יהודים טוענים שהמרכיבים העיקריים של היהדות הם עמיוּת ותרבות – יותר מאשר דת ומוצא. בהתאם לכך, הם מעריכים את ה"דאגה ואחריות ליהודים אחרים" יותר מאשר את “קיום מצוות התורה".

מהי “יהדות" היא השאלה היסודית ששואלים כל מי שמבקשים להסביר מהו הפירוש של “יהודיוּת" בעבור יהודים מכל קצוות הקשת, מרקעים שונים ובעלי אמונות שונות. במחקר זה איננו מנסים להשיב על שאלה מורכבת כל כך, שכרכים רבים נכתבו ועוד ייכתבו אודותיה, אלא רק להאיר מעט את דבריהם של יהודים על המשמעות של יהדות בעיניהם ועל סוג ההגדרות שהם בוחרים בכדי לתאר את מהותה.⁶⁷

הן בסקר של משתתפי הדיאלוג והן בסקר המייצג של יהודי ישראל (מטעם פרויקט הפלורליזם) של המכון למדיניות העם היהודי, ביקשנו מהמשיבים לדרג את חשיבותן של ארבע הגדרות, אשר עשויות להסביר מהו הפירוש של היהדות בעבורם. השאלה המדויקת בדיאלוג הייתה: “באיזו מידה מהווה כל אחד מההיבטים הבאים של היהדות מרכיב עיקרי ביהודיוּת?" ה"היבטים" היו: דת, תרבות, מוצא ולאום/עמיוּת. (המשמעות של הדירוג בעוצמה 1 היא שההיבט “כלל לא" מהווה מרכיב עיקרי ביהודיוּת, ודירוג בעוצמה 5 משמעו שההיבט מהווה “במידה רבה" מרכיב עיקרי בה).⁶⁸

ראוי להעיר הערת אזהרה בטרם נציג את התשובות של יהודים לשאלה זו: כאשר שאלנו את המשתתפים או הנסקרים על “דת" או על “תרבות", לא הגדרנו בעבורם את המשמעות של מונחים אלה, אלא הסתמכנו על המשמעות האישית שכל אחד מהמשתתפים מייחס להם. לפיכך, עלינו להביא בחשבון אפשרות שכאשר שני יהודים מדברים על “לאום", הם מתכוונים לדברים שונים. באותה מידה עלינו גם להביא בחשבון את האפשרות שכאשר שני יהודים מדברים על “דת" ועל “תרבות", הם מתכוונים למעשה לאותו הדבר. ייתכן שמדובר באותו הדבר מהבחינה העקרונית – אם האחד מאמין שהדת היא ביטוי תרבותי. ייתכן שמדובר באותו הדבר מהבחינה המעשית – אם שניהם, לדוגמה, מדליקים נרות חנוכה, אולם האחד עושה זאת מסיבות “דתיות" והאחר מסיבות “תרבותיות".

לאחר כל ההסתייגויות הללו, אנו עדיין מאמינים שלאופן שבו המשתתפים בסקר הדיאלוג דרגו את ארבע ההגדרות הללו יש משמעות: שתי ההגדרות ה"חילוניות" ביותר – תרבות ולאום/עמיוּת – הובילו בראש, ואילו שתי ההגדרות המסורתיות יותר – דת ומוצא (קרי, זהות הנקשרת למוצא ביולוגי) – קיבלו דירוג נמוך יותר. הרושם הראשוני, אם כן, מצביע על האפשרות שיהודים חשים כיום יותר בנוח עם הגדרות של היהודיוּת שלהם, אשר עולות בקנה אחד עם חייהם הלא-דתיים והלא-מסורתיים.⁶⁹ והם חשים כך, כפי שהעירה משתתפת בדיאלוג בפילדלפיה, אפילו כאשר הקריטריונים של ההשתייכות ליהדות שהם עונים עליהם דתיים מטבעם. “אנו משתמשים בהגדרות דתיות כדי להיות חלק מאומה, מעם. אולם, לרבים המשתייכים לעם זה אין שום תחושה של דת".⁷⁰

ממוצע התשובות לשאלה: מהם המרכיבים העיקריים של "יהודיות"?

