האזינו:

לכתבה ב-N12 לחצו כאן.

The post איפא"ק בלב הסערה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

לקריאת הסקר לחצו כאן. 

The post "הציבור מצפה להסדרת היחסים בין הרשויות" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

מדד החברה הישראלית השנתי של JPPI מצא כי העמדה הפוליטית של האזרחים משפיעה על הציון שהם נותנים לכלכלה וגם על השאלה, הפרקטית, האם כדאי להשקיע כאן.

על כך כותבת בגלובס אלונה בר-און: "את הסקר של JPPI על תפיסות הציבור את הכלכלה הישראלית אפשר לקרוא כסקר שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומהמדיניות הכלכלית, אבל קריאה כזו תהיה צרה מדי, שכן התמונה שעולה ממנו רחבה הרבה יותר: דרך תשובות על תפיסת הכלכלה משקפים המשיבים את מידת האופטימיות שלהם ביחס לעתיד המדינה, את זהותם הפוליטית ואת המסגרת הפרשנית שבה הם קוראים את המציאות. זה לא רק סקר על כלכלה, אלא גם סקר על אמון, זהות ופרשנות, ובתוך המספרים הרבים שכולל הסקר, מסתתרות כמה תובנות מרתקות ולא מובנות מאליהן.

"הממצא המעניין ביותר בסקר "הוא לא עד כמה הציבור אופטימי או פסימי לגבי הכלכלה, אלא עד כמה נהיה בלתי אפשרי לדבר על 'הציבור' הישראלי. אותה כלכלה, אותם מדדים, אותה מדינה אבל פער אימתני, הולך ומעמיק, במציאות הנתפסת. הפער הזה, שיותר מהוכפל בתוך שנתיים, ממחיש עד כמה נשחקה בישראל היכולת להסכים בכלל על המסגרת שבתוכה ביצועי המשק נקראים".

לדבריה, "קשה לי שלא לשאול על איכות התיווך של המציאות הכלכלית. כאשר קבוצות שונות קוראות את אותה מציאות באופן הולך ומתפצל, אי אפשר להוציא מן המשוואה את המסגור התקשורתי שבתוכו המציאות הזאת נצרכת. הרי הציבור אינו חי בתוך לוחות אקסל, אלא בתוך סיפור כלכלי שמסופר לו מדי יום: כותרות, פרשנויות, בחירת נושאים, הדגשת סיכונים, ולעתים גם הבלטה עקבית של משבר.

"הסקר של JPPI לא מוכיח שהעיתונות היא שיצרה את תפיסת הציבור, ולא נכון לטעון זאת. אבל הוא כן יכול להזכיר עד כמה לתיווך יש כוח, ומזמין את השאלה, האם הכוח הזה מופנה לכיוונים הנכונים".

הכתבה בגלובס. 

The post מספרים זהים, פרשנות שונה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

הניסיון לבצע פוגרום בביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, היה נקודת שפל חמורה במיוחד בהתנגדות החרדית האלימה לגיוס לצה"ל. המחזות של אלפי חרדים חוסמים כבישים ומתקוטטים עם שוטרים ואזרחים הפכו לשגרה. ד"ר חיים זיכרמן, עמית בכיר ב-JPPI וחוקר של החברה החרדית התראיין אצל איתמר לוין באתר ביזפורטל.

החברה החרדית היא אלימה או שיש חרדים אלימים?

"בחינוך החרדי אין בולמי זעזועים. אין ערכים של סובלנות, אין ערכים של פלורליזם. כאשר חרדי גדל מתוך אמונה שיש אמת אחת – זה מוביל כמובן לביטול כל האמיתות האחרות וממילא כל עמדה אחרת. מדובר בתופעה ותיקה של תלמידי חכמים; הלן באוהלה של הלכה, קשה לומר שיש לו עדינות.

"תורת המוסר רצתה להתמודד עם הבעיה הזאת – לעדן את תלמידי החכמים. אבל כיום היא נעדרת מעולם הישיבות והתוצאה לא טובה. החברה החרדית היא חברה של חסד וערכים, אבל כרגע היא נלחמת על תרבותה והיכולת שלה לשמר תרבות, שבעיניה היא הדבר המקורי האחרון שנשאר בעם היהודי".

