להורדת הסקר המלא לחצו כאן. 

טור פרשנות של צביקה קליין במעריב על הסקר, זמין כאן.

נתונים ראשונים ממדד "קול העם היהודי" של JPPI לחודש מרץ, מלמדים כי רוב המשיבים בסקר (62%) עדיין תומכים במלחמה נגד איראן, אם כי נרשמה ירידה קלה לעומת פתיחת המלחמה (68%).

במקביל, לצד התמיכה במלחמה עצמה, הסקר מצביע על חשש משמעותי בקרב יהודי ארה״ב מההשלכות השליליות של המלחמה על תדמיתה של ישראל. כך למשל, בשבוע הראשון ללחימה 45% סברו שהמלחמה תפגע בתדמית ישראל בארה״ב. בשבוע השלישי שיעור זה עלה ל-56%. במקביל ירד שיעור המשיבים הסבורים כי המלחמה לא תשנה את תדמיתה של ישראל מ-32% ל־27%.

התוצאות משקפות פערים בין יהודים מהמחנה הליברלי, לבין שמרנים. בניתוח לפי דפוסי הצבעה הפער חד במיוחד: בעוד שרוב מצביעי האריס (77%) סבורים שהמלחמה תפגע בתדמית ישראל, רק חמישית (22%) ממצביעי טראמפ סבורים כך. עלייה חדה נרשמה גם בחשש מפני עלייה באנטישמיות בארצות הברית בעקבות המלחמה: ממחצית המשיבים בתחילת המלחמה (52%), לכמעט שני שליש מהם (65%), שמעריכים כעת שהמלחמה תוביל לעלייה באנטישמיות בארה"ב. רק 28% מעריכים שלא תהיה לכך השפעה.

הרוב מעריכים שהמלחמה מצליחה

המשיבים נשאלו האם המלחמה מצליחה. 24% השיבו שהמלחמה היא הצלחה גדולה, ועוד 42% השיבו שהמלחמה מוצלחת "במידה מסוימת" (ובסה"כ – 66% סבורים שהמלחמה מצליחה). 26% רואים בה כישלון, מלא (14%) או חלקי (12%).

גם כאן ניכרים פערים פוליטיים חדים: ככל שהעמדה הפוליטית שמרנית יותר, כך עולה הסיכוי לראות במלחמה הצלחה. בקרב יהודים שמרנים (נוטים לשמרנים או מאד שמרנים) 96%-97% רואים את המלחמה כמוצלחת, בעוד שאצל הליברלים (נוטים לליברלים ומאד ליברלים) המספרים נמוכים בהרבה (57%-29%).

כמעט מחצית סבורים: הצלחת המלחמה תלויה בהפלת המשטר באיראן

מחצית מהמשיבים מקרב יהודי ארה"ב (46%) סבורים שהמלחמה תהיה הצלחה רק אם תוביל לשינוי משטר באיראן, חמישית (21%) חושבים שתחשב הצלחה גם אם  רק תחליש את איראן, ואם תמנע מלחמה נוספת למשך חמש שנים לפחות; 16% יסתפקו בהחלשת איראן באופן משמעותי (גם אם המשמעות תהיה מלחמה נוספת בעוד כמה שנים), ועוד 13% סבורים שהמלחמה היא כישלון בכל מקרה, בלי קשר לתוצאותיה.

אמון בטראמפ ובנתניהו

שני המנהיגים מקבלים הערכה גבוהה יותר כאשר מדובר בהתמודדות עם איראן מאשר בהערכת מנהיגותם הכללית. רוב יהודי ארה״ב מדרגים את טראמפ באופן שלילי (63%), כאשר 52% מגדירים אותו כמנהיג "גרוע מאוד". לעומת זאת, בשאלת מנהיגותו של טראמפ בנושא איראן התמונה מאוזנת יותר, כאשר 46% מגדירים אותו באופן חיובי, ו-48% באופן שלילי.

לגבי רה"מ נתניהו – רוב המשיבים בארה״ב (56%) מדרגים את מנהיגותו הכללית באופן שלילי, וכשליש (35%) מעניקים לו דירוג חיובי. כאשר מדובר בהובלת המערכה מול איראן,  התמונה משתנה, ונתניהו מקבל הערכה חיובית יותר בהקשר זה:  54% מדרגים אותו כמנהיג טוב בנושא איראן, ו-38% נתנו לו הערכה שלילית.

שלום עם הפלסטינים? לא בקרוב

הסקר בחן גם את עמדות יהודי ארצות הברית לגבי הסכסוך עם הפלסטינים.

שלושה מכל ארבעה משיבים (75%) מסכימים עם האמירה כי אין סיכוי להסכם שלום ישראלי־פלסטיני בעתיד הנראה לעין. מדובר בנתון יציב יחסית לעומת ממצאים מלפני כשנה. עם זאת, כאשר נשאלו על העיקרון הכללי – שני שלישים מהמשיבים (66%) מסכימים כי אין תחליף להסדר שלום ארוך טווח בין ישראל לפלסטינים, גם אם אינם רואים אפשרות להשיגו בעתיד הקרוב.

