ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי
משתתפים: דב מימון, נח סלפקוב, דן פפרמן, עוזי רבהון, אדר שיבר
עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
בכל דיוני הדיאלוג השנה הוצגה למשתתפים טבלה לדיון, שמטרתה לנסות ולהתוות עקרונות והסכמות בנושאים מרכזיים העומדים בין ישראל והתפוצות. לדיון הנוגע לטבלה קדמה הצגה קצרה של הסכמות בן גוריון – בלאושטיין (הסכמות מראשית שנות ה-1950 שהגדירו תשתית ליחסי ישראל-תפוצות) והמשתתפים התבקשו ״לעדכן״ את ההסכמות על פי סעיפים שונים, כך שיתאימו, להבנתם, למציאות של המאה ה-21.
הדיון שהתמקד במילוי הטבלה היה ארוך ויסודי בקבוצות מסוימות, וקצר יותר באחרות, אך מכלל השיחות, בתוספת תובנות שעלו בחלקים אחרים של הדיון, ובעזרת המידע שנאסף ממילוי השאלון, ניתן להציע מתווה יסודי לעקרונות המרכזיים ליחסי ישראל תפוצות, כפי שהם מובנים על ידי משתתפי הדיאלוג, וכפי שנוסחו במכון למדיניות העם היהודי. באופן טבעי, מתווה כזה איננו יכול להתאים לעמדות הספציפיות של כל משתתף או קורא, והוא מתייחס לרמה כללית מאוד של היחסים. אולם לטעמנו מתווה זה משקף עמדת קונסנסוס סבירה של קבוצה משמעותית של יהודים שהשתתפו בדיאלוג והקדישו חשיבה ומאמץ לשאלת דפוס היחסים הנכון. אנו ממליצים הן לממשלת ישראל ולארגוני החברה בישראל, והן למוסדות היהודים העיקריים בתפוצות, לשאוף למתווה זה כמפת דרכים לניהול היחסים. בעקבות טבלת המתווה כללנו פרק קצר של המלצות נוספות למנהיגים בישראל ובתפוצות, המבוססות על הדיונים בדיאלוג, ועל הניתוח שנערך במכון למדיניות העם היהודי בעקבות דיונים אלה.
| הסעיף | המלצות להתנהלות ויעדי ישראל | המלצות להתנהלות ויעדי התפוצות |
| מחויבות עיקרית | שימור ופיתוח המקלט הבטוח ליהודים, במדינה שהיא גם השראה תרבותית וערכית לכלל העולם היהודי. | קיום יהדות משגשגת שיש לה חִיוּת, ושיש בה תפקיד משמעותי גם לקשר עם ישראל. |
| תמיכה הדדית | תמיכה מעשית (פוליטית וכלכלית) בקהילות במצוקה או במשבר; שאיפה לפרויקטים משותפים עם יהודי התפוצות (כולל תוכניות מסע). | תמיכה בישראל כמדינה יהודית דמוקרטית; גיבוי לישראל מול תנועות דה-לגיטימציה; השקעה כלכלית ותרבותית לפיתוח ישראל. |
| מעורבות בקביעת מדיניות | לכבד את הכרעותיהן של קהילות יהודיות בתפוצות; לאפשר לקהילות לנהל את חייהן בעצמן; להתחשב בהן בקביעת מדיניות ישראלית בנושאי תרבות, דת, חינוך וערכים; לנהל דו-שיח גם על נושאי מדיניות אחרים (ביטחון, חוץ) – במיוחד כאשר יש להם השפעה על יהודי התפוצות. | להשתתף בהתוויית כיוון למדיניות ישראל בנושאי תרבות, דת, חינוך וערכים; לכבד את כללי המשחק הדמוקרטיים של ישראל; להתנהל בזהירות הראויה במעורבות מובהקת בזירה הפוליטית-מפלגתית. |
| דיאלוג | להתייעץ עם מנהיגים יהודים בנוגע להחלטות בנושאים תרבותיים ודתיים; להיות קשובה לרחשי ליבם של יהודי התפוצות בעיצוב כלל המדיניות הישראלית; לחתור להשפעה על מדיניות הקהילות והארגונים היהודיים בנושאים הנוגעים לישראל; להקפיד על שיח מכבד במקרים של היעדר הסכמה. | לשאוף לדיאלוג עם כלל חלקי החברה הישראלית; לפעול בישראל להשגת יעדים חינוכיים וערכיים שבהסכמה רחבה; לנהל שיח קונסטרוקטיבי על עניינים השנויים במחלוקת קשה בתוך ישראל; לייצר שיח אלטרנטיבי לשיח ההתרחקות. |
| נאמנות פוליטית |
בין ישראל ויהודי התפוצות יש הסכמה על כך שנאמנותו הפוליטית של כל יהודי באשר הוא נתונה לארץ אזרחותו, בעוד שהזיקה, ההערכה ותחושת האחריות ההדדית שבין ישראל ויהודי התפוצות מתבטאות במישורים אחרים. | |
| ביקורת | להימנע מביקורת מדינתית על יהודי התפוצות; להימנע מלגנות ביטויים של התנשאות והטחת עלבונות ביהודים בתפוצות; להגדיר מהו סוג הפעילות שישראל רואה כחורג מביקורת לגיטימית. | להשתתף בשיח הישראלי-ביקורתי על מדיניות בנושאי דת ומדינה; להיות ערים וקשובים לרגישות של ישראל בסיטואציות של ביקורת בינלאומית עליה, ולהתנהל בהתאם; לקחת בחשבון שביקורת פומבית עלולה לגרור ניכור ישראלי כלפי יהודי התפוצות. |
| מיהו יהודי | לכבד את הכרעת התפוצות ביחס לזהות יהודית בתפוצות; להתנהל בישראל תוך כיבוד המצב בתפוצות ושאיפה להימנע מקרע בעם. | לפעול בדיאלוג ובכלים חינוכיים ליצירת הבנה של פערי תפיסה והשלכותיהם; בקביעת מדיניות בתפוצות יש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות על היחסים עם ישראל. |
| פלורליזם יהודי | לאפשר מנעד רחב ככל האפשר של ביטוי יהודי תוך כיבוד עמדות וזרמים שונים; לקחת בחשבון שלמדיניות הנוגעת לזרמים היהודיים השונים יש השפעה ישירה על היחסים הן בין יהודים בישראל והן עם יהודֵי שאר העולם. | לעודד פלורליזם יהודי בישראל באמצעים חברתיים וחינוכיים; לטפח מודעות לפערי תפיסה בין יהודים בישראל ובתפוצות, ולכבד את הרכבה ואפיוניה של אוכלוסייתה היהודית של ישראל. |
| עלייה | לעודד עלייה, אך להימנע מדה-לגיטימציה של החיים בתפוצות. | להסכים שעלייה היא ערך יהודי-ציוני חשוב, גם אם לא שאיפה בלעדית. |
| שבות | לקיים את חוק השבות, ולא לשנותו ללא התייעצות כֵּנָה ומהותית עם יהודי התפוצות. | לחוק השבות השלכות משמעותיות על שער הכניסה לישראל, ועל כן ישראל היא הקובעת את מאפייניו. |
