דיאלוג ישראל תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

15/12/2016

פתח דבר

ב-2016 מציין המכון למדיניות העם היהודי את השנה השלישית להקמת המסגרת לקיום דיאלוג מובנה ושיטתי בין ישראלים לבין יהודי התפוצות בנושאים שעומדים במרכז תחומי העניין המרכזיים לעם היהודי ברחבי תבל. בחינת המרחב היהודי בעת של זהות גמישה ושיח משותף על ההתייחסות של הזרמים השונים ליהדות, הם מרכיבים מרכזיים בפרויקט שלנו המתמקד בפלורליזם ודמוקרטיה בישראל ובעולם. אנו מביעים הערכה רבה לקרן וויליאם דייוידסון על תמיכתה ביוזמה ובמאמצים שהיא משקיעה בהעמקת ההבנה בין יהודים באופן גלובאלי.

הדיאלוג השנה נוהל בפעם הראשונה על ידי עמית בכיר ישראלי בשיתוף עמית בכיר אמריקני. שמואל רוזנר וג'ון רסקיי, המייצגים את שתי הקהילות הגדולות בעולם, קיימו שיח מעמיק ביניהם שהתרחב ל-49 סמינרים ברחבי העולם. הם לא הזניחו קהילות קטנות שמציבות לעיתים את האתגרים הכבדים ביותר.

המאמץ שהושקע במכון למדיניות העם היהודי לעידוד גישה פלורליסטית ביהדות קיבל תמיכה מבראשית מצד מנהיגים כדוגמת הנשיא ראובן ריבלין, הנשיא המנוח שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הסוכנות נתן שרנסקי בישראל. במקביל, התגייסו ליוזמה מנהיגים יהודיים בולטים וקהילות בתפוצות שבלעדיהם לא היינו מסוגלים להצליח. הנשיא ריבלין, שמחויב לגישור על פערים בישראל ובעולם, השיק בעזרת המכון מסורת חדשה: כינוס משותף של נציגים מהזרמים השונים כדי ללמוד יחד כתבים יהודיים בערב תשעה באב.

הדיאלוג שמתקיים בין ישראל לבין התפוצות מגיע לנקודה שבה הוא צריך לצרף לשולחן הדיונים גם את המנהיגות היהודית הפוליטית, המקצועית והאקדמית על מנת לדון ביחד בגורל המשותף ליהודים כולם.

העם היהודי מצוי בתקופה של שינויים מהותיים בדינמיות הפנימית: מעבר דורי, ההבטחה לנורמליזציה מסוימת במצבה של ישראל במזרח בתיכון, שינוי בהזדהות היהודית ובתחושה הקהילתית. גם הסביבה החיצונית משתנה: תהליך הגלובליזציה, ההתפתחויות הגיאו-אסטרטגיות, השינויים הערכיים, החידושים במדע ובטכנולוגיה ואף גילויים אנטישמיים חדשים ושונים. כל אלה מייצרים מציאות חדשה ואתגרים שמזמנים לעם היהודי הזדמנויות שלא היו בעבר לשגשוג, אבל גם מציבים סכנות ואיומים לדשדוש ושקיעה.

העשרת הדיאלוג בעולם היהודי בין הקהילות, הזרמים והגישות הפוליטיות השונות, עשויה לסייע בניצול ההזדמנויות תוך עקיפת הסכנות והאיומים הניצבים לפתחינו. במכון, אנו ממשיכים במאמץ להפנים וליישם את הלקחים מהתהליך המובנה של הדיאלוג כדי לשפרו בהמשך.

לסיום אני מבקש להודות למנהיגות המכון בראשות סטוארט אייזנשטאט, דניס רוס וליאוניד נבזלין, העומדים בראש מועצה המקצועית המנחה של המכון מדיניות העם היהודי, על מחויבותם המתמשכת, תמיכתם והדרכתם. שוב תודה מיוחדת לקרן דייוידסון על התמיכה והאמון שהם מעניקה לנו.

אבינועם בר-יוסף

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

  1. הסקר הלאומי של 1990. ״האופי הגמיש של הקהילה היהודית האמריקאית היא בלב הממצאים.״

    Profile of American Jewry: Insights from the 1990 National Jewish Population Survey, Sidney Goldstein, American Jewish Year Book, 1992.

  2. צעד מעודד בכיוון זה נעשה בשנתיים האחרונות על ידי נשיא המדינה, ראובן רבלין, בשיתוף עם המכון למדיניות העם היהודי. הנשיא כינס הן ב-2015 והן ב-2016 מפגשי לימוד לקראת תשעה באב שבהם נטלו חלק נציגים מכל הזרמים היהודיים בישראל. יש להשקיע אנרגיה וחזון ביוזמות מעין אלה.
  3. ll Quiet on the Religious Front? Jewish Unity, Denominationalism, and Post-denominationalism in the United States", Jack Wertheimer, American Jewish Committee, 2005. Pages 20, 25
  4. שמואל רוזנר וג'ון רסקיי, עמיתים בכירים במכון למדיניות העם היהודי, הובילו בשנת 2016 את הדיאלוג בנושא “זהות יהודית בעידן של זהות גמישה", והם מחבריו של דו"ח זה. תוספות חשובות למסמך זה נמסרו על-ידי פרופ' עוזי רבהון, ד"ר שלמה פישר, ד"ר עינת וילף ונח סלפקוב. חיה אקשטיין סייעה רבות למחקר והייתה אחראית לתיאום תהליך הסמינרים, לאיסוף הנתונים ולהפקת הדו"ח הסופי. הדו"ח נערך בידי בארי גלטמן ורמי טל.
  5. הסקר שנערך על-ידי Panels Politics דגם 1031 איש. החלוקה של המשיבים, אשר זיהו את עצמם לפי השתייכותם הדתית, היתה כדלקמן: 30.4% חילונים, 20.8% חילונים מסורתיים, 22.5% מסורתיים, 4% דתיים ליבראליים, 10.3% דתיים, ו-10.1% אולטרה-אורתודוקסים (חרדים). הניתוח הסטטיסטי של אינדקס הפלורליזם והפיתוח המתודולוגי הונחו על-ידי פרופ' סטיבן פופר, עמית בכיר במכון, יחד עם העמיתים הבכירים במכון למדיניות העם היהודי: פרופ' עוזי רבהון (דמוגרף), ד"ר שלמה פישר (סוציולוג), שמואל רוזנר, ונח סלפקוב (עמית במכון). ראו: http://jppi.org.il/uploads/JPPI%20Pluralism%20Index%20Presentation%20May%208-2016.pdf

  6. ניתן למצוא את הדו"ח “ערכים יהודיים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם" ב:

    http://jppi.org.il/he/uploads/jewish_in_conflict-he.pdf

  7. הדו"ח “ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם" נמצא ב: http://jppi.org.il/he/uploads/jewish_and_Democratic-Hebrew.pdf

