ספריית מאמרים / פרסומים

מדידת הפוליטיזציה של ישראל בקונגרס האמריקני

ממצאים עיקריים:

  • 6 אחוזים מחברי הקונגרס מן המפלגה הדמוקרטית ו-94 אחוזים מחברי הקונגרס מן המפלגה הרפובליקנית צייצו אודות ישראל במושב הנוכחי של הקונגרס.
  • במהלך שני המושבים האחרונים של הקונגרס חל גידול דרמטי בשיעור הציוצים שעושים פוליטיזציה לגבי הנושא הישראלי.
  • במושב הקודם של הקונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים הזכירו בציוציהם אודות ישראל את הפוליטיקה בתדירות גבוהה יותר מאשר בציוציהם שאינם נוגעים לישראל.
  • במושב הנוכחי של הקונגרס, 23% מחברי הקונגרס הרפובליקנים הזכירו את הדמוקרטים ברוב הציוצים שלהם אודות ישראל.

 

מאז הקמתה חתרה ישראל לשמור על תמיכה דו-מפלגתית מן הגוף הפועל כביטוי כולל של מערכת היחסים ארה"ב – ישראל, והאחראי על הקצאת סיוע צבאי לישראל: הקונגרס של ארצות הברית. אולם, האם המגמה ארוכת הטווח לקראת קיטוב פוליטי גרמה לישראל להפסיד את המצב של תמיכה דו-מפלגתית, ולהזדקר בתור עוד נושא מפריד, הסובל מפוליטיזציה מוגזמת, בפוליטיקה האמריקנית, כמו הפלות או פיקוח על נשק? אם תמיכה דו-מפלגתית בישראל בקונגרס היא נדבך במערכת יחסים הדוקה בין ישראל לבין ארצות הברית, ואם הפוליטיזציה מכרסמת בתמיכה הדו-מפלגתית, אזי ידיעת המידה שבה ישראל הופכת לנושא פוליטי מצד חברי קונגרס הינה כלי מדידה שימושי לצורך הערכת עוצמתה של מערכת יחסי ארה"ב – ישראל.

בעוד שמחקרים קודמים, כגון Cavari (2013) ו- Cavari & Nyer (2014) מדדו את הקיטוב הפוליטי באמצעות סקרי דעת קהל ופעולות של הקונגרס, מחקר זה מודד את הפוליטיזציה של ישראל בקונגרס באמצעות ניתוח של ציוצים שנעשו על ידי חברי בית הנבחרים והסנאט במהלך העשור האחרון. הפוליטיזציה של ישראל משמשת כאם לתיאור המצב שבו ישראל מוזכרת בצירוף עם התייחסות למפלגה פוליטית ספציפית, לאדם המסמל את המפלגה, או למונח טעון המשמש, לעיתים תכופות באופן שלילי, להתייחסות למפלגה פוליטית. למרות שהמתודולוגיה המיושמת במחקר זה שונה מזו של מחקרים קודמים, הרי בסופו של יום, ממצאיו של מחקר זה עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים.

המחקר נערך באמצעות איסוף ציוצים של "טוויטר" שמקורם בחברי קונגרס, נוכחיים ובעבר, החל מן המושב ה-112 (2011) ועד ינואר 2022. בשנת 2011 הפך הטוויטר לצורת תקשורת פופולרית שאומצה באופן רחב על ידי המעמד הפוליטי האמריקני, וכ-90 אחוזים מחברי הקונגרס משתמשים בו. בסך הכל, האיסוף כולל למעלה מ-2.5 מיליון ציוצים מ-407 דמוקרטים, 472 רפובליקנים, ו-7 חברים עצמאיים של הקונגרס.

