ספריית מאמרים / ההערכה השנתית

הערכה שנתית 2022

ישראל והעם היהודי מושפעים מהתפתחויות כלכליות גלובליות, שבהן ניכרת השפעתה של מגפת הקורונה, וכן משבר המלחמה באוקראינה. ביניהן, עליה משמעותית ברמת האינפלציה ובהמשך לכך גם בריבית, וכן מחסור במוצרים שונים, הן לשימוש הטכנולוגיה (בגלל קושי בשינוע) והן לצריכה אזרחית (כולל חשש ממחסור במזון ובדלק לקראת החורף הבא). ישראל נדרשת להשקעה משמעותית בתשתיות, שעלותן גבוהה, לקליטת עלייה מוגברת, להורדת מחירי הדיור, ולתכנון מהלכים לצמצום פערי הכנסה, בלי לפגוע במגזרים היצרניים, ובראשם ההי-טק. עליה בגביית המסים עשויה להעניק לישראל מרווח תקציבי מסויים שיאפשר השקעות כאלה. הקהילות היהודיות בעולם נדרשות להתמודד עם השלכות מגפת הקורונה על מבנה הקהילות ומשאביהן, וכן עם המגמה הנמשכת של ירידה במספר החברים בהן (בעולם הלא אורתודוכסי). אנו מסיטים את השעון מעט לאחור, בעיקר על רקע תחזיות כלכליות פסימיות ביחס לשנה הקרובה.

מגמות והמלצות

הממשלה וארגוני חברה בישראל נדרשים לגיבוש אסטרטגיה ולביצוע פעולות דחופות שיביאו לצמצום פערי השכלה ושכר

הסבר: בישראל מתפתחות שתי כלכלות, כלכלת ההייטק, וכלכלת כל השאר. הקטר ההייטקי מתנתק מהרכבת. בעוד ששכר המינימום בישראל עלה בעשור האחרון בכשלושים אחוזים, השכר הממוצע במשק עלה ב־34% והשכר הממוצע בהייטק עלה ביותר מחמישים אחוזים. השכר הממוצע בהייטק הוא בערך פי חמישה משכר המינימום3. הפערים הכלכליים מובילים גם לפערים חברתיים. ההייטק הישראלי הוא ״מעגל הומוגני וסגור יחסית״ שנשען על עבודתם של ״גברים יהודים שאינם חרדים", נכתב בדו"ח רשות החדשנות4. ההייטק ״מרחיב פערים, בעיקר בגין תוצרי מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה״, נכתב בדו״ח מרכז המידע של הכנסת5. מצב זה בעייתי משתי בחינות: האחת, הוא מוביל לתסיסה חברתית בקרב מי ש׳נשארו מאחור׳. השנייה, הוא עלול להוביל ל׳בריחת׳ יזמות טכנולוגית מישראל, בגלל העומס על קבוצה קטנה שתידרש לתמוך כלכלית בקבוצה גדולה. מצב זה מחייב פעולה משולבת של הממשלה, שמטרתה קידום מהיר ונחרץ של קבוצות פריפריה (גיאוגרפית וחברתית) כך שיוכלו לקחת חלק ב״כלכלת ההייטק״. במקביל, ראוי שארגוני סיוע וקידום חברתי יקבלו תמיכה מתורמים בעלי אמצעים במגזר ההיטק, במטרה להוריד מתחים חברתיים ולצמצם פערים. פעולות אלה לא יוכלו לבוא לכדי מימוש יעיל בלא שיפור משמעותי של מערכת החינוך, ובלא הפגנת נחישות מערכתית במימוש יעדים אלה מול מכשולים פוליטיים, אידיאולוגיים, ביורוקרטיים ותקציביים.

הקהילות בתפוצות (בסיוע ישראל) צריכות לתעדף כלכלית, חברתית ומוסדית פרוייקטים של חינוך יהודי משמעותי

הסבר: הנתונים המצטברים בשנים האחרונות מלמדים ש-1. בקרב צעירים יהודים בתפוצות (למעט אורתודוכסים) הולכת ונחלשת הזיקה לתרבות, לדת, לקהילה ולעם היהודי. לטענות רווחות על מעבר של יהודים מדפוס ״מסורתי״ של זהות לדפוס ״תרבותי״ של זהות (בנוסח ״מוזיאונים במקום בית כנסת״) אין גיבוי ממשי במחקר, ויש להתייחס אליהן בזהירות. 2. יש קשר חיובי מובהק בין חינוך יהודי, לבין עשיה יהודית וייחוס חשיבות לחיים היהודיים בדור הזה ובדורות הבאים. הקהילות היהודיות, שמשקיעות את משאביהן במטרות רבות וחשובות צריכות להפיק מנתונים מצטברים אלה את הלקח המתבקש, ולמקד מאמץ פילנתרופי וניהולי בהרחבה של החינוך היהודי הלא-אורתודוכסי לכל מי שמעוניין בו, כך שיהיה זמין גיאוגרפית, נגיש כלכלית, מעולה חינוכית, פלורליסטי אידיאולוגית. השקעה בגנים ובבתי ספר יהודיים יומיים, בחוגים והעשרות שבועיים, במחנות קיץ, היא כנראה המשתלמת והדחופה ביותר למי שחפצים בהמשך קיומם של חיים יהודיים פעילים בתפוצות.

יש לעודד את הפילנתרופיה בישראל,  הן של יחידים והן של מוסדות, מתוך הדגשת הערך היהודי של נתינה כמקובל בקהילות העולם

הסבר: ההצלחה הגדולה של ההייטק הישראלי יצרה מעמד כלכלי של עשירים ישראלים שמספרם נעשה משמעותי. אלו הם בעיקר צעירים, שאינם באים ממסורת משפחתית רב דורית של נתינה. נתונים על פילנתרופיה של יחידים וחברות בישראל מעידים על שיעור נמוך של תרומות בהשוואה למדינות מערביות אחרות, ובמיוחד נמוך בהשוואה לשיעור התרומות של יהודים בעולם, שהם קבוצה פילנתרופית מובילה ובולטת6. הפילנתרופיה בישראל אמנם נמצאת במגמת עלייה מסוימת, אבל עוד רחוקה מהיעד הרצוי. פריחת ההייטק מגלמת הזדמנות לעליית מדרגה בתרומת בעלי ההון לפיתוח החברה הישראלית. חיזוקה של הפילנתרופיה כערך צריך להיתמך במהלכים ממשלתיים (מיסוי) וחברתיים (חינוך, הצבת רף ציפיות, כבוד והכרה), והוא ישרת שלוש מטרות חשובות: ראשונה – התרומות יאפשרו חיזוק של פעילויות נדרשות בתחומים כמו חינוך, תרבות ורווחה. שנייה – התרומות יחזקו את הערבות ההדדית של קבוצות בחברה הישראלית. שלישית – התרומות יהיו ערך יהודי מאחד של ישראל והתפוצות.

הקודם
הבא