בסקאלה של 1-4, 1="בכלל לא", ו- 4= "במידה רבה מאוד"

תיעדוף המשיבים לשאלה: מהם המרכיבים העיקריים של ״יהודיות״?

בסקאלה של 1-4, 1="בכלל לא", ו- 4= "במידה רבה מאוד"

במקביל לסקר הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי עומדים לרשותנו דירוגים דומים שנעשו במחקרים אחרים בקרב יהודים בישראל ובצפון אמריקה, שתי הקהילות המקיפות יחדיו את מרבית האוכלוסייה היהודית.⁷¹ סקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי מראשית 2016 כלל שאלה דומה מאוד לזו שנשאלה בסקר הדיאלוג.⁷² כמו כן, שני המחקרים של מכון המחקר פיו, אודות יהודים בישראל (2016) ובארה"ב (2013), כללו שאלה מסוג שונה באותו נושא.⁷³

מעיון בכלל הדו״חות הללו עולות כמה מסקנות ברורות:

1. הלאום חשוב ליהודים בישראל יותר מאשר כל המרכיבים האחרים שהוצגו בפניהם. 56 אחוזים מהיהודים בישראל דרגו את ה"לאום" כ"משמעותי מאוד", ו-25 אחוזים כ"חשוב למדי" – ובסך הכול, 81 אחוזים. התרבות צוינה בסך הכול על-ידי 76 אחוזים (אך רק 42 אחוזים דרגו אותה כ"משמעותית מאוד"). הדת דורגה גבוה על-ידי 68 אחוזים (45 אחוזים דרגו אותה כ"משמעותית מאוד"). המוצא דורג גבוה בסך הכול על-ידי 42 אחוזים, כאשר רק 19 אחוזים דרגו אותו כ"משמעותי מאוד".
2. הדת – פחות. הן בקרב היהודים האמריקנים והן בקרב הישראלים, רק מיעוט התייחס אל הדת כאל הערוץ הראשי של היהודיוּת. שני המחקרים של מכון פיו מראים שרק 22 אחוזים מהיהודים בישראל ורק 15 אחוזים מהיהודים באמריקה רואים את היהדות בעיקר כדת. הניסיונות לפרש את היהדות בעיקר כדת, על מנת להתאים אותה למציאות המודרנית שבה מתקיימת יהדות התפוצות, לא קנו אחיזה בדור הנוכחי של יהודים.
3. האורתודוקסים מדגישים את הדת: הנטייה לציין את הדת כמאפיין העיקרי של היהודיוּת, או לדרג אותה גבוה יותר מאשר מאפיינים אחרים, קיימת בעיקר בקרב משיבים אורתודוקסים.⁷⁴ הדבר מתגלה במחקרים של מכון פיו, וגם בסקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי, שבהם ממוצע הדרוגים שהעניקו יהודים ישראלים ל"דת" (על-פי סקאלה של 1-4) היה 2.15 (בקרב “חילונים לחלוטין") ו-3.05 (בקרב “חילונים ומסורתיים במידת מה") – בעוד שאצל יהודים דתיים בישראל היה הדרוג הממוצע של ה"דת" 3.75 (בקרב דתיים-לאומיים) ו-3.88 (בקרב חרדים). הדבר אינו נובע מכך שחרדים רואים ביהדות בעיקר דת, אלא מהנטייה שלהם לתת משקל רב יותר להיבט הדתי של היהדות לעומת מרכיבים אחרים (בעוד שיהודים לא-אורתודוקסים מעריכים פחות את ההיבט הדתי של היהדות).
4. חילונים מדרגים נמוך. מעניין לציין שיהודים ישראלים “חילונים לחלוטין" נטו באופן כללי להעניק לכל האפשרויות דירוג נמוך יותר מהאחרים, הן בישראל והן במקומות אחרים. על-פי סקר הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי, ישראלים “חילונים לחלוטין" מהווים כשליש מהיהודים בישראל (32 אחוזים), ויהודים אלה דירגו את כל ארבעת המרכיבים נמוך יותר לעומת מרבית הקבוצות האחרות בישראל (על-פי סקר הפלורליזם), ואף נמוך יותר ממרבית היהודים האחרים בכלל (על-פי סקר הדיאלוג). הדבר נובע, ככל הנראה, בשל התלהבות פחותה של קבוצה זו מהיהדות בכלל.

