לקריאת המחקר המלא לחצו כאן. 

המחקר, שבוצע על ידי אנליסטים ממרכז המידע ע"ש גלייזר, שלומי ברזניק, אלי קנאי ויעקב כץ, ופורסם היום (א') בחן למעלה מ-1,100 הצהרות רשמיות של גוטרש מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2017 ועד אפריל 2026. ההצהרות, שנמסרו לעיתונאים או פורסמו באתר האו"ם, הושוו להתבטאויותיו כלפי מדינות נוספות המואשמות בהפרות זכויות אדם, ובהן – איראן, סין, רוסיה, צפון קוריאה וקטאר.

הניתוח שילב מדידה כמותית של היקף ההתייחסויות לצד ניתוח סנטימנט (טון), באמצעות כלים מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית – והתוצאות מצביעות על פערים חדים. מהממצאים עולה כי ישראל היא המדינה המוזכרת ביותר בהתבטאויות מזכ"ל האו"ם, בפער משמעותי לעומת כל המדינות האחרות. היקף ההתייחסויות אף גבוה יותר מזה של רוסיה, ומגיע לכמעט פי שלושה לעומת איראן.

גם בבחינת הטון התמונה ברורה: למעלה ממחצית מההתבטאויות הנוגעות לישראל הן שליליות – שיעור הגבוה מכל מדינה אחרת שנבדקה. לשם השוואה, כלפי איראן הטון ברובו ניטרלי ואף נרשמו יותר התבטאויות חיוביות משליליות; כלפי סין לא נמצאו כלל התבטאויות שליליות; ואילו כלפי קטאר נרשם יחס אוהד במיוחד.

לפי המחקר, גם כאשר גוטרש מבקר את רוסיה – היקף הביקורת נמוך מזה המופנה כלפי ישראל. בנוסף, נרשמה החרפה בטון כלפי ישראל לאורך השנים, במיוחד בתקופה האחרונה.

לצד זאת, מציינים החוקרים כי גוטרש הביע במספר הזדמנויות תמיכה בזכות קיומה וביטחונה של ישראל, גינה את מתקפת מתקפת שבעה באוקטובר ואף נפגש עם משפחות חטופים. אולם, ניתוח איכותני של ההתבטאויות מצביע על דפוס חוזר: גם כאשר הוא מגנה טרור נגד ישראל – הדגש עובר במהירות לביקורת על מדיניותה. כך למשל, בהתבטאות מ-13 באוקטובר 2023 אמר: "המצב בעזה הגיע לשפל מסוכן חדש". בהמשך אותה הצהרה, התייחס לפינוי האוכלוסייה בעזה: "העברת יותר ממיליון בני אדם באזור מלחמה צפוף למקום ללא מזון, מים או מגורים, כאשר כל השטח נמצא תחת מצור, היא מסוכנת ביותר – ובמקרים מסוימים פשוט אינה אפשרית".

כמו כן, בהצהרה מינואר 2024 הגדיר: "ההפצצה הישראלית הבלתי פוסקת, היא מסע ההרס האינטנסיבי ביותר מאז שנכנסתי לתפקיד מזכ"ל". בהצהרה נוספת מאוגוסט 2025 אמר: "תקיפה אחת באה בעקבות אחרת – והובילה להרג אזרחים, כולל צוותים רפואיים ועיתונאים שביצעו את עבודתם החיונית. הכול בזמן שהעולם צופה. אני יודע שרבים מהעיתונאים כאן, יחד איתנו, איבדו עמיתים יקרים. התקיפות הללו הן חלק מקטלוג אינסופי של זוועות".

במכון מציינים כי הממצאים מעלים שאלות מהותיות באשר לאובייקטיביות של מי שמכהן באחד התפקידים המשפיעים בזירה הבינלאומית.

נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן, התייחס לנתונים: "הממצאים שעולים מהמחקר אינם מבוססים על תחושות או תפיסות פוליטיות, אלא על ניתוח שיטתי של מאות התבטאויות רשמיות. התמונה המצטיירת היא של פער מובהק בין האופן שבו מזכ"ל האו"ם מתייחס לישראל לבין האופן שבו הוא מתייחס למדינות אחרות".

לדבריו, "תפקידו של מזכ"ל האו"ם מחייב איזון, זהירות ואחידות בסטנדרטים, כמי שפועל מטעם ועבור הקהילה הבינ"ל כולה. כאשר מדינת ישראל, המדורגת במקום גבוה למדי במדד הדמוקרטיות של ארגונים בינלאומיים המתמחים בדירוג דמוקרטיות, חשופה לביקורת קיצונית בהיקף חריג כל כך, בעוד שמדינות טוטליטריות, עם רקע מתועד של הפרות שיטתית של זכויות אדם של אזרחיהן, זוכות ליחס מתון יותר, עולה שאלה מהותית לגבי תפקודו של גוטרש".

פרופ' שטרן מציין כי המחקר אינו מבקש לשלול ביקורת על ישראל אלא "להצביע על סטנדרט כפול שגורם מרכזי בקהילה הבינלאומי נוקט בו ביחס למדינת הלאום של העם היהודי. אנו מציעים למשרד החוץ להפיץ ממצאים אלו בקרב נציגי המדינות בארגון האומות המאוחדות".

לכתבה של אריאל כהנא ב'ישראל היום' לחצו כאן. 