באמצעות טכניקת הניתוח הכמותי של כריית טקסטים, כל ציוץ נותח במגמה לקבוע אם הזכיר את ישראל – 12,098 ציוצים בסה"כ. הטבלה הבאה מראה את אחוז הדמוקרטים ואחוז הרפובליקנים שצייצו אודות ישראל לפחות פעם אחת, לפי מושב הקונגרס שבו נעשה הציוץ. מן הניתוח עולה שוני בולט בין שתי המפלגות: רוב של רפובליקנים, גם בבית הנבחרים וגם בסנאט, צייצו אודות ישראל בכל אחד ממושבי הקונגרס, בעוד שרוב של דמוקרטים שצייצו אודות ישראל אירע רק בשני המושבים האחרונים. בכל מושב, אחוז הדמוקרטים שצייצו אודות ישראל היה קטן משמעותית מאחוז הרפובליקנים שעשו זאת.

אחוז חברי הקונגרס שצייצו בטוויטר אודות ישראל
בית הנבחרים הסנאט
דמוקרטים רפובליקנים דמוקרטים רפובליקנים
הקונגרס ה-112 38% 62% 37% 65%
הקונגרס ה-113 42% 71% 31% 67%
הקונגרס ה-114 37% 73% 30% 80%
הקונגרס ה-115 39% 75% 36% 64%
הקונגרס ה-116 66% 90% 58% 90%
הקונגרס ה-117 66% 94% 69% 92%

על מנת לקבוע אם ציוץ הכיל צורה כלשהי של פוליטיזציה, הטקסט של כל ציוץ נותח באמצעות צורה של ניתוח רגשות, במגמה לקבוע אם הכיל מילות מפתח ושמות הקשורים באופן בולט מאוד עם אחת משתי המפלגות. תהליך זה מאפשר את זיהויָם של ציוצים אודות ישראל אשר הינם פוליטיים באופיים. לדוגמה, הנה ציוץ על ישראל שעשה הסנאטור הרפובליקני מטקסס, טד קרוז, ב-21 במאי 2021: "כאשר ידידתנו ובעלת בריתנו מותקפת, עלינו לעמוד בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים לצידה של ישראל, ברני סנדרס ו-AOC מנסים למנוע מישראל להגן על עצמה." מכיוון שקרוז מזכיר את ברני סנדרס ואת אלכסנדריה אוקאזיו-קורטז (AOC), שני דמוקרטים בולטים, הציוץ מסומן בתור פוליטי.

לעומת זאת, באותו יום, צייץ ציר בית הנבחרים פרד קלר, רפובליקני מפנסילבניה: "גאה לתמוך השבוע ביוזמות חקיקה שונות החוזרות ומאשרות את מחויבותי לישראל. היסוס לתומך בישראל בצומת דרכים קריטי זה לא רק שהוא מְסַכֵּן את ביטחונה – הוא שולח מסר מסוכן לבעלות בריתה של אמריקה בכל רחבי העולם."

הואיל וציוץ זה של קלר אינו מזכיר שום מילות מפתח הקשורות לאחת משתי המפלגות, הניתוח אינו רואה בו ציוץ שיש בו פוליטיזציה.

אחוז הציוצים המזכירים דמוקרטים או רפובליקנים

ציוצים לא על ישראל ציוצים על ישראל
מזכיר את הדמוקרטים 9.6% 13.9%
מזכיר את הרפובליקנים 9.1% 10.5%

 

ציוצים אודות ישראל
מושבי הקונגרס ה-112 עד ה-115 מושבי הקונגרס ה-116 וה-117
מזכיר את הדמוקרטים 7.0% 19.9%
מזכיר את הרפובליקנים 4.2% 16.0%

