ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי
משתתפים: דב מימון, נח סלפקוב, דן פפרמן, עוזי רבהון, אדר שיבר
עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
הממצאים משקפים את מה שעלה בדיוני הדיאלוג, שבהם מיוצגים בעיקר יהודים שיש להם זיקה, ולעיתים קרובות גם עמדת מנהיגוּת, בקהילות היהודיות בתפוצות.
למרות זאת, הקשר לישראל עודנו מרכיב משמעותי ולא בר-החלפה עבור יהודי התפוצות המחוברים לקהילה.
במקביל לקונסנסוס התרבותי הנרחב בנוגע לצורך בהכלה מקבלת, היה קונסנסוס דומה בדבר הצורך בשמירה על סטנדרטים מסוימים. במילים אחרות, הייתה הכרה בכך שאינדיבידואלים מנהלים את חייהם במסגרת פתוחה וגמישה, שבה החיפוש שלהם אחר זהות ומשמעות הוא אישי, ייחודי ופרטני; עם זאת, הייתה גם הכרה בערכה של נורמה קולקטיבית.
גישה של קבלה והכלה נדרשת הן כדי להתאים את העולם היהודי למציאות החיים הרווחת כיום, והן משום שיהודים רבים מזהים את הגישה הזאת כגישה הנכונה מבחינה ערכית. הנורמות נדרשות בכדי להמשיך לקיים את העם היהודי בקולקטיב ולמנוע ממנו תהליך של התפוררות שיהפוך אותו לאוסף של קבוצות ופרטים נפרדים.
