יהודים המשתייכים לקבוצות שונות מבינים שישנה מורכבות גוברת והולכת בהגדרת היהודיוּת, כתוצאה מתהליכים חברתיים והיסטוריים שונים
בהערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי לשנים 2014-2015 דווח ש"בתום מלחמת העולם השנייה נאמדה האוכלוסייה היהודית ב-11 מיליון נפש. מאז ועד תחילת 2015, צמח העם היהודי בהדרגה ל-14.3 מיליון נפש".10 בהערה צוין גם שמספרים אלה מבוססים על אומדנים, אשר “משלבים הגדרות אובייקטיביות וסובייקטיביות של השתייכות לקבוצה". באשר לישראל, “המספרים מבוססים על קריטריונים הלכתיים". בנוגע ליהודים במקומות אחרים, הם מבוססים על “הגדרה עצמית". כשמדובר בישראל, המספרים מוחלטים וברורים – המדינה רושמת את מספר היהודים. כשמדובר בקהילות אחרות, המספרים מסתמכים על סקרים ומחקרים, על אומדנים ועל הנטייה של אנשים להצהיר על השתייכותם – כל אלה נתונים שנמסרו מתוך בחירה.
כל היבט במיזם של ספירת היהודים מחייב עיסוק בשאלות עמוקות של זהות ומשמעות. אפילו לעצם ההחלטה להשתמש במונח כמו “השתייכות", ולא במונחים אפשריים אחרים, כמו “חיבור" (במובן של “מחובר ליהדות"), “קשר" (במובן של “קשור לעם היהודי"), “חבֵרוּת" (במובן של “חבר בעם היהודי / בן העם היהודי"), יש משמעות. יש אנשים שאולי אינם רוצים “להשתייך" לעם היהודי אך מוכנים להיות קשורים ליהדות, או אנשים החשים ש"השתייכות" מרמזת על שיוך שנכפה עליהם, ולכן יעדיפו את המונח “חבֵרוּת", שיש לו קונוטציה חזקה יותר של בחירה. בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי השתמשנו בכל המונחים האלה בלי לייחס משמעות אידיאולוגית לאף אחד מהם, מתוך מאמץ שלא לכפות שום מונח על המשתתפים בדיון.11
בדיוק כפי שהמכון למדיניות העם היהודי קבע קריטריונים מסוימים להערכות שלו ביחס לגודלה של האוכלוסייה היהודית, כך כל ניסיון לספור יהודים חייב להתמודד עם שאלות ודילמות בנוגע להגדרות. זאת מאחר שבניגוד למסמנים קבוצתיים רשמיים ומוגדרים היטב, כגון “אזרח" או “חבר משלם מיסים לבית הכנסת", אין הגדרה המוסכמת על הרוב מהי יהודיוּת ומה כרוך בהיות אדם ״יהודי״. בעולם היהודי כיום, “אחדים רואים את ה'יהודיוּת' כעניין רצוני, אשר נתון להחלטה ולבחירה של הפרט,"12 ואילו אחרים מאמינים שרק “כאלה שנולדו לאם יהודייה או כאלה, אשר אחרי שהצהירו על רצונם להשתייך לעם היהודי, עוברים הליך גיור [אורתודוקסי] ממושך" צריכים להיחשב כיהודים. מובן שהליך הגיור עצמו נתון במחלוקת. אין שום הליך גיור אחד המקובל על כל היהודים כתקן מחייב וכאמת מידה מוסכמת לכל הגיורים.
