דיאלוג ישראל-תפוצות

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

פתח דבר

ב-2016 מציין המכון למדיניות העם היהודי את השנה השלישית להקמת המסגרת לקיום דיאלוג מובנה ושיטתי בין ישראלים לבין יהודי התפוצות בנושאים שעומדים במרכז תחומי העניין המרכזיים לעם היהודי ברחבי תבל. בחינת המרחב היהודי בעת של זהות גמישה ושיח משותף על ההתייחסות של הזרמים השונים ליהדות, הם מרכיבים מרכזיים בפרויקט שלנו המתמקד בפלורליזם ודמוקרטיה בישראל ובעולם. אנו מביעים הערכה רבה לקרן וויליאם דייוידסון על תמיכתה ביוזמה ובמאמצים שהיא משקיעה בהעמקת ההבנה בין יהודים באופן גלובאלי.

הדיאלוג השנה נוהל בפעם הראשונה על ידי עמית בכיר ישראלי בשיתוף עמית בכיר אמריקני. שמואל רוזנר וג'ון רסקיי, המייצגים את שתי הקהילות הגדולות בעולם, קיימו שיח מעמיק ביניהם שהתרחב ל-49 סמינרים ברחבי העולם. הם לא הזניחו קהילות קטנות שמציבות לעיתים את האתגרים הכבדים ביותר.

המאמץ שהושקע במכון למדיניות העם היהודי לעידוד גישה פלורליסטית ביהדות קיבל תמיכה מבראשית מצד מנהיגים כדוגמת הנשיא ראובן ריבלין, הנשיא המנוח שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הסוכנות נתן שרנסקי בישראל. במקביל, התגייסו ליוזמה מנהיגים יהודיים בולטים וקהילות בתפוצות שבלעדיהם לא היינו מסוגלים להצליח. הנשיא ריבלין, שמחויב לגישור על פערים בישראל ובעולם, השיק בעזרת המכון מסורת חדשה: כינוס משותף של נציגים מהזרמים השונים כדי ללמוד יחד כתבים יהודיים בערב תשעה באב.

הדיאלוג שמתקיים בין ישראל לבין התפוצות מגיע לנקודה שבה הוא צריך לצרף לשולחן הדיונים גם את המנהיגות היהודית הפוליטית, המקצועית והאקדמית על מנת לדון ביחד בגורל המשותף ליהודים כולם.

העם היהודי מצוי בתקופה של שינויים מהותיים בדינמיות הפנימית: מעבר דורי, ההבטחה לנורמליזציה מסוימת במצבה של ישראל במזרח בתיכון, שינוי בהזדהות היהודית ובתחושה הקהילתית. גם הסביבה החיצונית משתנה: תהליך הגלובליזציה, ההתפתחויות הגיאו-אסטרטגיות, השינויים הערכיים, החידושים במדע ובטכנולוגיה ואף גילויים אנטישמיים חדשים ושונים. כל אלה מייצרים מציאות חדשה ואתגרים שמזמנים לעם היהודי הזדמנויות שלא היו בעבר לשגשוג, אבל גם מציבים סכנות ואיומים לדשדוש ושקיעה.

העשרת הדיאלוג בעולם היהודי בין הקהילות, הזרמים והגישות הפוליטיות השונות, עשויה לסייע בניצול ההזדמנויות תוך עקיפת הסכנות והאיומים הניצבים לפתחינו. במכון, אנו ממשיכים במאמץ להפנים וליישם את הלקחים מהתהליך המובנה של הדיאלוג כדי לשפרו בהמשך.

לסיום אני מבקש להודות למנהיגות המכון בראשות סטוארט אייזנשטאט, דניס רוס וליאוניד נבזלין, העומדים בראש מועצה המקצועית המנחה של המכון מדיניות העם היהודי, על מחויבותם המתמשכת, תמיכתם והדרכתם. שוב תודה מיוחדת לקרן דייוידסון על התמיכה והאמון שהם מעניקה לנו.