  8. דיווחי התקשורת אודות הדיאלוג בשנות 2014 ו-2015 נמצאים בקישורים הבאים: http://jppi.org.il/uploads/09-07-14%20Selected%20Press%20Clippings.pdf

    http://www.timesofisrael.com/a-wartorn-israel-directly-affects-diaspora-jewry-so-wheres-its-voice/?fb_comment_id=915104805226877_915535288517162,

    http://forward.com/opinion/317923/israeli-study-finds-jews-fretful-as-israeli-actions-stir-bias/

    http://www.haaretz.com/jewish-world/jewish-world-news/1.667542

  9. הקמת מדינת ישראל והמאבק לשחרר את יהודי ברה"מ הם שתי דוגמאות בולטות למאמצים קבוצתיים מהתקופה האחרונה של “העם היהודי".
  10. JPPI's Jewish People Demography, 2015, see: http://jppi.org.il/uploads/JPPI_2014-2015_Annual_Assessment_English-Jewish_People_Demography.pdf
  11. ישנו הבדל שהבחנו בו בין הגדרות של השתייכות לקבוצה יהודית לבין ההבנה של אדם את ההגדרה של היהדות עצמה. מסמך זה והדיאלוג מתמקדים בהיבט של השייכות ומדגישים פחות את האופן שבו אנשים מפרשים את היהדות – אולם פרשנות כזו חייבת להיות ברקע של כל דיון בנושא השייכות.
  12. ראו: Shmuel Rosner, “Background: Conversion, Between Crisis and Dialogue," JPPI, 2010, http://jppi.org.il/uploads/rosner_Giyur.pdf, and “Working Group: Conversion, between Crisis and Dialogue," JPPI, 2011, Moderator: Prof. Suzanne Last Stone, JPPI Facilitator: Shmuel Rosner, http://jppi.org.il/uploads/Conversion%20After%20the%20Dialogue%20and%20the%20Crisis.pdf.
  13. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  14. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  15. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  16. סמינר בלידס, 9 במארס, 2016.

  17. יהודי הוא כל מי שנולד לאם יהודייה או שגויר ואין לו דת אחרת. ראו את חוק מרשם התושבים, פסקה 3:

    http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/289_001.htm.

  18. הרבנות הראשית בישראל מכירה באדם כיהודי אם הוכח שאמו יהודייה או אם עבר גיור אורתודוקסי שאושר על-ידי הרבנות הראשית (בלי קשר לשאלה האם אותו אדם מוכר כיהודי על-ידי מדינת ישראל). לפרטים נוספים, ראו: http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/523/לנישואין%20רישום%20נהלי.pdf
  19. בדו"ח שהוגש למשרד המשפטים וכותרתו “דוח עיגון חוקתי של חזון המדינה", כתבה פרופ' רות גביזון: “ההקשרים של רישום, חוק השבות, מעמד אישי ועניינים אחרים מעורבים כולם בנושא של ‘מיהו יהודי'". לדו"ח של פרופ' גביזון: http://www.justice.gov.il/StateIdentity/Pages/default.aspx
  20. מכון פיו בחר לכלול מנעד רחב של הגדרות, שיאפשרו לקוראים רבים לכלול את מי שהם רואים כיהודי. “האוכלוסייה היהודית נטו" כוללת את אלה שמזדהים כיהודים על בסיס דתי, כמו גם את אלה שאומרים שאין להם שום דת אבל שיש להם הורה יהודי או שגדלו כיהודים ועדיין מתייחסים אל עצמם כאל יהודים במובן כלשהו. ראו: Portrait of American Jewry, Pew, 2013: http://www.pewforum.org/2013/10/01/sidebar-who-is-a-jew/.
  21. “Israel's Religiously Divided Society", PEW, March 2016.
  22. Elizabeth Tighe Raquel Kramer Leonard Saxe Daniel Parmer Ryan Victor, “Recoding of Jews in the Pew Portrait of Jewish Americans," Brandeis University, July 9, 2014.
  23. ראו לדוגמה: “What is Your Synagogue's Policy on Opening the Ark?," InterfaithFamily, 2014, http://www.interfaithfamily.com/spirituality/synagogue/What_is_Your_Synagogues_Policy_on_Opening_the_Ark.shtml.
  24. ראו: Dr. David Graham, "The Jewish Population of Australia, Key Findings from the 2011 Census," JCA, page 17. יש לציין שמחקר זה סופר גם בתי-אב של נישואים מעורבים בפרק אחר במחקר.
  25. סקר 2013 של מכון פיו אודות יהודי ארה"ב, עמ' 25.
  26. ראו: “Jews in the United Kingdom in 2013," JPR, page 41.
  27. ראו: “Jewish Community Study of New York: 2011," UJA-Federation of New York, page 253.
  28. סמינר “עין פרת", ישראל, 31 בדצמבר, 2015. רשמה: ענבל הקמן.
  29. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  30. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  31. פרופ' רות גביזון מתארת את התהליך במלואו במסמך שלה: “60 שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה". מרכז מציל"ה, 2009.
  32. ראו את ההחלטה שאומצה ע"י איגוד הרבנים המתקדמים (CCAR): “The Status of Children of Mixed Marriages," 1983. http://ccarnet.org/rabbis-speak/resolutions/1983/status-of-children-of-mixed-marriages-1983/.
  33. ההגדרות היו מורכבות גם בעבר, אך בעיקר בעבר הרחוק. גמישות הגדרת היהודיות והקושי בהגדרה, המאפיינים את המצב היהודי כיום, אפיינו גם את היהדות בתקופת המכבים ועד תקופת המשנה, כפי שכותב שייע כהן (From the Maccabees to the Mishnah, Westminster John Knox Press)
  34. Arthur J. Wolak, “Ezra's Radical Solution to Judean Assimilation," Jewish Bible Quarterly, 40: 2, April 2012, pp 93-105.
  35. ראו לדוגמה: Shaye J. D. Cohen, The Beginnings of Jewishness: Boundaries, Varieties, Uncertainties, (California: University of California Press, 1999), Chapter 7: The Rabbinic Conversion Ceremony, pp 198 – 238.
  36. סמינר בלידס, 9 במארס, 2016.
  37. סמינר בפורטלנד, אפריל 18-19. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  38. של מכון פיו משנת 2012 מצביע על כך שישנו גידול ב"לא משויכים מבחינה דתית" – 20% מהמבוגרים בארה"ב אינם משויכים מבחינה דתית, גידול של 15% משנת 2007. כמו כן, ישנו פער דורות בולט לעין: 32% מדור המילניום הם בלתי משויכים, בניגוד ל-15% מבני הגילאים 50-64. http://www.pewforum.org/2012/10/09/nones-on-the-rise/#growth. מגמות דומות מתגלות גם במדינות מערביות אחרות: במפקד האוכלוסין בבריטניה בשנת 2011 השיבו כמעט 25% שאין להם דת כלשהי, גידול של 74% מהמפקד של 2001. ראו: http://www.jpr.org.uk/documents/JPR_Jews_in_the_UK_in_2013_NJCS_preliminary_findings.Feb.%202014.pdf . הדבר אינו משקף בהכרח ירידה של הדת. רוב גדול מבין המשיבים עדיין אמרו שהם “מאמינים באל". הדבר עשוי לשקף שינוי בגישה: הדת נעשתה גמישה יותר מאשר בעבר, וכל אדם יכול לבחור לאיזו דת, אם בכלל, ברצונו להשתייך. ראו לדוגמה: Steven M. Cohen, Jacob B. Ukeles, and Ron Miller, “A Special Case of America's Fluid Boundaries at Work," Jewish Data Bank, November 2013, and Robert D. Putnam and David E. Campbell, American Grace: How religion Divides and Unites Us, (New York: Simon and Schuster paperbacks, 2012).
  39. ראו: Roger Bennett, Erin Potts, Rachel Levin, “OMG! How Generation Y is Redefining Faith in the iPod Era," Reboot, 2005 http://www.bjpa.org/Publications/details.cfm?PublicationID=331.
  40. דאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  41. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  42. סמינר “עין פרת", ישראל, 31 בדצמבר, 2015. רשמה: ענבל הקמן.
  43. ברור שהתהליך לא התרחש בכל הארצות באותו הזמן, והמאה העשרים הייתה תקופה שבה באזורים מסוימים הגבולות הללו קיבלו משמעות חדשה ומצמררת.
  44. הדבר נכון במיוחד בארה"ב, אך מתרחש גם בארצות מערביות רבות אחרות, בכפוף לנסיבות הזמן והמקום.