התיישבות יהודים ביו"ש

בתשובה לשאלה האם התנחלויות יהודיות ביו"ש מייצרות הרתעה ותורמות לבטחון, השיבו 41% מהמשיבים בחיוב (מסכימים לגמרי או במידה מסויימת), ו-47% השיבו בשלילה (לא מסכימים בכלל, או לא כ"כ מסכימים).

בבחינה של שאלה באותו נושא המציגה את התפיסה ההפוכה, שלפיה הישובים ביהודה ושומרון הם "נטל", התקבלה תמונת מראה של השאלה הקודמת. רוב משתתפי הפאנל בארה"ב (55%) סבורים שההתנחלויות היהודיות ביהודה ושומרון הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל. מנגד, 45% מהם אינם מסכימים עם טענה זו.

**

המדד מתבסס על סקר בהשתתפות  יהודים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), שהם בעלי זיקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית. סקר מדד קול העם של JPPI נערך על ידי עמיתי המכון שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי. פיקוח סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג.

הסקר המלא כאן.

The post מדד 'קול העם היהודי' לחודש מרץ: תומכים במלחמה, חוששים משחיקה בתדמית ישראל first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי לחודש מרץ, מצביע על תמיכה רחבה בציבור הישראלי במתקפה הצבאית נגד איראן ועל רמה משמעותית של אופטימיות לגבי השפעתה העתידית על המזרח התיכון.

הסקר, שנערך לאחר פתיחת מבצע "שאגת הארי", מציג תמונה שהיא ברובה חיובית של עמדות הציבור בישראל ביחס למלחמה, להנהגה וליחסי ישראל – ארצות הברית. אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא התמיכה הציבורית בהחלטה לצאת למתקפה: 72% מהישראלים סבורים כי ההחלטה לתקוף באיראן הייתה נכונה, נתון המעיד על קונצנזוס רחב יחסית סביב אחת ההחלטות הביטחוניות הדרמטיות ביותר שקיבלה ממשלת ישראל בשנים האחרונות.

בקרב יהודים יש תמיכה גבוהה במיוחד במתקפה – 85% סבורים שההחלטה נכונה ורק שיעור אפסי סבורים שאינה נכונה, בעוד שבקרב הערבים התמונה כמעט הפוכה: רובם (55%) סבורים שההחלטה לתקוף באיראן לא נכונה, חמישית (20%) תומכים בהחלטה ורבע (25%) חושבים שמוקדם מדי לקבוע.

גם במישור הפוליטי ניכרים הבדלים. בעוד שבקרב הציבור המזוהה עם הימין התמיכה במבצע גבוהה מאוד,(97% תמיכה בימין, 93% תמיכה בימין-מרכז) בקרב הציבור המזוהה עם השמאל רק 48% סבורים כי ההחלטה הייתה נכונה, ו-26% סבורים שההחלטה היתה לא נכונה.

רוב הישראלים מאמינים: המלחמה תשפיע לטובה על האזור

מעבר להערכת ההחלטה לצאת למתקפה, הסקר בחן גם את הערכת הציבור לגבי השפעת המלחמה על המזרח התיכון. עפ"י ממצאי המדד, 65% מהישראלים מאמינים כי המלחמה תוביל לשינוי חיובי במזרח התיכון בטווח הארוך. מדובר ברמה משמעותית של אופטימיות ציבורית, במיוחד לנוכח הסיכונים הכרוכים בעימות אזורי רחב. בקרב הציבור היהודי שיעור האופטימיסטים גבוה במיוחד ומגיע ל-75%, בעוד שבקרב הציבור הערבי שיעור זה נמוך בהרבה – כ-27% בלבד.

לראשונה מזה זמן רב: רוב הציבור סבור שישראל מנצחת

אחד הנתונים הבולטים בסקר נוגע לתחושת הציבור לגבי מצבה של ישראל במלחמה. החודש נרשם כי רוב הישראלים מרגישים שישראל מנצחת במלחמה באופן כללי. יתרה מכך, מדובר בתחושת הניצחון בשיעור הגבוה ביותר שנרשם בשנה האחרונה, לאחר תקופה ממושכת של ספקנות וחשש. עפ"י ממצאי המדד, 54% מהישראלים ו-62% מקרב היהודים סבורים כי ישראל מנצחת במלחמה.

יצויין כי תחושת הניצחון במלחמה מושפעת באופן משמעותי מהעמדה הפוליטית. בקרב המשתייכים לקבוצות הימין ולקבוצת המרכז, רוב המשיבים מיקמו את עצמם בדרגות הסכמה גבוהות לניצחון (4 או 5 מתוך 5), ואילו בצד השמאלי של המפה התחושה יותר פסימית.

עלייה באמון הציבור בממשלה ובפיקוד צה"ל: הנתונים הגבוהים ביותר בשנתיים האחרונות

הסקר מצביע גם על שיעור האמון הגבוה ביותר שנמדד בשנתיים האחרונות – 45% מהישראלים מביעים אמון בממשלה. רמות אמון דומות לזו שנרשמה החודש, היו ביולי 25, לאחר מבצע "עם כלביא", ובנובמבר 25 לאחר ההסכם שבמסגרתו הושבו כל החטופים.