עד כדי כך?

"אסביר לך מכיוון אחר. אף פעם לא הבנתי את הסיפור של האמריקנים עם הזכות לשאת נשק: אתם לא רואים מה קורה בגלל זה? נדמה לי שאחרי שנים הבנתי. בתורת המדינה יש שאלה: מי אחראי על הביטחון שלי – אני או המדינה. הוויכוח הזה קורע את ארה"ב. בישראל הוא הוכרע בצורה ברורה מאוד בפרשת אלטלנה. דוד בן-גוריון קבע: הצבא אחראי על הביטחון, תמסרו את הנשק או שאני גומר אתכם.

"אותו דבר בדיוק עשתה מדינת ישראל – לא בנושא הביטחון הפיזי אלא הביטחון הרוחני. איך היהודים שמרו על עצמם 2,000 שנה בגולה? בזכות ההתבדלות. עכשיו לא צריך. ניתן לכם ביטחון רוחני מערכתי: מדברים עברית, אוכלים סופגניות. לא צריך פרקטיקות של ביטחון אישי.

"החרדים אמרו: עסקת החבילה שהמדינה מציעה לנו היא כוזבת. אם המעטפת תתפרק, יהיו ירידה והתבוללות. הם נלחמים על מה שהם רואים כחובתם לשמר את העולם כפי שהיה. הם אומרים: לא נשאר כלום מהצדוקים, הבייתוסים והקראים – ובעוד 100 שנה לא יישאר כלום מהרפורמים ויישאר רק מי ששומר על הקו של הפרושים.

"הם לא טוענים שהם תורמים לבטחון המדינה, אלא לבטחון האומה: אנחנו נושאי הלפיד; המדינה לא תסתדר יום אחד אם לא יהיה לה תוכן יהודי. יש פה מלחמת תרבות על הזכות לקיים תורה, והחרדים מותקפים גם כשהם נשארים בתחום שלהם וגם כאשר הם יוצאים ממנו. המרחב החילוני נעשה הרבה יותר חילוני ומתירני, והמרחב החרדי מגיב בצורה ריאקציונית. זה כמעט בלתי פתיר".

הראיון המלא זמין כאן. 

The post "הפער בין אוכלוסייה חרדית לאוכלוסייה הערבית ביחס למדינה הולך ומצטמצם" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

The post "העובדה שאנחנו מרוחקים האחד מהשני – פוגעת ביכולתנו להשיג מטרות לאומיות" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

כזכור, מחקר של JPPI שבחן עשרות אלפי הודעות לתקשורת והצהרות רשמיות של מוסדות האיחוד האירופי לאורך כמעט עשור מגלה כי שיעור ההצהרות השליליות העוסקות בישראל זינק בכמעט 60% מאז מתקפת הטרור של חמאס.

לקריאת המחקר לחצו כאן.

The post "אובססיה מוחלטת של האיחוד האירופי כלפי ישראל" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

לקריאת המסמך המלא >> bit.ly/43bxjpV

The post "המלחמה והעלייה באנטישמיות חיזקו את הקשר בין היהודים שבישראל לאלה שבתפוצות" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

שיחה במסגרת הפודקאסט "חיי עולם" באתר 'כיפה' בהגשת ד"ר תרצה קלמן, שעוסקת בפרשיית קרבנות הנשיאים אשר תופסת מקום משמעותי בפרשת נשא, ובדיון במוסד הנשיאות במדינת ישראל ובמאפייניו הייחודיים, וביחס שבין המוסד הקבוע לנשיאי ישראל השונים.

הכתבה באתר כיפה >> bit.ly/49e50dU

האזנה בספוטיפיי:

The post "התפקיד של הנשיא הוא הרבה מעבר לסך הסמכויות הרשמיות שלו" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

המדד המלא כאן.

The post "הציבור לא מאמין לפוליטיקאים, אלא למה שעיניו רואות" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.