  45. דו"ח מכון פיו לשנת 2013 מראה כי 48% מהיהודים בני דור המילניום באים ממשפחות שנוצרו בנישואים מעורבים. http://www.pewforum.org/2013/12/03/infographic-survey-of-jewish-americans/

    ראו גם פרשנות מאת פרופ' ליאונרד זקס: “The Sky is Falling! The Sky is Falling!," Tablet, December 3, 2014 .http://www.tabletmag.com/jewish-news-and-politics/187165/pew-american-jewry

  46. על פי סקר מכון פיו 2013, יש בארה"ב 2.4 מיליון לא-יהודים בעלי רקע יהודי. http://www.pewforum.org/2013/10/01/chapter-1-population-estimates/
  47. על פי נתוני פיו 2013: רק 15% מכלל המשיבים מקרב האוכלוסייה היהודית נטו אמרו שהיהדות היא בעיקרה דת, ועוד 23% אמרו שהיהדות היא גם דת וגם מוצא/תרבות. ראו: http://www.pewforum.org/files/2013/10/jewish-american-beliefs-attitudes-culture-survey-overview.pdf
  48. מכון פיו, 2016, עמ' 47.
  49. ראו: The Israeli Democracy Index, 2014, Tamar Herman et al, The Israel Democracy Institute, page 38.
  50. מכון פיו, 2013, עמ' 14.
  51. ציטוט זה הוא ממכתב שנשלח לשמואל רוזנר מהמכון למדיניות העם היהודי בעקבות סמינר בבולטימור. אנו מצטטים בדו"ח זה כמה מכתבים מסוג זה, שנשלחו על-ידי משתתפים אשר רצו להוסיף מחשבות שלא הספיקו להעלות במהלך הדיון.

  52. Dr. Sylvia Barak-Fishman, “Patrilineal Descent in American Reform Judaism," JPPI, March 2013.

    http://jppi.org.il/uploads/Fathers%20of%20the%20Faith-%20Three%20Decades%20of%20Patrilineal%20Descent%20in%20American%20Reform%20Judaism.pdf

  53. Shmuel Rosner, “The Ultimate Conversion," NYT, July 9, 2013

    ראו גם: http://mobile.nytimes.com/blogs/latitude/2013/07/09/the-ultimate-conversion/?referer=

  54. סמינר “השלמה" בישראל, 24 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  55. היהודים חסרי הדת (Jews of No Religion – JNR) הם „אלה שאומרים שאין להם דת, אך גדלו כיהודים או שיש להם הורה יהודי והם עדיין רואים עצמם כיהודים, פרט להיבט הדתי“. מספרם נאמד ב-1.2 מיליון יהודים – 22% מהאוכלוסייה היהודית נטו, ו-32% מדור המילניום היהודי. ראו סקר מכון פיו 2013, פרק 1: http://www.pewforum.org/2013/10/01/chapter-1-population-estimates/

  56. Shlomo Fischer, “Who are the “Jews by Religion" in the Pew Report?," The Times of Israel, November 2013.

    “אם עלינו לנקוט בהתערבויות ביחס ליהודים שלא על פי דתם, מחובתנו להכיר בכך שהמעבר ממוצא אתני המהווה תיאור עובדתי אל אתניות מקודשת נורמטיבית כרוך כנראה בסוג של חווית גיור. מדובר בשינוי בעצם המהות של להיות יהודי." למאמר המלא ראו: http://jppi.org.il/news/146/58/Who-are-the-%EF%BF%BDJews-by-Religion-%EF%BF%BD-in-the-Pew-Report/

  57. ראו: “Jewish Community Study of New York: 2011," p. 37. http://d4ovttrzyow8g.cloudfront.net/196904.pdf.

  58. סקר מכון פיו, פרק 1: כ-600,000 איש, או כמחצית מהיהודים חסרי הדת הזדהו כ"יהודים חלקית". http://www.pewforum.org/2013/10/01/chapter-1-population-estimates/

    למרות שמארצות אחרות יש פחות נתונים מוצקים, יש אנשים רבים המזדהים כיהודים במידה מסוימת, כמו יהודי ברית המועצות לשעבר בגרמניה. ראו: http://www.rothschildfoundation.eu/downloads/jpr_germany_english_language.pdf, page 9.