יהודים מכל הקבוצות מבינים שישנה מורכבות גוברת והולכת בהגדרת היהודיוּת, ורבים מהם הביעו הבנה זו בדיוני המכון למדיניות העם היהודי. “ישנן הגדרות רבות ושונות למה פירושו להיות יהודי ולמי רשאי להגדיר זאת", אמר אחד המשתתפים באטלנטה.13 “להיות יהודי כיום זו בחירה", אמרה משתתפת בפורטלנד, אורגון.14 אחדים מהם היו רוצים הגדרות ברורות יותר. אלה רוצים לדעת מה פירושו להיות יהודי, והם אפילו מביעים תסכול בשל אי-יכולתם למצוא הגדרה כזו. “השאלה מי יהודי ומי לא נראית כמעט שרירותית…", אמר משתתף מאטלנטה.15 “היהדות אינה דומה לאופנה חולפת שאת בוחרת בה", אמרה משתתפת בסמינר בלידס.16
יהודים מבחינים במורכבותן של הגדרות בכל מקום שהם נתקלים בהן. כאשר ממשלת ישראל סופרת יהודים בישראל, היא משתמשת בהגדרה מסוימת.17 הרבנות הראשית לישראל משתמשת בהגדרה אחרת.18 למעשה, “אין תשובה אחידה לשאלה ‘מיהו יהודי?' על-פי החוק הישראלי. לעיתים, ההקשר קובע הן את התשובה והן את זהות האדם שנותן אותה", הסבירה פרופ' רות גביזון.19 כאשר מכון
20 המחקר ״פיו״ חוקר את יהודי אמריקה, הוא משתמש בקריטריונים אחרים מאלה של מדינת ישראל (ובאחרים, כאשר הוא בוחן את מדינת ישראל ואת אזרחיה היהודים).21 חוקרים אחרים הבוחנים אותה קהילה מעדיפים עוד סוגים של קריטריונים.22 בבתי כנסת אחדים, ההשתתפות בטקסים ובמנהגים מסוימים שמורה לאלה שהם, על-פי הגדרות מסוימות, “יהודים". בבתי כנסת אחרים, ההשתתפות כוללת גם בני משפחה של יהודים.23 במחקר משנת 2011 של יהודים באוסטרליה, הוגבל המינוח “בית-אב יהודי" לכזה שבו שני ההורים יהודים.24 במחקר משנת 2013 של מכון ״פיו״ על יהודי ארה"ב, כללו “בתי-אב יהודיים" גם את אלה שבהם היה הורה יהודי אחד.25 במחקר משנת 2013 של המכון לחקר המדיניות היהודית (JPR) על יהודי בריטניה, המדגם התבסס על משיבים שבחרו להשתתף בסקר מרצונם (self-selected) וכלל הטיה מובהקת כלפי חברים במוסדות הוותיקים של הקהילה.26 המחקר משנת 2015 בניו יורק היה מבוסס על “בתי-אב יהודיים שנבחרו באקראי".27
לעיתים, ההגדרות משקפות הבנות מקצועיות שונות של האופנים שבהם יהודים ממשיגים את זהותם (מי אנחנו). משתתף ישראלי התלונן ש"יהדות אינה דומה לאוהדים של קבוצת כדורסל, כאשר כל מי שרוצה להיות אוהד יכול להצטרף. זו קבוצה בעלת קטגוריות וכללים ברורים. על מנת שמישהו יהיה חלק מהקבוצה, עליו לפעול בהתאם לכללים אלה."28
בפעמים אחרות, הגדרות משקפות העדפות אידיאולוגיות הנוגעות לשאלה כיצד יהודים צריכים להמשיג את זהותם (מי עלינו להיות). “גבולות עוזרים ליצור הגדרות, אבל אפילו גבולות זקוקים למידה של חדירוּת כדי להתקיים. חישבו על העור האנושי כעל מטפורה לכך", אמרה משתתפת בסמינר בפורטלנד.29
