ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2022

מדד משולב: האנטישמיות

במספר דו"חות שפורסמו השנה צוינה חומרתן העולה של תופעות אנטישמיות במדינות רבות. שני אירועים משמעותיים השפיעו על תופעות אלה בשנתיים האחרונות: הסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהגיעה לשיא במבצע "שומר החומות" (מאי 2021), והתמשכות מגפת הקורונה.

המאבק נגד אנטישמיות עורר מודּעָוּת וזכה לתמיכה. מספר הכנסים והסמינרים בנושא גדול, ותהליכי חקיקה נגד אנטישמיות התרבו. למרות ריבוי היוזמות, חלק מהדו"חות קבעו כי המאמץ למיגור האנטישמיות "נכשל".1

היחס למדינת ישראל מושפע מהאנטישמיות הגוברת, כמו גם מן הקיטוב הפוליטי, במיוחד בארצות הברית. כתוצאה ממנו יהודים צעירים שומרים על פרופיל יהודי-ציוני נמוך, בניסיון לשמור על מעמדם החברתי בקרב ידידיהם הלא-יהודים.2

הקמפוסים האמריקניים נותרו חממות לפעילות אנטי-ישראלית ואנטי-ציונית, והסטודנטים היהודיים נאלצים לעבור לעמדות מגננה. לצד זה, ישנה מחלוקת בקהילה היהודית, בעיקר בדור הצעיר, על המשמעות של "אנטי-ציונות" בהקשר לאנטישמיות.

המדיה החברתית ממשיכה לשמש כפלטפורמה מרכזית להפצת שיח, אידיאולוגיה ורעיונות אנטישמיים, ומשמשת את האנטישמים לאינטראקציה בינם לבין עצמם. הפעולות הננקטות על ידי הרשתות החברתיות נגד תופעה זו אינן מצמצמות אותה במידה ניכרת. רק מאמץ בינלאומי מתואם עשוי לקבוע נורמות שיצמצמו את תכני השנאה המופצים ברשתות.

התפתחויות בצפון אמריקה

עליה בנוכחותן של תנועות הדוגלות בעליונות לבנה – בשנת 2021 הייתה עלייה גדולה בפעילות ימנית קיצונית,3
כאשר מאמצי התעמולה של הדוגלים בעליונות הלבנים כמעט הוכפלו, וכן אובחן גידול משמעותי בטווח ההשפעה שלהם.4

נרמול שיח אנטישמי – שיח אנטישמי הולך והופך לנורמלי, וחודר למיינסטרים של הפוליטיקה הכלל-ארצית, לצד נוכחותו המתגברת בקמפוסים אוניברסיטאיים וברחוב.5
ישנה עלייה ברורה בשיעורן של התבטאויות אנטי-ישראליות או אנטי-ציוניות מצד קבוצות פרוגרסיביות, שעברו באופן משמעותי לטריטוריה האנטישמית.6
עמדות בולטות וברורות שמושמעות על ידי מנהיגים, ארגונים ויוזמות, אמריקנים, פלסטינים ומוסלמים, תורמות גם הן לסביבה המעניקה לגיטימציה לרטוריקה אנטי-ציונית ואנטי-ישראלית, ולפעמים גם לאנטישמיות.7

פריבילגיה יהודית בשיח הפרוגרסיבי – הפוליטיקה של הזהות בשיח הפרוגרסיבי כופה על היהודים השתייכות לקבוצות ״דכאניות״ (צבע עור לבן, פריבילגיה חברתית, כוח). גם על בסיס זה, התמיכה היהודית בישראל מושווית לעיתים לשיתוף פעולה עם מדיניות גזענית. פרשנויות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך פריזמות של דינמיקה גזעית אמריקנית הגבירו את הדהודן של האשמות על אפרטהייד בישראל, והפרסום, באפריל 2021, של Human Rights Watch, שהבליט את טענת האפרטהייד, סייע להחרפתן.8
בהקשר זה יש משמעות לעובדה ששיעור החוקרים שתיארו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כ"מציאות של מדינה אחת הדומה לאפרטהייד" עלה מ-59 אחוז בפברואר 2021 ל-65% בספטמבר.9

פירוד בקהילה היהודית – בעוד שחלק גדול מהממסד היהודי דחק בממשל ביידן הנכנס להגדיר את אימוץ הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA – The Task Force for International Cooperation on Holocaust Education, Remembrance and Research) כעדיפות לאומית, קבוצות פרוגרסיביות יהודיות בולטות חתרו נגד אימוץ הגדרה זו.9 לכמה יהודים אנטי-ציונים ישנה השפעה משמעותית על המדיניות ועל זירות השיח במעגלי השמאל.

