ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי
סייעו בהכנת הדו"ח : נח סלפקוב, חיה אקשטיין
עורכים: רמי טל ובארי גלטמן
זו השנה השלישית ברציפות שבה אנו משתמשים באותה שאלה בנוגע לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, על מנת לקבל מושג אודות הזיקה הפוליטית של משתתפי הדיאלוג. השאלה – “האם אתם חושבים שממשלת ישראל הנוכחית עושה מאמץ כן להביא לפתרון של שלום עם הפלסטינים?” – מוצגת בכמה סקרים נוספים. בכך, היא מאפשרת לנו להציג כיצד התשובות של משתתפי הדיאלוג משתנות משנה לשנה, אך גם להשוות את ההרכב של משתתפי הדיאלוג להרכבים של קבוצות יהודיות בסקרים אחרים.
תרשים 34 משווה את שלושת סקרי הדיאלוג לשלושה סקרים אחרים ששאלו שאלה זהה: האחד של מכון “פיו” על יהודי ארה”ב (מ-2013), השני של 111 The Jewish Journal על יהודי ארה”ב (מ-2015), והשלישי של 112 Youth to Israel Adventure (משנת 2014). כמובן שסקרים אלה אינם באמת ברי השוואה מבחינה מדעית. הסקר של המכון למדיניות העם היהודי כולל משתתפים מכל העולם, הסקרים של מכון פיו ושל Jewish Journal הם ייצוג סטטיסטי של יהדות ארה”ב, ואילו בוגרי Y2I מהווים קבוצה ספציפית מאוד. בנוסף, הסקרים נערכו בשנים שונות, והנסיבות הנוגעות לנושא הישראלי-פלסטיני אינן אחידות בכל שנה. בכל זאת, ראוי לציין שהתוצאה (למעט במקרה של Y2I) אינה שונה באופן דרמטי בכל הסקרים עד 2017. דומה שמרבית היהודים מטילים ספק האם מאמציה של ישראל כנים. 2017 ייחודית מבחינה זו שהיא מראה עלייה חדה בשיעור היהודים שאינם חשים כי ישראל עושה מאמץ כן לשלום. כפי שניתן לראות, העובדה שהדיאלוג של המכון למדיניות העם היהודי כלל אנשים המחוברים מאוד לישראל ושביקרו בה פעמים רבות, ובנוסף, שההרכב כלל קבוצה של ישראלים, אינה הופכת שאלה זו אודות מידת הכנות של מאמצי מדינת ישראל לפחות מעניינת.
כצפוי, לאופן שבו המשתתפים רואים את מידת כנותה של ישראל יש זיקה הדוקה לזיקתם הפוליטית והדתית (תרשים 35). החילונים (ובעלי דעות שמאליות) נוטים להיות חשדניים יותר כלפי המדיניות הישראלית, בעוד שהימין האורתודוכסי הוא הקבוצה היחידה שבה מצאנו רוב קטן של משתתפים המאמינים כי ישראל כנה במאמציה להשיג שלום.
