ספריית מאמרים / דיאלוג ישראל תפוצות

מדינת ישראל, התפוצות וחוק הלאום

ההמחויבות כלפי התפוצות בחוק הלאום מתאימה לגמרי להיגיון הפנימי של החוק. סעיף 1(ב) של החוק קובע כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית".

אם מדינת ישראל מממשת את זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי כמכלול, אזי מתחייב מכך שעליה לתחזק ולחזק את הקשר שלה ואת מחויבותה כלפי העם היהודי כמכלול, לרבות הקהילות החיות מחוץ לישראל.
ואולם מה באשר לקהילות התפוצות עצמן? כיצד הן רואות מחויבות זו מצידה של ממשלת ישראל, בייחוד לנוכח כל מה שקרה ביחסי ישראל והתפוצות בשלושת העשורים האחרונים? יתר על כן, ולא פחות חשוב, כיצד רואים יהודי התפוצות את יישומו של חוק כזה? אילו פעילויות ותוכניות יש לדעתם ליזום על מנת לסייע ביישום החוק? כיצד יקדם יישום החוק באופן קונקרטי את הקשרים בין התפוצות לבין מדינת ישראל וכיצד הוא יְשַמר את המורשת הדתית, התרבותית וההיסטורית של העם היהודי בקרב קהילות יהודיות בתפוצות?

הקדשנו את החלק העיקרי של דיוני הדיאלוג לנושאים אלה. ברם אף שבסעיף 6 של חוק הלאום יש שלושה סעיפי משנה, לא התייחסנו לסעיף משנה(א), שמתייחס לנושאים ביטחוניים, והשארנו עניין זה לגופים הרלוונטיים. דיוני הדיאלוג התמקדו בקשרים שבין התפוצות לישראל ובשימור מורשת העם היהודי, דהיינו בחינוך יהודי.

במענה על הסקר נתנו כל הקבוצות תשובה חיובית ביותר על השאלה אם הן תקדמנה בברכה מעורבות מוגברת של מדינת ישראל בשימור קשרי העם היהודי עם מדינת ישראל ובשימור מורשתו של העם היהודי. אך נמצאו הבדלים בין הקבוצות: יותר מ-93% מקבוצות הפדרציות הצפון אמריקניות וקבוצת מלבורן אמרו כי יקדמו בברכה מעורבות כזו; בקרב הישראלים –83%; בקבוצות המורים הצעירים העמיתים של "מסע" – 74%.

בסקר נתבקשו המשיבים לענות "כן" או "לא" על השאלה, אבל המשתתפים בקבוצות המיקוד התבקשו לתת תשובות מפורטות ומגוונות יותר. וכך, היו בהם שהביעו הסתייגויות ממעורבות כזו, כפי שהומחש בהערה מצידו של משתתף מניו יורק: "זו חוצפה להגיד לקהילות כיצד לעשות חינוך יהודי!". משתתף מקליבלנד אמר כי יקדם בברכה תמיכה ישראלית, אך רק כחלק מדו-שיח. "[ישראל] עלולה להתנהג כמו פיל בחנות חרסינה ולגרום יותר נזק מתועלת". כמה משתתפים, בהם מחנכים שהוזמנו על ידי פרויקט החינוך היהודי, הביעו את חשדם כלפי המטרות הישראליות והתנאים שישראל עלולה להצמיד למעורבות כזו.

הדיאלוג חתר לפירוט רב יותר בשני נושאים. הראשון הוא שימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי. אף שעניין זה עשוי להתייחס למגוון רחב מאוד של פעילויות, התמקדנו בחינוך יהודי במובנו הרחב ביותר, כלומר לא רק בתי ספר אלא גם מחנות קיץ, ביקורים בישראל ותוכניות ופעילויות אחרות. הנושא השני הוא שימור הקשרים בין ישראל לבין יהודי התפוצות.

הקודם
הבא