דיאלוג ישראל-תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

פתח דבר

ב-2016 מציין המכון למדיניות העם היהודי את השנה השלישית להקמת המסגרת לקיום דיאלוג מובנה ושיטתי בין ישראלים לבין יהודי התפוצות בנושאים שעומדים במרכז תחומי העניין המרכזיים לעם היהודי ברחבי תבל. בחינת המרחב היהודי בעת של זהות גמישה ושיח משותף על ההתייחסות של הזרמים השונים ליהדות, הם מרכיבים מרכזיים בפרויקט שלנו המתמקד בפלורליזם ודמוקרטיה בישראל ובעולם. אנו מביעים הערכה רבה לקרן וויליאם דייוידסון על תמיכתה ביוזמה ובמאמצים שהיא משקיעה בהעמקת ההבנה בין יהודים באופן גלובאלי.

הדיאלוג השנה נוהל בפעם הראשונה על ידי עמית בכיר ישראלי בשיתוף עמית בכיר אמריקני. שמואל רוזנר וג'ון רסקיי, המייצגים את שתי הקהילות הגדולות בעולם, קיימו שיח מעמיק ביניהם שהתרחב ל-49 סמינרים ברחבי העולם. הם לא הזניחו קהילות קטנות שמציבות לעיתים את האתגרים הכבדים ביותר.

המאמץ שהושקע במכון למדיניות העם היהודי לעידוד גישה פלורליסטית ביהדות קיבל תמיכה מבראשית מצד מנהיגים כדוגמת הנשיא ראובן ריבלין, הנשיא המנוח שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הסוכנות נתן שרנסקי בישראל. במקביל, התגייסו ליוזמה מנהיגים יהודיים בולטים וקהילות בתפוצות שבלעדיהם לא היינו מסוגלים להצליח. הנשיא ריבלין, שמחויב לגישור על פערים בישראל ובעולם, השיק בעזרת המכון מסורת חדשה: כינוס משותף של נציגים מהזרמים השונים כדי ללמוד יחד כתבים יהודיים בערב תשעה באב.

הדיאלוג שמתקיים בין ישראל לבין התפוצות מגיע לנקודה שבה הוא צריך לצרף לשולחן הדיונים גם את המנהיגות היהודית הפוליטית, המקצועית והאקדמית על מנת לדון ביחד בגורל המשותף ליהודים כולם.

העם היהודי מצוי בתקופה של שינויים מהותיים בדינמיות הפנימית: מעבר דורי, ההבטחה לנורמליזציה מסוימת במצבה של ישראל במזרח בתיכון, שינוי בהזדהות היהודית ובתחושה הקהילתית. גם הסביבה החיצונית משתנה: תהליך הגלובליזציה, ההתפתחויות הגיאו-אסטרטגיות, השינויים הערכיים, החידושים במדע ובטכנולוגיה ואף גילויים אנטישמיים חדשים ושונים. כל אלה מייצרים מציאות חדשה ואתגרים שמזמנים לעם היהודי הזדמנויות שלא היו בעבר לשגשוג, אבל גם מציבים סכנות ואיומים לדשדוש ושקיעה.

העשרת הדיאלוג בעולם היהודי בין הקהילות, הזרמים והגישות הפוליטיות השונות, עשויה לסייע בניצול ההזדמנויות תוך עקיפת הסכנות והאיומים הניצבים לפתחינו. במכון, אנו ממשיכים במאמץ להפנים וליישם את הלקחים מהתהליך המובנה של הדיאלוג כדי לשפרו בהמשך.

לסיום אני מבקש להודות למנהיגות המכון בראשות סטוארט אייזנשטאט, דניס רוס וליאוניד נבזלין, העומדים בראש מועצה המקצועית המנחה של המכון מדיניות העם היהודי, על מחויבותם המתמשכת, תמיכתם והדרכתם. שוב תודה מיוחדת לקרן דייוידסון על התמיכה והאמון שהם מעניקה לנו.

אבינועם בר-יוסף

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

הדיאלוגים המובנים של המכון למדיניות העם היהודי ברחבי עולם היהודי חושפים קונסנסוס נרחב בקרב יהודים פעילים באשר לצורך של יהדות העולם:

להיות מכילה ומקבלת כלפי כל מי שמבקשים להשתתף בחיים היהודיים.
לשמר נורמות קהילתיות מסויימות, כאשר אלה נחוצות מסיבות מעשיות או סמליות.

הכלה

המשתתפים בכל קהילה שנטלה חלק בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי – רבים מהם משמשים בתפקידי הנהגה בקהילה היהודית – מאמינים כי קבלה בזרועות פתוחות של כל מי שמבקש ללמוד ולהיות שותף בחיים היהודיים תחזק את הקהילה. קולות ספורים בלבד צידדו בהגבלת הגישה לתוכניות יהודיות. 25 שנים אחרי שסקר האוכלוסייה היהודית הכלל-ארצי האמריקני1 חשף את העלייה הניכרת בשיעור הנישואים המעורבים בחברה פתוחה, מרבית קבוצות ההנהגה היהודיות שואפות לייסד, לטפח ולחזק מנעד רחב של תוכניות חינוך ותרבות יהודית איכותיות, כמו גם תוכניות של מעורבות קהילתית, המקדמות בברכה את כל המבקשים להשתתף בהן. יהודים ברחבי העולם מצפים שגם בישראל תתקיים סביבה מסבירת פנים לכל מי שמבקשים להשתתף בחיים היהודיים ואשר מזדהים עם העם היהודי.

שמירה על נורמות קהילתיות

לצד הקונסנסוס שהתגלה בדיוני הדיאלוג באשר לקבלה והכלה בקהילה של כל מי שמבקש להשתייך אליה, עלתה מהם גם הסכמה כמעט מלאה ביחס לצורך לשמור על נורמות קהילתיות בתחומים נבחרים, במיוחד בקביעת קריטריונים להנהגת הקהילה ובנושא חוק השבות.
משתתפים בדיאלוגים הכירו בכך שלהשקפות עולם של זרמים שונים ולשיקולים קהילתיים מקומיים תהיה השפעה מכרעת בנושאים הנוגעים לחברות ולהשתתפות בחיים היהודיים בכל הרמות. ובכל זאת, מרבית המשתתפים בדיאלוגים הסכימו שמשרות הנהגה בכירות בקהילות, במיוחד כאלה שיש להן חשיבות סמלית, מחייבות רמה גבוהה יותר של ״יהודיות״ על פי נורמות מקובלות.
במקביל לקונסנסוס התרבותי הנרחב בנוגע לצורך בהכלה מקבלת, היה קונסנסוס דומה בדבר הצורך בשמירה על סטנדרטים מסוימים. במילים אחרות, הייתה הכרה בכך שאינדיבידואלים מנהלים את חייהם במסגרת פתוחה וגמישה, שבה החיפוש שלהם אחר זהות ומשמעות הוא אישי, ייחודי ופרטני; עם זאת, הייתה גם הכרה בערכה של נורמה קולקטיבית.

גישה של קבלה והכלה נדרשת הן כדי להתאים את העולם היהודי למציאות החיים הרווחת כיום, והם משום שיהודים רבים מזהים את הגישה הזאת כגישה הנכונה מבחינה ערכית. הנורמות נדרשות בכדי להמשיך לקיים את העם היהודי בקולקטיב ולמנוע ממנו תהליך של התפוררות שיהפוך אותו לאוסף של קבוצות ופרטים נפרדים.

הקודםהבא