  59. לפחות בארה"ב, לרוב היהודים חלקית אין זהות דתית כפולה; הם חסרי דת כלשהי, אך רואים את עצמם כיהודים “חלקית".
  60. Susan Katz-Miller, Being Both: Embracing Two Religions in One Interfaith Family (Boston: Beacon Press, 2013)
  61. ראו: Shmuel Rosner, “Most children of intermarriage aren't told they are exclusively Jewish," Jewish Journal, October 2015.ראו גם. “Millennial Children of Intermarriage: Touch points and Trajectories of Jewish Engagement," Maurice and Marilyn Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University, 2015.
  62. גם בקהילות אחרות אפשר למצוא דוגמאות ליהודיות חברתית/סוציולוגית. ראו סדרת מאמרים מאת דוד לנדאו:
    David Landau, “Special report: Judaism and the Jews," The Economist, 2012.
  63. נכון ל-2014, היו בישראל 346,000 אזרחים ישראלים הרשומים כ"אחרים" – שאינם ערבים נוצרים, בני דתות אחרות, או חסרי דת על פי הרישום במשרד הפנים הישראלי. ראו נתנאל פישר, אתגר הגיור בישראל: ניתוח מדיניות והמלצות (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015), עמ' 42. http://www.idi.org.il/media/4150085/The_Challenge_of_Conversion_to_Judaism.pdf
  64. מנחם לזר מ-Panels Politics שאל יהודים בישראל איך יגיבו אם ילדיהם יחליטו להתחתן עם לא-יהודים. 20% אמרו לו שיקבלו זאת “בשמחה"; 24% פשוט “יקבלו" זאת. רוב קטן של 52% יתנגדו או יתנגדו מאוד לנישואים כאלה, אבל רוב המתנגדים דתיים יותר ומבוגרים יותר מהמיעוט המשמעותי (44%) של ישראלים המסכימים לנישואי תערובת. ראו Shmuel Rosner, “How Many Israelis Would Gladly Intermarry? Quite a Few…," The Jewish Journal, June 2014.
  65. ישנם ישראלים רבים שהינם חילונים או מסורתיים אך לא דתיים, אינם מעוניינים לשנות את המצב החוקי, ומוכנים להשאיר נושאים כגון הנישואים בידי הממסד הרבני האורתודוקסי. באופן כללי, קיימת בישראל תופעה ידועה של “חילונים מסורתיים" – כלומר אנשים שעבורם בית הכנסת המתאים להם (שאליו הם כמעט שלא מגיעים) יהיה בית כנסת אורתודוקסי.
  66. חוק השבות אינו חל על יהודים בלבד, אלא גם על בני משפחה אחדים של יהודים. אולם חייב להיות קשר יהודי לאורך הדרך על מנת שהאדם יהיה זכאי להגר לישראל על-פי חוק השבות. זו ההוכחה לטיעון שלהגדרה של יהודיוּת יש משמעות מעשית.
  67. לדיון קצר בשאלה “מהי יהדות" ובדרכים להתמודד עימה, ראו: שמואל רוזנר, היהודים: 7 שאלות נפוצות. החל בעמ' 13. (דביר ובית התפוצות, 2016).
  68. המשתתפים בסקר נתבקשו לדרג את הקטגוריות בסקאלה של 1-5, וכל הגרפים המראים את התשובות של המשתתפים הם על-פי סקאלה של 1-5. אולם, על מנת להשוות את הממצאים לסקרים אחרים, כל הגרפים שמציגים את ממוצע התשובות הותאמו כך שיציגו את התפלגות התשובות על-פי סקאלה של 1-4.
  69. יהודים באמריקה (ומחצית מהיהודים בישראל) נוטים להיות יותר חילונים מבני דתות אחרות. “הם חילונים, מבחינת האמונות שלהם והמעורבות שלהם בדת. הם דתיים בערך כמו נוצרים שאינם מבקרים בכנסייה". ראו:
    “Does Political Liberalism Undermine Jewish Engagement? Implications for Research, Education and American Jews", Steven Cohen, presentations to Network for Research in Jewish Education.
  70. סמינר בפילדלפיה, 18 באפריל, 2016. רשם: ליונל בראון.
  71. ראו ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי לשנת 2015: http://jppi.org.il/he/uploads/JPPI-2015_Annual_Assessment_HEBREW.pdf
  72. סקר הפלורליזם שאל על דת, מוצא, לאומיות (אך לא קישר אותה לעמיוּת) ותרבות. הסקר השתמש בסקאלה של 1-4, ולא של 1-5.
  73. בעוד שהסקר של המכון למדיניות העם היהודי ביקש מהמשתתפים לדרג ארבע אפשרויות, הדו"ח של מכון פיו על יהודים בישראל כלל שלוש אפשרויות שיש לבחור ביניהן: דת, לאומיות ותרבות. הדו"ח באנגלית שגה כאשר תרגם את הביטוי העברי “עניין לאומי" (כך במקור העברי) ל"מוצא" (ancestry). בדו"ח הנוכחי, אנו מתייחסים לשאלה כפי שנשאלה בעברית. בסקר של מכון פיו על יהודים אמריקנים היו הקטגוריות: דת, תרבות ומוצא. לפיכך, לא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין ארה"ב וישראל על סמך השאלות של מכון פיו, למרות שמכון פיו כלל השוואה כזאת בדו"ח על ישראל.
  74. מעניין שסקר הדיאלוג מראה שמשתתפים “ללא השתייכות קבוצתית" דרגו את הדת גבוה למדי (3.02), בהשוואה למשתתפים האורתודוקסים (3.23). החילונים בסקר הדיאלוג דרגו את הדת בדרוג נמוך כמו החילונים הישראלים בסקר הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי (2.49, 2.51).
  75. הפערים בין הקטגוריות אינם תמיד גדולים מאוד, אלא הם בחלקם תוצאה של האופן שבו נוסחה השאלה. כל משתתף דירג כל קטגוריה על גבי הסקאלה, ומאחר שאך מעט משתתפים דירגו מרכיב כלשהו כ-1, התוצאה היא סקאלה שבה לכל הקטגוריות ערך כלשהו. הגרף למעלה של מכון פיו הוא דוגמה למה שקורה כאשר יהודים מתבקשים לבחור בין קטגוריות, ולא לדרג את כל הקטגוריות. במקרה כזה, הפערים בולטים הרבה יותר.
  76. רק כמחצית מהאורתודוקסים דירגו זאת כ-4 או 5 (מתוך 5).
  77. סמינר בפיטסבורג, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  78. בהשוואה של אחוז המשתתפים שדירגו את כל אחת מהפעילויות כ-4 או 5 (בסקאלה של 1-5).
  79. Pew, “Israel's Religiously Divided Society" 2016, page 62
  80. מספר הפעמים שבהם משתתפי דיאלוג לא-ישראלים נסעו לישראל, בהשוואה לזה של יהודי ממוצע, בולט. המספרים מופיעים בנספח.
  81. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בוושינגטון, 11 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  82. ראו: Sasson, Theodore, Charles Kadushin, and Leonard Saxe, “Trends in American Jewish Attachment to Israel: An Assessment of the ‘‘Distancing" Hypothesis", Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University, 2010.
    וגם: “The Challenge of Peoplehood: Strengthening the Attachment of Young American Jews to Israel in the Time of the Distancing Discourse", Shmuel Rosner and Inbal Hakman, JPPI, 2011.