שינויים בהתנהגות – כך קובע הוועד היהודי-אמריקני: "יהודים אמריקנים רבים שינו את התנהגותם, הגבילו את פעילויותיהם והסתירו את יהדותם, בשל דאגה מאנטישמיות. ארבעה מבין כל עשרה יהודים אמריקנים אומרים כי הם נמנעים מהעלאת תוכן מקוון שיגלה את יהדותם או את השקפותיהם לגבי נושאים יהודיים ו-22% נמנעים מללבוש, לשאת או להציג בפומבי פריטים העלולים לאפשר לאחרים לזהות אותם כיהודים. אצל יהודים צעירים הנטייה לשינוי התנהגותם בשל דאגות מאנטישמיות הייתה בולטת באופן משמעותי, כאשר למעלה ממחציתם (52%) של צעירים בגילים שבין 18 עד 29 אומרים כי הם נקטו צעדים להסתיר את יהדותם".10
המצב, מבחינות אלה, חמור יותר באירופה: 20% מיהודי צרפת התנסו בתקיפות גופניות; 37% אומרים כי הם חשים חוסר ביטחון "לעיתים תכופות" או "מעת לעת"; 45% מן ההורים היהודים בצרפת מבקשים מילדיהם לא לגלות את דתם.

התפתחויות באירופה

בצרפת, האסלאם הפוליטי משתלב עם השוליים הפרוגרסיבים. מקור עיקרי לאנטישמיות נובע מהשוליים הקיצוניים של השמאל. לעיתים הוא מסווה מאחורי מסיכת זכויות אדם והקריאה לשוויון. אידיאולוגיית ה"ווק" (woke – מוּדעוּת לאפליה על בסיס גזעי ולדעות קדומות גזעניות) ותנועת ההצטלבות (intersectionality), שדילגו מתיאוריות אקדמיות לאקטיביזם פוליטי בשמאל, קוראות תיגר על ההכרה הגוברת בתפקיד המכריע של אנטישמיות אסלאמית בתחייתה של היודופוביה. אידיאולוגיה זו מאחדת מספר תיאוריות פוסט-מודרניות, מיזוג של רעיונות ניאו-מרקסיסטים מאסכולת פרנקפורט ומן "התיאוריה הצרפתית", שקבלו תשומת-לב אקדמית ניכרת בארצות הברית, החל משנות ה-1980. המאבק המשותף נגד האימפריאליזם, הקולוניאליזם, הקפיטליזם והריבוד החברתי הרווח, ביטא את עצמו בהתמזגות של מאבקי שמאל קיצוני עם אסלאם רדיקלי, ובחלק מן המקרים תורגם לאנטישמיות חריפה. המדינה היהודית מתוארת על ידי פעילים בתנועות אלה כמבצר אחרון של קולוניאליזם, וכישות מרושעת שיש להחריבה. כל זה מלווה לעיתים בקלישאות אנטישמיות עתיקות, שמביאות ליצירת אווירה עוינת ליהודים.11

במקביל בחלק מחוגי השמאל, המוסלמים נתפסים כפרולטריון החדש, שעליו יש להגן בשל היותם קורבנות השיטה הנוהגת. לעומתם, היהודים נתפסים כקבוצה שהשיטה משמרת את מעמדם הדומיננטי – הבורגנות הקפיטליסטית הנהנית מזכויות יתר. בפרדיגמה הניאו-מרקסיסטית, הגזענות נחשבת כמוסדית ונתפסת כפונקציה של מלחמת המעמדות. במסגרת קונצפטואלית כזאת, האנטישמיות איננה נחשבת ל"גזענות", משום שלא יתכן מצב שבו קבוצות מעמדיות דומיננטיות יהפכו לקורבן, ואין אפשרות להפלותן לרעה.12

