משתתפי הדיאלוג נטו לטעון שחוק השבות יכול להישאר נוקשה למדי בדרישותיו לנורמות מקובלות של יהודיוּת
השתתפות בחיי הקהילה, כך סבורים היהודים, מחייבת רף נמוך מאוד של יהודיות. אולם ישנם מקרים שבהם ראוי שיוצב רף גבוה יותר. הדוגמה הבולטת ביותר בדיונים בהקשר זה הייתה דוגמת חוק השבות של מדינת ישראל, אשר עמידה בקריטריונים שלו מעניקה את הזכות לעלות לישראל.
בדו"ח של המכון למדיניות העם היהודי אודות הדיאלוג בשנת 2014, 205 הדגמנו שישנו כמעט-קונסנסוס בין יהודים בשאלת הצורך בשימורו של חוק השבות.
“הרוב המכריע של המשתתפים ראה את היחסים בין מדינת ישראל לבין היהודים הלא-ישראלים, כפי שהם מנוסחים בחוק השבות, לא רק כחיוניים, אלא גם כעולים בקנה אחד עם רעיונות דמוקרטיים. המשתתפים הסכימו כמעט פה אחד שיש לשמר את חוק השבות כביטוי לסולידריות יהודית. משתתפים רבים חשבו שהחוק משרת צורך מעשי, אפילו כיום, כאשר יהודים חיים בדרך כלל במדינות שמסבירות פנים ליהדות". הטיעונים ששמענו בדיאלוג 2014 התבססו על שני אדנים עיקריים: ההשלכות המעשיות האפשריות של החוק (ליהודים שזקוקים למפלט מהיר), וערכו הסמלי ביחסים בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.
הדיאלוג השנה לא עסק בנחיצותו של החוק, אלא בשאלה מי צריך להיכלל במסגרתו. המשתתפים יכלו לבחון את ההגדרות הקיימות, ואחר כך לדון בתקפותן בהקשר לעולם יהודי אשר השתנה מאוד מאז העדכון האחרון של החוק (בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20).206 באופן מפתיע למדי, הזהות הנעשית גמישה יותר בקהילות יהודיות ברחבי העולם אינה גורמת לכלל היהודים לצפות שישראל תגמיש גם היא את הקריטריונים בחוק השבות. למעשה, ההפך מזה עשוי להיות נכון. משתתפי הדיאלוג נטו לטעון שחוק השבות יכול להישאר נוקשה למדי בהצבת הרף ליהודיוּת. רף גבוה משמעו הורה יהודי (בין המשתתפים היו לא מעטים שסברו שההגדרה הנוכחית, המתייחסת לדור הסבים, רחבה מדי)207 או צורה מקובלת של גיור (כלומר, הסתמכות על הגדרה-עצמית אינה צריכה להתקבל במקרה של חוק השבות).
היהודים מקבלים את הצורך בקביעת נורמות בנוגע לחוק השבות מסיבות ברורות. “לא ניתן למדוד עד כמה כל אדם מזדהה כיהודי. יש צורך בקריטריונים ברורים", אמר לנו משתתף צעיר בישראל.208 היהודים גם מבינים שיש לחוק, אשר למעשה מאפשר הגירה למדינה, השלכות מרחיקות לכת הרבה יותר מאשר להקצאת משאבים לתוכניות חינוך של יהודים. “יש צורך בכללים. זה לא אפשרי או רצוי להיות מַכְליל במקרה זה כמו במקרה של ההקצאות".209 “יש הבדל בין הגדרה עצמית כיהודי לצורך מעורבות קהילתית מקומית לבין הגשת בקשה במסגרת חוק השבות".210 בכמה מקומות המשתתפים אפילו חשו חוסר נוחות לדון בכללי ההגירה של מדינת ישראל: “משתתפים בסאן פאולו חושבים שאיננו צריכים לומר לישראל מהם הקריטריונים בהגירה או בנושאים אחרים. 211 “זה יותר עניין של ישראל מאשר שלנו".212 אבל למרבית היהודים הייתה בכל זאת דעה על החוק, והם לא חששו להביע אותה בסקר ובמהלך הדיונים.