עם זאת, עדיין רוב הישראלים (54%) לא סומכים על הממשלה. בקרב הערבים שיעור המשיבים שאינם סומכים על הממשלה (70%) גבוה מזה שבקרב היהודים (49%). בחלוקה אידאולוגית עולה כי בקבוצות הימין נרשם רוב הסומך על הממשלה (88% בימין ו-55% בימין-מרכז), ואילו בקרב המשתייכים למרכז ולקבוצות השמאל, הרוב אינו סומך על הממשלה. רוב זה הולך וגדל ככול שמתקדמים מהמרכז לקוטב השמאלי – בעוד שבמרכז 86% לא סומכים על הממשלה, בשמאל 100% מעידים כי אינם סומכים עליה.

בתוך כך, רוב גדול של הישראלים (78%) מביעים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל, כאשר 30% "מאוד סומכים" על הפיקוד ו-48% "די סומכים" עליו. בקרב הציבור היהודי, מדובר בנתוני שיא של השנתיים האחרונות: 31% השיבו שהם "מאד סומכים" על הפיקוד הבכיר של צה"ל, ועוד 51% השיבו שהם "די סומכים" (בסה"כ: 82%).

האמון בטראמפ הגבוה ביותר מאז נכנס לתפקידו

לפי הנתונים, נרשמה עלייה ברמת האמון של הציבור הישראלי בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, במיוחד לאחר שיתוף הפעולה בין המדינות במהלך המתקפה נגד איראן. שליש (34%) מעידים כי יש להם "אמון רב" בנשיא בסוגיית היחסים עם ישראל, ועוד 41% נותנים בו אמון מסוים (בסה"כ 75%).

האמון שטראמפ יפעל נכון בהקשר ליחסי ארה"ב-ישראל גבוה במיוחד בקרב היהודים בישראל, כאשר 82% מביעים בנשיא אמון בהקשר זה. מדובר ברמת האמון הגבוהה ביותר של ישראלים, מאז שטראמפ נכנס לתפקידו בינואר 2025.

לאחר מבצע "עם כלביא", המערכה הקודמת של ישראל מול איראן, רמת האמון בנשיא ארה"ב עמדה על 64% (יולי 25), בעוד שהחודש היא עומדת כאמור על 75%. השוני המשמעותי עוד יותר הוא בשיעור המשיבים המעידים כי יש להם "אמון רב" בטראמפ – שליש (34%) בחודש הנוכחי לעומת חמישית (19%) בסקר שנערך לאחר מבצע "עם כלביא".

כמעט מחצית מהישראלים: טראמפ ראוי לפרס ישראל

ממצא נוסף העולה מן הסקר נוגע לעמדות הציבור ביחס לאפשרות להעניק לנשיא ארצות הברית את פרס ישראל. לפי הנתונים 47% מהישראלים סבורים כי טראמפ ראוי לקבל את פרס ישראל. בקרב הציבור היהודי התמיכה גבוהה אף יותר ומגיעה ל-54%.

16% נוספים מהישראלים, סבורים שגם אם לא מגיע לטראמפ לקבל את הפרס, עדיין כדאי לתת לו את הפרס משיקולים של יחסי החוץ של המדינה.

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן: "האיום האיראני יוצר רגע נדיר של קונצנזוס בחברה הישראלית. למרות המחלוקות הפוליטיות החריפות שמאפיינות את ישראל בשנים האחרונות, רוב גדול בציבור תומך בהחלטה לפעול ומאמין שהמערכה עשויה לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון. בהתאם לכך, הנתונים גם משקפים חוסן לאומי, עם שינוי לטובה בתחושת הביטחון ותודעת הניצחון.

"חשוב להדגיש כי ארבעה מכל חמישה ישראלים מביעים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל. זהו מרכיב חשוב בחוסן הלאומי, המסביר את ההתגייסות של כלל החברה הישראלית להגנה על המדינה, בעורף ובחזית. המערכה מול איראן חיזקה גם את ההערכה הציבורית בישראל כלפי הנשיא טראמפ ואת ההכרה בחשיבות הברית האסטרטגית עם ארצות הברית, שמוכיחה את עצמה פעם נוספת כרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. על מקבלי ההחלטות בישראל לוודא שברית זו תישמר מכל משמר, ולא תהיה תלויה במפלגה כזו או אחרת, לא אצלנו ולא בארה"ב, במיוחד במבט צופה פני עתיד"

**

נתוני מדד מרץ 2026 של מרכז המידע ע"ש גלייזר ב-JPPI נעשה באמצעות הפאנל של אתר המדד (במגזר היהודי), וחברת אפקאר (במגזר הערבי).

הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה וזרמים דתיים כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. תחקיר: יעל לוינובסקי. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

המדד המלא כאן.

The post מדד JPPI לחברה הישראלית: האמון בממשלה, בפיקוד צה"ל, ובנשיא טראמפ – מזנק first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

מדד "קול העם היהודי" לחודש פברואר בדק, בין השאר, את עמדות יהודי ארצות הברית בסוגיות ליבה הנמצאות בלב סדר היום המדיני והציבורי: המדיניות מול איראן, מידת התמיכה האמריקאית בישראל, והמאבק באנטישמיות.

