כינוס 2017 של המכון למדיניות העם היהודי יתחקה אחר מגמות השינוי הרוחשות בעולם המערבי – החברתיות, הפוליטיות, הכלכליות והרעיוניות – שעשויות להשפיע על עתידו של העם היהודי. הכנס ישאף לזהות את המגמות המרכזיות ולהעריך את השפעתן האפשרית. דגש מיוחד יושם על ניסוחן של המלצות למהלכי מדיניות שבכוחן לסייע בבלימת השלכות שליליות ולמנף הזדמנויות חדשות. כדי לסייע בהבניית דיוני הכינוס, צוות המכון הכין תמצית ראשונית המגדירה קטגוריות של תופעות השינוי במערב ומתארת את הרקע והביטויים של שינויים אלה, כמו גם כיווני השפעה אפשריים על עתידם של ישראל והעם היהודי. (ראוי להדגיש כי כיווני ההשפעה עשויים להיות לעיתים סותרים בהשפעתם וכי שאלת התממשותם כרוכה באי הוודאות הרבה המאפיינת כיום את כלל הזירה העולמית). מאחר שהתפתחויות המתרחשות בישראל עצמה משפיעות על אופן התעצבות יחסו של העולם המערבי כלפי ישראל והעם היהודי, הוספנו לנייר זה חלק נוסף המצביע על מספר מגמות רלוונטיות.
אוכלוסיית ישראל גדלה באופן עקבי. לאחרונה היא הפכה להיות הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. עד אמצע המאה ה-21 רוב יהודי העולם, כלומר למעלה ממחצית היהודים, יתגוררו בישראל. תוך כדי הגידול הדמוגרפי משתנה גם ההרכב של האוכלוסייה היהודית בישראל. רוב היהודים הם ילידי הארץ. המשמעות הנובעת מכך היא שהם גדלים בסביבה משותפת, לומדים במערכת החינוך הישראלית, חלה עליהם חובת השירות הצבאי, והם חשופים לאורך מחזור החיים שלהם לתמורות התרבותיות, החברתיות, והפוליטיות של המדינה. בה בעת, משתנה הרכב האוכלוסייה לפי רמת הדתיות. מתחזק חלקם של החרדים והדתיים לעומת היחלשות בעיקר של המרכז המסורתי וקצת של החילונים. (לשם השוואה: התפוצה היהודית מתאפיינת במידה רבה של יציבות דמוגרפית עם נטייה קלה לצמצום בגלל פריון נמוך ותהליכי הזדקנות. בארה"ב, כמו בישראל, מתחזק משקלם של החרדים בכלל האוכלוסייה היהודית. יהדות התפוצה מתאפיינת בשיעורים גבוהים של נישואים מעורבים. אלו מרחיקים את היהודים מקשר עם מוסדות יהודים ומביטויים יהודיים בספירה האישית והמשפחתית. מן הצד השני, נישואים מעורבים מגדילים את המעגלים הלא-יהודים שיש להם היכרות עם מישהו שהוא יהודי ודרכו היכרות עם היהדות ועם ישראל).
השלכות על האופן בו המערב רואה את ישראל והעם היהודי
- המערב מתעניין בעיקר בסוגיית היחס הדמוגרפי בין יהודים לבין לא-יהודים באזור שבין הים התיכון לנהר הירדן. כלומר, במשמעות של המשך השליטה הישראלית ביו"ש, ואולי החלטות ישראליות עתידיות על סיפוח שטחים או חלק משטחים אלו, ובהשפעתם על אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל.
- התעניינות פחותה, ועם זאת לא מבוטלת, יש בשינויים בשיווי המשקל בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. באופן מיוחד, ישנה התבוננות על הגידול בחלקו של הציבור הדתי והחרדי עקב נטייתו בדרך כלל של ציבור זה לעמדות פוליטיות ימניות. זאת ועוד, בהינתן אי-ההפרדה בין הדת לבין המדינה, ציבורים אלו שואפים לחזק את האופי הדתי של הפרהסיה הישראלית, מה שעשוי להיתפס באופן מסויג על-ידי חלקים ניכרים במערב הליברלי.
- מוקד דמוגרפי נוסף המושך תשומת לב במערב כרוך בהשפעת העולים מברה"מ לשעבר על החברה והפוליטיקה הישראלית. מצד אחד, גל הגירה גדול זה מיתן מאוד תהליכים של ערעור הרוב היהודי. מן הצד השני, העולים נתפסים כקבוצה עם זיקות פוליטיות ימניות. כמו כן, כתפוצה רוסית הם משפיעים ויכולים להדק את מערכת היחסים הפוליטית בין ישראל לבין רוסיה.