בין הציוצים שאינם מזכירים את ישראל, 9.6% מתייחסים למפלגה הדמוקרטית, ו-9.1% מזכירים את המפלגה הרפובליקנית. בין הציוצים המזכירים את ישראל, 13.9% מזכירים את המפלגה הדמוקרטית ו-10.5% מזכירים את המפלגה הרפובליקנית. ממצא זה מראה כי בסך הכל, ציוצים אודות ישראל נוטים להתייחס לפוליטיקה יותר מאשר ציוצים שאינם אודות ישראל, אם כי ההפרש ביניהם איננו גדול. עם זאת, כאשר משווים את שני המושבים האחרונים של הקונגרס (116 ו-117) למושבים קודמים (112 עד 115), רואים גידול דרמטי באחוז הציוצים אודות ישראל המזכירים את המפלגות. שיעור הציוצים המזכירים את המפלגה הדמוקרטית ואת ישראל גדל מ-7.0% ל-19.9%, ושיעור הציוצים המזכירים את המפלגה הרפובליקנית ואת ישראל גדל מ-4.2% ל-16.0%. גידול זה בציוצים פוליטיים לא הובחן באותה מידה בציוצים שאינם מזכירים את ישראל. ממצא זה מצביע על כך שציוצים אודות ישראל הופכים להיות מאופיינים במידה גדלה והולכת של פוליטיזציה.

אילו חברי הקונגרס המשתמשים בטוויטר לא היו עושים פוליטיזציה לישראל באופן שונה מזה שבו הם עושים פוליטיזציה לכל הנושאים האחרים, היינו מצפים לראות את אחוז הציוצים שבהם יש פוליטיזציה של ישראל שווה בערך לאחוז הציוצים שבהם יש פוליטיזציה ואשר אינם קשורים לישראל. הגרף הבא עוקב אחרי הפוליטיזציה של ישראל בהשוואה לפוליטיזציה הכללית.

בכל מושבי הקונגרס, למעט המושב הקודם, הדמוקרטים צייצו יותר על פוליטיקה כאשר הם לא דנו בישראל. ואולם, במהלך המושב ה-115 של הקונגרס, ציוציהם של הדמוקרטים אודות ישראל היו פוליטיים יותר מאשר ציוציהם האחרים. ניתן להסביר זאת בעובדה שחברי הקונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית החלו להאשים את טראמפ ואת הרפובליקנים בעשיית פוליטיזציה מישראל. הם טכנו, כפי שמדגימים הציוצים הבאים, כי ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו, והנשיא דונלד טראמפ, גמרו אומר לסייע פוליטית זה לזה, וכי החלטותיהם בנוגע למערכת היחסים בין ארצות הברית וישראל לא נעשו לטובת האינטרסים של ארצותיהם. יתר על כן, התקרית מחודש אוגוסט 2019, שבה ישראל סירבה להרשות את כניסתן של צירות בית הנבחרים ראשידה טלאיב ואילהאן עומאר הציתה תגובת נגד חריפה בקרב הדמוקרטים, שבוטאה בציוצים זועמים בטוויטר.

מאז המושב ה-114 של הקונגרס (ינואר 2015), השנים האחרונות של נשיאותו של אובמה, כאשר לרפובליקנים היה רוב בשני בתי הקונגרס, הרפובליקנים עשו פוליטיזציה בציוציהם לעיתים יותר קרובות כשעה שצייצו אודות ישראל מאשר בשעה שבה לא צייצו אודות ישראל. כמו אצל הדמוקרטים, ציוציהם של הרפובליקנים אודות ישראל היו מאופיינים במידה הרבה ביותר של פוליטיזציה יחסית לציוציהם שלא אודות ישראל, במהלך המושב ה-116 (ינואר 2019 עד ינואר 2021).

הגרף הבא מראה את אחוז הציוצים אודות ישראל שמזכירים דמוקרטים (התיבה העליונה) ורפובליקנים (התיבה התחתונה). בקונגרס ה-116 אנו רואים עלייה חדה בשיעור הממוצע של ציוצים שרפובליקנים מצייצים אודות ישראל ומזכירים את המפלגה הרפובליקנית (32.4%). את העלייה החדה הזאת אפשר להסביר על ידי כך שהרפובליקנים מרעיפים שבחים על הנשיא טראמפ, שהשיג כמה הסכמי שלום בין ישראל לבין מדינות ערביות. באותו מושב של הקונגרס, רפובליקנים הזכירו דמוקרטים רק לעיתים נדירות בציוציהם אודות ישראל. בקרב הדמוקרטים בקונגרס ה-116, אנו מבחינים בנקודת שיא בשיעור הממוצע של ציוציהם אודות ישראל המזכירים רפובליקנים (17.9%), תוצאה של זעמם, כמתואר לעיל. במושב הנוכחי (117), היתה עלייה חדה בשיעור הממוצע של ציוצים רפובליקניים המזכירים את ישראל ואת הדמוקרטים (28.5%).