  83. סמינר בסלבדור, 29 במארס, 2016. רשם: ד"ר אלברטו מילקביץ'.
  84. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  85. סמינר “שנת נצר", 4 באפריל, 2016. רשמה: ענבל הקמן.
  86. סמינר “בינה", 16 בדצמבר, 2015. רשמה: חיה אקשטיין.
  87. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  88. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  89. ציטוט מסיכום של חיה אקשטיין מהמכון למדיניות העם היהודי, על סמך דו"ח מקליבלנד, מיאמי, דטרויט, פורטלנד וסנט-לואיס.
  90. סמינר “מסע", 2 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  91. סמינר “עין פרת", ישראל, 31 בדצמבר, 2015. רשמה: ענבל הקמן.
  92. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  93. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  94. ספירה, הן של 13.91% ל"חי חיים יהודיים פעילים" והן של 14.63% ל"שילוב".
  95. סקר פיו 2013 גילה ש"90% מהיהודים על-פי דתם שמגדלים כרגע ילדים קטינים בביתם אומרים שהם מגדלים אותם כיהודים או כיהודים באופן חלקי. בניגוד בולט לכך, הסקר מצא ששני-שלישים מהיהודים חסרי הדת אמרו שאינם מגדלים את ילדיהם כיהודים או כיהודים באופן חלקי – לא על-פי הדת ולא פרט לדת". הסקר מצא גם ש"הנתח של היהודים חסרי דת, באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה האמריקנית בכללותה, גדל".
  96. ראו: Who are the “Jews by Religion" in the Pew Report?, Shlomo Fischer, JPPI, 2013.
  97. ראו: ‘Jews Not by Religion': How to Respond to American Jewry's New Challenge Shmuel Rosner, JPPI, 2013.
  98. סמינר בסנט-לואיס, 4 באפריל, 2016. רשמה: סינדי לוי.
  99. סמינר בניו-סאות'-ויילס, אוסטרליה, 31 במארס, 2016. רשמה: טניל מוריי.
  100. סמינר במלבורן, 21 במארס, 2016. רשמה: איילין פריד.
  101. נולד לאם יהודייה יכול לשקף הן “אמונה" והן “מוצא" – מאחר שבמקרה של ההלכה היהודית האורתודוקסית, שני הדברים הולכים יד ביד. הדבר נכון גם לגבי אלה שבחרו ב"הורה יהודי", שעשוי להתפרש הן כ"מוצא" והן כ"אמונה". אולם במקרים אלה אנו מניחים שהאפשרות “אם יהודייה" משקפת נטייה להתייחס להלכה האורתודוקסית כפוסקת העיקרית בשאלת היהודיוּת, ואילו האפשרות “הורה יהודי" משקפת תחושה אינסטינקטיבית של השתייכות שבטית באמצעות קשרי משפחה ולא הסתמכות על “הלכה" (אולם נושא זה יכול להיות נתון לוויכוח).
  102. רק היהדות הרפורמית מתייחסת להורה יהודי ולא לאם יהודייה. במקרה זה אנו מאחדים את היהדות האורתודוקסית והקונסרבטיבית – שני “זרמים" הלכתיים – לקבוצה אחת.
  103. סמינר בדטרויט, 9 במארס, 2016. רשמה: גייל גרינברג.
  104. סמינר בציריך, 4 במאי, 2016. רשם: גיא שפיר.
  105. סמינר במלבורן, 21 במארס, 2016. רשמה: איילין פריד.
  106. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  107. סמינר בדרום אוסטרליה. רשמה: מרילין איידס.
  108. סמינר בברזיל. רשם: ד"ר אלברטו מילקביץ'.
  109. סמינר בלידס, 9 במארס, 2016.
  110. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  111. “A Portrait of Israeli Jews Beliefs, Observance, and Values of Israeli Jews", the Guttman Center for Surveys of the Israel Democracy Institute for The AVI CHAI–Israel Foundation, 2009, page 17.
  112. ההסבר למרבית ההבדלים נעוץ בסוג השאלה: בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי, המשתתפים נתבקשו לבחור בין אפשרויות, ואילו הסקר של גוטמן-אביחי שאל אותם בנפרד לגבי כל אפשרות. בכל זאת, מספר הישראלים שמקבלים את ההגדרה העצמית, על-פי גוטמן-אביחי, מדהים למדי, בהשוואה לאחוז המשתתפים של המכון למדיניות העם היהודי שקיבלו נורמה זאת (4.92% בקרב הישראלים).
  113. סמינר “שנת נצר", 4 באפריל, 2016. רשמה: ענבל הקמן.
  114. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  115. סמינר בלידס, 9 במארס, 2016.
  116. סמינר “השלמה", ישראל, 24 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  117. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  118. סמינר “בינה", 16 בדצמבר, 2015. רשמה: חיה אקשטיין.
  119. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי, ניו יורק, 5 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  120. Portrait of Israeli Jews Beliefs, Observance, and Values of Israeli Jews, page 69.
  121. להלן הטבלה אשר מראה את רמה ההסכמה לקביעה זו לפי ארצות בקרב משתתפי הסמינרים של המכון למדיניות העם היהודי. שום מדינה, כולל ישראל, לא צריכה להחליט מיהו יהודי
  122. כמובן שלישראלים אין “קהילות מקומיות" באותו מובן כמו ליהודי התפוצות, ולכן ייתכן שלמונח “ישראל" יש בעבורם אותה משמעות כמו ל"קהילה מקומית" בעבור יהודים אחרים. אם זהו אכן המקרה, עלינו להתייחס ל"ישראל/קהילה מקומית" כאל הבחירה הראשונה של הישראלים, ול"רבנים" כאל הבחירה השנייה
  123. ראו: “What happens when two Jews means two different peoplehoods?", Times of Israel, March 14, 2016.
    כתבה זו עוסקת ב"רשימת הקריטריונים לגיורים לא-הלכתיים מקובלים" שפרסם לאחרונה משרד הפנים בישראל. הנושא נדון בבית המשפט בישראל ובקרב ההנהגות של התנועות הפרוגרסיביות אשר נדרשו להחליט האם הן מקבלות קריטריונים כאלה (הן את העיקרון שישראל קובעת קריטריונים והן את הקריטריונים עצמם).
  124. הציטוט הוא של הרב סת' פרבר, מארגון ITIM, מתוך: “What happens when two Jews means two different peoplehoods?" (ראו הערה קודמת).
  125. שאלת הגבולות והסמכות נוטה לעלות בתקופות מעבר היסטוריות. חלק מהוויכוחים על אנוסי ספרד ועל השבתאים במאה השבע-עשרה מכילים יסודות דומים בעיסוק בשאלה למי נתונה הסמכות להגדיר את גבולות היהודיוּת.
  126. פרופ' סטיבן כהן טען: יהודים באמריקה “הם חילונים, מבחינת האמונות וההשתתפות שלהם בטקסים הדתיים. הם דתיים כמו נוצרים שלא הולכים לכנסייה". ראו: “Does Political Liberalism Undermine Jewish engagement? Implications for Research, Education and American Jews", Presented at: Network for Research in Jewish Education, June 2016.