המדד המלא זמין כאן. 

המתיחות מול איראן: היהודים מקוטבים, אך יותר ממחצית תומכים במלחמה

על רקע המתיחות האזורית, 51% מיהודי ארה"ב סבורים כי יש לנקוט "בכל האמצעים, כולל פתיחה במלחמה" כדי להשיג את היעדים מול איראן. רק 31% מעדיפים סנקציות ומשא ומתן, ו־11% בלבד תומכים בדיאלוג דיפלומטי בלבד.

בניתוח לפי זרמים אידיאולוגיים, עולה שבקרב מי שמגדירים עצמם "מאוד שמרנים" התמיכה בשימוש בכל האמצעים מגיעה ל־86%, ואילו בקרב ה"מאוד ליברלים" היא צונחת ל־16% בלבד. מנגד, 45% מה"מאוד ליברלים" מעדיפים סנקציות ומשא ומתן, ו־29% אף תומכים בדיאלוג דיפלומטי בלבד.

המדד בדק גם מה היעד הרצוי: רוב (53%) תומכים בפגיעה מקיפה בגרעין, בטילים ובתמיכה בטרור; 34% מעדיפים יעד אף מרחיק לכת יותר – החלפת המשטר בטהרן. ככל שהנטייה שמרנית יותר, כך גוברת התמיכה בשינוי משטר. כך למשל, 54% ממי שמגדירים עצמם "מאד שמרנים" תומכים בהפלת השלטון באיראן כיעד המרכזי.

שחיקה בשביעות הרצון ממדיניות ארה"ב כלפי ישראל

עפ"י ממצאי המדד, 31% מיהודי ארה"ב סבורים כיום כי ארה"ב אינה תומכת מספיק בישראל – וזו עלייה חדה לעומת 18% בלבד לפני שנה. במקביל, שיעור הסבורים שהתמיכה האמריקאית היא "במידה הנכונה" ירד מ־57% ל־48%. התחושה שיש כרסום בתמיכה של הממשל בישראל, בולטת במיוחד בקרב מי שמגדירים עצמם אנשי זרם המרכז וזרם השמרנים: כמעט מחצית מהשמרנים (46%) סבורים כי וושינגטון אינה עומדת לצד ישראל במידה מספקת.

עם זאת, ראוי לציין כי רמת חוסר שביעות הרצון הנוכחית עדיין נמוכה משמעותית מרמות השיא שנמדדו במהלך 2024 בתקופת הנשיא ביידן, בשיאה של המלחמה.

הסוגיה הפלסטינית

השוואה לנתוני מדד החברה הישראלית של JPPI מאוקטובר 2025 מבליטה פער תפיסתי משמעותי בין יהודי ישראל ליהדות ארה"ב באשר למדיניות הרצויה כלפי הפלסטינים. בעוד ש־42% מהיהודים בישראל תומכים בחיזוק השליטה והרחבת ההתנחלויות (מדד החברה הישראלית מאוקטובר 25'), רק 25% מיהודי ארה"ב בחרו באפשרות זו.

לעומת זאת, 35% מיהודי ארה"ב תומכים בהסכם שלום והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל (בישראל תמכו בכך 15% מהיהודים), ושיעור דומה (35%) תומך בהיפרדות מלאה תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני (בדומה ל-34% מהיהודים בישראל). בקצוות האידאולוגיים בארה"ב ניכרים הפערים: 73% מה"מאוד ליברלים" תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, ואילו 68% מה"מאוד שמרנים" תומכים בהרחבת שליטה והתיישבות ביו"ש.

קונצנזוס: חוסר אמון בסגן הנשיא ואנס וגישתו כלפי האנטישמיות

בנושא המאבק באנטישמיות מתגלה קונצנזוס בקרב היהודים בארה"ב, אצל הליברלים והשמרנים כאחד. הקהילה היהודית האמריקאית אינה מקבלת ניסיון למסגר אנטישמיות כתופעת לוואי של מדיניות חוץ, אלא כבעיה בפני עצמה. בחודש האחרון סגן הנשיא, ג'יי. די. ואנס, טען כי ביטויים מסויימים בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית, שהיהודים רואים בהם גילויי אנטישמיות, הם תגובת נגד למדיניות החוץ של ארה"ב (התומכת בישראל) ולא שנאה מובנית ליהודים או לישראל.

מהנתונים עולה כי בקרב היהודים ישנה דחייה גורפת (73%) של פרשנות זו, בעוד שרק עשירית (11%) מסכימים איתה. ההתנגדות חוצה מחנות: גם בקרב מצביעי טראמפ רוב ברור (67%) דוחים את הפרשנות הזו. יתרה מזאת – 74% מביעים חוסר אמון (מוחלט או מסויים) בסגן הנשיא וואנס בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות, כאשר כמעט מחצית מהמשיבים בסקר (49%) מצהירים על חוסר אמון מוחלט.

עם זאת, במקביל לדחיית דבריו של ואנס, רוב המשיבים (59%) סבורים כי קיימים מקרים שבהם נעשה שימוש במושג "אנטישמיות" כדי להימנע מדיון ביקורתי על ישראל, ממצא שמדגיש את מורכבות השיח סביב גבולות הביקורת.