אחד הגורמים התורמים לעלייה החדה בציוצים רפובליקניים אודות ישראל והדמוקרטים היה העימות הצבאי בין ישראל לעזה במאי 2021 (מבצע "שומר חומות"), שיצר נפח גבוה של ציוצים מצד חברי קונגרס (ראה פירוט להלן). במהלך העימות, קבוצה של 14 צירי בית הנבחרים מטעם המפלגה הדמוקרטית, בהנהגתה של אלכסנדריה אוקאזיו-קורטז (דמוקרטית, ניו יורק), ניסתה ללא הצלחה למנוע מכירה של נשק אמריקאי בשווי 735 מיליון דולר לישראל block a US arms sale of $735 million of weapons to Israel, שמימשל ביידן הודיע עליה ימים ספורים לפני פרוץ העימות. למרות שהניסיון הזה היה בעיקר סמלי ולא זכה לתמיכת ההנהגה של המפלגה הדמוקרטית, מחוקקים רפובליקנים קפצו על ההזדמנות לגנות את המפלגה הדמוקרטית כולה בתור מי שאינה תומכת בישראל.

אילו חברי הקונגרס הדמוקרטים והרפובליקנים היו מעורבים באותו דו-שיח באתר הטוויטר, כשהם מגיבים על אירועי היום ומתווכחים על אותם נושאים, היינו מצפים למצוא מגמות דומות בבחירת המילים והנושאים שלהם. לדוגמה, אילו היתה מתחוללת בוושינגטון סופת שלג סביב בניין הקפיטול , וחברי הקונגרס שבפנים הבניין היו מצייצים אודות מזג האוויר, ניתן היה לצפות ששיעור הציוצים המזכירים את השלג יהיה דומה, פחות או יותר, אצל הדמוקרטים והרפובליקנים. אותו דבר היה צריך להיות נכון לגבי ישראל. אם מתקיים בטוויטר דיון אודות ישראל בין חברי קונגרס, לא היינו מצפים כי בתור חלק מן הדיון, אחוז הרפובליקנים המתייחסים לדמוקרטים ולישראל יהיה גדול משמעותית משיעור הדמוקרטים המתייחסים לדמוקרטים ולישראל. אך העובדה שבמושב הנוכחי, שיעור המחוקקים הרפובליקנים המצייצים על ישראל ומזכירים את הדמוקרטים גבוה בהרבה משיעור הדמוקרטים העושים זאת, מצביעה על מידה מסוימת של פוליטיזציה. ניתוח יסודי של נתונים אלה מצביע על כך שאכן, רפובליקנים רבים בקונגרס משתמשים בציוציהם אודות ישראל כדרך להשיג "נקודות" פוליטיות נגד הדמוקרטים.

המידה שבה הרפובליקנים עשו פוליטיזציה לציוציהם אודות ישראל מומחשת בשרטוט boxplot הבא. כל נקודה מייצגת חבר/ת קונגרס ואת השיעור של הציוצים שלו/שלה אודות ישראל המזכירים את הדמוקרטים. קרוב לרבע (23%) מחברי הקונגרס הרפובליקנים מזכירים א הדמוקרטים ברוב ציוציהם אודות ישראל, לעומת 8% בלבד בקרב הדמוקרטים. בממוצע, חברי קונגרס רפובליקנים צייצו אודות דמוקרטים ב-28.5% מציוציהם הנוגעים לישראל, לעומת 12% בלבד בקרב הדמוקרטים.

