היהודים רוצים שמנהיגיהם הדתיים יהיו יהודים שאינם מוטלים בספק, ומרביתם גם רוצים שהמנהיגים הקהילתיים שלהם יהיו יהודים. הם חלוקים בשאלה האם למנהיגים חייבים להיות גם בני זוג יהודיים
השאלות הנוגעות לנורמת ה"יהודיוּת" של מנהיגים יהודים היו מעניינות הרבה יותר בעבור יהדות התפוצות מאשר בעבור הישראלים, שמנהיגיהם הם פוליטיקאים הנבחרים באופן דמוקרטי בלא הבדל גזע, דת ומין. כמו כן, הסוגיה של זהות יהודית גמישה פחות מעסיקה את ישראל. אולם בקהילות התפוצות זהו נושא בוער, ושאלות של נורמות, כישורים, מנהגים מקומיים, רגישויות תרבותיות וכדומה משתייכות כולן לשאלה רחבה יותר: עד כמה מנהיג יהודי אמור להיות “יהודי", ובאיזה אופן?
כפי שהתברר בדיוני הדיאלוג, היהודים נוטים לעשות חלוקה בין שני סוגים שונים של מנהיגות:
מנהיגות דתית – בעיקר רבנים, אך גם חזנים, ובמידה פחותה גם ההנהגה המתנדבת של בתי הכנסת, החל בנשיאים וכלה בראשי ועדות (כמוזכר בפרק הקודם).
מנהיגות קהילתית – המנהיגות הזוטרה וההנהלה של הפדרציה המקומית, וכן ההנהגה של ארגונים יהודיים גדולים.
הקריטריונים שיהודים מבקשים לשמור ביחסם לשתי קבוצות ההנהגה האלה אינם זהים. במרבית הקהילות, הרוב הגדול של היהודים מסכים שהן ההנהגה הדתית והן ההנהגה הקהילתית צריכות להיות “יהודיות", על-פי קריטריונים מקובלים. דהיינו: לגדול בסביבה יהודית או לעבור גיור הולם. עם זאת, דומה שיהודים נוטים להקפיד יותר ביחס לרף היהודיות שהם מציבים להנהגה הדתית שלהם. לדוגמה: “זה בסדר שלמנהל בכיר בפדרציה תהיה בת זוג לא-יהודיה, אך לא לרב של בית הכנסת, מאחר שהוא המנהיג היהודי (אפילו אם הקהילה של הרב מורכבת ברובה מזוגות מעורבים)", אמרה משתתפת בדטרויט.218 עמדות אחרות בנושא היו:
- “הרב שלי חייב להיות יהודי, אבל אני לא רואה כל סיבה למה ראש הפדרציה היהודית חייב להיות יהודי. הפדרציה היא ארגון מקצועי, ואנו זקוקים שם לאיש המקצוע הטוב ביותר שנוכל למצוא, יהודי או לא-יהודי".219
- "זה בסדר לאפשר לכל מי שמעוניין להצטרף, אבל זה לא בסדר לתת להם להנהיג".220
- “הדרישה להיות יהודי מתאימה אולי לכמה משרות – רב, חזן, ואולי גם הנהגת בית הכנסת – אבל לא למשרות אחרות. למשרות מסוימות חשוב יותר שתהיה הבנה של הקהילה, וזה לא מחייב בהכרח שהאדם יהיה יהודי".221
מובן שבמקרה זה האבחנה בין מנהיג פדרציה לבין מנהיג דתי מסתמכת על ההנחה, שיהודים רבים אינם מסכימים עימה, שהפדרציה היא ארגון “מקצועי" בעל משמעות סמלית פחותה או נעדר משמעות כזו. למעשה, מרבית משתתפי הדיאלוג לא הסכימו עם ההנחה הזאת. אחדים מהם סברו ש"ראש פדרציה זו משרה בעלת משמעות סמלית, והנושא בה חייב להיות יהודי באופן ברור", כפי שאמרה משתתפת מפאלם ביץ'.222 אחרים ניסו להבחין בין משרות שונות בפדרציה: “המנכ"ל יכול להיות לא-יהודי, אבל לא הנשיא או יושב הראש."223 “אנשי מקצוע אינם חייבים להיות יהודים. מנהיגים זוטרים צריכים להיות יהודים פעילים".224 אחרים אף הרחיקו לכת וטענו ש"לא-יהודי אינו יכול להנהיג פדרציה, כי הפדרציה אמורה להנהיג את הקהילה היהודית ולהיות חלק ממנה… מרבית האנשים לא ירצו מנכ"ל של פדרציה שאשתו לא-יהודיה, משום שהם חייבים לשמש דוגמה ומופת לקהילה", אמר משתתף באטלנטה.225
הנושא של בני הזוג, וגם של הילדים, היה רגיש מאוד בכל הדיונים. ברור שבמדינות רבות הקהילה היהודית אינה יכולה עוד לטעון שהיהודים נוטים, ככלל, להינשא ליהודים אחרים. השאלה בנוגע לאנשים בעמדות הנהגה יהודיות היא האם ניתן או ראוי לצפות מהם לנורמות שונות (אחדים יגידו “גבוהות יותר") משל שאר היהודים. במילים פשוטות: האם מקובל שלמנהיגי הקהילה יהיו בני זוג לא-יהודים, כפי שמקובל בקרב החברים בקהילות רבות.
בעת הדיון בנושא של בני הזוג, לא ניתן היה להתעלם מאירועים אקטואליים מן התקופה האחרונה. בראשית שנה זו, שקעה “היהדות המתחדשת" בוויכוח סוער סביב מדיניות חדשה המתירה לרבנים להינשא ללא-יהודים.226 רב שהחליט לפרוש מתנועה זו בעקבות המדיניות החדשה הגדיר את הוויכוח כ"חודר לעומקה של השאלה מה פירושו להיות מנהיג יהודי". באופן דומה, גם בדיוני הדיאלוג הייתה נטייה לבחון בתשומת לב מירבית את שאלת בני הזוג. אם מרבית המשתתפים טענו שמנהיג קהילתי, כמו גם מנהיג דתי, חייב להיות יהודי, הרי בנוגע לבני הזוג לא היה קונסנסוס כזה. “הייתה מחלוקת ברורה בשאלה האם בני זוג לא-יהודיים פוסלים את המועמד להוביל פדרציה יהודית", נרשם בסיכומים מבוסטון.227 “הקבוצה הסכימה שיהודים אשר להם בני זוג לא-יהודים צריכים להיות זכאים להנהיג פדרציה", נרשם בסיכומי הדיונים במיאמי.228 “הרוב (80%) הסכימו שראש הפדרציה היהודית (או במקרה האוסטרלי, ראש ארגון-הגג של הקהילה) יכול להיות יהודי-למחצה או עם בני זוג לא-יהודים. הדבר החשוב ביותר הוא הלהט והתמיכה שלהם בקהילה ובארגון", נרשם בסיכום הדיונים במלבורן.229 עם זאת, היו גם אלה שטענו: “לרבים מחבריי יש בנות זוג לא-יהודיות שאני אוהב מאוד, אבל מנהיג הקהילה צריך לשמש כמגדלור של יהדות, וקשר עם בני זוג לא-יהודים אינו תואם את התיאור הזה", כפי שאמר משתתף בוושינגטון. רב אורתודוקסי בדאלאס אמר: “אם למנהיג הקהילה יש בת זוג לא-יהודיה, האורתודוקסים לא ייקחו אותו ברצינות".230
בקהילות אחדות, הוויכוח נמשך גם בשאלת הילדים. מקצת המשתתפים טענו שהם יקבלו בני זוג לא-יהודים של מנהיג קהילתי (ופחות מזה, של רב) אם הצאצאים של המנהיג יגדלו כיהודים בלבד. אבל אם למנהיג יש לא רק בת זוג לא-יהודיה אלא גם ילדים שאינם יהודים, זהו מקרה שונה. “אני רוצה שלמנהיגים שלי תהיה משפחה יהודית", אמרה משתתפת בשיקגו. “אם לבן הזוג יש סיבות לא להתגייר, ניתן להבין זאת. אבל אם הילדים אינם יהודים, אזי המנהיג לא יכול לשמש מודל לחיקוי".231
