מתכללת שתיתן משמעות לחוק הלאום , המטיל חובה על מדינת ישראל לפעול לטיפוח הזהות היהודית בגולה ולטיפוח הזיקה לישראל״.

שרי הממשלה הודו לראשי המכון על הדו״ח המעמיק. והסכימו כי ממשלות ישראל, אינן נותנות מספיק דעתן לאתגרים העומדים בפני העם היהודי – במיוחד השמירה על זהות יהודיות ועל עמיות יהודית, הן בישראל והן בתפוצות, ועל הלכידות בין ישראל לקהילות בתפוצות כמו גם על ההשלכות של התגברות אנטישמיות ברחבי העולם, שלה השפעה שלילית על הזדהות עם היהדות ועם ישראל.

השר לביטחון פנים עומר בר לב אמר בישיבה כי מתמצית ההערכה השנתית של המכון עולה תמונה של ירידה בכל המדדים על מצב העם היהודי  ״אנחנו כממשלה נכשלים בעיסוק בעולם היהודי, אנחנו לא לוקחים מספיק אחריות על מצב העם היהודי, חיזוקו וחיזוק הזיקה לישראל״.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ועימה מר יעקב חגואל היו״ר בפועל של הסוכנות קראו בישיבה להכנת תכנית לטיפוח חינוך יהודי בגולה. שר התפוצות קרא להקמת מערך לטיפול באנטישמיות וקרא לממשלה לקחת אחריות פעילה על טיפוח מצבם של יהודי התפוצות.

נושא מרכזי נוסף שנדון בישיבת הממשלה התמקד בדור הצעיר של היהודים בארצות הברית ובמעבר המהיר לאג'נדה פרוגרסיבית בקרב הבסיס הדמוקרטי. בעוד ש-71% מהיהודים בארצות הברית הם דמוקרטים ורובם המכריע, 70%, תומכים במדינת ישראל, דמוקרטים צעירים מתרחקים מתמיכה זו ורק 48% מהם תומכים בישראל.

לדברי פרופ׳ שטרן, "ההתרחקות מישראל הופכת לנושא כה משמעותי בקרב צעירים יהודים בקמפוסים של קולג'ים , שציונות הפכה למונח בעייתי מאוד בחלק מאוניברסיטאות העילית של ארה״ב. היהדות שלהם חסרת תוכן דתי או לאומי והיא מבוססת אך ורק על קשר תרבותי. רק שליש מהצעירים היהודים מתחת לגיל 30, אומרים שחשוב להם מאוד שהנכדים שלהם יהיו יהודים. התמונה הכוללת של התפוצות מכילה שלושה היבטים מטרידים: צמצום ודילול הזהות היהודית הלא-דתית בתפוצות, צמצום התמיכה בישראל בקרב הדור הבא של היהודים והתגברות הקיטוב – הפוליטי, הדתי והתרבותי – בקרב יהודי ארה״ב.״

בתחום הגיאופוליטי מצביע הדו״ח על היחלשות מסוימת ביחס לשנת 2021 , השנה החולפת העצימה את אי הוודאות הגיאופוליטית המשפיעה על ישראל ועל העם היהודי. האיומים על ישראל נותרו בעינם  ולא מסתמנת תפנית שמבטיחה פתרון לבעיותיה האסטרטגיות היסודיות. המצב עלול להתפתח למשבר אלים בכל הזירות.

.המכון, קורא להעמיק את הדיאלוג עם יהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית על סיוע בקידום עמדות של ישראל בסוגית איראן וכדי לעורר מחדש את עניינה של יהדות ארה"ב באתגרים שבפניהם ניצבת ישראל. כשני שליש מיהודי ארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית ובמדיניות הנשיאים אובמה וביידן בסוגיית הגרעין האיראני.   הנאמנות של ציבור זה לנשיא ברורה (63% אחוזי תמיכה בקרב היהודים, גבוה בהרבה מאשר בציבור האמריקאי הכללי), ולכן אפשר להפיק תועלת מפעולה שלהם מול הממשל והקונגרס לקידום מרכיבי מדיניות שבהם יש חפיפה – גם בראייתם – בין האינטרס הישראלי ובין האינטרס האמריקני.

בהתייחסות להסכמי אברהם קוראים חוקרי המכון לממשלה לפעול בעצמה ואף לגייס את יהדות העולם להרחיב ולהעמיק  את שיתופי הפעולה בעקבות הסכמי אברהם ששינו את פני המזרח התיכון. הן הידקו את ״ברית המתונים״ של מדינות החותרות ליציבות אזורית, פתחו אפשרויות של שיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגי, מדעי ותרבותי, ומעל לכל חיזקו את הלגיטימציה הפומבית לישראל בעולם הערבי. ראוי שלצד הצעדים שממשלת ישראל נוקטת כדי לחזק עוד יותר את ההסכמים ומשמעותם – והחתירה המתמדת להרחבת המעגל, בעיקר בצירופה של ערב הסעודית למעגל ההסכם – גם קהילות יהודיות בעולם ינקטו בצעדים שיש בהם כדי לתרום לחיזוק ההסכמים.