בבדיקת הציוצים אודות ישראל משנת 2021 שנעשו על ידי חברי קונגרס רפובליקנים, דומה שמתקיימת ביודעין ובמכוון מערכה ליצר "ספין" מידיעות חדשותיות הנוגעות לישראל, במגמה לקדם נרטיב שלפיו הדמוקרטים עוינים את ישראל או שאינם תומכים בה. האיור דלקמן מציג בסדר כרונולוגי את הציוצים הרפובליקניים אודות ישראל במהלך שנת 2021. הנקודות האדומות הן ציוצים המתייחסים לדמוקרטים, והנקודות השחורות – ציוצים שאינם מתייחסים לדמוקרטים. האיור מראה באופן ברור "מטחים" של ציוצים אודות ישראל מטעם הרפובליקנים, המזכירים דמוקרטים בעקבות מאורעות ספציפיים.

ניתוח מקרה של פוליטיזציה
"ספין" ספציפי, מוצלח ביותר, הקשור לישראל, שנעשה על ידי הרפובליקנים נגד הדמוקרטים, נגע למימון מערכת "כיפת ברזל". בספטמבר 2021 נזקקו הדמוקרטים בבית הנבחרים להעביר חקיקה תקציבית, על מנת להימנע משיתוק חלקי של המימשל. הצעת החוק כללה מגוון רחב של תוכניות ופרויקטים, ובהם הקצבה של מיליארד דולר לישראל לצורך חידוש מלאי טילי היירוט של מערכת "כיפת ברזל". הואיל והצירים הרפובליקנים התכוונו להתנגד להצעת החוק, משום שהיא חרגה מתקרת החוב הממשלתי, הדמוקרטים נזקקו לתמיכה של כל ציריהם בבית הנבחרים על מנת לאשר את החקיקה. קבוצת שוליים של קומץ דמוקרטים היתנתה את תמיכתם בהצעת החוק בכך שהמימון ל"כיפת ברזל" יסולק מן ההצעה. הואיל ולא היתה שום סיבה טכנית לכלילת המימון ל"כיפת ברזל" בהצעת החוק הספציפית הזאת, המימון ל"כיפת ברזל" נמחק ממנה, והדמוקרטים הבטיחו לקיים עליה הצבעה נפרדת. למרות שהרפובליקנים לא התכוונו לתמוך בהצעה המקורית, שבה נכלל המימון ל"כיפת הברזל", הם קפצו על ההזדמנות. מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, קווין מקארתי, הכריז בטוויטר כי "הדמוקרטים זה עתה ביטלו את המימון ל'כיפת ברזל", Democrats just pulled funding from the Iron Dome”, ונרטיב זה זכה להדהוד אצל רבים מעמיתיו הרפובליקנים ודוּוַח באמצעי התקשורת בארצות הברית, בישראל וברחבי העולם. למרות שיומיים לאחר מכן, בית הנבחרים הצביע כמעט פה אחד – 429 בעד מול 9 נגד, בעד מימון "כיפת ברזל", House voted almost unanimously, 420-9, to fund Iron Dome, הסיפור בדבר "ביטול המימון על ידי הדמוקרטים", כביכול, זכה לקידום משמעותי, בשל הכותרות הסנסציוניות שסופקו על ידי חברי הקונגרס הרפובליקנים.



על פי מרכז המחקר פיו Pew Research Center, 15% מכלל הבוגרים בארצות הברית מקבלים את הידיעות החדשותיות שלהם מאתר טוויטר. באמצעות הודעותיהם בטוויטר יש לחברי הקונגרס היכולת לעצב ולהשפיע על האופן שבו בוחריהם ותומכים אחרים שלהם תופסים את העולם שמסביב להם, לרבות מערכת היחסים שבין ארצות הברית לישראל. במחקרו משנת 2013, 2013 study, מראה אמנון כוורי את ההשפעה שיש לאליטות הפוליטיות על אמריקנים שאין להם "ידע מספיק, ולכן הם סומכים בעיקר על רמזים של מנהיגים" בגיבוש עמדותיהם לגבי מדיניות החוץ ביחס לישראל. בהתבסס על quantitative research, מחקרו הכמותני, כוורי מסכם: "ציבור הבוחרים האמריקני מגיב על שינויים בעמדות האליטות לגבי מדיניות חוץ והשקפות אודות ישראל באמצעות מעקב אחרי ההשקפות של האליטה של מפלגתם."

