ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי
סייעו בהכנת הדו"ח : נח סלפקוב, חיה אקשטיין
עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
דו”ח מיוחד זה של המכון למדיניות העם היהודי מבוסס על דיונים שנערכו בכל רחבי העולם היהודי אודות “ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת”. הוא מבוסס גם על איסוף נרחב של מידע, ומסתמך על שפע של מחקרים, מסמכים, ספרים ומאמרים שפורסמו בעבר. התייחסויות לחלק מחומרי הרקע שבהם השתמשנו מופיעות במראי המקום. המחקר הנוסף שימש בעיקר להבנת הרקע של נושאי הדיון, ואילו הסמינרים אפשרו לנו ללמוד מכלי ראשון מהן עמדותיהם של מנהיגים יהודיים, אנשי מקצוע, נדבנים, פעילים ויהודים מעורבים בקהילה אחרים. מרבית הדיונים התקיימו בחודשים מארס ואפריל 2016 .
לצד קבוצות הדיון, כל המשתתפים התבקשו למלא שאלון. מעבר לכך שהשאלון נתן לנו מידע נוסף וממוקד על גישותיהם של המשתתפים, הוא גם אִפשר לנו להציג תמונה מדויקת ומפורטת יותר של הקבוצות שהשתתפו בתהליך (כגון, גיל המשתתפים, השתייכותם הדתית ומספר הביקורים שלהם בישראל). בנתונים אלה אפשר להשתמש גם לצורך השוואה בין המשתתפים בדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי השנה לבין המשתתפים בשנים קודמות ובין האוכלוסייה היהודית בכללותה, באמצעות השוואת הנתונים של כלל המחקרים. [102]
באופן טבעי, המסקנות שנבעו מהסמינרים, מהסקר ומחומרי הרקע עשויים לעורר הסתייגויות וביקורת, ולא נוכל להציגן בלי להציג כמה תמרורי אזהרה, שיסבירו את ההקשר שבו נערכו הסמינרים, ובלי להבהיר מה הן יכולות להשיג לבטח, ומה לא.
מבנה הסמינרים ותוכנם:
הרוב המכריע של הסמינרים נמשך בין שעה וחצי לשעתיים, ובמרבית המקרים היו בכל קבוצת דיון פחות מ- 20 משתתפים. בקהילות שבהן היו משתתפים רבים יותר, הם חולקו לקבוצות דיון נפרדות שתועדו בנפרד.
הסמינר נפתח בהצגת נתוני רקע על ירושלים: חשיבותה ההיסטורית, ונתונים על האוכלוסיות השונות החיות בירושלים, החל מראשית המאה ה- 20 ועד היום. לאחר הצגה קצרה של הרקע, ולפני תחילת הדיון, התבקשו המשתתפים למלא את שאלוני הסקר. לאחר מכן המשיך הסמינר לחלקו העיקרי – מספר מקרי בוחן הוצגו למשתתפים לצורך דיון מעשי ומפורט יותר. הראשון נועד להבין מה הם הרגשות הנוכחיים של המשתתפים כלפי ירושלים. בשני, שהיה העיקרי מבחינת זמן הפעילות, נתבקשו המשתתפים “לבחור ראש עיר” לירושלים, כשניתנה להם בחירה בין ארבעה “מועמדים”. מקרה זה נועד להבהיר את העדפותיהם של המשתתפים למול מציאות קונקרטית של ירושלים כפי שהיא כיום. המקרה השלישי התייחס לחזונות של עתיד אידיאלי לירושלים.
לאחר דיון מפורט בחלק מן המשימות חזר הדיון לשאלות המרכזיות שהוגדרו כמוקד העיקרי של דיאלוג 2017.
לקבוצות הדיון הוצגו שאלות ספציפיות כגון: האם חיוני שבירושלים ישרור רוב יהודי ברור? עד כמה חשוב לעיר להיות רבגונית מבחינה יהודית? האם תתמוך בחלוקת ירושלים בתמורה לשלום עם הפלסטינים? מהו התפקיד שעל יהודי התפוצות למלא בעיצוב עתידה של ירושלים? מהו הקשר שלך לירושלים כיום? כיצד אתה רואה בעיני רוחך “ירושלים עתידית” אידיאלית?
המשתתפים נתבקשו להביע את דעותיהם ביחס לנושאים אלה בקשר למשימות שעליהן נסב הדיון בסמינר ואשר בו סופקו להם מידע ודוגמאות להשלכות ספציפיות של תשובות שונות לשאלות אלה.