המדד נערך בקרב יהודים בארה"ב הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי). תשובות משתתפי הסקר מנותחות עפ"י זרמים פוליטיים ודתיים מרכזיים ביהדות ארה"ב. עורכי המדד: שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי; פיקוח סטטיסטי: פרופ' דוד שטיינברג.

The post מדד 'JPPI – קול העם היהודי': רוב המשיבים בארה"ב תומכים במלחמה נגד איראן first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

לקראת הבחירות בישראל שאמורות להתקיים בהמשך השנה, ממצאי מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצביעים על אמון חלקי בלבד של הציבור בטוהר הבחירות ובקבלת תוצאותיהן.

מן הסקר עולה כי לצד רוב שמביע אמון בתהליך הבחירות, קיים מיעוט גדול ומשמעותי שמטיל ספק בהוגנות הבחירות, ובנכונות הציבור והמפלגות לקבל את תוצאותיהן – ספק החוצה מחנות פוליטיים וקבוצות אוכלוסייה.

הוגנות הבחירות -כמעט שליש לא מאמינים

כשני שלישים (65%) מהישראלים סבורים כי הבחירות הקרובות צפויות להיות הוגנות וחופשיות, אולם שיעור משמעותי של 31% אינם משוכנעים בכך. בקרב האזרחים הערבים רמת החשד גבוהה במיוחד: כ־51% מהם אינם משוכנעים שהבחירות יהיו הוגנות וחופשיות, בעוד שרק 43% מאמינים בטוהר הבחירות.

בקרב היהודים, 70% מאמינים בטוהר הבחירות, ו-27% לא מאמינים. העמדה כלפי הוגנות הבחירות מושפעת במידה רבה מאוד מהזדהות פוליטית: רוב ברור בקרב אנשי ימין (85%) וימין־מרכז (78%) משוכנעים כי הבחירות יהיו הוגנות.

לעומת זאת, בקבוצת השמאל נרשם שיעור חריג במיוחד של 78% שאינם משוכנעים שהבחירות יהיו הוגנות. ממצא זה מדגיש חשדנות קיצונית ופער עמוק בתפיסת הלגיטימיות של התהליך הדמוקרטי עצמו בין המחנות הפוליטיים.

חשש רחב מאי-קבלת תוצאות הבחירות

מעבר לשאלת ההוגנות, הסקר מצביע על דאגה עמוקה עוד יותר בנוגע ליום שאחרי הבחירות. אמנם 57% מהישראלים משוכנעים שהציבור והמפלגות יקבלו את תוצאות הבחירות, אך 38% – כמעט ארבעה מכל עשרה – אינם משוכנעים בכך, מהם 11% ש"לגמרי לא משוכנעים".

כלומר, בסך הכל, כמעט ארבעה מכל עשרה ישראלים אינם משוכנעים שהציבור והמפלגות יקבלו את תוצאות הבחירות. גם כאן נרשמים פערים בין יהודים לערבים, כאשר שיעור גבוה יותר מקרב הערבים סבורים שתוצאות הבחירות עלולות שלא להתקבל (45%). בקרב היהודים, 59% מאמינים שהציבור והמפלגות יקבלו את התוצאות, בעוד שיותר משליש – 36% – אינם בטוחים שתהיה קבלה של תוצאות הבחירות.

תופעה חוצת מחנות: חשדנות דומה מימין ומשמאל

מעניין לציין כי בשונה משאלת הוגנות הבחירות, שבה ניכר קיטוב אידאולוגי חד בין ימין ושמאל, בשאלת קבלת התוצאות מתגלה תמונה שונה: בכל הקבוצות הפוליטיות – מימין ועד מרכז ושמאל – קיים שיעור דומה יחסית של משיבים החוששים שתוצאות הבחירות לא יתקבלו.

נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), פרופ' ידידיה שטרן מסר: "הממצאים הם בגדר תמרור אזהרה לכולנו. בלא כללי משחק מוסכמים ויציבים, תמשיך הדמוקרטיה הישראלית להישחק. מזה זמן ניכרת ירידה גדולה באמון הציבור במוסדות הממלכתיים, אך בסקר זה מתברר כי אי האמון מתרחב גם כלפי התהליך הבסיסי ביותר בדמוקרטיה – הבחירות. דמוקרטיה תתקשה להתקיים אם חלק משמעותי בציבור חושד בהוגנות הבחירות ומהסס לקבל את תוצאותיהן. הסקר מלמד על אפשרות של סערה מאיימת על כולנו מעבר למועד הבחירות, יהיו אשר יהיו תוצאותיהן.

פרופ' שטרן הוסיף כי "פתרון החוקה הרזה בהסכמה רחבה שאנו מקדמים יסייע בהפחתת החשדנות הקיצונית בין הצדדים, יגביר את האמון גם במוסדות ממלכתיים וגם בתהליכים דמוקרטיים. החוקה הרזה תייצב את המערכת הפוליטית והיא הכרחית למען החוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל".

המדד המלא יפורסם בקרוב כאן. 

