כינוס 2017 של המכון למדיניות העם היהודי יתחקה אחר מגמות השינוי הרוחשות בעולם המערבי – החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות והרעיוניות – שעשויות להשפיע על עתידו של העם היהודי. הכנס ישאף לזהות את המגמות המרכזיות ולהעריך את השפעתן האפשרית. דגש מיוחד יושם על ניסוחן של המלצות למהלכי מדיניות שבכוחן לסייע בבלימת השלכות שליליות ולמנף הזדמנויות חדשות. כדי לסייע בהבניית דיוני הכינוס, צוות המכון הכין תמצית ראשונית המגדירה קטגוריות של תופעות השינוי במערב ומתארת את הרקע והביטויים של שינויים אלה, כמו גם כיווני השפעה אפשריים על עתידם של ישראל והעם היהודי. (ראוי להדגיש כי כיווני ההשפעה עשויים להיות לעיתים סותרים בהשפעתם וכי שאלת התממשותם כרוכה באי הוודאות הרבה המאפיינת כיום את כלל הזירה העולמית). מאחר שהתפתחויות המתרחשות בישראל עצמה משפיעות על אופן התעצבות יחסו של העולם המערבי כלפי ישראל והעם היהודי, הוספנו לנייר זה חלק נוסף המצביע על מספר מגמות רלוונטיות.
בפרספקטיבה היסטורית, ישראל הינה כמעט פלא אסטרטגי. 650,000 היהודים שחיו במדינה בעת הקמתה צמחו עד פי 10. ישראל תופסת את המקום ה–11 במדד האושר העולמי, שיעור הילודה בה הוא הגבוה ביותר במערב, תוחלת החיים גבוהה מאוד (ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם במדרג הגברים ובמקום התשיעי במדרג הנשים). התוצר לנפש (37,000 דולר לשנה) גבוה מזה של איטליה וספרד. ההיי-טק הישראלי הינו שם דבר עולמי וחברות ענק בתחום מחזיקות מרכזי מחקר בישראל. שדות הגז שנמצאו סמוך לחופי ישראל מבטיחים אספקת אנרגיה לשנים ארוכות ויהפכו את ישראל ליצואנית גז. הייצוא לאסיה צמח משמעותית. הסכמי השלום עם ירדן ומצרים נותרו יציבים למרות הזעזועים באזור. על רקע חתרנותה של איראן, הטרור הג'יהאדיסטי והופעת דאע"ש גוברת זהות האינטרסים בין ישראל לבין המדינות הסוניות המתונות. שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים טוב משהיה אי פעם. על רקע הקריסה הפנימית בסוריה ובעיראק, אין איום צבאי קונבנציונלי על ישראל. סוריה פורקה מנשקה הכימי, ולפחות לטווח השנים הקרובות הוסגו לאחור מאמציה של איראן להגיע לנשק גרעיני.
למרות הנתונים המעודדים, בחינת עוצמתה האסטרטגית העכשווית של ישראל מעוררת הערכות סותרות. הרקע לכך הינו אי-הוודאות האסטרטגית המאפיינת הן את העולם והן את האזור. המזה"ת מוסיף לגעוש. קורסות בו אבני בסיס של הַסֵּדֶר האזורי הישן, כאשר באופק לא מסתמן עדיין סדר אזורי חדש שבכוחו להבטיח יציבות כלשהי. גם הזירה הבינלאומית הרלוונטית למזה"ת ולחוסנה האסטרטגי של ישראל עוברת זעזועים משמעותיים ורחוקה מלהקרין יציבות.
ישראל ניצבת בפני אתגרים אסטרטגיים משמעותיים: הסכם הגרעין שהושג עם איראן ואשר הוגדר על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כ"טעות בקנה מידה היסטורי";הסכנה להידרדרות ביטחונית – בחזית הצפונית (חיזבאללה, דאע"ש וגורמי אסלאם קיצוני בסוריה); ובחזית הדרומית (חמאס וגורמי הטרור בסיני);סכנת הימשכותה של "אינתיפאדת הבודדים"; אי הוודאות לגבי עניינה של ארה"ב להוביל ולהיות נוכחת במזה"ת; הדחיפה לשינוי מודל פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני (ממשא ומתן ישיר בהובלה אמריקנית לפתרון כמו-כפוי בחסות האו"ם ובהובלה רב-לאומית); המאמץ לפגוע בישראל באמצעות מהלכי חרם ודה-לגיטימציה.
לצד אתגרים הטומנים בחובם סכנה, ניצבות בפני ישראל הזדמנויות לא מבוטלות: לפתוח "דף חדש" במערכת היחסים עם ארה"ב לאחר בחירתו של הנשיא טראמפ, להעמיק את היחסים עם העולם הסוני המתון אשר מגלה עתה יתר פתיחות כלפי ישראל נוכח האיום האיראני וגורמי הטרור הקיצונים, וליישם תוכנית מדינית שתבלום סכנת אובדן זהותה היהודית של ישראל עקב גלישה למציאות של מדינה דו-לאומית.
השלכות על האופן בו המערב רואה את ישראל והעם היהודי
- ככול שישראל נתפסת במערב כחזקה אסטרטגית וכבעלת ברית קרובה לארה"ב, כך נשחק התיאבון המערבי לכפות עליה מהלכים המנוגדים לרצונה: בסוגיית ההסדר עם הפלסטינים ובסוגיות אסטרטגיות נוספות.
- התרחקות מפתרון שתי המדינות על רקע עלייתו של טראמפ והתחזקותם של כוחות הימין (הפוסלים רעיון זה) בישראל – עלולה לגרור להסלמה מדינית וביטחונית מול הפלסטינים ולהשפיע שלילית על מעמדה הבינ"ל של ישראל ויחסיה עם מדינות ערב.