השאלה של המנהיג כמודל לחיקוי משמעותית במקרה כזה רק במקומות שבהם ישנו עידוד למודל של נישואים בין יהודיים. והרי, זה מה שרוצים מרבית משתתפי הדיאלוג, כפי שהראינו בפרק קודם (בסקר הדיאלוג הסכימו יותר מ-80 אחוזים מהמשתתפים שהקהילה “צריכה לעודד יהודים להינשא ליהודים"). הטיעונים בעד תמיכה במודל כזה (בלי להיגרר לביקורת כלשהי על יהודים שקיבלו החלטה אישית להינשא ללא-יהודים) הם בדרך כלל ברורים. מנקודת מבטה של הקהילה בנישואים בין שני יהודים גלומה הבטחה משכנעת יותר להמשכיות יהודית. על-פי מכון פיו, הסוג היחידי של משפחות שבהן אחוז גבוה של הורים מגדל ילדים יהודים (״לפי דת״) הוא משפחות של שני בני זוג יהודים. בקרב משפחות יהודיות שבהן שני ההורים יהודים, 96 אחוזים אומרים שהם מגדלים את ילדיהם כיהודים, ורק אחוז אחד אומרים שאינם מגדלים את ילדיהם כיהודים. לעומת זאת, בקרב היהודים הנשואים ללא-יהודים, רק 20 אחוזים אומרים שהם מגדלים את ילדיהם כיהודים (לפי דת), ו-37 אחוזים אומרים שילדיהם אינם גדלים כיהודים".232
יהודים לשם מה?
על-סמך התרשמויות מהנתונים, מסיכומי הדיונים ומדיונים של עמיתי המכון למדיניות העם היהודי שהשתתפו בדיאלוג, באפשרותנו לצייר גרף כללי של ההעדפות והנורמות של היהודים בנוגע לרמת ה"יהודיוּת" הרצויה בנסיבות שונות ולתפקידים שונים. לא ציינו בגרף מספרים, מאחר שמדובר בגרף לא-מדעי שמבוסס על רשמים ושיחות. המטרה והערך העיקריים שלו הם להמחיש בבהירות רבה יותר כיצד יהודים פעילים מאמצים קריטריונים שונים של יהודיוּת במצבים שונים, וכיצד אלה מתפרשים על-פני גרף אשר כולל התייחסות הן ל"קריטריון ספציפי" (דהיינו, באיזו מידה היהודים בדיאלוג סברו שמצבים / תפקידים אלה מצדיקים הגדרה צרה וספציפית יותר של יהודיוּת) ול"תפקידים / מצבים" (דהיינו, ההיררכיה הסמלית היחסית בחיים היהודיים של התפקידים והמצבים שנדונו). לדוגמה: רב קהילה ממלא משרה בעלת משמעות סמלית רבה בחיים היהודיים, ויש ממנו (בממוצע, על פי ההתרשמות מהדיאלוג) ציפייה לדבוק בקריטריון ספציפי יותר של יהודיוּת. ודוגמה מהצד השני של הסקאלה: מועמד להשתתף בתוכנית תגלית, לא ממלא תפקיד בעל משמעות רבה (הוא רק משתתף) וגם אין צורך בדרישה שיעמוד בקריטריון מחמיר של יהודיוּת. כמובן שמה שמוצג כאן אינו מהווה נוסח מוסכם, לא של היררכיה ולא של קריטריונים (האם מנהיג קהילתי מתנדב באמת בכיר יותר בחיים היהודיים מאשר נשיא של בית כנסת? – מי יודע?), אלא מה שעולה מהתרשמות כללית של המכון למדיניות העם היהודי והמאפשר לצייר על גרף נוסחה שבאמצעותה מודגמת הנוסחה שהוזכרה לעיל: “יהודי לשם מה?"
|
