ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

מדינת ישראל, התפוצות וחוק הלאום

את החלק הזה של דיוני הדיאלוג, גם בשאלון בכתב וגם בקבוצות המיקוד, פתחנו בשאלה שלהלן:

אנא שקלו מה אתם מחשיבים כמטרות העיקריות של חיזוק הקשרים בין ישראל ליהודי התפוצות?

  • לחזק את הסולידריות
  • לחזק את היכולת לסנגור ישראלי יעיל מצד יהודי התפוצות
  • לחזק את ההבנה ההדדית – יהודי התפוצות של ישראלים; ישראלים של יהודי התפוצות
  • להרחיב את הידע על האחר ואת ההבנה של רוחב הספקטרום של השקפות בישראל ובתפוצות
  • לפתח מערכות יחסים בין ישראל לתפוצות
  • אַחֵר

הבחירה שזכתה לתגובות הרבות ביותר הייתה "חיזוק ההבנה ההדדית" – 38% מן התגובות בקרב הקבוצה כולה. להלן התפלגות התגובות:

  • צפון אמריקה – 42%
  • ישראלים – 35%
  • המורים העמיתים של "מסע" – 38%
  • מלבורן – 16%

כפי שצוין לעיל, בכמה שאלות שנשאלו בסקר הייתה קבוצת מלבורן חריגה. התשובה שקיבלה אצלה את מספר התגובות הגדול ביותר הייתה "חיזוק התמיכה והסיוע ההדדיים". יהודי צפון אמריקה, ובעיקר יהודי ארצות הברית, מודעים לכך שהם מחזיקים בדעות שונות מדעותיהם של ממשלות ישראל ושל רבים מהישראלים. דומה שזו הסיבה העיקרית לכך שהם חושבים כי "הבנה הדדית" היא יעד מרכזי של קשרי ישראל והתפוצות. כפי הנראה, הם מקווים כי העמקת ההבנה ההדדית תוביל למוּדעוּת חזקה יותר למגוון נקודות הראות בנושאי מפתח ולהבנת הסיבות להשקפות השונות שמקודמות גם בקרב יהודי התפוצות וגם בקרב יהודי ישראל. לנוכח הזהות האורתודוקסית והנטייה היחסית לימין של המשתתפים ממלבורן, ייתכן שהם חווים חילוקי דעות פחותים עם ישראל. משום כך אפשר שהם שמים דגש פחוּת על "הבנה הדדית" ומתרכזים יותר בהיבטים המעשיים של הסולידריות הקיימת, ומכאן נובעת ההדגשה של "תמיכה וסיוע הדדיים".

השאלה הבאה בסקר הייתה אם המשיב חושב שמפגשים רבים יותר בין אנשים רגילים מישראל ומהתפוצות יוכלו לחזק את קשרי ישראל עם התפוצות. ניתנו שלוש אפשרויות תשובה:

  • זה נחמד, אבל מה שחשוב באמת זה שיתוף פעולה והבנה בין מנהיגים
  • אני חושב שזה יכול לתרום תרומה משמעותית
  • זה הדבר האמיתי: יהודים ישראלים ויהודים אמריקאים יוצרים חברויות וקשרים חברתיים של שיתוף פעולה וסולידריות

התשובה הנבחרת ביותר (44%) הייתה שזה יכול לתרום תרומה משמעותית. 38% ענו כי "זה הדבר האמיתי: יהודים ישראלים ואמריקאים יוצרים חברויות וקשרים חברתיים של שיתוף פעולה וסולידריות". שתי תשובות אלה נבחרו, יחד, בידי 83% מן המשיבים.

לבסוף שאלנו: "אילו מסגרות לדעתך יכולות לקדם את קשרי ישראל-תפוצות באופן מועיל?". התשובה שקיבלה תגובות חיוביות יותר מהאחרות הייתה "בילוי (שבוע או חודש) עם אנשים שאינכם מסכימים איתם". בצפון אמריקה בחרו 41% בתשובה זו. הדוגמאות לכך היו שקבוצת יהודים ליברלים משכונת וסט סייד מנהטן יתארחו במשך שבוע ימים בקריית ארבע או שיהודים אורתודוקסים משכונת בורו פארק ברוקלין יתארחו במשך שבועיים בתל אביב.

שאלה זו היא שאלת המשך לאותה נטייה שראינו קודם לכן – שקשרי ישראל והתפוצות אמורים לעודד מפגשים בין אנשים החלוקים בהשקפותיהם, ועל הצדדים היריבים להכיר ולהבין זה את זה כדי לשמור על יחסים טובים ביניהם חרף חילוקי הדעות. אומנם יש להודות כי חילוקי דעות דתיים ופוליטיים בין חילונים לדתיים, בין ניצים ליונים, בין ימין לשמאל, קיימים גם בתוך הקהילות הישראליות וקהילות התפוצות, אבל המשטר הדמוקרטי בישראל מאפשר לחלקים מסוימים בחברה לצבור עוצמה ולנצל את כוחה של המדינה. עניין זה עשוי להדגיש את חילוקי הדעות בנושאי מדיניות (התנחלויות, פשרת הכותל), אך אין הוא יכול להתרחש בקהילות היהודיות הוולונטריות בתפוצות.