נתוני מדד ינואר 2026 של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) נעשה באמצעות הפאנל של אתר המדד (במגזר היהודי), וחברת אפקאר (במגזר הערבי). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. תחקיר: יעל לוינובסקי. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה הישראלית לינואר 2026: כ-40% חוששים שתוצאות הבחירות לא יתקבלו first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

להורדת קובץ PDF עם הסקר המלא לחצו כאן. 

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם היום ממצאים מטרידים ממדד "קול העם היהודי" לחודש נובמבר 2025, הבוחן את הלכי הרוח של יהודי ארה"ב על רקע בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות העיר ניו יורק, ועליית האנטישמיות בארה"ב.

99% מהיהודים מודאגים מהאנטישמיות

יהודי ארה״ב עסוקים בימים אלה מאוד בדיון על עלייתה המחודשת של תופעת האנטישמיות על רקע עלייה חדה בהתבטאויות אנטישמיות בארה"ב, הן בקרב דמויות רדיקליות משמאל והן בחוגים רפובליקניים. ממצאי מדד JPPI מצביעים על דאגה עמוקה ורחבה בקהילה היהודית, כאשר 99% מהנשאלים הביעו דאגה מהאנטישמיות: 62% מודאגים מאנטישמיות שמגיעה משני הצדדים (שמאל וימין) במידה שווה, 20% מודאגים בעיקר מהאנטישמיות שמקורה בשמאל, ו־17% מהאנטישמיות שמקורה בשורות הימין.

דאגה עמוקה, וחשש מפגיעה בבטחון

המדד בדק כיצד בחירתו של ממדאני לראש העיר ניו יורק משפיעה על הרגשתם של משתתפי הפאנל. הרגש הדומיננטי שנרשם הוא ״דאגה״ (56% מהמשיבים). רוב גדול של המשיבים (67%) סבורים שבחירת ממדאני צפויה לפגוע בביטחון יהודי ניו יורק. רק 6% סבורים שבטחון הקהילה היהודית דווקא עשוי להתחזק.

רוב היהודים: ממדאני אנטישמי ואנטי-ישראלי

בסקרי הבחירות שהתפרסמו בארה"ב ממדאני זכה לתמיכה של כשליש מכלל היהודים שהצביעו בניו יורק, ולמרות עובדה זו- עפ"י ממצאי מדד JPPI כמעט שני שלישים מיהודי ארה"ב (64%) מגדירים כעת את ממדאני, לאחר שניצח בבחירות, כמי שהוא גם אנטי־ישראלי וגם אנטישמי – הזינוק הגבוה מאז תחילת המדידה, בקיץ האחרון. 19% מהנשאלים סבורים שממדאני הוא אנטי ישראלי, אך לא אנטישמי.

אנטי ציונות היא אנטישמיות

מדד JPPI בדק גם את הקשר שרואים המשיבים בין אנטי ציונות לבין אנטישמיות: רוב המשיבים (72%) סבורים שאנטי ציונות היא אכן אנטישמיות ("לגמרי", או "בדרך כלל"). 17% סבורים שאנטי ציונות היא אנטישמית רק "לפעמים". רק 11% מהיהודים מאמינים שאנטי ציונות ואנטישמיות הן שונות לחלוטין. הפער בין קבוצות אידאולוגיות בולט: בקרב "מאוד ליברלים" – רק 44% רואים אנטי ציונות כאנטישמית, לעומת 92% בקרב ה"מאד שמרנים".

למרות השיח הציבורי המתוח, מדד JPPI ממשיך להראות רמת תמיכה גבוהה בציונות: 70% מהנשאלים מגדירים עצמם ציוניים , ועוד 12% הם "לא ציוניים אך תומכים בציונות". רק 3% מגדירים עצמם אנטי ציונים. אצל היהודים מצביעי טראמפ התמיכה בציונות מגיעה ל־81% לעומת 64% בלבד בקרב היהודים מצביעי האריס.

האם הציונות היא גזענות?

החודש מלאו 50 שנה להחלטת האו"ם משנת 1975 שקבעה כי "הציונות היא גזענות" (החלטה 3379). ההחלטה עוררה שיח ציבורי רחב, והובילה לביקורת חריפה כלפי האו"ם ואף לפגיעה בתדמיתו של הארגון.

מה חושבים היהודים על הציונות?

רוב משתתפי מדד JPPI (59%) סבורים ש״אין בציונות שום דבר גזעני״, רבע מהנשאלים (28%) חושבים שהציונות עצמה אינה גזענות אך ״יש המפרשים אותה ככזו״. 8% השיבו שהציונות איננה גזענות, אך יש בה כמה יסודות גזעניים, ו-4% מהיהודים השיבו שהם חושבים ש״ציונות היא גזענות״.

כמשתתפי הסקר נשאלו מה לדעתם חושב "האמריקאי הממוצע", רק 8% סבורים שהאמריקאי הממוצע רואה את הציונות כתנועה שאין בה שום דבר גזעני. 36% מעריכים שאמריקאי הממוצע חושב שהציונות עלולה להתפרש כגזענית, על אף שאיננה כזו. 14% מאמינים שהאמריקאי הממוצע רואה את הציונות כגזענות, ועוד 22% סבורים שהאמריקאי הממוצע רואה את הציונות כתנועה שיש בה אלמנטים גזעניים.