אבינועם בר-יוסף

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

בשנים האחרונות הוקדש דיון נרחב להבדלים בין הדור הצעיר לדור המבוגר יותר בקרב היהודים, בנושאים שונים, ובכלל זה, בייחוד במקרה של יהדות התפוצות, הפרשנות השונה שלהם לשאלות של זהות וגישתם השונה כלפי ישראל. אנו יודעים גם שההרכב של קבוצות הגיל מתחיל להיות בולט יותר, בשל ההשפעה של נישואים מאוחרים, שיעורי פריון נמוכים ושיעור גבוה של נישואים מעורבים.

סקר הדיאלוג איתר רק כמה ממגמות אלה, מכמה סיבות, בראש ובראשונה, בשל הרכב המשתתפים. למרות זאת, במקצת השאלות ובחלק מהדיון יכולנו לחזות בהבדלים. כך קרה הן כאשר משתתפים צעירים הביעו דעות מעט רדיקליות יותר לעומת המבוגרים, והן כאשר משתתפים צעירים דירגו את מקצת השאלות של המכון למדיניות העם היהודי באופן שונה מאשר משתתפים מבוגרים יותר.

לדוגמה, כאשר אנו מתבוננים בדירוג של ארבעת המרכיבים של היהדות, ברור שצעירים יהודים נוטים להדגיש פחות את המרכיב הלאומי של היהדות לעומת יהודים אחרים, זאת למרות שכל משתתפי הדיאלוג היו בעלי נטייה למחויבות רבה לעמיות יהודית. הצעירים היהודים עדיין מתייחסים אל הלאום והעמיוּת כאל מרכיבים חשובים ביהדות, אולם ככל שהם צעירים יותר, כך פוחת בעיניהם הצורך להעניק למרכיבים אלה את הדירוג הגבוה ביותר (דירוג 5 בסקאלה של 1-5). הדבר בולט עוד יותר כאשר מוציאים מהמשוואה את המשתתפים הישראלים (שהלאומיות מדורגת אצלם גבוה יותר באורח ניכר) ובוחנים את הדעות של יהודי התפוצות על-פי גיל:

אחוז המשיבים שענו ש"מוצא" הינו מרכיב עיקרי מאוד של "יהודיות", על פי חלוקה לקבוצות גיל

תוצאה דומה מתקבלת בעת הצגת השאלה אודות “דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל". כפי שצוין קודם לכן, זו הפעולה היהודית המוערכת ביותר בקרב המשיבים בסקר הדיאלוג. אולם, כאשר היא נבחנת על בסיס של גיל, מתברר שוב שככל שהמשתתף צעיר יותר, כך פוחתת הנטייה שלו לדרג פעולה זו בדירוג המרבי (שוב, 5 בסקאלה של 1-5). בעוד שיותר ממחצית המשתתפים בסקר של המכון למדיניות העם היהודי בגילאים 65 ומעלה העניקו ל"דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל" את הדירוג 5, הדירוג המרבי, פחות משליש מקבוצת הגיל הצעירה (18-29) העניקו לפעולה זו את הדירוג 5.

כמובן שיש להביא בחשבון את האפשרות שההבדלים בדירוג הם תוצאה של מגמות ב"מחזור החיים", דהיינו, שצעירים יהודים מפתחים תחושת עמיוּת ככל שהם מתבגרים, ולפיכך, לא מדובר בשינוי בין-דורי שמשמעותו שצעירים יהודים יישארו בהכרח פחות מחויבים כלפי העמיוּת גם כאשר יתבגרו. מחקרים מן העבר הוכיחו ששינויי מגמות במהלך מחזור החיים אירעו בדורות קודמים.82 אולם, הדבר אינו מהווה ראייה חד משמעית לכך שאותה דינמיקה תתרחש בדור הנוכחי של צעירים יהודים, שאחוז גבוה הרבה יותר ממנו מגיע ממשפחות מעורבות, שידוע שהן פחות מחוברות למרכיב העמיוּת/לאום ביהדות.

 

אחוז המשיבים שענו ש"דאגה ואחריות ליהודים אחרים ולישראל" הינו מהותי מאוד להיות יהודי, על פי חלוקה לקבוצות גיל

הקודםהבא