מדוע יהודים קשורים לירושלים? כמובן שאין מרכיב אחד ויחיד המסביר את הקשר של
כל היהודים עם העיר. לירושלים יש ערך היסטורי, ערך דתי, היא בירתה של המדינה
היהודית, והיא עיר תוססת, מגוונת, עם נופים, ריחות, צבעים ואקלים ייחודיים לה.

רוב היהודים שהשתתפו בדיאלוג המכון למדיניות העם היהודי הסכימו עם האמירה:
“בעת שאני מבקר בירושלים אני חש הִתְעַלוּת”. 58% השיבו שהם “מסכימים לגמרי” עם
האמירה, ו- 28% “מסכימים במידת מה” (לעומת 11% אשר השיבו כי “אינם מסכימים
במידת מה” ורק 3% שהשיבו “לגמרי לא מסכימים”). ביטוי זה של רגשות התעלות חזר
על עצמו גם באופן שבו יהודים תיארו את הקשר שלהם לעיר במהלך דיוני הדיאלוג.
“מספר משתתפים תיארו תגובה אמוציונלית אדירה בעת ביקורם הראשון”, דיווחה
קהילת מלבורן, אוסטרליה. “ירושלים היא נקודת המיקוד האמוציונלית של ישראל.
היא עוף החול של עַמֵּנוּ, עוד מ- 1948 ומראשית העידן הציוני”, קבע משתתף בסנט
לואיס, מיזורי. בוושינגטון נתן אחד המשתתפים ביטוי למה שהדגישו משתתפים רבים
אחרים – האתגר שביישוב הרעיון של ירושלים עם המקום המציאותי שבו ביקרו.
“כשאני חושב על ירושלים, אני מחבר את העיר השמיימית והארצית ביחד. אולם כאשר
אני שם, אני נעטף בחיים היומיומיים הגשמיים, שהופכים את הכל למציאות”.

כאשר ביקשנו ממשתתפי הדיאלוג לדרג מ 1- עד 4 ואת משמעותם של מרכיבים רבים
לאופן שבו הם רואים את ירושלים (תרשים 6), מרכיב ההיסטוריה היה ראשון, ומרכיב
הרוחניות/דתיות שני – שני אלה בפער לעומת מרכיבים אחרים שהוצעו להם. “אני
חושב על ההיסטוריה בתור מה שהופך את ירושלים למיוחדת”, אמר משתתף ב׳היברו
יוניו קולג׳, ניו יורק. “אם אני חושב על ההיסטוריה של ירושלים, הרי זו אחת הערים
העתיקות ביותר בעולם; היסטוריה מגוונת; הסיפור היהודי הוא רב עוצמה, חשוב,
משמעותי,” אמר משתתף אחר. “היבטים אחרים לא נראים לי ייחודיים. חיים עירוניים
קיימים במקומות אחרים בעולם. ברור שההיסטוריה של ירושלים ייחודית לה, כפי
שתולדות חיי הן תולדות חיי שלי, וההיסטוריה של ירושלים נוכחת מאוד בחיי היומיום
שלה”, אמר משתתף שלישי באותו דיאלוג. ^[26] “תופעות היסטוריות ומדיניות הפכו את
ירושלים ל’עיר מקודשת’, לא דתית”, טען משתתף בריו דה ז’ניירו, ברזיל.

העובדה שהמונח ״היסטוריה״ הוא זה שחזר על עצמו פעמים רבות יותר מכל המונחים
האחרים אינה צריכה להפתיע. יהודים כיום מתייחסים ליהודיוּתם יותר כאל תרבות,
וכאל עמיות, ופחות כאל רגש דתי. אשתקד, בדיאלוג על המנעד היהודי בעידן של זהות
גמישה, הוקדש פרק שלם ל”מרכיבים העיקריים של היהודיות“, ^[27] שבו ליקטנו והדגשנו
נתונים מסקרים רבים שהצביעו על כיוון זה.