לעיתים, ההגדרות הן השתקפות של שיקולים פרגמטיים (מי טוב לנו להיות). בדיון של המכון למדיניות העם היהודי בבוסטון התקיים ויכוח: “למשתתפים אחדים הייתה תחושה חזקה שהגדרה עצמית כיהודי אינה צריכה להפוך אותך ליהודי ואינה מכשירה את האדם לתפקידי הנהגה מסוימים. אולם, אחרים חלקו על כך בתוקף וציינו שמקצת היהודים מתוקף הגדרה עצמית אשר מתקבלים בברכה אכן מתגיירים".30
בכמה מקרים, ההגדרות נובעות מפשרה ומתהליך ארוך של התכווננות. כך נוצרה ההבנה הקיימת בישראל בשאלת מיהו יהודי.31 במקרים אחרים, ההגדרות מתבססות על הכרעה חד-משמעית שנתקבלה במועד מסוים – כפי שקרה בקבלת יהדות גם ״לפי האב" של היהדות הרפורמית ב-1983 (“הוועידה המרכזית של הרבנים האמריקנים מכריזה כי בן להורה יהודי נכלל בקביעה כבעל מוצא יהודי. קביעה זו של המעמד היהודי של הצאצא של נישואים מעורבים כלשהם צריכה להתבצע כיאות ובמועד המתאים באמצעות פעולות רשמיות ופומביות של הזדהות עם האמונה היהודית והעם היהודי").32
מדוע ההגדרה של יהודיוּת מורכבת יותר כיום מכפי שהייתה בעבר?33
במשך דורות רבים היו רק שני נתיבים שאפשרו לאדם להיחשב כיהודי: מוצא יהודי (על-פי האם),34 או גיור אשר כלל מערך סטנדרטי של הליכים (מילה, טבילה ואישור של בית דין).35 כמה התפתחויות פנימיות בעם היהודי שיבשו את הנתיבים הללו והביאו לכך שכיום ההבנה של היהודיוּת גמישה הרבה יותר. אך לפני שניגש לתאר התפתחויות אלה, חשוב להבין כי אלה הן, בראש ובראשונה, תגובה יהודית להתפתחויות בעולם הלא-יהודי. כפי שתיאר זאת אחד המשתתפים בלידס: “לעולם החיצוני יש השפעה ניכרת על האופן שבו אנו מתאימים את היהדות שלנו".36
במשך מאות שנים, הדרך היחידה שאִפשרה ליהודי להשתייך לחברה הכללית הייתה באמצעות המרת דת. דבר זה השתנה בעידן האמנציפציה, הלאומיוּת והחילוניוּת, ופתח בפני היהודים אופני השתייכות (או אי-השתייכות) חדשים שלא הוצעו להם בעבר. עד כדי כך שמשתתפת בסמינר בפורטלנד העירה: “איזו פריבילגיה זו, להיות חופשיים בעידן הנוכחי ולשאול את השאלה הזאת!"37 אולם לא מדובר רק בחופש בחירה באשר לשאלה האם וכיצד להיות יהודי, אלא גם בחופש המתבטא בכך שחיי היהודים כיום דומים הרבה יותר לחיי שכניהם הלא-יהודים מכפי שהיו במקרים רבים בעבר. דהיינו, היהודים מושפעים מאוד מהמגמות העיקריות בחברה המערבית בכללותה, אשר רבות מהן מחלישות את ההשתייכות הדתית או הקבוצתית האחרת,38 כמו גם מהסלידה הגוברת בחברה זו מקיטלוג קבוצתי שהיה מקובל ורווח בעבר.
“החלוקה המסורתית לקבוצות דתיות נמצאת בירידה, ובה בשעה ישנו גידול במספר האנשים שמסרבים ליישר קו עם קבוצה מסוימת", קבע סקר בקרב אמריקנים צעירים (לא רק יהודים) לפני כמה שנים.39 העולם היהודי חווה מגמות דומות. צעירים יהודים דוחים אף הם את מה שנתפס בעיניהם כניסיון “לתייג" אותם או להכניס אותם למסגרת של קטגוריות זהות. “אנחנו מסתדרים בלי תגיות", אמר משתתף צעיר וקרא תיגר על חבריו בדאלאס.40 אחד המשתתפים הרחיק לכת עוד יותר: “תגיות הן עלבון. זו דרך לומר לאנשים שהם לא [יהודים] מספיק טובים כמו האחרים".