  127. סמינר “מסע", 2 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  128. סמינר בריו דה ז'נירו, 29 במארס, 2016. רשם: ד"ר אלברטו מילקביץ'.
  129. סמינר “מסע", 2 בפברואר, 2016. רשם: קודי לוין. לא הרחבנו בנושא של הגישה של התפוצות ליחסי דת-מדינה בישראל מאחר שזה היה אחד המרכיבים העיקריים בדיאלוג בשנת 2014. ראו: “ישראל כמשינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם"
  130. סמינר “מסע", 2 בפברואר, 2016. רשם: קודי לוין. לא הרחבנו בנושא של הגישה של התפוצות ליחסי דת-מדינה בישראל מאחר שזה היה אחד המרכיבים העיקריים בדיאלוג בשנת 2014. ראו: “ישראל כמשינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם"
  131. סמינר בקווינסלנד, אוסטרליה, 30 במארס, 2016. רשם: אבי מיכאלי.
  132. ניתן לטעון שבעבור יהודים רבים המרכיב הדתי נחלש גם כמרכיב מעשי ביהדות. החברות בבתי כנסת פוחתת בקרב היהודים (למעט אצל יהודים אורתודוקסים) בשל “ההשפעה של החילון הגובר, של חיבה פחותה כלפי מוסדות, של פיזור הנדבנות היהודית ושל תום תקופה שבה החברות בקהילה נתפסה כמחויבות חברתית" (The ‘Pay What You Want' Experiment at Synagogues, Michael Paulson, New York Times, February 2, 2015).
    על-פי מכון המחקר פיו, “כשליש מהיהודים (31%) אומרים שהם משתייכים לבית כנסת
    " (A Portrait of Jewish Americans, p. 60).
  133. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  134. משתתפים ישראלים על פי השתייכות דתית: 38% אורתודוקסים, 35% חילונים, 27% אחר. לפרטים מלאים על ההשתייכות הדתית בכל הארצות ראו נספח ב.
  135. יש לציין שהקריטריונים האורתודוקסיים אינם “נוקשים יותר" בכל המובנים. הקבלה של האורתודוקסיה את מי שנולד לאם יהודייה היא במובן מסוים גמישה יותר לעומת הדרישות של קבוצות דתיות אחרות בנושא חינוך יהודי או השתתפות בחיים יהודיים.
  136. סמינר בדאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  137. ראו לדוגמה: “שר הדתות נגד הרפורמים: לא יכול להגיד שהם יהודים", הארץ, 7 ביולי, 2015. ההערות של השר אזולאי והערות דומות של פוליטיקאים אחרים זכו לגינוי חוזר ונשנה מצד ראש הממשלה. ראו:
    “Netanyahu: Wholesale attacks on Reform Jews ‘unacceptable'", JTA, March 24, 2016.
  138. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בבולטימור, 11 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  139. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  140. המסכימים בגרף זה כוללים את אלה שהשיבו “מסכים בהחלט" ו"מסכים חלקית", והלא-מסכימים כוללים את אלה שהשיבו “בהחלט לא מסכים" ו"לא מסכים חלקית".
  141. ראו: “A Portrait of Israeli Jews Beliefs, Observance, and Values of Israeli Jews", p. 69.. כמו במקרים רבים כאלה, העמדות הישראליות בנושא זה מבולבלות מעט. בעוד שרוב קטן של יהודים בישראל אינו מקבל את הגיור הלא-אורתודוקסי, מרביתם (61%) “מסכימים" או “מסכימים בהחלט" ש"יש להעניק לתנועות הקונסרבטיבית והרפורמית מעמד זהה בישראל לזה שיש לאורתודוקסיה".
  142. לפרטים אודות סקר הפלורליזם, ראו הערה 5.
  143. סמינר “שנת נצר", 4 באפריל, 2016. רשמה: ענבל הקמן.
  144. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בדאלאס בקרב רבנים לא-אורתודוקסים, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  145. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בשיקגו, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  146. ציטוט של דוגמה בוטה, מתוך מאמר של פרופ' קרלו שטרנגר: “Reform Jews should declare themselves a different religion than bigoted forms of Ultra-Orthodoxy", Huffington Post, March 29, 2016.
    פרופ' שטרנגר כותב: “לפיכך, אני מציע אסטרטגיה שונה בעבור יהודים לא-אורתודוקסים בארה"ב: פשוט הכריזו שהממסד האורתודוקסי אינו רלבנטי לדת שלכם".
  147. סמינר בסלבדור, 29 במארס, 2016. רשם: ד"ר אלברטו מילקביץ'.
  148. סמינר במלבורן, 21 במארס, 2016. רשמה: איילין פריד.
  149. סמינר בפילדלפיה, 18 באפריל, 2016. רשם: ליונל בראון.
  150. ראו: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם.
  151. ראו: “Jewish and Democratic: Perspectives from World Jewry", JPPI, 2014, page 75.
  152. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  153. ראו: “Jewish and Democratic: Perspectives from World Jewry", JPPI, 2014, page 70.
  154. סמינר “בינה", 16 בדצמבר, 2015. רשמה: חיה אקשטיין.
  155. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בשיקגו, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  156. סמינר בפילדלפיה, 18 באפריל, 2016. רשם: ליונל בראון.
  157. “ Israel's Religiously Divided Society", PEW 2016.
  158. בשאלה: עד כמה לדעתך הקבוצות הבאות באוכלוסייה תורמות להצלחתה של מדינת ישראל? על סקאלה של 1-4, כאשר 1= "תרומה שלילית", ו-4 = "תרומה חיובית", "יהודים המתגוררים בתפוצות" דורגו בממוצע 2.93, ממוצע גובה יותר מזה של "צפון תל אביבים", "מתנחלים", "יהודים רפורמים", "תלמידי ישיבות" ואחרים.
  159. ראו: “Jewish Values and Israel's Use of Force in Armed Conflict: Perspectives from World Jewry", A Special Report by the Jewish People Policy Institute, Shmuel Rosner, Michael Herzog, page 48.
  160. ראו: “A Portrait of Israeli Jews Beliefs, Observance, and Values of Israeli Jews", page 72.
  161. מעניין שלברזילאים יש פחות בעיה עם ההגדרות של ישראל מאשר לישראלים עצמם. רק 5% מהם הסכימו לגמרי עם קביעה זו, ו-22% הסכימו במידה מסוימת (בהשוואה ל-31% מהאמריקנים).
  162. ערכים יהודים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם, עמ' 44.
  163. הטבלה המלאה של התשובות לפי ארצות. שילוב מראה את אחוז המשיבים שבחרו ביותר מתשובה אחת, ולא ענו הם אלה שלא השיבו לשאלה זו:

    לא ענו

    שילוב

    ד

    ג

    ב

    א

    4.82%

    8.43%

    15.66%

    48.19%

    20.48%

    2.41%

    אוסטרליה

    5.43%

    4.35%

    22.83%

    41.30%

    23.91%

    2.17%

    ברזיל

    6.56%

    4.92%

    26.23%

    37.70%

    14.75%

    9.84%

    ישראל

    5.29%

    10.11%

    17.47%

    48.05%

    13.56%

    5.52%

    צפון אמריקה

    4.65%

    4.65%

    16.28%

    58.14%

    9.30%

    6.98%

    שאר העולם
  164. ערכים יהודים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם, עמ' 41.
  165. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  166. ראו:
    “Jews in couples: Marriage, intermarriage, cohabitation and divorce in Britain", David Graham, 2016.
  167. “World Jewish Population", 2013 Sergio DellaPergola.
  168. Charles Shahar, Randal Schnoor, 2011 National Household Survey Analysis “The Jewish Population of Canada".
  169. ראו: “What happens when Jews intermarry?", Gregory Smith, Alan Cooperman, November 2013, and: “Pew's Portrait of American Jewry: A Reassessment of the Assimilation Narrative", Leonard Saxe, Theodore Sasson, Janet Krasner Aronson.
  170. ראו: “The Pew Survey Reanalyzed: More Bad News, but a Glimmer of Hope", Jack Wertheimer and Steven M. Cohen, Mosaic, 2014.
  171. סמינר “בינה", 16 בדצמבר, 2015. רשמה: חיה אקשטיין.
  172. סמינר בדטרויט, 9 במארס, 2016. מתוך רשימות של שמואל רוזנר.
  173. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בפיטסבורג, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר. על-פי מחקר קהילתי משנת 2002, כשליש מכלל הנישואים בפיטסבורג הם נישואים מעורבים. ראו: “The 2002 Pittsburgh Jewish Community Study".
  174. דאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  175. “Millennial Children of Intermarriage: Touchpoints and Trajectories of Jewish Engagement", Theodore Sasson, Leonard Saxe, Fern Chertok, Michelle Shain, Shahar Hecht, Graham Wright, Cohen Center for Modern Jewish Studies, 2015.
  176. ראו לדוגמה: “Millennial Children of Intermarriage", Sasson, Saxe, Chertok, Shain, Hecht, Wright, Cohen Center for Modern Jewish Studies, 2015. וגם: “Trouble in the Tribe: The American Jewish Conflict over Israel", Dov Waxman, page 202.
  177. הערה מעניינת בהקשר זה נאמרה על ידי פילולוגוס שכתב על המושג “יהודים מבחירה". “יהדות ללא אתניות בקושי יכולה להיקרא יהדות – אולם זאת היהדות שתתרחב באמריקה בה יהדות מבחירה ויהדות מלידה נחשבות שתי גרסאות של דבר אחד. יהדות יכולה להוות בחירה מכוונת עבור לא-יהודים, רק כל עוד יש משמעות לנבחרות עבור יהודים מלידה". ראו: The False Ideas in the Phrase “Jews by Choice", Philologos, Mosaic Magazine, July 2016.
  178. ראו: “Most children of intermarriage aren't told they are exclusively Jewish", Shmuel Rosner, 2015. על-פי מכון פיו 2013, “300,000 ילדים בארה"ב גדלים חלקית כיהודים וחלקית כבני דת אחרת".
  179. למשמעות המשפטית של “לא בני דת נוספת", ראו את ההחלטה של בית המשפט העליון בישראל בעתירה ברספורד נגד משרד הפנים.
  180. מתוך סיכום דוחות מקליבלנד, מיאמי, דטרויט, פורטלנד, סנט לואיס. רשמה: חיה אקשטיין.
  181. סמינר “השלמה", ישראל, 24 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  182. סמינר בניו סאות' ווילס, אוסטרליה, 31 במארס, 2016. רשם: טניל מוריי.
  183. האפשרויות היו: 1. אין צורך – טוב שיש מגוון אפשרויות. 2. כן – יש צורך בכך, כי אחרת היהודים לא יהיו ‘עם'. 3. רק מדינת ישראל זקוקה להגדרה כזאת. 4. דרושות הגדרות נפרדות לישראל וליהדות התפוצות.
  184. בברזיל, 50% אמרו שאין צורך בהבנה, ו-40% אמרו שיש בה צורך
  185. סמינר בציריך, 4 במאי, 2016. רשם: גיא שפיר.
  186. סמינר בפיטסבורג, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  187. סמינר בניו סאות' ווילס, אוסטרליה, 31 במארס, 2016. רשם: טניל מוריי.
  188. סמינר “בינה", 16 בדצמבר, 2015. רשמה: חיה אקשטיין.
  189. סמינר בדטרויט, 9 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  190. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  191. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בבולטימור, 11 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  192. סמינר בציריך, 4 במאי, 2016. רשם: גיא שפיר.
  193. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  194. סמינר בבריטניה, 4 באפריל, 2016. רשם: דיוויד וולש.
  195. סמינר בדטרויט, 9 במארס, 2016. מתוך רשימות של שמואל רוזנר.
  196. סמינר בדאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  197. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  198. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  199. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  200. סמינר “השלמה", ישראל, 24 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  201. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  202. סמינר בריו דה ז'נירו, 29 במארס, 2016. רשם: ד"ר אלברט מילקביץ'.
  203. סמינר “השלמה", ישראל, 24 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  204. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016
  205. ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם, המכון למדיניות העם היהודי, 2014.
  206. להיסטוריה של החוק, ראו “60 שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה". מרכז מציל"ה, 2009.
  207. הכנסת תיקנה את חוק השבות בשנת 1970, בתגובה לבג"צ שליט. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ההגדרה של “יהודי" נקבעה במשפט הישראלי: “מי שנולד לאדם יהודייה, או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". ההגדרה גם הרחיבה את הזכאות לעלייה לישראל כך שתכלול גם בנים ונכדים של יהודי, את בן/בת הזוג של יהודיה ואת בני הזוג של הילדים או הנכדים. כפי שציינה גביזון: “התוצאה המשולבת היא כי החוק מגדיר באורח צר, הלכתי כמעט, "יהודי״, אך מאפשר עלייה רחבה, לרבים שאינם יהודים על פי הגדרה זו ואף אינם קשורים קשר כלשהו אל שאיפת העם היהודי לממש את זכותו להגדרה עצמית בישראל." ראו: “60 שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה", עמ' 67.
