כינוס 2017 של המכון למדיניות העם היהודי יתחקה אחר מגמות השינוי הרוחשות בעולם המערבי – החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות והרעיוניות – שעשויות להשפיע על עתידו של העם היהודי. הכנס ישאף לזהות את המגמות המרכזיות ולהעריך את השפעתן האפשרית. דגש מיוחד יושם על ניסוחן של המלצות למהלכי מדיניות שבכוחן לסייע בבלימת השלכות שליליות ולמנף הזדמנויות חדשות. כדי לסייע בהבניית דיוני הכינוס, צוות המכון הכין תמצית ראשונית המגדירה קטגוריות של תופעות השינוי במערב ומתארת את הרקע והביטויים של שינויים אלה, כמו גם כיווני השפעה אפשריים על עתידם של ישראל והעם היהודי. (ראוי להדגיש כי כיווני ההשפעה עשויים להיות לעיתים סותרים בהשפעתם וכי שאלת התממשותם כרוכה באי הוודאות הרבה המאפיינת כיום את כלל הזירה העולמית). מאחר שהתפתחויות המתרחשות בישראל עצמה משפיעות על אופן התעצבות יחסו של העולם המערבי כלפי ישראל והעם היהודי, הוספנו לנייר זה חלק נוסף המצביע על מספר מגמות רלוונטיות.
בשנים האחרונות ניכרת היחלשות של אבני היסוד הניצבות בבסיס הסדר העולמי כפי שהכרנוהו מאז תום המלחמה הקרה והתפרקות ברית המועצות. סדר זה היה מבוסס על דומיננטיות אמריקנית (גם כאשר המערכת הבינ"ל נטתה להיות רב-קוטבית), על מוסדות "ממשל עולמי" (כגון – האו"ם, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית ועוד), על שת"פ טראנס-אטלנטי בין ארה"ב לאירופה ועל גלובליזציה מתפשטת, סחר בינלאומי ושוק חופשי הנשענים על ערכים ליברליים.
במסגרת סדר עולמי זה הייתה ארה"ב השחקן החיצוני הדומיננטי גם במזה"ת, כשישראל נהנית ממציאות זו עקב קרבתה המיוחדת לארה"ב. שורת גורמים הובילו לערעור אבני היסוד הנ"ל: התעייפות ארה"ב מלשמש "שוטר עולמי" (כולל השקעה במלחמות יקרות במזה"ת); "דוקטרינת אובמה" שהגבילה את המעורבות האמריקנית הכוחנית תוך העדפת דיאלוג ופעולה במסגרות מולטילטראליות; "דוקטרינת פוטין" אשר ניצלה את הקטנת המעורבות האמריקנית (מה שנתפס כהקרנת חולשה מצדה של וושינגטון) לחיזוק מעמדה הגלובלי של רוסיה; עליית כוחה של סין; היחלשות אירופה וסימן שאלה מתעצם על עתידה וזהותה הקולקטיבית; וערעור הסדר הפנים-מדינתי (ראה לעיל).
המזה"ת תרם תרומה חשובה לתופעה המדוברת עקב התפרקות הסדר הישן בו, תוך שליחת גלי טרור ופליטים לאירופה והפיכתו לזירה מדממת בה נבחנות דוקטרינות אובמה ופוטין. התערערות הסדר העולמי יצרה מחד סיכונים לישראל וסדקים מטרידים ביחסיה המיוחדים עם ארה"ב, אך מאידך, ישראל השכילה לשמר יחסי עבודה עם רוסיה וסין ולטפח בריתות אזוריות.
במציאות הבינלאומית המתהווה אנו עדים להתחזקות הלאומיות והפופוליזם על חשבון הגלובליזציה; למהלכים כוחניים של מוסקבה במזרח אירופה ובמזה"ת; לאסרטיביות סינית אסטרטגית (ים סין הדרומי, חדירה עמוקה לאפריקה ויוזמה כלכלית-תשתיתית במסגרת תפיסת "חגורה אחת נתיב אחד" (דרך המשי המודרנית); לסדקים באיחוד האירופי (Brexit) הנתון גם ללחץ כבד של טרור ופליטים; להתחזקות מפלגות ימין לאומני באירופה; לצמיחת מוסדות אזוריים אלטרנטיביים (כמו בנק ההשקעה בתשתיות הסיני או ברית שנחאי האירו-אסיאתית); ולעליית חשיבותן של תורכיה ואיראן ככוחות אזוריים.