סקר פיו: % יהודים בארה"ב וישראל האומרים שלהיות יהודי פירושו בעיקר…

—

—
סקר דיאלוג 2016 של המכון למדיניות העם היהודי, בקרב משתתפים בארה"ב: באיזו מידה מהווה כל אחד מההיבטים הבאים של היהדות מרכיב עיקרי ביהודיוּת. ממוצע תשובות בסקאלה של 1-4, כאשר 1 = "כלל לא חשוב" ו-4 – "חשוב מאוד":

—
סקר הפלורליזם 2016 של המכון למדיניות העם היהודי: באיזו מידה מהווה כל אחד מההיבטים הבאים של היהדות מרכיב עיקרי ביהודיוּת. ממוצע תשובות בסקאלה של 1-4: כאשר 1 = "כלל לא חשוב" ו-4 – "חשוב מאוד":

—

סקרים של פיו: אחוז היהודים בארה"ב ובישראל שאומרים שהיהדות, עבורם באופן אישי, היא בעיקר עניין של דת:	סקרים של המכון למדיניות העם היהודי: עד כמה הדת היא מרכיב עיקרי של "יהודיות"?

—

סקר הדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי: עד כמה הדת היא מרכיב עיקרי של "יהודיות"?

ממוצע התשובות על סקאלה של 1-4, כאשר 1 הוא "כלל לא" ו- 4 הוא מאוד

להשלמת השאלות, שבהן נתבקשו היהודים לזהות את הערך היחסי של ארבעה מרכיבים עיקריים ביהדות, ביקש המכון למדיניות העם היהודי מכל משתתפי הדיאלוג לזהות גם את הפעולות שנחשבות בעיניהם ל"הכרחיות לקיום היהודי". הוצגו בפניהם חמש פעולות בקווים כלליים, בלי פירוט רב. דהיינו, המשתתפים לא נשאלו על מעשים מסוימים שהוצגו בסקרים אחרים, כגון “הדלקת נרות שבת" או “השתתפות בתפילות" או “הליכה לבית ספר יומי יהודי". הם נתבקשו לדרג את התחומים הרחבים השונים שבהם יהודי יכול להביע את היהודיוּת שלו:

1. קיום מצוות התורה.
2. תיקון עולם.
3. לימוד טקסטים, היסטוריה ותרבות יהודית.
4. דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל.
5. להיות חלק מקבוצה משמעותית.

בעזרת הדירוג של חמשת תחומי הפעילות הללו אִפשרו לנו משתתפי הדיאלוג להציב שכבה נוספת של משמעות, שבעזרתה נוכל להבין מהי היהודיוּת בעבורם. להלן האופן שבו דורגו תחומים אלה, והאופן שבו דירוג זה תואם את הדרוג שהעניקו משתתפי הדיאלוג לארבעת המרכיבים של היהדות בשאלה הקודמת:

מה מהותי בלהיות יהודי?

ממוצע התשובות על סקאלה של 1-4, כאשר 1 הוא "כלל לא" ו- 4 הוא מאוד

הדרוג הנמוך, יחסית,⁷⁵ של “קיום מצוות התורה" (למעט בקרב האורתודוקסים) תואם בבירור את הנטייה של יהודים להתייחס למרכיבים ה"דתיים" של היהדות כחשובים פחות לעומת המרכיבים האחרים. מעניין שאפילו בקרב האורתודוקסים “שמירת מצוות התורה" לא הייתה המרכיב הבולט באופן מכריע בקיום היהודי.⁷⁶ למעשה, האורתודוקסים דירגו את “לימוד טקסטים יהודיים" גבוה יותר. והדירוג שלהם של “דאגה ואחריות ליהודים אחרים" היה גבוה עוד יותר, כאשר יותר מ-40 אחוזים מהם דירגו מרכיב זה בדירוג הגבוה ביותר האפשרי.