התפתחויות אלה, לצד התפתחויות פנימיות אחדות, סייעו להפוך את המושג “יהודיוּת" לגמיש מכפי שהיה בעשורים קודמים. “המשימה למצוא הגדרה [ליהודיוּת] מורכבת הרבה יותר כיום, משום שלרבים יש ‘ריבוי זהויות': הם מזדהים הן כיהודים והן כמשהו אחר", אמרה משתתפת בבוסטון.41 “הכול רעוע כיום. אתה יכול להיות יהודי לא-מאמין, יהודי ששומר מסורת באופן שונה", אמר משתתף ישראלי צעיר.42
ניתן לקבץ את ההתפתחויות והשינויים לשלוש קבוצות עיקריות:
- פיצול וחילוּן בעולם היהודי החלישו את עוצמת ההזדהות של יהודים רבים עם מרכיבים דתיים ספציפיים ביהדות, ובדרך זו אף החלישו בעיני היהודים את כל ההגדרות הדתיות הספציפיות הנוגעות ליהדות.
- השתלבות היהודים בחברה המערבית בכללותה (בעיקר בארצות הברית) יצרה תהליך שהביא לעלייה חדה במספר המשפחות המעורבות (יהודים ולא-יהודים).
- הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית, שבּה יש ליהודיוּת משמעויות החורגות מאמונות ומהשתייכות לקהילה – ובכלל זה השלכות משפטיות ומעשיות.
וביתר הרחבה:
להשתלבות היהודים בחברות המערב יש השלכה מעשית שלא ניתן להתעלם ממנה. מאז תקופת ההשכלה, נעלמו בהדרגה קווי הגבול וההגדרות שהפרידו בין היהודים לבין החברה בכללותה.43 גבולות אלה, אשר בעבר נקבעו ונאכפו באמצעות נורמות חברתיות חזקות (הן בתוך הקהילות היהודיות והן בחברה הלא-יהודית) ושמרו על הלכידות היהודית, “קרסו כחומות יריחו".44 כתוצאה מכך, יותר ויותר צעירים יהודים נישאו ללא-יהודים וחל גידול דרמטי במספר המשפחות שבהם אחד ההורים יהודי והאחר אינו יהודי. עד כדי כך שהשנה, על פי האומדנים, כמחצית מהדור האמריקני של בוגרים יהודים צעירים הם בנות ובנים למשפחות מעורבות.45 לפי הקריטריונים ההלכתיים המסורתיים, רבים מאותם צעירים אינם יהודים. למרות זאת, כפי שנדגים בפרוטרוט, רק כרבע מהמשתתפים השנה בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי יראו מישהו כ"יהודי" רק בתנאי שאמו יהודייה, כפי שדורשת ההלכה המסורתית. כלומר – והסיבות לכך ברורות – מרבית היהודים רוצים לכלול בחברה היהודית את מי שהם יהודים מכוח הגדרה עצמית ו/או את מי שמעוניינים להשתתף בחיים היהודיים (מנגד: ישנם גם לא-יהודים רבים שיש להם הורה יהודי, אשר לקהילה היהודית אין כל כוונה או יכולת לנסות לכפות עליהם חברוּת בה).46 כדי לעשות זאת, נדרש ניסוח מחדש של כללי ה"חברוּת" בקהילה היהודית, ניסוח מחדש אשר מתבצע כיום בפועל. שאם לא כן, קהילת היהודים תתכווץ במהירות – תוצאה שרק מעטים חפצים בה.