בבריטניה, קהילות יהודיות מאבחנות היעדר תמיכה במאבק בתופעות אנטישמיות, במיוחד בחוגי השמאל הפרוגרסיבי. יהודים בריטים נאבקים במִסגור של היהודים בשיח הפרוגרסיבי. מסגור זה הוא מכשול למאבק נגד אנטישמיות, ותורם משמעותית לכישלונות בהכרה באנטישמיות ובמאבק נגדה בשמאל הלא קיצוני. 18% מיהודי בריטניה דיווחו כי במידת מה או במידה רבה מאוד, הם חשים שאינם מתקבלים בברכה בארצם.13

בגרמניה, התברר כי בין רבע לשליש מכלל האוכלוסייה מסכים – בין בגלוי ובין במשתמע – עם קלישאות אנטישמיות. לדוגמה, 30% מכלל הנשאלים ו-59% מתומכי מפלגת הימין הקיצוני AfD ("האלטרנטיבה של גרמניה"), הסכימו עם האמירה: "מה שהיהודים מעוללים כיום לפלסטינים אינו שונה כלל ממה שהנאצים עשו ליהודים." יתר על כן, 40% מכלל המשיבים היהודים דיווחו כי קופחו, נדחקו, או אוימו באופן זה או אחר במהלך השנה החולפת.14
יהודים החיים בגרמניה חשים לעיתים תכופות כי הם מוחזקים כאחראים למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים, וכי התפיסה של מדינת ישראל כ"היהודי הקולקטיבי" הפכה לבסיס הגדרת הזהות שלפיו מביטים ביהודים ושופטים אותם.

נתונים נבחרים

שלושת הממדים במדד האנטישמיות המשולב של המכון למדיניות העם היהודי עוסקים ב: 1) דעות אנטישמיות; 2) תקריות אנטישמיות; ו-3) אמון היהודים במדינות מגוריהם. בממד הראשון לא חל השנה שינוי משמעותי, אך מספר התקריות (הממד השני) ורמת הדאגה בקרב היהודים (הממד השלישי) עלתה בצורה חדה. ירידה בתחושת הביטחון של היהודים משקפת את חומרת התקריות שהתרחשו השנה.

מאמצי התערבות בינלאומיים משמעותיים

האסטרטגיה הראשונה אי פעם של האיחוד האירופי למאבק נגד האנטישמיות, ולהבטחת עתידם של היהודים באירופה, הוצגה על ידי הנציבות האירופית באוקטובר 2021. 12 בהמשך לכך, ממשלת גרמניה החליטה להשקיע 35 מיליון אירו בפרויקטים מחקריים וחינוכיים המתמקדים בהבנת הסיבות לאנטישמיות וכיצד להילחם בה בצורה יעילה. ואולם, בו-זמנית, מדינות החברות באיחוד האירופי ממשיכות לקדם חקיקה האוסרת שחיטה כשרה, בתמיכת בית הדין האירופי לצדק. קהילות יהודיות הביעו דאגה ממגמה זו – המתרחבת גם למילת זכרים ולמנהגים נוספים – העלולה להפוך את החיים היהודיים ההלכתיים ביבשת אירופה לבלתי-אפשריים.

הממשל האמריקאי מינה איש קשר לקהילה היהודית-אמריקנית (חנן וייסמן), יועץ מיוחד לנושאי השואה (סטוארט אייזנשטאט, יו"ר משותף של המכון למדיניות העם היהודי), ושליחה מיוחדת, בדרגת שגרירה, למעקב אחר האנטישמיות ולמלחמה נגדה (פרופ' דבורה ליפשטדט). אמנם כל התפקידים הללו התקיימו עוד לפני בחירתו של הנשיא ג׳ו ביידן לנשיאות, אולם מינויים אלה באו בעקבות מערכת הסברה שהובילו חמש קבוצות יהודיות מרכזיות בתגובה לעלייה באנטישמיות במאי 2021.

בעקבות מבצע "שומר חומות" עלה מספר התקריות האנטישמיות ברחבי העולם לשיאים חדשים. יוצאת מכלל זה לטובה הייתה צרפת, שבה אימצה הממשלה מדיניות מניעתית למניעת התקפות על יהודים במהלך העימות הצבאי במאי 2021.

הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה (IHRA), והדוגמאות הנכללות בהגדרה זו ממשיכות להוכיח את עצמן ככלי חיוני בזיהוי אנטישמיות ובמאבק בה. עד היום אימצו 839 מדינות, ארגונים ומוסדות את ההגדרה הזו. רבע מהם עשו זאת במהלך השנה החולפת. מרוקו אִשררה את אמנת IHRA, ותוכנם של ספרי לימוד בקטאר, במרוקו ובמצרים שוּנה בהתאם. במספר מדינות (מרוקו, בחריין), שוקמו אתרים יהודיים, וקהילות יהודיות קמות במדינות המפרץ הפרסי.
38 מדינות החרימו את הכנס השנתי העולמי נגד הגזענות של האו"ם בדרבן, דרום אפריקה, בנימוק שהוא הפך לפלטפורמה ל"אנטישמיות החדשה" ולאנטי-ציונות.

מסקנות וכיווני פעולה

האנטישמיות, בימין ובשמאל, ממשיכה לשחוק את ביטחונם של היהודים. דו״חות המכון מתריעים מזה כמה שנים על האפשרות שתופעת האנטישמיות נמצאת במגמת עלייה, בגלל זרמי מעמקים חברתיים שסיבותיהם מגוונות. חזרתה של האנטישמיות עלולה להפוך אותה לרכיב קבוע בשיח הגלובלי למשך תקופה ארוכה, כאשר היכולת של קהילות יהודיות או של מדינת ישראל להשפיע עליה מוגבלת. בנסיבות אלה, מדינת ישראל, שהיא הכוח המאורגן היהודי החזק ביותר, אינה יכולה להסתפק בניסיונות ״להילחם באנטישמיות״, ועליה להבין את המשמעויות של עידן שבו האנטישמיות תלווה את המשך החיים היהודיים, ולהיערך לעידן כזה בהתאם, תוך ניסוח של קווי מתאר לפעילות הסברתית, דיפלומטית, אבטחתית ואחרת, למול אפשרות זו. את האסטרטגיה שיש לבנות צריך לתאם עם גופים בינלאומיים אחרים, ולנסחה כיעדים למאבק באנטישמיות, שיהיו ברורים וניתנים למדידה.

כבר בשנה שעברה המלצנו לממשלה ״להפקיד את הטיפול באנטישמיות בידי גוף מתכלל אחד עם סמכויות וכושר ביצוע״. אנו חוזרים על המלצה זו, ובדחיפות גוברת לנוכח הנתונים שקשה לטעות במשמעותם.

הערות

1. Antisemitism Worldwide Report 2021, Tel Aviv University, April 2022
הדוח מתייחס לנתוני הדוחות הלאומיים השונים. קרימינולוגים טוענים שהמספר האמתי של התקריות גבוה פי חמישה עד עשרה ממה שדווח. נתונים לגבי צרפת ממחישים את העובדה שרוב יהודי צרפת אינם מצהירים על התקריות שהם חווים.

2. Survey of American Jewish Millennials, AJC, March 2022.

3. “White Supremacist Propaganda Spikes in 2020”, ADL, March 2021

4. Yonat Shimron, “Some Jews see antisemitism and white nationalism becoming less fringe since the 2017 Unite the Right rally”, The Washington Post, November 26, 2021

5. The Ministry of Diaspora Affairs, “Antisemitism – Annual Report 2021,” Government of Israel, January 24, 2022

6. Jonathan Greenblatt, “Antisemitism on the left is subtler than on the right. But it’s getting worse”. The Washington Post, October 27, 2021

7. Patrick Kingsley, “Rights Group Hits Israel With Explosive Charge: Apartheid”, The New York Times, April 27, 2021

8. “New Survey Finds Mideast Scholars View Israel/Palestine as ‘Akin to Apartheid’”, University of Maryland College, September 2021

9. Arno Rosenfeld, “Charged Antisemitism Definition Gets Initial Biden Endorsement”, The Forward, March 2, 2021

10. “The State of Antisemitism in America 2021,” AJC, October 2021

11. AJC-Fondapol, An Analysis of Antisemitism in France, March 2022

12. EU Strategy on combating antisemitism and fostering Jewish life, The European Commission, October 2021 (2021-2030)

13. Antisemitism Barometer 2021, Campaign Against Antisemitism, UK

14. Antisemitism Overview of data available in the European Union 2008–2018, European Union Agency for Fundamental Rights, November 2019

 

הקודם
הבא