The post מחקר מבוסס AI מוכיח: הטיה עקבית של מזכ"ל האו"ם נגד ישראל first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post החרם האקדמי על ישראל: "המצב שלנו עלול להיות קשה מאוד" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post "שיגעון גדלות ואימפריאליזם אזורי" – למה החות'ים נכנסו לאירוע? first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post להעריך כמה משגרים נותרו לאויבים שלנו זה לא רעיון טוב first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

ניתוח שבוצע בידי אנליסטים של JPPI חושף את ההתנהלות התקשורתית של אחת משחקניות המפתח במזרח התיכון, קטאר, שבשטחה נמצא הבסיס האמריקני הגדול ביותר באיזור ומשמש את ארה"ב בלחימה מול איראן – בסיס אלעודייד.

בעוד שקטאר לכאורה משתפת פעולה עם ארה"ב, רשת אלג'זירה באנגלית והזרוע הדיגיטלית שלה  משדרות מסרים אנטי־מלחמתיים חריפים – ותוקפות באופן עקיף וישיר גם את טראמפ והממשל האמריקני. הניתוח בדק עשרות טורי דעה, כתבות וסרטוני וידאו באנגלית, מלפני המלחמה וגם לאחר שפרצה – מ-28 בינואר עד 8 במרץ 2026. הממצאים מצביעים על דפוס עקבי: הביקורת כלפי המלחמה חריפה מאוד, תוך התעלמות כמעט מלאה מהנעשה מדינות המפרץ, כולל קטאר עצמה, בהגנה על הבסיסים האמריקנים בשטחה.

"עליונות לבנה וקפיטליזם"

בין השאר, נטען כי המלחמה היא אסטרטגיה להסחת דעת פוליטית פנימית בארה״ב מפרשות כמו פרשת הפדופיל ג'פרי אפשטיין, וכי הפעילות הצבאית היא בלתי-לגיטימית, בלתי חוקית ואף קשורה ל"עליונות לבנה וקפטיליזם".

המחקר ניתח את טורי הדעה והכתבות של אלג'זירה באנגלית תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, ובדיקת סנטימנט. הניתוח התמקד בשני פרקי זמן: הן לפני המלחמה (התייחסות לעימות האפשרי), והן לאחר שכבר פרצה. בתקופה שלפני המלחמה (כחודש ימים) 77.8% מהפרסומים סווגו כשליליים מאד, עוד 5.6% סווגו כשליליים, ועוד 5.6% כ"די שליליים". כלומר – בסה"כ מדובר על 89% פרסומים שליליים. אחרי שהמלחמה פרצה, 85.3% סווגו כפרסומים שליליים מאד, ועוד 5.9% פרסומים שסווגו כשליליים. בסה"כ היו 91.2% פרסומים שליליים – רובם המוחלט שליליים מאד.

בזרוע הדיגיטל של התחנה +AJ נמצאו 95.2% פרסומים שסווגו כ"שליליים מאד" כלפי המלחמה, לרבות תקיפה אישית על טראמפ. למעשה, מתוך הסרטונים שנדגמו, לא נמצא אפילו אחד שמציג את המלחמה באור חיובי או מוצא לה הצדקה, עם אזכור שולי בלבד לתקיפות על מדינות המפרץ.

משחק כפול

חשיבות הניתוח היא הבנה מדוייקת יותר במערב של התנהלות מדינות כמו קטאר, שמשחקות משחק כפול או דו-פרצופי בפוליטיקה המזרח תיכונית: מצד אחד קטאר מתנהגת כמו בת-ברית של ארה"ב ומאפשרת לה לפעול משיטחה, ומצד שני מקדמת באמצעות השפעתה הכבירה על דעת הקהל נראטיב שלילי ועויין כלפי ארה"ב והנשיא טראמפ.

סא"ל (מיל.) אור הורביץ, עמית בכיר ב-JPPI, בכיר לעבר באמ"ן ומומחה למזה"ת: "קטאר חווה על בשרה במלחמה הנוכחית את האיום האיראני, שלא התחשב בניסיונותיה החוזרים “לחיות לצד נמרים” באמצעות מדיניות פיוס, הכוללת שותפויות אסטרטגיות עם ארגוני טרור וישויות קיצוניות ברחבי העולם. ברגע האמת, תפיסה זו לא מנעה מאיראן לפגוע בקטר עצמה ולאיים במישרין על ריבונותה. זהו אירוע מכונן שמצטרף לתקיפה הישראלית בדוחה לפני מספר חודשים, שגם היא המחישה את כישלון הניסיון הקטרי “לרקוד על שתי החתונות.

"קטאר היא שחקן נטול אידיאולוגיה ומחויבת אך ורק לשרידותה בסביבה מורכבת. לפיכך המלחמה האחרונה מייצרת חלון הזדמנויות ייחודי לשינוי אסטרטגי וחיובי במדיניות הקטארית ביום שאחרי המלחמה. בליבת השינוי האפשרי: החרפת העמדה כלפי איראן וכלפי ארגוני טרור סונים, בחינה מחודשת של קווי היסוד באל־ג’זירה, וייתכן שגם שינוי הדרגתי ביחס לישראל. הדרך לשם מורכבת, ארוכה ולא מובטחת, אך ייתכן שכעת נסלל הנתיב אליה, במיוחד אם תלווה בסיוע ותמיכה אמריקניים".

המחקר המלא כאן. 

לכתבה על המחקר ב'ישראל היום' מאת אריאל כהנא לחצו כאן.

The post גם בזמן המלחמה באיראן, קטאר מקדמת מסרים ארסיים נגד ארה"ב first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post מלחמה בין שני חגים: עלינו האחריות לממש כראוי את החירות שבה זכינו first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post "למלחמה שמתרחשת פה יש השלכות גם על מה שקורה מעבר לים" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post מה נדרש כעת כדי לפרק חיזבאללה? first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post "חנינה יכולה להינתן בכפוף לתנאים" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.