לקראת חג החנוכה

על הזיקה למסורת היהודית ניתן ללמוד מהנתון הבא:

82% מהמשיבים בסקר מתכננים להדליק נרות בכל שמונת ימי החג, ועוד 11% יעשו זאת באופן חלקי.

**

סקר JPPI מתבצע באמצעות פאנל "קול העם היהודי", המנתח את תשובות הנסקרים עפ"י הזרמים הפוליטיים והדתיים המרכזיים ביהדות ארה"ב. את סקר קול העם היהודי עורכים ומנתחים חוקרי JPPI שמואל רוזנר נוח סלפקוב ויעל לוינובסקי, עם יעוץ מדעי של פרופ' דויד שטיינברג.

The post מדד 'קול העם היהודי' לחודש נובמבר: 99% מיהודי ארה"ב מודאגים מהעלייה באנטישמיות first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

להורדת המדד המלא לחצו כאן

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם את ממצאי מדד החברה הישראלית לחודש נובמבר, שעסק הפעם בעמדות הציבור בישראל לאחר סיום המלחמה, ביחס להסכם הפסקת האש, לתפקוד ההנהגה, לתחושת הניצחון, ולסוגיות אזרחיות עכשוויות ובהן גיוס החרדים, יחסי ישראל–ארה״ב והקיטוב הפוליטי.

עפ"י הממצאים, רוב הציבור (90%) סבור שישראל פעלה נכון כשקיבלה את תוכנית טראמפ לסיום המלחמה, אך רק מיעוט מאמין שמטרת המלחמה – סיום שלטון חמאס בעזה – תושג במלואה.
60% מהיהודים מעריכים שלחמאס יישאר תפקיד שלטוני משמעותי, ורוב גדול (88%) דורש ועדת חקירה שתבחן את הכשלים שהובילו למלחמה.

מלחמת התקומה או מלחמת שבעה באוקטובר?

בציבור הישראלי אין הסכמה על השם הנכון למלחמה. מארבעה שמות שהוצעו בסקר, שני משיבים מכל חמישה ישראלים (42%) מעדיפים את השם "מלחמת שבעה באוקטובר", שישית (16%) בחרו בשם הממשלתי "מלחמת התקומה“ ושמינית (13%) מעדיפים את "מלחמת חרבות ברזל“, השם המקורי שניתן לה על ידי צה"ל.

שמינית (12%) תומכים בשם "מלחמת שמחת תורה", 7% סבורים שאף אחד מהשמות המוזכרים בשאלה לא מתאים ועשירית (10%) לא ידעו להשיב לשאלה. בחלוקה אידאולוגית: בשמאל ובשמאל-מרכז ישנה הסכמה כמעט מוחלטת (85% ו-80% בהתאמה) לשם "מלחמת שבעה באוקטובר". לעומת זאת, שליש (32%) מהמזהים עצמם ימין מעדיפים את השם "מלחמת התקומה" ורבע (23%) חושבים שצריך לכנות את המלחמה "מלחמת שמחת תורה". בקרב מצביעי ליכוד (בחירות 2022) – 37% חושבים שהמלחמה צריכה להיקרא "מלחמת התקומה", רבע (24%) "מלחמת שבעה באוקטובר", עשירית (11%) ״מלחמת שמחת תורה״ ועשירית "מלחמת חרבות ברזל". שיעור גבוה מהציבור הדתי (45%) בחר בשם ״מלחמת שמחת תורה״.

תוכנית טראמפ

כאמור, רוב גדול מאוד של הציבור הישראלי (90%) סבור שישראל פעלה נכון כאשר קיבלה את תוכנית הנשיא טראמפ לסיום המלחמה. 55% סבור כי היה עליה לנהוג כך משום ש״לא הייתה לה ברירה״, ו-35% סבורים שצריך היה לקבל את התוכנית משום שמדובר בתוכנית טובה.

על פי התוכנית, שלטון חמאס בעזה אמור לבוא לסופו. עם זאת, רוב הציבור אינו מניח שמטרה זו של המלחמה תמומש במלואה. רבע מהישראלים (25%) סבורים כי חמאס ימשיך לשלוט בעזה, ושליש מהישראלים (31%) סבורים שלחמאס יהיה ״חלק משמעותי״ בשלטון בעזה. חמישית (20%) מעריכים כי יהיה לו חלק מצומצם בשלטון ברצועה. לעומת זאת, רק שישית (16%) מהישראלים סבורים שלחמאס כלל לא יהיה כלל חלק בשלטון בעזה. בקרב היהודים ניכרת פסימיות גבוהה – 60% מעריכים שהחמאס ימשיך לשלוט או שיהיה לו חלק משמעותי בשלטון בעזה. שליש (32%) מהישראלים סבורים שהשקט יחזיק מעמד רק עוד כמה שבועות, חמישית (20%) מעריכים שהשקט ימשך עוד כמה חודשים, חמישית (19%) חושבים שיהיה שקט לשנה-שנתיים וחמישית נוספים (18%) מעריכים שיושג שקט ממושך של כמה שנים.