הטַיָה לטובת אוכלוסיית הליבה של הקהילה היהודית:
הבנת התהליך, יתרונותיו ומגבלותיו מחייבת לציין תחילה שהתהליך מסתמך בעיקר על הקהילה המקומית (ועל הארגונים המקומיים). הקהילות היו אחראיות על גיוס הקבוצות לסמינרים. לפיכך, ישנם הבדלים משמעותיים בהרכב הקבוצות ובגודלן בין הקהילות השונות. אולם דבר אחד משותף לכולן: הקהילה המבוססת – בדרך כלל, הפדרציה, אך לעיתים גם ארגונים אחרים – הייתה הגוף המארגן שאסף את המשתתפים. במקרים רבים היא הייתה הגוף שדיווח למכון למדיניות העם היהודי אודות הדיון. מאחר שאנו מסתמכים על הדו"חות מהסמינרים בכל הקהילות, חשוב להכיר בעובדה שאלה דו"חות על גישות של יהודים המחוברים לקהילה היהודית המאורגנת, ולעיתים קרובות על גישות של יהודים בעמדות ההנהגה השונות בקהילה, והם לא תמיד מהווים השתקפות של עמדות היהודים שהקשר שלהם לחיים היהודיים הממוסדים רופף או בלתי קיים.103 אנו יודעים ממחקרים קודמים שחברים בקהילה מייחסים חשיבות רבה יותר לזהותם היהודית, פעילים יותר הן בחיים היהודיים האישיים שלהם והן כחברי הקהילה, מחוברים יותר לישראל, ובמקרים מסוימים, גם נוטים להיות פחות ליברליים מאשר קבוצות יהודיות אחרות.104 המידע שאספנו מצביע, למשל, על כך שמשתתפי הדיאלוג נוטים לבקר בישראל לעיתים תכופות הרבה יותר מאשר “היהודי הממוצע”.105 באופן טבעי, מאפיינים אלה עשויים להשפיע על הגישות של משתתפי הדיאלוג.
קולם של חברי הקהילה הצעירים יותר:
מאחר שהקבוצות שהתכנסו לצורך הדיונים הורכבו, במקרים רבים, מאנשים בעלי מעמד בכיר בקהילה, רבות מהן כללו פחות משתתפים צעירים, אשר זהותם היהודית תכופות שונה בהרכבה ובעוצמתה מן הזהות היהודית של יהודים בגילאים מבוגרים יותר.106 בשנתיים הקודמות כללנו כמה קבוצות של משתתפים צעירים יותר, גם במסגרת של חלק מן הקהילות וגם בקיום מספר קבוצות סמינר באמצעות תאי “הילל” בקולג’ים, תוכניות שנת חופש בישראל ותכניות שנת חופש ישראליות. השנה, מסיבות שונות (חלקית בשל הנושאים הרגישים, בעלי אופי פוליטי מסוים, שהועלו בדיון), לא זכינו להצלחה דומה. שיעור המשתתפים הצעירים בדיאלוג השנה נמוך בהרבה משיעורם בקהילה, וקולם איננו זוכה לייצוג נאות (תרשים 29).
התהליך שהוביל המכון כלל מעט מאוד משתתפים חרדים, בשנים הקודמות וגם בדיאלוג השנה, כך שברוב הקהילות הם מאופיינים בתת-ייצוג.107 תרשים 30 מציג באופן ברור את ההרכב הדתי הספציפי של הקבוצות. שיעור היהודים המגדירים את עצמם כ”קונסרבטיבים” גבוה בקבוצות יותר מאשר שיעורם באוכלוסייה היהודית הכללית – למעשה, השנה חלקם של הקונסרבטיבים בדיאלוג גבוה אף יותר מאשר בשנים קודמות; בהשוואה לכך, שיעור היהודים שאינם “רפורמים”, קונסרבטיבים” או “אורתודוכסים” בדיאלוג נמוך באופן משמעותי מחלקם באוכלוסייה היהודית הכללית. במילים אחרות, המשתתפים בדיאלוג היו יותר “משוייכים דתית” (לא במונחים של שמירת מצוות כי אם במונחים של זהות והזדהות) מאשר היהודי הממוצע.