הדירוג הגבוה, יחסית, של “דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל" אינו צריך להפתיע. אם, כפי שראינו, יהודים מעריכים את ה"לאום/עמיוּת" יותר מאשר את ה"דת" (ויהודים ישראלים מעריכים זאת יותר מכל מרכיב אחר ביהדות), יהיה זה אך טבעי שהם ידרגו את “דאגה ואחריות ליהודים אחרים" גבוה יותר מאשר את “שמירת מצוות התורה". אחד המשתתפים בדיאלוג בפיטסבורג ניסח זאת כך: “היהודים הם בראש ובראשונה עם, ועליהם לסייע לאלה שנחשבים בעיניהם כחברים אחרים בעם זה, ואין פירושו של דבר שהדאגה שלהם לשאר העולם מוערכת פחות. אתה יכול להיות אדם אכפתי, אדם אוהב, ועדיין לדאוג למשפחתך יותר מאשר לאנשים אחרים".⁷⁷

הסיוע לאחרים – לא רק ליהודים – אכן חשוב ליהודים רבים. “פעילות למען עולם טוב יותר" היא הפעילות היהודית השנייה בחשיבותה בעיני היהודים שהשתתפו בדיאלוג. היא חשובה קצת יותר ליהדות העולם מאשר לישראלים (בברזיל היא דורגה כחשובה ביותר), כפי שמשתמע גם משני סקרים של מכון פיו על היהודים בארה"ב ובישראל.

לדברי חוקרי מכון פיו: “קיימת סבירות רבה יותר שיהודי ארה"ב יאמרו שאורח חיים אתי ומוסרי חיוני לזהותם היהודית, לעומת היהודים בישראל (69 אחוזים לעומת 47 אחוזים). הדבר נכון גם ביחס לפעילות למען צדק ושוויון (56 אחוזים לעומת 27 אחוזים)."⁷⁹ סעיפים אלה אינם תואמים בדיוק את המונח “פעילות למען עולם טוב יותר" שבו השתמש המכון למדיניות העם היהודי, אולם כולם תואמים את הרעיון של “תיקון עולם", המוכר למרבית היהודים. העובדה שבסקר הדיאלוג של המכון “דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל" מדורגת גבוה יותר מאשר “תיקון עולם" אפילו בקרב מרבית היהודים הלא-ישראלים, בעוד שהסקר של מכון פיו מראה שיהודי צפון אמריקה נותנים עדיפות ל"ניהול חיים מוסריים" ול"פעילות למען צדק" על פני “סיוע לישראל", נובעת הן מהבדלי השפה בין הסקרים (“דאגה ואחריות ליהודים" לעומת דגש ספציפי על ישראל) והן מההרכב השונה של המשתתפים. קיימת סבירות רבה יותר שמשתתפי הדיאלוג ידרגו את ישראל בעדיפות גבוהה יותר, לעומת היהודי “הממוצע" שנסקר על-ידי מכון פיו.⁸⁰

לפחות בעיני מקצת המשתתפים בדיאלוג אין כמעט סתירה בין רגש הסיוע השבטי ליהודים לבין תחושות של דאגה לעולם. המשתתפים בכמה מפגשי דיאלוג הביעו במפורש שאיפה לקיום שותפות בין כל היהודים כדי “לתקן את העולם". כפי שניסחה זאת משתתפת בוושינגטון: “ומה אם, במקום לחפש דרכים מלאכותיות ליצור קשר, נתקשר יחדיו כקבוצה באמצעות תיקון עולם?"⁸¹ בעבור משתתפים אלה, מה שעשוי להיתפס כאתגר הופך למעשה להזדמנות.