ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי
משתתפים: דב מימון, נח סלפקוב, דן פפרמן, עוזי רבהון, אדר שיבר
עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
בשנת 2018 מציין העם היהודי 70 שנה של ריבונות. אתגרים רבים ניצבים עדיין כיום בפני המדינה היהודית. אך בה בשעה, ישראל יכולה לציין לעצמה כי 70 שנות העצמאות הביאו אותה לגבהים בלתי-נתפסים של הצלחה, הרבה מעבר לחלומות כלשהם שהיו בעת ייסודה של המדינה.
גם יהדות התפוצות מצליחה מאוד. השיעור הגבוה מאוד של זוכי פרס נובל, הנכסים החומריים וההשפעה התרבותית והפוליטית של יהדות זו פתחו בפני היהודים בכל העולם דלתות שהיו סגורות בפניהם במשך מאות שנים. באופן פרדוקסלי, הצלחה כבירה זו הביאה בכנפיה מערך חדש של אתגרים לאחדותו של העם היהודי. יהודים רבים נמשכים אל גודלה ופתיחותה של החברה הכללית, ובאופן זו עלול להישחק מעגל הקשרים שבין המציאות הנוכחית של חיים לבין השורשים היהודיים שלה.
הסיבה לקיום הדיאלוג השנתי של המכון למדיניות העם היהודי, ולקיומו של המכון עצמו, היא השאיפה לגשר על פערים בין קהילות יהודיות בכל מקום ולחזק את עקרון הליבה של אחריות וכבוד הדדיים. שיח פתוח ורצוף הינו חיוני לעתיד היהודי, וחשיבותו של הדיאלוג היא בכך שהוא יוצר שיח כזה, על כל המורכבויות שבו. מסיבות אלה הוחלט להקדיש את הדיאלוג המובנה של העולם היהודי בשנת 2018 ליחסי ישראל – תפוצות, במלאות 70 שנה לחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל.
לא תמיד ערים יהודי התפוצות לסביבה המורכבת של המזרח התיכון או לאיומים שניצבים לפתחה של ישראל ולא תמיד קיים מאמץ ישראלי מספק לרדת לעומקם של החיים והאתגרים שאיתם מתמודדים יהודי התפוצות. מצב זה עלול לעודד תהליכי התרחקות. הישראלים נתפסים כהולכים במסלול שמרני, בעוד שרוב יהודי ארצות המערב, ובמיוחד בצפון אמריקה, מסורים לליברליזם. אף שהקירבה האסטרטגית והטקטית בין ממשלות ישראל וארה”ב יוצרת אי-נוחות בקרב יהודים ליברלים בארה"ב, ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה לזנוח את הצעדים החיוביים המתרחשים בעיתות אלה, כגון גישתו של המימשל האמריקני הנוכחי כלפי האיום האיראני, או החלטתו להעביר לירושלים את שגרירות ארה”ב בישראל.
הדיאלוג מצביע על כך שיהודים בכל העולם אינם אדישים לבעיותיה של ישראל, ורובם המכריע נותרו מחויבים למדינה היהודית. ואמנם, ישראל ויהודי התפוצות מהווים כל אחד נכס אסטרטגי למשנהו. עם זאת, את האנרגיות של ישראל והעולם היהודי
יש לנתב להרחבת האוהל, ולשיתוף בשיח של אלה שנתפסים כמתרחקים, בשל לחצים פוליטיים וחברתיים. בה בעת, יש לכבד את “הקווים האדומים” שמעבר להם הכבוד והאחריות ההדדיים נפגעים.
כמו בשנים קודמות, גם השנה עמדו בראש הדיאלוג החמישי של המכון למדיניות העם היהודי העמיתים הבכירים במכון שמואל רוזנר (ירושלים) וד”ר ג’ון רסקיי
(ניו יורק.) במסגרת עבודתם הם מציעים מפת דרכים חדשה ליחסי ישראל – תפוצות.
בין המלצותיהם:
על ישראל לקיים התייעצויות עם מנהיגים יהודיים “בקשר להחלטות בנושאי תרבות או דת”, ולהתחשב ביהודי התפוצות בעת גיבוש מדיניות ישראלית שיש לה נגיעה והשלכות כלפי יהדות העולם.
על הקהילות בתפוצות לשאוף לקיים פעילות-גומלין עם כל חלקי החברה הישראלית, ולפעול “בזהירות הולמת ביחס להתערבות בזירה הפוליטית”.
על ישראל להימנע מ-”ביקורת פוליטית על יהדות התפוצות” ולהגדיר את הפעילויות שישראל רואה כחורגות מקו האדום הסביר של ביקורת לגיטימית מצד התפוצות. על יהדות התפוצות לנקוט צעדים במגמה להימנע משיח ההתרחקות. המכון למדיניות העם היהודי מזהיר כי "שיח המתמקד בהתרחקות עלול כשלעצמו ליצור התרחקות".
השנה עשינו מאמץ מיוחד לשלב בדיאלוג את הדור הצעיר. הדיאלוג יצא לדרך עם משתתפים בתוכניות משולבות של צעירים מישראל ומהתפוצות, במגמה לעודד שיח שייבחן את הגורמים להתרחקות – כתוצאה ממרחקים אידאולוגיים וגיאוגרפיים, ומנגד מהן הגישות שעשויות לתרום לאחדות בעם. במסגרת הדיאלוג התקיימו עשרות סמינרים שבהם נוהל דיון מעמיק בסוגיות אלה בכל רחבי העולם היהודי.
ברצוני להביע תודה לקרן וויליאם דיווידסון על תמיכתה בפרויקט המכון, המעודד הבנה הדדית עמוקה יותר בין יהודים ברחבי העולם. אני מבקש להביע הערכה מיוחדת לא רק לראשי הפרויקט, רוזנר ורסקיי, כי אם גם לסיוע המשמעותי שהגישו חברי צוות המכון ד"ר דב מימון, נח סלפקוב, דן פפרמן, פרופ' עוזי רבהון ואדר שיבר.
בשנה הבאה יוקדש הדיאלוג לדיון באחריות הגוברת של הקהילה האורתודוכסית והקהילה החרדית לעתידו של העם היהודי, לאור ההתפתחויות הדמוגרפיות המתרחשות כיום.
אבינועם בר-יוסף