היחלשות מרכיב התוכן היהודי ביהדות היא תופעה העולה מסקרי דעת קהל רבים בקרב יהודים.47 מרבית יהודי העולם כיום אינם מקיימים במלואו את מערך המנהגים והחוקים, אשר מגדירים אותם כקבוצה מלוכדת בעלת התנהגויות יומיומיות אחידות. הם אינם מקיימים את מצוות השבת בדרך מסוימת, אינם שומרים על חוקי הכשרות (שני שלישים מהיהודים בישראל אומרים שהם שומרים כשרות בביתם, בהשוואה לרבע מהיהודים האמריקנים),48 וחשוב מכך, הם אינם מקבלים את סמכותם של רבנים או של הלכה כתובה לקבוע בעבורם כללי התנהגות נאותה. הרבנות הראשית לישראל, כמוסד בעל סמכות רבנית, זוכה לשיעורי תמיכה נמוכים – פחות מ-30 אחוזים מהישראלים השיבו שהם סומכים על הרבנות “מאוד" או “די הרבה".49 רק 19 אחוזים מהיהודים האמריקנים הבוגרים השיבו ששמירת ההלכה כמרכיב ביהדות “חיונית למשמעות של היהדות בעיניהם".50 התוצאה ברורה למדי: כפי שיודגם בהמשך, הם לא יקבלו באופן אוטומטי הגדרות הלכתיות שהיו מקובלות בעבר, והסיבות שלהם מהותיות מאוד, כפי שטען משתתף בבולטימור: “צריכה להיות הגדרה נורמטיבית מיהו יהודי, ועליה לעמוד במבחן הזמן. ההגדרה ההלכתית היא בת 1,800 שנה".51 חריגה זו מהקריטריונים של העבר נכונה במקרה של יהודים רפורמים, שאינם מסכימים עוד כי רק אם יהודייה יכולה להוריש את היהודיוּת לילדיה.52 והיא נכונה גם במקרה של יהודים רבים בישראל, הסבורים כי חייל ישראלי הלוחם למען בני עמו הוא יהודי לכל דבר ועניין, גם אם על פי ההלכה אביו או אמו אינם כאלה.53 מסיבה זו, אחד המשתתפים בסמינר בישראל אמר: “יש לקבל את הגיור החברתי כאחד מאופני הגיור".54
הקמת מדינת ישראל סיבכה עוד יותר את התמונה המודרנית המורכבת ממילא של היהודיוּת. מדינת ישראל, כגוף ריבוני רשמי, חייבת להפעיל קריטריונים ברורים ומוגדרים היטב להשתייכות לעם היהודי. זאת, משום שבישראל יש ליהודיוּת השלכות משפטיות ומעשיות ברורות. יש ליהודיות השלכות על הישראלים עצמם – באיזה בית ספר ילמדו, האם בהכרח ישרתו בצבא, מי יתחתן אתם, וכן הלאה. יש ליהודיות השלכות על יהודים לא-ישראלים: האם הם זכאים לעלות לישראל מתוקף חוק השבות? יש ליהודיות השלכות על עתיד המדינה – השמירה על ישראל כמדינה יהודית תלויה בכך שהיא תישאר מדינה עם רוב יהודי. לכן למדינת ישראל חייבות להיות הגדרות, וההגדרות הללו אינן מקובלות (ויש שיטענו שאינן יכולות להיות מקובלות) על כל היהודים.
התוצאה של כל התהליכים הללו היא עולם יהודי, שניתן למצוא בו יהודים מכוח הגדרות רבות ושונות, שמקצתן קוראות תיגר על הגדרות של יהודים אחרים ומקצתן מפֵרות מסורות שהיו קיימות במשך מאות רבות של שנים. אנו נציג רק כמה דוגמאות בכדי להבהיר את מסגרת הדיונים שנערכו על ידי המכון למדיניות העם היהודי. ברור שישנם עדיין יהודים רבים שמיישרים קו עם הגדרות מסורתיות, פחות או יותר: להיוולד להורים יהודים (או לאם יהודייה), לגדול כיהודי, להכיר בערך של היותך יהודי, להתכוון להעביר הלאה את ה"יהודיוּת" שלך לדור הבא, וכדומה. יהודים אלה אינם קוראים תיגר על המערכת באופן מהותי. אולם לצדם ישנם טיפוסים רבים אחרים של יהודים, שמתרבים ומעשירים את העולם היהודי בהגדרות מסוג חדש.