בעידן הנוכחי של מפלגתיות קיצונית ו" תרבות הביטול", האסוציאציה עם מפלגה פוליטית ספציפית או עם מותג פוליטי ספציפי עלולה להשפיע בצורה שלילית על קים תמיכה ציבורית בעלת בסיס רחב. מחקר של מרכז פיו משנת 2019 מצא כי הזדהות עם מפלגה (לא גזע, השתייכות דתית, השכלה, גיל או מגדר) היא המנבא החזק ביותר של דעות לגבי מגוון רחב של נושאים, כולל מדיניות חוץ.

התמיכה בישראל איננה חסינה משיקולים מפלגתיים. הגרף הבא, הלקוח ממחקר של מרכז פיו משנת 2018, 2018 Pew study, מראה את מידת הפער ההולך ומתרחב בין שיעורי הרפובליקנים והדמוקרטים המגלים יותר אהדה לישראל "בסכסוך שבין ישראל לבין הפלסטינים", כאשר 79% מהרפובליקנים אומרים כי הם אוהדים יותר את ישראל, לעומת 27% בלבד מן הדמוקרטים.

נתוני הטוויטר שהוצגו כאן, אף שהם נוגעים בנושא מזווית שונה ובאים תוך שימוש במערכת כלים שונה, משלימים ומחזקים את שני הממצאים העיקריים של מחקרם של כוורי ונייער משנת 2014, "מדו-מפלגתיוּת לדיסרגיה (אובדן התיאום): מגמות בפעולות הקונגרס ביחס לישראל". באמצעות ניתוח של הצעות חוק והחלטות קונגרסיונליות , כי בעשורים האחרונים גדל והולך העניין בישראל מצד חברי קונגרס, וכי חברי קונגרס מבטאים את תמיכתם בישראל באמצעות "החלטות חד-מפלגתיות", המושגות על ידי תיאום פנים-מפלגתי ולא בין-מפלגתי.

אם יימשך פילוג מפלגתי זה לגבי ישראל, כשהוא מתודלק בחלקו על ידי ציוצים טעונים מבחינה פוליטית אודות ישראל בטוויטר, כפי שהוצגו כאן, גוברת הסבירות לכך שאמריקנים שאין להם ידע אודות ישראל, והמזדהים בתור דמוקרטים, יהיו נוטים לא לתמוך בישראל, משום שהם יראו את התמיכה בישראל כעמדה רפובליקנית. דאגה עוד יותר חמורה הינה "loop" במשוב, שבו דמוקרטים המנסים להחניף ל"בייס" שלהם, במגמה לצבור תמיכה פוליטית, יהפכו להיות יותר ויותר ביקורתיים כלפי ישראל.

ואולם אין לצפות כי פוליטיקאים יימנעו מלתקוף את יריביהם הפוליטיים, אם עומדת לרשותם "תחמושת" רבת עוצמה. בשעה שהתמיכה בישראל הופכת יותר ויותר לחלק אינטגרלי מן הזהות ברפובליקנית, וקבוצת שוליים במפלגה הדמוקרטית משמיעה התנגדות קולנית לישראל ולמערכת היחסים שבין ארצות הברית לישראל, נחוצה התערבות מבחוץ כדי לסייע בעיצוב מחדש של הנרטיב לפיו יחסי הקונגרס עם ישראל נשארים דו-מפלגתיים. מי שעמלים לחיזוק מערכת היחסים ארה"ב – ישראל חיבים למקד את תשומת הלב על חברי קונגרס רפובליקנים, שדומה כי יחסיהם עם ישראל מבוססים על הודעות התוקפות את הדמוקרטים. הגם שהרפובליקנים אולי לא יוכלו להתגבר על היצר לתקוף את הדמוקרטים בקשר לישראל, יש לנסות ולעודד אותם לראות את ישראל בזווית רחבה יותר מן הזווית הצרה של הפוליטיקה הפנים-אמריקנית.