ההתפלגות הגיאוגרפית של הסמינרים (תרשים 31) היתה רחבה למדי. קהילות מכמה יבשות השתתפו בתהליך הדיאלוג. הייצוג המרשים של הקהילה היהודית בצפון אמריקה (380 משתתפים) תואם את גודלה של האוכלוסייה היהודית שם.108 כמו בשנים קודמות, היה לנו ייצוג משמעותי גם מאוסטרליה (69) וברזיל (63). ייצוגה של יהדות אירופה בדיאלוג השנה היה נמוך מכפי שהיינו רוצים. בשנה הבאה אנו מקווים להגדיל את מספר הקהילות המשתתפות, ובינתיים ניסינו להתגבר על תת-הייצוג של קהילות אלה באמצעות ניתוח חומרי הרקע הרלבנטיים. חשוב לציין כי ישראל, ודעותיהם של ישראלים, נמצאות בתת-ייצוג בדיאלוג השנה. חלק גדול מן הנתונים על ישראלים שאובים מסקר הפלורליזם בישראל של המכון למדיניות העם היהודי, סקר נפרד שערך המכון במארס 2017, ואשר כלל כמה מן השאלות שנכללו בסקר הדיאלוג של 2017.109
עניין בישראל:
ניתן להניח כי הקבוצות שנטלו חלק בדיונים סבלו מהטַיָה של קבוצות סלקטיביות שיש להן עניין בישראל. לפיכך, התמונה הכללית שמתקבלת מסמינרים אלה נוטה, בלי ספק, להדגיש עמדות של אותם חברים בקהילה היהודית העולמית שבעבורם ישראל חשובה ואשר מתעניינים בניהול דיאלוג ובו מרכיב ישראלי משמעותי. נוכל למצוא ראיות חותכות לכך בעובדה שאחוז המבקרים בישראל מקרב משתתפי הסמינר גבוה בהרבה בהשוואה לשיעור המבקרים בישראל מקרב כלל האוכלוסייה היהודית (תרשים 32).
עלינו לציין כי לא שאלנו באופן ספציפי על ביקורים של משתתפי הדיאלוג בירושלים, אך התרשמותנו היא כי כל היהודים שביקרו בישראל ביקרו גם בירושלים. להשוואה, מקרב היהודים הישראלים שאינם חיים בירושלים, 23% אומרים כי לא ביקרו בירושלים בשנה החולפת (לפי סקר של “ידיעות אחרונות”), 21% אומרים כי ביקרו בעיר רק פעם אחת, ו-7% אומרים כי ביקרו בעיר במסגרת שירות צבאי או בקשר לעבודתם. 76% מכלל היהודים הישראלים אומרים כי ביקרו בכותל המערבי בשנה החולפת.
פערים בתהליך עצמו:
במקרים אחדים הסתמכנו על הקהילות בתיעוד הסמינרים ובסיכומם בעבורנו, ובמקרים אחרים, היה צוות המכון אחראי על הסיכומים. במקצת הקהילות, חוקרים של המכון הנחו את הסמינרים, ואילו באחרות הסמינרים אורגנו על-ידי הקהילות עצמן. בנוסף, ישנם הבדלים באורכם של הסמינרים, באינטנסיביות של הדיון וברמת הסיכומים. פרטים מלאים באשר לאופי של הסמינרים בכל קהילה מופיעים להלן. יש לציין שכל הקהילות המשתתפות הפגינו מידה מרשימה של רצינות ושל מחויבות לתהליך.
יתרונות:
לאחר שהתווינו את הרכב הסמינרים והדגשנו אחדות מהמגבלות שלהם, עלינו להציג גם כמה מיתרונותיהם. דיון בין יהודים, אשר יש להם עניין ברור וחד-משמעי בעולם היהודי ואשר מעורבים בקהילה היהודית שלהם, עשוי להיות עדיף על-פני דיון שכולל גם יהודים בעלי קשרים רופפים לקהילה היהודית ובעלי עניין מועט בה. מאחר שמטרת התהליך היא לדון בקשר לירושלים, בחזונות אודות ירושלים ובמדיניות ובעדיפויות שבהן יתמכו יהודים לשם הגשמת חזונות אלה, יהיה זה הגיוני לטעון שדיון כזה צריך לקחת בחשבון בעיקר (ואולי אך ורק) את נקודת המבט של יהודים שבעבורם הקהילה חשובה. בלתי-סביר, בהקשר זה, להתחשב בנקודות המבט של יהודים שאינם מתעניינים ביהדות ובקהילה היהודית שלהם.
למרות זאת, במגמה לתת תמונה מלאה ומקיפה ככל האפשר של עמדות כלל העולם היהודי, תגברנו את המחקר שלנו בכך שכללנו בו כמות ניכרת של נתונים ומידע, אשר מאירים גם את נקודות ההשקפה של קבוצות מרוחקות יותר מהקהילה המאורגנת, ובכלל זה נתונים ממחקרים וציטוטים ממאמרים. בדו”ח, עשינו מאמץ ניכר להציג תמונה מלאה ומקיפה כמיטב הבנתנו.
