השיח הקהילתי על ישראל בתפוצות צריך להיות שיח פרודוקטיבי של שותפות, סבלנות ותמיכה, תוך הכרה בכך שעיצובה של ישראל – ועיצובם של יחסי ישראל-תפוצות בעידן הנוכחי – ייקח זמן רב ויהיו בו עליות ומורדות.
ניגוח פומבי של ישראל ככלי לקידום ארגוני, פילנתרופי וקהילתי מזיק ליחסים בין ישראל לבין התפוצות ומוטב להימנע ממנו.
בפני הקהילות היהודיות בתפוצות ניצבת המשימה החשובה של קירוב הדור הצעיר בתפוצות לישראל. עליהן לוודא שגם בדור הבא יהיו היהודים קשורים לישראל. ישראל יכולה וצריכה לעזור במשימה זו ככל יכולתה, ולפעול מתוך רגישות להשלכות שיש לעיתים להתנהלותה על עוצמת זיקת יהדות התפוצות לישראל.