הסקר מלמד שיהודים חשים יותר בנוח עם הקריטריון של הורה יהודי בחוק השבות, מאשר עם הקריטריון של סב יהודי, וכן שהם (מלבד האורתודוקסים שביניהם)213 אינם רואים צורך שהורה זה יהיה בהכרח האם, כפי שקובעת ההלכה. בברזיל ובאוסטרליה הושם דגש רב יותר על הקריטריון הקהילתי (ישראל צריכה להשתמש בהגדרה הבאה לצורך חוק השבות: “אדם שהקהילה המקומית מכירה בו כיהודי"), אולם בכל המדינות שהשתתפו בדיאלוג ההגדרה המקובלת על מרבית היהודים הייתה “אדם שנולד להורה יהודי, או גר". כלומר, מרבית היהודים בדיאלוג בחרו בהגדרה נוקשה יותר מההגדרה הישראלית הקיימת במסגרת הזכאות בחוק השבות.
דרישה כזו לקריטריונים נוקשים יותר, טענה משתתפת מפאלם ביץ', “אינה שופטת את מידת היהודיוּת של האדם".214 כפי שכבר התחלנו להסביר, כבר אין בנמצא “שיפוט" המקובל על כלל העם היהודי ביחס ל"מידת היהודיוּת" הנדרשת מחבר בקהילה היהודית. ישנן רק הגדרות ספציפיות המיושמות במצבים ספציפיים. חוק השבות הוא עניין שביחס אליו מקובל על היהודים (שהשתתפו בדיאלוג) שייושמו כללים מגבילים יותר משום שהוא ממשטר הגירה. “עליך לעבור בחינות כדי להפוך לאזרח אמריקני, וישראל יכולה לדרוש מבחנים מסוימים על מנת שאדם יהפוך לישראלי", אמר משתתף בשיקגו.215 ונכון, יהודים רבים היו רוצים שישראל תשנה היבטים אחדים באופייה היהודי, ויהודים רבים בתפוצות (וגם יהודים ישראלים) אינם מרוצים מהאופן שבו מנהלת ישראל את הליכי הגיור הנהוגים בה. אולם את הקביעה המהותית זה איננו משנה: יש לישראל זכות לדרוש גיור רשמי מלא-יהודים, אם ברצונם של אלה להפוך לישראלים. “זה הגיוני מאוד שאדם צריך לעבור גיור ‘נכון' כדי להפוך לישראלי מתוקף חוק השבות. [עם זאת,] ישראל צריכה למצוא הגדרה ליברלית יותר ולהציע הליך ליברלי יותר לגיור".216 “אם אדם רוצה להגר לישראל, עליו לציית לכללים בישראל". “אינני רואה כיצד מישהו יכול לומר, ‘אני רוצה לעלות לישראל, אבל אינכם יכולים לדרוש ממני לעבור גיור'. זו המדינה שלהם ואלה הכללים שלהם".217
באופן זה, הגדרה עצמית כיהודי, אשר בקהילות רבות התייחסו אליה היהודים כאל קריטריון העשוי לאפשר קבלת משאבים לפעילויות חינוכיות וחברתיות (למעט במקרים של יהודים משיחיים), לא תתקבל כקריטריון שישראל צריכה לאמץ בהקשר לחוק השבות. אפילו רבים מקרב מי שקודם לכן טענו שהגדרה עצמית היא זו שקובעת האם האדם נחשב כ״יהודי״, סברו כי הגדרה עצמית איננה צריכה להיות הקריטריון למדידת יהדותו של אדם בהקשר של זכאות לחוק השבות.
אחוז המשיבים שבחרו ב"הגדרה עצמית" כקריטריון להיות של אדם יהודי בשאלות הבאות, לפי קבוצות גיל:
1) מי הוא יהודי מבחינתך? 2) איך היית מציע למדינת ישראל להגדיר יהודי למטרת "חוק השבות"?
כל זה לא אומר, כמובן, שישראל צריכה למהר ולדון בשינויו של חוק השבות. ההיסטוריה מלמדת שניסיונות לבצע שינויים בחוקים מעין זה מסתיימים תכופות בוויכוחים, בהתכתשויות ובתוצאות בלתי צפויות מראש ולא-רצויות. עם זאת, מאחר שמשמעותה של היהודיוּת משתנה והגבולות של העם היהודי מותווים מחדש באמצעות פעולות של יהודים ולא-יהודים ברחבי העולם, ייתכן שיהיה צורך לשקול בעתיד גם ביצוען של התאמות בחוק. אם יתעורר צורך שכזה (כתוצאה מדרישה גוברת לעלייה לישראל או בשל לחץ גובר בתוך ישראל נגד הקריטריונים הקיימים), שווה לדעת שיהדות העולם לא בהכרח תתנגד באופן אוטומטי לכל ניסיון להצר את ההגדרה, וכתוצאה מכך, את היקף הזכאות מתוקף חוק השבות.