  208. סמינר “עין פרת", ישראל, 31 בדצמבר, 2016. רשמה: ענבל הקמן.
  209. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  210. סמינר במיאמי, 3 במארס, 2016. רשמה: מישל לבגולד.
  211. סמינר בסאן פאולו, 16 באפריל, 2016. רשם: ד"ר אלברטו מילקביץ'.
  212. סמינר בקליבלנד, 14 במארס, 2016.
  213. מעניין שאפילו בקרב האורתודוקסים לא היה רוב שתמך ב"אם יהודייה" ובגיור כהלכה כקריטריונים לחוק השבות. כ-44% מהמשתתפים האורתודוקסים בחרו באפשרות זו, כאשר 23% בחרו ב"הורה יהודי" והשאר בחרו באחת מהאפשרויות האחרות.
  214. סמינר בפאלם ביץ', 10 במארס, 2016. רשמו: פטריס גילברט וג'וזפין גון.
  215. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי בשיקגו, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  216. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  217. שני הציטוטים מסמינר של המכון למדיניות העם היהודי בוושינגטון, 11 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  218. סמינר בדטרויט, 9 במארס, 2016. רשמה: מלאני ריבקין.
  219. סמינר בדאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  220. סמינר בניו סאות' ווילס, אוסטרליה, 31 במארס, 2016. רשם: טניל מוריי
  221. סמינר בפורטלנד, 18-19 באפריל, 2016. רשמו: לורה רנר סטושק וקרון רוטשטיין.
  222. סמינר בפאלם ביץ', 10 במארס, 2016. רשמו: פטריס גילברט וז'וזפין גון.
  223. סמינר בבריטניה, 4 באפריל, 2016. רשם: דיוויד וולש.
  224. סמינר בקליבלנד,14 במארס, 2016.
  225. סמינר באטלנטה, 8 באפריל, 2016. רשם: אהרון לוי.
  226. ראו: “7 Reconstructionist Rabbis Quit as Synagogues Debate Intermarried Rabbis", Nathan Guttman, The Forward, Jan. 2016.
  227. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  228. סמינר במיאמי, 3 במארס, 2016. רשמה: מישל לבגולד.
  229. סמינר במלבורן, 21 במארס, 2016. רשמה: איילין פריד.
  230. סמינר של המכון למדיניות העם היהודי, 11 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר. סמינר בדאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  231. סמינר בשיקגו, 4 באפריל, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  232. ראו: מכון פיו 2013, עמ' 67.
  233. סמינר בסאן פאולו, 16 במארס, 2016. רשם: ד"ר אלברטו מיקלביץ'.
  234. סמינר בדטרויט, 9 במארס 2016. רשם: בארט האר.
  235. סמינר בבוסטון, 19 באפריל, 2016. רשם: אלכס תומפסון.
  236. סמינר בסלבדור, 11 באפריל, 2016. רשם: ד"ר אלברטו מילקביץ'.
  237. סמינר “מסע", 2 בפברואר, 2016. רשמה: חיה אקשטיין.
  238. סמינר בדאלאס, 8 במארס, 2016. רשם: שמואל רוזנר.
  239. סמינר “עין פרת" בישראל. 31 בדצמבר, 2015. רשמה: ענבל הקמן.
  240. סמינר בדרום אוסטרליה. רשמה: מרלין איידס.
  241. ההשוואה אפשרית בעיקר ליהדות אמריקה, מאחר שמספר המשתתפים מארה"ב משמעותי יחסית, וקיים מידע נגיש לצורך ההשוואה.
  242. מחקרים מסוג זה הם לעיתים קרובות מוטים, במידה מסוימת, לעבר קהילת המקור. לדוגמה, נוכל לציין את האזהרה הבאה ממחקר של JPR שנערך בקרב יהודים בבריטניה: “קיים חשד סביר, עם זאת, שישנו ייצוג-יתר לקהילה האמורה. משום שהסקר עשה, קודם כול, שימוש ברשימות של חברות ושל נרשמים שעמדו לרשות הקהילה היהודית (ואחר כך, בהפניות של אנשים מרשימות אלה), ייתכן שלאותם יהודים ברשימות הקהילה יש סבירות גבוהה יותר, אם כי לא ידועה, להיכלל במדגם". (http://www.jpr.org.uk/documents/Perceptions_and_experiences_of_antisemitism_among_Jews_in_UK.pdf)
  243. הדוגמה הבולטת ביותר של מאפיינים אלה הופיעה בברור ב"דו"ח פיו על יהדות אמריקה", שבו נערכה אבחנה בולטת בין יהודים על-פי דתם ויהודים לא על-פי דתם. ראו: “Who are the ‘Jews by Religion' in the Pew Report?" Shlomo Fischer, The Times of Israel, December 13, 2013.
  244. המספר הממוצע של ביקורים בישראל בקרב משתתפים בסמינרים של המכון למדיניות העם היהודי הוא 5 (בשנה זו. אשתקד, המספר היה 3). לשם ההשוואה, “דו"ח פיו על יהדות אמריקה" מצא שכ-43% מהמשיבים ביקרו בישראל, ובכלל זה 23% שביקרו בישראל יותר מפעם אחת (פרק 5 בדו"ח פיו).
  245. “Identificational shifts among the younger generation – from ethnic to cultural, from community-oriented to individualistic and customized – as well as the turning away from mainstream Jewish organizations toward alternatives may be, in part, a manifestation of the transition to a network society". See: “Jewish Identity and Identification: New Patterns, Meanings, and Networks", Shlomo Fischer and Suzanne Last Stone, JPPI, 2012.
  246. כמובן שיש הטיה מובנית בקבוצות משתתפים אלו: אלה צעירים שהחליטו לבלות זמן מה בישראל, ורבים מהם מרגישים מחוברים מאוד ליהדות ולישראל.
  247. ישנה הטיה גיאוגרפית הראויה לציון: בצפון אמריקה, אחוז המשתתפים הצעירים נמוך במקצת מהאחוז שלהם בקהילה היהודית הצפון-אמריקנית.
  248. אולם, כפי שכתבנו אשתקד, “אחוז האולטרה-אורתודוקסים בעולם קטן יחסית, לכן למרות שאנו יודעים שיש להם השקפות שונות מאוד בנושאים רבים לעומת מרבית היהודים, היעדרם של נציגים אולטרה-אורתודוקסיים מהדיון, אף כי הוא מצער, אינו מוביל ככל הנראה להבנה מוטעית של התפיסה הכללית בקרב העולם היהודי".
  249. ראו: DellaPergola, Sergio, “Jewish demographic policies, population trends and options in Israel and in the Diaspora," JPPI, 2011.
  250. שימו לב שהמספר למעלה מתבסס על האנשים שמילאו את הסקר. אנו יודעים שהמספר המעשי של משתתפי הדיאלוג (אלה שהגיעו לסמינר) גבוה מעט יותר.
  251. Pew, May 2015: http://www.pewforum.org/religious-landscape-study/gender-composition
  252. ראו: “When American Jews do not believe that Israel ‘sincerely' wants peace," Shmuel Rosner, Jewish Journal, July 2015 (על סמך סקר של פרופ' סטיבן כהן).
  253. סקר בקרב 370 בוגרים של Y2I שביצע פרופ' סטיבן כהן. ראו: http://jewishquestions.bjpa.org/Surveys/details.cfm?SurveyID=242

 

הקודם