בין הסקרים שבהם השתמשנו היו גם הסקר שנעשה במסגרת הדיאלוג והסקר שנערך
בישראל עבור פרויקט ה׳פלורליזם בישראל׳ של המכון. בשני הסקרים ביקש המכון
מן המשיבים לדרג את חשיבותן של ארבע הגדרות היכולות להסביר את משמעותה
של היהדות עבורם. נוסח השאלה בסקר הדיאלוג היה: “באיזו מידה מהווה כל אחד
מן ההיבטים הבאים של היהדות מרכיב עיקרי ביהודיוּת: דת; תרבות; מוצא משפחתי;
לאום/עמיוּת? ( 1 משמעו כי היבט זה “כלל אינו” מרכיב עיקרי של יהודיוּת, ואילו 5
משמעו כי היבט זה הינו “במידה רבה מאוד” מרכיב עיקרי ביהודיוּת).

משתתפי הדיאלוג דירגו ארבעה מונחים אלה באופן הבא: “תרבות” ו”לאום/עמיות”
דורגו כגבוהים ביותר. ההגדרות היותר מסורתיות – ״דת״ ו״מוצא משפחתי״ – נותרו
הרחק מאחור. באופן ברור, משתתפי הדיאלוג חשו נוח יותר עם אותן הגדרות של
יהודיוּתם שעלו בקנה אחד עם חיים לא-דתיים, לא-מסורתיים. וכפי שהעיר משתתף
בדיאלוג בפילדלפיה בשנה שעברה “אנחנו משתמשים בהגדרות דתיות לצורך היותנו
חלק מעם. אולם לרבים המהווים חלק מן העם הזה אין שום הרגשה של דת”.

בעת שהמכון ניסה לזהות את המרכיבים ההופכים את ירושלים למיוחדת עבור יהודים,
נתגלו הבדלים ברורים בין יהודים מזרמים שונים ובעלי השקפות שונות. לדוגמה,
בקרב יהודים שהגדירו את עצמם כ”חילונים”, דורגו המונחים “רוחניות ו”חשיבות
דתית” בהערכת הקשר שלהם לירושלים נמוך למדי – כפי שניתן היה לצפות (בסולם
של 1-4 הציון הממוצע של רוחניות היה 3.09 והחשיבות הדתית – 3.01 , בעוד שהמונח
״היסטוריה״ זכה לציון של 3.73 ). יהודים רפורמים ייחסו למעמדה של ירושלים כבירת
ישראל דירוג נמוך – 2.84 – בהשוואה לדירוג גבוה בהרבה ( 3.36 ) שהקנו ל”חשיבות
דתית”. בין כל קבוצות היהודים שררה הסכמה כי “החיים העירוניים” ו”המירקם
החברתי” הם המרכיבים הפחות חשובים במקומה המיוחד של ירושלים בתודעתם. עוד
הסכימו כל הקבוצות כי “היסטוריה” היא המרכיב החשוב ביותר.

בדיוני הדיאלוג השנה הוצגה למשתתפים גם סדרה של תצלומים מירושלים, שאחד
מהם הדגיש את הצד התרבותי של העיר, אחר – את הצד הדתי, שלישי את הסכסוך
היהודי-ערבי וכו’. המשתתפים נתבקשו לזהות את ירושלים “שלהם” בין התצלומים
הללו, ולמרות שחלק מהם התרעמו על עצם השאלה (“אנו לא עושים לעצמנו שום
טובה בכך שאנו מנסים לדרג אותם”, אמר משתתף בקליבלנד, אוהיו), ^[28] ברוב הקהילות
התגובות היו דומות, כאשר הרוב בחרו בתצלום של הכותל המערבי, או בתצלום העיר
העתיקה כולה.