גם כאן, התגובות ממלבורן היו החריגות: רק 8% השיבו כי על הסוכנות היהודית או על ממשלת ישראל לקדם ביקורים בקרב אנשים שאין ביניהם הסכמה; 41% השיבו כי על הסוכנות היהודית או ממשלת ישראל לקדם תוכנית לימודים על העַמִיוּת היהודית. כלומר, בקבוצת מלבורן לא נראה שאי-הסכמה בין יהודי ישראל לבין יהודי התפוצות היא בעיה מרכזית. אין בממצא זה משום הפתעה לנוכח הנטייה היחסית דתית וימנית שלהם. דומה שהמשתתפים ממלבורן רואים במסגרות של העמיות והסולידריות היהודית מסגרות נתונות וקיימות, והם שואפים לחזק אותן.

קבוצת מלבורן הייתה קטנה; 24 משתתפים. אין להיחפז אפוא בהסקת מסקנות מוצקות, אפילו לא לגבי הקהילה היהודית של מלבורן עצמה. עם זאת, אפשר שקבוצה זו מייצגת "טיפוס אידאלי"2 אחר – שונה מזה של המשתתפים הצפון אמריקנים: ימני יותר, דתי אורתודוקסי יותר ועם פחות חילוקי דעות עם ישראל כמדינה ועם החברה הישראלית. אין ספק שנדרש מחקר נוסף כדי לקבוע את המידה ואת המקום החברתי והגאוגרפי של "טיפוס אידאלי" זה, כמו גם את מאפייניו.

התגובות לשאלון הסקר הודהדו בקבוצות המיקוד. גם באלו הצפון אמריקניות דיברו רבים מן המשתתפים על ההבנה ההדדית בתור היעד של קשרי ישראל והתפוצות. אחד המשתתפים משיקגו, לדוגמה, שהצביע על ההבנה ההדדית כיעד, הדגיש כי עליה להיות דו-סטרית, כלומר הבנת ישראל מצד התפוצות והבנת התפוצות מצידה של ישראל. ולכן על המשלחות ועל החינוך להיעשות בשני הכיוונים, או כפי שניסח זאת משתתף אחר משיקגו: "יש תחושה שמערכת היחסים בין ישראל לאמריקה היא כזו שבה צד אחד אומר לצד השני מהו הדבר שנכון לעשותו, בניגוד להבנה הדדית ולהיכרות של ממש […] להכיר איש את רעהו, אחד לאחד – זהו החלק החשוב ביותר במערכת היחסים הזאת".

התעקשות זו על הדדיות ההבנה חזרה ונשנתה ברבות מקבוצות המיקוד, ונראה שהיא קשורה לתחושתם של יהודים רבים בתפוצות שהיהודים בישראל אינם יודעים הרבה על יהודי התפוצות, וגם אינם מבינים אותם. כך ניסח זאת משתתף משיקגו: "[אנחנו] ממש חייבים להתמקד בכך שנוודא שישראל מבינה את יהודי ארצות הברית. אנחנו מבלים זמן רב בניסיונות להבין אותם, ואנחנו לא בטוחים כמה זמן הם מקדישים כדי להבין אותנו". או בניסוחו של משתתף מקליבלנד: "הישראלים צריכים להבין יותר את התפוצות, את היצירתיות של התפוצות, מה עושות התפוצות למען יהודים מסוימים". ובניסוחו הבוטה של רב מניו ג'רזי: "אנחנו צריכים ללמד את הישראלים על התפוצות".

כמה מן הסטודנטים הישראלים הסכימו עם הערכה זו. לדעתם, כדי שיהיה להם קשר משמעותי עם יהודי התפוצות, הסטודנטים הישראלים חייבים ללמוד הרבה יותר על יהודים אלו: מי הם, על מה הם חושבים, מהן דאגותיהם? היו משתתפים בקבוצה הישראלית שהודיעו כי הם לא ישתתפו באופן פעיל מכיוון שנושא הדיאלוג – יחסי ישראל-תפוצות – אינו "מדבר" אליהם כלל. הם אינם יודעים מאומה על הנושא ומעולם לא חשבו עליו. עם זאת, הם אמרו שאף שהם לא ידברו, הם ישמחו להקשיב. משתתפים אחרים סיפרו כי הם שירתו כשליחים או שליחי שנת שירות (שינשינים) בקהילות בתפוצות ולכן הם השתתפו בדיונים בהתלהבות.
בדיון על הדרכים לקשירת הַקשרים, עלו רמות שונות של קשר. היו ששמו דגש על רעיונות מופשטים כגון "עמיוּת" או "סולידריות", אך הרוב הביעו דעה בעד קשרים אישיים. "חוויות אישיות הן הדרך החזקה ביותר לחיזוק קשרים", אמר אחד המשתתפים. ואחר החרה החזיק אחריו: "יחסי אחד על אחד הם העוצמתיים ביותר". משתתף מניו יורק הדגיש כי "עלינו להיות יצירתיים בקשר. לא רק ברמת המנהיג אלא גם ברמת היהודי ברחוב".

משתתפים רבים צירפו את יעד ההבנה ההדדית לקשרים אישיים: "הכול ינבע מן ההבנה שחשוב לקיים את הקשר האישי". משתתפת מניו ג'רזי אמרה: "אני מאמינה כי פיתוח יחסים בין אנשים יביא את כל השאר […] כאשר אנו רואים זה את זה במסגרת של ידידות, אנו רואים זה את זה כפי שאנחנו באמת". אפילו מי שדיברו על עמיות ועל סולידריות אמרו כי הדרך הטובה ביותר להשיג אותן היא על ידי קשרים אישיים ויחסי ידידות בין אנשים רגילים.

הקודם
הבא