ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2022

השפעתה של מגפת הקורונה על הדמוגרפיה של העם היהודי (והעולם בכלל) ניכרת בכמה מישורים. ראשון שבהם, ירידה בשיעור הילודה, ועלייה בשיעור התמותה. בקהילות יהודיות בתפוצות, שבהן הגיל הממוצע גבוה ושיעור הילודה נמוך מלכתחילה, למגמה זו עלולה להיות השפעה ארוכת טווח על גודלן של הקהילות. במקביל, ניכרת התאוששות בעלייה לישראל לאחר עצירה בשנות הקורונה, וזו מקבלת משנה תוקף בשל המלחמה באוקראינה שהוסיפה כמה עשרות אלפי עולים למניין העולים השגרתי. שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית נמצא בעלייה, אך לאתגרים המתפתחים בשל מגמה זו, ולהשפעתם על יחסי קהילות שונות של יהודים, טרם ניתנה הדעת בצורה מספקת. בשל כך הוסט שעון הדמוגרפיה מעט לאחור.

מגמות והמלצות

יש לעשות מאמץ להשאיר בישראל את העולים שבאו מאוקראינה, בתוספת בני המשפחה שנשארו מאחור, ולעודד עלייה גם מרוסיה

הסבר: המלחמה באוקראינה חוללה משבר גדול של פליטות, שישראל נוטלת חלק בטיפול בו. מיעוט הפליטים יהודים, ורובם פליטים זכאי חוק השבות, שנקלטים כעולים.10 פליטים אלה באו לישראל בלא תכנון מוקדם לעשות זאת, מכורח השעה, ואם וכאשר תסתיים המלחמה באוקראינה (ובכפוף לתוצאותיה), ישקלו האם לשוב לביתם, או שמא לבחור בישראל כבית לטווח ארוך. בנוסף, חלק משמעותי מהפליטים-עולים הותירו מאחור בני משפחה (בעיקר גברים בגיל גיוס), שגם הם ידרשו בסוף המלחמה להחלטה האם להחזיר את המשפחה העולה לבית שעזבה, או שמא להצטרף אליה בישראל. בנסיבות אלה, לקליטת העולים והשתלבותם המהירה ישנה חשיבות מיוחדת ודחופה, בכדי שירגישו בישראל ״בבית״ עוד בטרם יגיעו לצומת שבה יצטרכו להחליט לאן פניהם מועדות. במקביל, על ישראל לעודד, בזהירות המתבקשת מהמצב, עלייה מרוסיה, שגם בה ניכרת הדרדרות במצב הכלכלי, הפוליטי והחברתי לנוכח המלחמה.

יש לגבש מענה חברתי ופוליטי לעלייה צפויה בשיעור הישראלים השייכים לקבוצת הרוב היהודית אך אינם מוכרים כיהודים

הסבר: ישנו פער בין התביעה של הממסד האורתודוכסי לגיור על פי תפיסתו, לבין תפיסת רוב היהודים בישראל שלפיה גיור או 1. איננו הכרחי כלל (כי מספיקה הגדרה עצמית), או 2. הכרחי אבל לאו דווקא באמצעות רב אורתודוכסי, או 3. הכרחי וראוי שיתבצע על ידי בית דין אורתודוכסי שיאמץ מבחנים הלכתיים מקלים.

לפער זה השלכות בכמה מישורים. קודם כל, על היחסים של הציבור עם הממסד המגייר, שנתפס כממסד הכופה את שיטת המיעוט על הרוב. ועוד, על הנכונות של ישראלים להתגייר. למהלכים שהוצעו בשנה האחרונה לשינוי מתכונת הגיור יש אולי חשיבות מתוקף עצמם (כדי להחליש את מונופול הגיור), אך יש ספק אם יביאו לקפיצה משמעותית במספר הגיורים. בנסיבות אלה, יש לקחת בחשבון כמה התפתחויות. הראשונה – עלייה משמעותית ונמשכת בשיעור היהודים שאינם נישאים באופן רשמי (חלקם משום שאינם יכולים להינשא ברבנות, שהיא המסלול המותר היחיד). השנייה – לחץ גובר, למיסוד נישואים אזרחיים שיאפשרו נישואים של זוגות שהרבנות אינה מכירה בהם כיהודים. השלישית – במקביל, צפוי לעלות מספרן של המשפחות שיראו בעצמן משפחות ״יהודיות״ אך מגזרים מסוימים יראו בהן משפחות ״לא יהודיות״ או ״מעורבות״, מה שיחדד מתחים הקיימים גם כיום על רקע תביעות להכלה ולהדרה ובהנתן מחלוקת בשאלת ״מיהו יהודי״. בנסיבות אלה, פלורליזם הלכתי בתחום הגיור אולי אינו נותן מענה מיטבי לכלל הבעיות, אך הוא המוצא הריאלי הזמין ביותר לביצוע.

המשך צמיחה מהירה של הקהילה החרדית מחייב התייחסות פנים וחוץ מגזרית להשלכות הכלכליות-חברתיות של מגמה זו

הסבר: הגידול המהיר בשיעור החרדים מתוך כלל היהודים ידוע זה מכבר, ובא לידי ביטוי גם השנה במספר דו״חות ותחזיות שעל פיהן בעוד כעשור ומחצה אחד מכל ארבעה יהודים יהיה חרדי.11 מגמה זו היא אתגר לקהילות החרדיות, שנדרשות לשקול מחדש את מדיניותן כקהילות שהאתוס שלהן מושתת על תודעת מיעוט (שבקרוב כבר לא תהיה רלבנטית), וכן אתגר לקבוצות יהודיות שאינן חרדיות, שנדרשות לבחון כיצד ראוי להן לנהוג מול מגמה זו. בהקשר הכלכלי, ברור כי מדובר באתגר שיש להידרש אליו בהקדם (ישראל לא תוכל להתקיים בשגשוג כאשר תרומתה הכלכלית של קהילה משמעותית בתוכה יחסית נמוכה). בהקשר החברתי-תרבותי, האתגר לא פחות משמעותי. נתונים שנאספו השנה מעידים על עומק הניכור של ישראלים לא-חרדים מהקהילה החרדית12. דומיננטיות גוברת של הקהילה החרדית עלולה להחריף מתחים בחברה, ו/או להביא לשינוי הדרגתי של אופייה והרכבה, שיתבטא בנסיגה ברמת ההשכלה והתעסוקה. בנסיבות אלה, לא מיותר להזכיר כי למדיניות ציבורית יש כוח גדול להשפיע על הציבור החרדי, ועל הממשלה מוטלת החובה לעשות בה שימוש מושכל אך גם רצוף ונחוש, מתוך התחשבות במאפיינים היחודיים של המגזר, אך לא פחות מזה בצרכי הכלל של מדינת ישראל.

הקודם
הבא