בדיאלוג באדלאייד, אוסטרליה, “התצלום החזק ביותר היה של כיפת הסלע והכותל”. ^[29]
בסידני, אוסטרליה, ^[30] אמר משתתף כי “ירושלים = הכותל המערבי. כל השאר אינו
אלא אזורים של תל אביב”. במיניאפוליס, “התצלום שהראה את הכותל, כיפת הסלע
וקו האופק של ירושלים… עורר רגשות חיוביים של ירושלים במיטבה, עיר המותאמת
למאמיני דתות שונות”. בפריז היו אלה “הכותל המערבי והכנסת”. זו היתה אחת
הקהילות הבודדות שבהן הכנסת, המייצגת את מעמדה של ירושלים כבירתה של
המדינה היהודית המודרנית, הוזכרה כבחירה במקום גבוה על ידי המשתתפים. ברוב
הקהילות האחרות, תצלום הכנסת לא עורר רגשות חיוביים (או אחרים) רבים. “הכנסת
היא גוף חי, שאפתני”, היתה אמירה חריגה (מניו יורק). אך קבוצות כמו זו של קליבלנד,
שבהן הזכירו המשתתפים “היסטוריה”, "רוחניות”, “דת”, “ייחודה של העיר”, –
כמרכיבים העיקריים של הקשר – תאמו יותר את הנורמה. ^[31] הכנסת כמסמלת את
מעמדה של ירושלים כבירה – המרכיב המדיני-רשמי – לא הוזכרה לעיתים קרובות
בעת שהוצגו התצלומים.

יתר על כן, ייתכן שבמרוצת הזמן שחלף מאז נקבעה ירושלים כבירתה של מדינת
ישראל המודרנית, המשמעות המיוחסת לה כבירה הרשמית דווקא נחלשה. ראויה
לציון העובדה שבסקר שערך המכון נמצא כי ככל שהמשיבים היו צעירים יותר, כך
פחתה החשיבות שהם ייחסו ל”מעמד ירושלים כבירת ישראל”. בקרב הקבוצה
הצעירה ביותר של המשתתפים בדיאלוג ( 7.4% מכלל המשתתפים), מעמדה של
ישראל כבירה פחות חשוב באופן דרמטי מאשר בקרב הקבוצות המבוגרות יותר. פחות
ממחצית ממשתתפי קבוצה זו אמרו שהעובדה שירושלים היא בירת ישראל היא עניין
“משמעותי” או “משמעותי מאוד“. עוד ראוי לציין כי המשתתפים הרפורמים ייחסו
חשיבות פחותה בהרבה למעמד ירושלים כבירת ישראל לעומת משתתפים מקבוצות
אחרות. 37% מהרפורמים אמרו כי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל “משמעותי
מאוד“, בעוד שהקבוצות האחרות דירגו מרכיב זה כ”משמעותי מאוד” בשיעור הרבה
יותר גבוה – חילונים 48% , קונסרבטיבים 55% , מסורתיים 72% , ואורתודוכסים -63%. ^[32]

———————————————————————————————–

[26] דיאלוג שנערך ב”היברו יוניון קולג’”, ניו יורק, ב 15- במארס 2017 . מנחה: ג’ון רסקיי.
[27] ניתן לקרוא את הפרק המלא באתר המכון  בכתובת:
http://jppi.org.il/new/wp-content/uploads/2016/12/Exploring_the_Jewish_Spectrum_in_a_Time_of_Fluid_Identity-Heb.pdf
[28] מארס 2017 , קבוצה 8.
[29] אפריל 2017 . מנחה: אליסון מרקוס. רושמת: מרילין אדס.
[30] סידני, אוסטרליה, 15 מאי 2017 . מנחה: ד”ר רון וייזר. רושמת: היילי הדסין.
[31] הדיאלוג בקליבלנד, קבוצה 6.
[32]ראוי לציין כי הרפורמים מדרגים רבים מן המרכיבים בדירוג נמוך בהשוואה לאלה המגדירים עצמם כמשתייכים לקבוצות האחרות. כך שההבדל כאן (מעמד ירושלים כבירה) אינו אלא מקרה נוסף המצביע על נטייה פחותה של המשתתפים הרפורמים לדרג היבט כלשהו של הקשר לירושלים ברמה גבוהה יחסית. ראו, לדוגמה, את ההשוואה בין משיבים רפורמים וקונסרבטיבים, וכיצד נבדלים דירוגי המרכיבים מצידם (הדירוג הממוצע של המשיבים האורתודוכסיים – 3.26 – גבוה יותר מזה של רפורמים ונמוך מזה של הקונסרבטיבים. הדירוג של החילונים – 3.10 – עדיין גבוה יותר מזה של הרפורמים).