ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

מדינת ישראל, התפוצות וחוק הלאום

מדינת ישראל חיזקה את מחויבותה הרשמית כלפי יהדות התפוצות באמצעות התחייבות חוקתית, שנכללה בחוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, התשע"ח-2018. בחוק היסוד, שהוא חלק מחוקתה המתהווה של המדינה, נקבע, בין היתר, כי מדינת ישראל תפעל – בתפוצות – לשמירה על הקשרים בין המדינה והיהודים החיים מחוצה לה ולמען שמירה על המורשת היהודית של יהדות התפוצות. מהי המשמעות של התחייבות זו וכיצד יש לפעול כדי לממשה? בכך עוסק הדיאלוג הנוכחי, לשנת 2021, של המכון למדיניות העם היהודי.

אם בעבר התחושה הטבעית של רוב גדול מקרב היהודים בישראל ובחו"ל הייתה שאנו עַם אחד שהזיקה בין חלקיו חזקה וברורה, דומה שתחושה זו מתערערת בדור האחרון. יהודים בישראל ומחוצה לה לא תמיד חשים את הסולידריות הטבעית כלפי הזולת היהודי שהייתה נחלתם בעבר. יש לכך סיבות כלליות, אוניברסליות (דוגמת התקופה הפוסט-מודרנית שאנו חיים בה, פוליטיקת הזהויות, השפעת המדיה החברתית), שמובילות גם קבוצות אחרות (למשל, החברה האמריקנית והחברה הישראלית) לכדי פיצול ומחלוקת גוברת. אך מלבד זה, ההתרחקות המסוימת בין יהדות התפוצות למדינת ישראל היא תולדה של שוני משמעותי בין חוויות החיים האופייניות לישראלים וליהדות התפוצות, כמו גם מחלוקות קונקרטיות סביב נושאים לאומיים, דתיים ותרבותיים.

האם מגמות הריחוק ניתנת לטיפול ולתיקון? האם יש מעשים שאפשר לנקוט שיקרבו בינינו, היהודים בארץ והיהודים בחו”ל? האם המחויבות שקיבלה עליה מדינת ישראל בחוק הלאום יכולה לשמש נקודת פתיחה למאמץ מועיל בתחום זה?

באופן מרתק, דווקא המשבר הטרגי באוקראינה, שבעת כתיבת דברים אלו הולך ומחמיר, עורר מחדש את התחושה הטבעית של “עם אחד”. מדינת ישראל, הסוכנות היהודית והארגונים היהודיים הגדולים בתפוצות משתפים פעולה למען יהודי אוקראינה השרויים בצרה. השריר הרדום של סולידריות בין יהודים התעורר לחיים חדשים. כך למשל, סקר עכשווי של המכון למדיניות העם היהודי שנעשה על רקע ההתפתחות הטרגית גילה כי כשלושה רבעים מיהודי ישראל מרגישים קרבה ליהדות התפוצות. אבל, כמובן, בכך אין די. חובה עלינו לפעול באופן שיטתי ועקבי למען מטרה ארוכת טווח – אחדות העם היהודי גם בתנאים של שגרה. כיצד?

הדיאלוג המרתק שנפרשׂ כאן בין יהודים מיבשות שונות וממגוון גילים ורקעים מלמד כי יש רצון בסיסי בחידוש החיבור בין יהודים בישראל ומחוצה לה וכי יש לנקוט דרכי פעולה המותאמות לקהלי היעד השונים.

ראשית, כלפי היהודים בישראל יש לנקוט מהלך חינוכי משמעותי שמטרתו לקרב את יהדות התפוצות אל היהודים הישראלים. מורגש חוסר ידע בסיסי, היוצר ניכור ואי-אכפתיות כלפי האחים שמעבר לים. אנו במכון למדיניות העם היהודי מקווים לפעול בכיוון זה באמצעות תוכנית מוגדרת.

שנית, כלפי היהודים בתפוצות שמרגישים מרוחקים מישראל ולעיתים גם מסויגים ממנה נדרשת פעולה סדורה שתכליתה יצירת מפגשים בין-אישיים שיאפשרו הבנה הדדית, למרות השוני והמחלוקת. כפי שעולה מן הדיאלוג המדוּוח כאן, רוב המשתתפים בו גרסו שיש להשקיע משאבים במפגשים פנים אל פנים של יהודים, מכאן ומשם. האנשת המפגש היא התרופה הטובה ביותר לניכור שאנו חווים.

שלישית, יש בקרב יהודי התפוצות המגלים נכונות לאפשר מעורבות של מדינת ישראל בחינוך היהודי בתפוצות – אם בדרך של תמיכה כלכלית (במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות) ואם בדרך של הכנת תוכניות לימודים רלוונטיות (בדגש על לימודי עברית). עם זאת רבים מהם מזהירים מפני פוליטיזציה של מעורבות זו, כמו גם מפני התנהלות פטרונית מצד מדינת ישראל, שכמובן יש לדחותן.

מחברי מסמך הדיאלוג – ד"ר ג'ון רסקיי וד"ר שלמה פישר, שניהם עמיתים בכירים במכון – ממליצים על תפיסה פוליפונית של הזהות המשותפת שלנו. משמעותה היא שנפתח את ליבנו זה לזה, לאו דווקא בשל הסכמה לעמדות הזולת, אלא מתוך הבנה שלהן. הסוד בשימור האחווה היהודית, גם בעידן של מחלוקות, טמון ביכולת שלנו להיות סובלניים איש לרעהו. נסיבות החיים שלנו אחרות והבחירות שאנו עושים – האישיות והקולקטיביות – אינן זהות, אך עדיין אנשים אחים אנחנו.

תודה גדולה למאות המשתתפים בדיאלוג, וכמובן לג'ון ולשלמה – המנהלים אותו ברגישות ובכישרון רב. אנו, במכון, נעשה כל שביכולתנו להנגיש את המלצות המדיניות של מסמך זה למקבלי ההחלטות בישראל ומחוצה לה.

פרופ' ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי

הקודם
הבא