ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי
סייעו בהכנת הדו"ח : נח סלפקוב, חיה אקשטיין
עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
במשך אלפיים שנה היפנו יהודים בעולם את פניהם לעבר ירושלים בעת תפילתם.
השנה אנו מציינים 50 שנה לאיחוד ירושלים. חרף אתגרי הדמוגרפיה והרכב
האוכלוסייה בירושלים, רוב היהודים מרגישים בבית מרגע היכנסם לעיר. ישראלים, לא
רק דתיים, כי אם גם מסורתיים ואף חילונים ניצבים מול הכותל המערבי ומוצאים בו
משמעות והשראה רוחנית בצמתים מכריעים בחייהם. רגשות אלה משותפים ליהודים
בכל העולם – רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוכסים, ואלה שאינם משויכים לזרם
דתי כלשהו. משום כך, החלטת ממשלת ישראל להקפיא את התוכנית לשוויון במרחב
התפילה בכותל יצרה מתיחות כה רבה.
ההחלטה להקדיש בשנת 2017 את הדיאלוג שעורך המכון למדיניות העם היהודי
לנושא חשיבותה ומקומה של ירושלים בקשרי ישראל-תפוצות היתה, אפוא, טבעית
והולמת. אחד הממצאים המשמעותיים ביותר בתהליך הדיאלוג השנה היה כי מנהיגי
התפוצה היהודית בכל מקום, ועימם יהודים לא-ישראלים רבים, חשים כי מגיע
להשקפותיהם להילקח בחשבון בעיצוב העתיד התרבותי והמדיני של ירושלים, הבירה
הנצחית הנמצאת בליבה של הזהות היהודית.
מה הן הדאגות המשותפות ליהודי ישראל והתפוצות גם יחד? בראש ובראשונה –
כי בעיר יתקיים רוב יהודי, שכרגע נמצא תחת איום עקב הגידול באוכלוסייה הלא-
יהודית בגבולותיה המורחבים של ירושלים רבתי. דאגה שנייה היא “התחרדותה” של
העיר, המסכנת את אופיה הפלורליסטי המקורי ואת רווחתה הכלכלית. רבים מיהודי
ישראל והתפוצות מודאגים מהפיכת המימסד הדתי האורתודוכסי בישראל למונופול
המשתמש במערכת הפוליטית הישראלית כדי לקדם סדר-יום של זרם אחד מתוך
מגוון הזרמים בעם היהודי.
זו השנה הרביעית שהמכון למדיניות העם היהודי מעמיד מבנה של שיח שיטתי על
נושאי הליבה המקשרים בין יהודי העולם כולו. למדנו רבות בשנים אלה, ואנו עדיין
בתהליך למידה.
הדיאלוג הראשון נסב על אופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; השני עסק
בערכים יהודיים והשימוש בכוח בעתות מלחמה; נושאו של השלישי היה המנעד
היהודי בעידן זה של זהות גמישה. אין זה מפתיע שירושלים משיקה למרכזי העצבים
של כל הנושאים הללו.
בשנת 2018 נציין מלאת 70 שנה לחידוש הריבונות היהודית. ישראל היא בית לקהילה
היהודית הגדולה ביותר בעולם. זה הזמן הנכון לשאול מה מאחד אותנו כעם, ומה עלול
ליצור ריחוק כתוצאה מביזור, גאוגרפי ואידיאולוגי גם יחד. בשל כך אנו דואגים לייצוג
משמעותי של משתתפים מן הדור הצעיר, הבאים מתוכניות משותפות לנוער ולצעירים
מישראל ומן התפוצות, והתוצאה היא שיח ערני ותוסס ביניהם.
ברצוני להביע את תודתי לקרן וויליאם דווידסון על תמיכתה בפרויקט הפלורליזם
והדמוקרטיה של המכון ולמאמץ זה של הדיאלוג, המעודד יתר הבנה הדדית בין יהודים
בכל רחבי העולם. תודה מיוחדת והערכה עמוקה לראשי הפרויקט, עמיתינו הבכירים,
שמואל רוזנר בישראל וג’ון רסקיי בארה”ב, המייצגים את שתי הקהילות היהודיות
הגדולות בעולם, על עבודתם המרשימה.
הדיאלוג לשנת 2017 נפתח בירושלים, במפגש של נציגי ועידת הנשיאים של הארגונים
היהודיים הגדולים בצפון אמריקה, והסתיים במשכן נשיא ישראל בירושלים. לפני
שלוש שנים החל הנשיא ריבלין, בשיתוף המכון למדיניות העם היהודי, ביוזמה של
כינוס נציגים מכל הזרמים ללימוד טקסטים יהודיים ביחד ביום התענית של ט’ באב.
יותר מ 500- איש השתתפו בכ 50- סמינרים מסוג זה בעולם כולו.
מאמצי המכון למדיניות עם יהודי לחיזוק הפלורליזם בעולם היהודי זכו מראשיתם
לתמיכתם של מנהיגים ישראליים כמו הנשיא שמעון פרס ז”ל וייבדלו לחיים ארוכים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו”ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, כמו גם לתמיכה
ולשיתוף פעולה של קהילות וארגונים יהודיים בעולם. ואסיים בציון סיועם ומסירותם
של חברי הנהגת המכון, ובמיוחד סטיוארט אייזנשטאט, דניס רוס, לאוניד נבזלין ואליוט
אברמס, שתרומתם למועצת ההנחיה המקצועית שלנו גדולה ורבת ערך ביותר.
אבינועם בר-יוסף