יהודים חסרי דת: מקור המונח “יהודים חסרי דת" בתחום הסוציולוגיה. הוא מתאר קבוצה גדלה והולכת של יהודים – כרבע מכלל היהודים בארה"ב 55 וכשליש מהיהודים הצעירים – שאינם משיבים בהחלטיות במילה “יהודי" על השאלה ״מהי דתך״. עם זאת, ולמרות שהם מצהירים שהם חסרי דת, משיבים אלה עדיין מזדהים כ"יהודים" במובנים אחדים, ומציבים אתגרים ייחודיים בפני העולם היהודי. הן אתגרים פרגמטיים (איך אפשר להפוך יהודי חסר דת לחבר פעיל יותר בקהילה היהודית), והן אתגרים מושגיים (שכן נראה שיהודים כאלה מצויים מעבר לתחום מודעוּת מסוים של השתייכות). עמית המכון ד"ר שלמה פישר תמצת את האתגר הזה כך: “בני קבוצה זו, יהודים חסרי דת, מקבלים את יהודיוּתם כעובדה מובנת מאליה, כמו להיוולד עם עיניים כחולות. ידיעה זו אינה מצטרפת לשום תחושת סולידריות או למחויבות נורמטיבית כלשהי לשלומו או להמשכיותו של העם היהודי או לתרבות יהודית."56
יהודים על-פי הגדרה עצמית: בסקר של יהודי ניו יורק משנת 2011, בלטה נוכחותה של קבוצת יהודים קטנה מאוד אך מעניינת: יהודים על-פי הגדרה עצמית, שהוריהם אינם יהודים ושלא עברו שום גיור רשמי, ובכל זאת מצהירים על עצמם שהם “יהודים".57 לאנשים אלה יש, בדרך כלל, בן משפחה יהודי – בן זוג או סב – אבל הנתיב שהוביל אותם ליהדות אינו מוכּר על פי מסורת העם היהודי. אנשים אלה ניצבים בקצה הספקטרום היהודי, כביטוי לתפיסה – אשר מתיישבת היטב עם ערכי ליבה ליברליים – כי היחיד הוא אשר צריך להחליט באיזו זהות ברצונו להחזיק. אם הם אומרים שהם יהודים, האם הקהילה יכולה לומר אחרת?
יהודים חלקית: ככל שיותר יהודים ברחבי העולם (ישראל יוצאת מכלל זה) מקימים משפחות עם בני זוג לא-יהודים, חל גידול נלווה במספר האנשים המצהירים על עצמם כ"יהודים חלקית"58 – גם זו נוסחה שכמעט לא הייתה מוכרת לדורות הקודמים ביהדות. יהודים חלקית יכולים להיות יהודים שחונכו על ברכיה של יותר מדת אחת (יהודים ועוד משהו), הם יכולים להיות יהודים שיש להם בני זוג לא-יהודים, שהחליטו להשתייך לשתי דתות,59 או שהם יכולים להיות יהודים המזדהים רק עם היהדות, אבל אינם רואים את עצמם כיהודים “מלאים" (בדרך כלל מפני שיש להם הורה לא-יהודי). בשביל מקצת מאותם יהודים, ה"חלקיוּת" היא עובדת חיים; בשביל אחרים, מדובר באידיאולוגיה.60 אמנם באופן כללי הזרמים ביהדות והארגונים היהודיים אינם מעודדים יהודיוּת חלקית, ובחלק מהמקרים אף דוחקים בחבריהם לבחור בצורה נחרצת יותר (בדת אחת), אולם במציאות קיים מגזר גדל והולך של יהודים חלקית. למעשה, רוב ההורים במשפחות מנישואים מעורבים אינם אומרים לילדיהם שהם “יהודים" באופן מלא.61 דבר זה יכול בהחלט להניע קהילות יהודיות לגבש מדיניות המקדמת בברכה יהודים חלקית וכוללת אותם בעולם היהודי הרחב.
יהודים סוציולוגית/חברתית: אלה אנשים שלא בהכרח מצהירים על עצמם שהם יהודים, אך חיים את חייהם כיהודים, בין יהודים. במקרים רבים הם מעניקים לילדיהם חינוך יהודי, והם משולבים היטב בקהילה יהודית. התופעה בולטת בעיקר בישראל,62 שבה חיים מאות אלפי מהגרים הזכאים לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות, אינם יהודים על פי ההלכה, אך חיים לצד כל היהודים האחרים בישראל.63 יהודים ישראלים רבים, אם כי לא כולם, אינם שוללים את היהודים ״סוציולוגית״ כבני זוג לנישואים,64 והמגבלות שהם נתקלים בהן בחיי היומיום שלהם מעטות, כך שבעיני רבים הן אינן משמעותיות דיין להצדקת תהליך הגיור הממושך.
