דיאלוג ישראל-תפוצות

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת


דיאלוג ישראל תפוצות 2017

ירושלים והעם היהודי:
אחדות ומחלוקת

דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי

ראשי הפרויקט: שמואל רוזנר, ג’ון רסקיי

סייעו בהכנת הדו"ח : נח סלפקוב, חיה אקשטיין

עורכים: רמי טל ובארי גלטמן

 

קובי נתן TPS

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת

הדיאלוג לשנת 2017 נערך תחת המטרייה הרחבה יותר של פרויקט הפלורליזם
והדמוקרטיה של המכון, הנתמך ע”י קרן וויליאם דיווידסון. תהליך הדיאלוג, שמהותו
מחקר ישיר, ללא תיווך, של עמדות יהודיות בעלות רלבנטיות גבוהה לעולם היהודי,
כלל 45 קבוצות דיון בקהילות יהודיות.

הדיאלוג נערך מינואר עד אפריל 2017 בעשרות התכנסויות ברחבי העולם. המשתתפים
התבקשו לקרוא מסמך רקע קצר ולהשתתף באירוע שמִשְכוֹ 90 עד 120 דקות. אירוע
זה התנהל על פי הסדר הבא:

מצגת קצרה על מצבה הנוכחי של ירושלים;

סקר שכל המשתתפים נתבקשו לענות על השאלות שנכללו בו, וממנו שאב המכון
למדיניות העם היהודי את הנתונים על עמדות המשתתפים ביחס לחלק מהשאלות
שהוצגו להם;

דיון מובנה ומונחה על עתיד העיר ירושלים. למשתתפים הוצגו שאלות מאתגרות והם
נתבקשו להשיב עליהן, ובעשותם כן – להבהיר את הניואנסים השונים בעמדותיהם
בנוגע לדימויה הנוכחי של ירושלים, עתידה הפוליטי, תרבותה ואופייה היהודי, וכן
ביחס לתפקידה של יהדות העולם בעיצוב עתידה של העיר. הדיונים נערכו בהתאם
לכללי צ’אטהאם האוס, דהיינו, למכון מותר לצטט את המשתתפים, אך ללא ייחוס
הדברים למשתתף ספציפי, זאת על מנת להבטיח חילופי דברים פתוחים וכנים. שמות
הקהילות והמשתתפים מופיעים בנספח.

בנוסף למידע שנאסף על ידי המכון למדיניות העם היהודי בקהילות, נלמד ונותח מידע
נגיש על הנושאים שהועלו בדיאלוג. השנה אנו מסתמכים גם על סקר רחב של דעת
הקהל בישראל, שאותו ערך המכון במארס 2017. [3 ]

הדיאלוג המובנה עם יהדות העולם לשנת 2017 הוא הרביעי מסוגו. הדיאלוגים
הקודמים היו: המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה – עמדות יהודי העולם ( 2016 ) ,[4]
ערכים יהודיים ושימוש בכוח ע”י ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם ( 2015 ),[5]
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ( 2014 ).[6]

——————————————————————–
[3] הסקר, שנערך ע”י חברת “פאנלס פוליטיקס”, הוא מדגם מדעי של תושבי ישראל. הוא בוצע ע”י מנחם לזר מ”פאנלס פוליטיקס” והממצאים בוססו על מדגם גדול יחסית של 1,300 משיבים, עם סטיית תקן של 5.6% אצל ערבים ו- 3.1% אצל יהודים. פרטים נוספים על הסקר ראו ב-: http://jppi.org.il/new/en/article/english-2017-pluralism-index-survey-results/#.5FRW_oV79NV
[4] http://jppi.org.il/new/wp-content/uploads/2016/12/Exploring_the_Jewish_Spectrum_in_a_Time_of_Fluid_Identity-Heb.pdf
[5] http://jppi.org.il/new/wp-content/uploads/2015/07/Jewish_Values_and_Israels_Use_of_Force_in_Armed_Conflict-JPPI-Hebrew.pdf
[6] http://jppi.org.il/new/wp-content/uploads/2014/06/jewish_and_Democratic-Hebrew.pdf

הקודםהבא