עליית ממשל טראמפ בארה"ב הינה הביטוי הבולט לאופן שבו ערעור הסדר הפנים-מדינתי יכול להשפיע דרמטית על הסדר הבינלאומי הקיים. עדיין לא ברור כיצד תנווט ארה"ב בין מגמות הסתגרות לבין דחפים אפשריים לאסרטיביות בינלאומית. אפשר שטראמפ ינסה להגיע ל-grand bargain עם נשיא רוסיה פוטין כדי לכונן סדר עולמי חדש. מלאכה זו אינה פשוטה כלל נוכח ריבוי סלעי המחלוקת בין המעצמות. מנעד האפשרויות לגבי האופי העתידי של יחסי וושינגטון – מוסקבה הינו רחב ונע בין הקטבים של שת"פ הדוק מחד ומלחמה קרה מאידך. ביחסי ארה"ב עם סין קיימת אפשרות להסלמה למלחמת סחר. ממשל טראמפ עלול לתרום להחלשת האו"ם, ברית נאט"ו ובריתות אמריקניות אחרות. (זאת במסגרת מגמה אמריקנית כוללת המתרחקת מתחושת השליחות והאחריות לשלום העולם ול"תיקונו", שאפיינה את מדיניות החוץ האמריקנית בעבר).
השפעות אפשריות על ישראל והעם היהודי
ישראל
ערעור הסדר העולמי הנוהג והאפשרות שילך ויתגבש סדר עולמי חדש טומנים בחובם גם סיכונים וגם סיכויים לישראל:
- בעולם בו גוברות מגמות לאומיות ובדלניות עשויה מחד להישחק הנטייה "להתערב" בענייניה של ישראל. מאידך – גם הנטייה לסייע לישראל בשעת הצורך עלולה להישחק.
- חיזוק הלגיטימציה העולמית לתופעת הלאומיות על פני הקוסמופוליטיות עשויה להפוך את ישראל למובנת ומקובלת יותר במערב. תיתכן יתר הבנה לתופעה הישראלית: מדינה המבקשת לשמר את לאומיותה וזהותה היהודית.
- סביר להניח שהיחסים הבסיסיים עם הממשל האמריקני יתהדקו ואולי אף ישתלבו כמכפיל כוח עם יחסי הקרבה שבין ישראל לבין מדינות חשובות במזה"ת.
- בהיעדר מחויבות אמריקנית לחזון מוסרי חובק עולם וכאשר המבחן הקובע הנו "האינטרס האמריקני", ארה"ב עלולה לא לתמוך בישראל בסוגיות הניצבות בסתירה לאינטרסים החומריים שלה.
- התמקדות ארה"ב בנושאי פנים, וזניחת מנהיגות עולמית בכלל ובמזה"ת בפרט (העמקת דוקטרינת אובמה) תזיק לישראל ואף עלולה לשחוק בעוצמה המיוחסת לה ובכוחה ההרתעתי.
- הבנות אמריקניות-רוסיות עלולות לצמצם את מרחב התמרון הישראלי. מאידך, עימות אמריקני-רוסי או אמריקני-סיני עלול לייצר לישראל דילמות וסיכונים.
- בשלב זה קשה להעריך כיצד תשפיע המציאות הבינלאומית המתהווה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. האם ארה"ב תוסיף להיות הגורם המוביל במאמץ להשיג הסדר או שמא תפַנה את הזירה לגורמים אחרים.
- בעולם בו מתוגמלת היטב חדשנות מדעית וטכנולוגית עומד לישראל פוטנציאל להישגים משמעותיים. לצד התועלת הכלכלית,
- התממשותו של פוטנציאל זה יעצים במערב (ובעולם בכלל) את "עוצמתה הרכה" של ישראל ויחזק תדמיתה כאומת הסטארט-אפ.
הטכנולוגיות המתקדמות עלולות להביא לצמצום הפער האיכותי שבין ישראל ואויביה. אלה עלולים להצטייד בכלי נשק חכמים וקטלנים שאינם מצריכים תשתיות של מערכות חינוך, הכשרה ואימון איכותיים.
יהדות התפוצות
- הטכנולוגיות החדשות תורמות לאטומיזציה חברתית ולכן מסכנות את עוצמתה של הסולידריות היהודית ("מותה של מדורת השבט"). לצד השחיקה בתפקודם של ארגונים ותיקים, מתפתחות קבוצות שיח סגורות ה"נועלות" עצמן בפני המרחב הלאומי והתרבותי הרחב יותר.
- הטכנולוגיות החדשות – החל באלה המוזילות ומייעלות את היכולות לנוע בין יבשות וכלה ברשתות החברתיות – מאפשרות לחזק את הקשר שבין יהודי התפוצות ויהודי ישראל. מתרחבות קהילות וירטואליות של שיח יהודי. (במקביל – גוברת החשיפה למוקדי זהות אלטרנטיביים). העמקתה של "תרבות הפנאי" מעצימה הפוטנציאל של התפתחויות אלה.
- עולם דינמי המתאפיין בחדשנות מדעית וטכנולוגית נוטה לתגמל מצוינות. לעם היהודי נפתחים אופקי הצלחה חדשים מאחר שיש לו רקורד של הישגים והצטיינות בתחומים אלה.