ועדת חקירה

עם סיום המלחמה רוב גדול מאוד (88%) של ישראלים סבורים שיש צורך בוועדת חקירה לבירור נסיבות פריצתה. עם זאת אין הסכמה על אופי ומסגרת הועדה שצריכה לקום: 46% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט מבית המשפט העליון, ו-42% מעדיפים ועדת חקירה לאומית בהרכב מוסכם, שאין בו ייצוג לבית המשפט העליון. 4% מהציבור סבורים שאין צורך בהקמת ועדת חקירה מעבר לוועדות המקצועיות של גופי הביטחון עם סיום המלחמה. בקרב היהודים, בשמאל ובשמאל-מרכז כ-90% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון. לעומת זאת, בימין ובימין-מרכז קיימת העדפה ברורה לוועדת חקירה לאומית שלבית המשפט העליון אין בה ייצוג – 79% בימין ו-56% בימין-מרכז. הנתונים ממחישים את ההסכמה הרחבה בציבור בנוגע לצורך בחקירה מעמיקה, אך גם את הפילוג הפוליטי סביב זהות הגוף שצריך להוביל אותה. פילוג זה מתבטא גם בחלוקה לפי הצבעה – בעוד שבקרב מצביעי כל מפלגות הקואליציה נרשם רוב שתומך בהקמת ועדת חקירה לאומית, ישנו רוב בקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה התומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

הקדמת הבחירות

44% מהישראלים רוצים בחירות מוקדם ככל האפשר – בתוך שלושה חודשים, ועוד 10% השיבו שיש לקיים את הבחירות בעוד כחצי שנה. לעומתם, 40% מעוניינים שהבחירות תתקיימנה במועדן המקורי, בסתיו 2026.

האם ישראל היא מדינת חסות של ארה"ב?

כמעט מחצית מהישראלים (45%) סבורים שישראל פועלת ״במידה הנכונה״ בהתאמה לעמדות האמריקאיות, שליש (31%) חושבים שישראל פועלת לפי העמדות האמריקאיות קצת יותר מדי, ו-15% מרגישים שישראל עושה זאת הרבה יותר מדי. רוב (65%) המזהים עצמם כשמאל סבורים שישראל פועלת בהתאם לעמדות האמריקאיות במידה הנכונה. לעומתם, בימין הביקורת על מידת המעורבות האמריקאית גבוהה יותר: מחצית מתומכי הימין (54%) סבורים שישראל מתאימה את מדיניותה לעמדות האמריקאיות יותר מדי (קצת + הרבה). בימין-מרכז ובמרכז הציבור חצוי בין מי שסבורים שהפעילות הישראלית נכונה לבין מי שחוששים מהשפעה חזקה מידי של האמריקאים.

גיוס חרדים וזכות הצבעה

על פי מדד החברה הישראלית, רוב הציבור הישראלי (59%) מתנגד לרעיון של שלילת זכות ההצבעה ממי שאינו מתגייס, לעומת שליש (30%) שתומך בה. הרוב המתנגד נמצא הן בציבור היהודי (60%) והן בציבור הערבי (53%). במקביל להתנגדות לשלילת זכות הצבעה מחייבי גיוס שאינם מתייצבים, יש רוב בציבור הישראלי המתנגד להצעת החוק של ח"כ בועז ביסמוט להסדרת הפטור/הגיוס של חרדים לצה"ל. מחצית מהישראלים (48%) מתנגדים להצעה בטענה שהיא לא תוביל לגיוס חרדים משמעותי. 6% נוספים מתנגדים לה בשל תחושה שהיא מפעילה לחץ לא הוגן על הציבור החרדי. מנגד, כרבע מהציבור (26%) תומכים בהצעה – רובם מתוך תפיסה שמדובר בפשרה ראויה שתביא לגיוס של חלק מהחרדים, ומיעוט קטן תומכים בה מכיוון שהם מזהים בה אפשרות לשמור על יציבות הקואליציה.

**

נתוני סקר נובמבר של המכון למדיניות העם היהודי נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יעוץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה הישראלית לנובמבר 2025: רק מיעוט חושב שחמאס לא ישלוט בעזה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

ברקע הדיון בעצרת הכללית של האו״ם, והחלטתן של מדינות שונות להכיר במדינה פלשתינית – רוב היהודים בישראל (ומיעוט מקרב הערבים) סבורים שצרפת היא מדינה ״לא ידידותית״ לישראל.

בעוד שבשנה שעברה, כארבעה מכל עשרה יהודים בישראל השיבו כך, השנה חושבים כך כשני שלישים מהמשיבים היהודים (64%). בהתאם, בעוד שבשנה שעברה כחמישית מהמשיבים ראו את צרפת כ״ידידותית", שיעורם ירד השנה לקרוב יותר לעשירית (12%). ירידה בהערכת הידידותיות של צרפת נרשמה השנה גם בקרב הערבים. בשנה שעברה רובם הגדירו את צרפת ידידותית לישראל, השנה, עשו זאת פחות ממחציתם (48%).

תמונה דומה נרשמת גם ביחס למדינות אחרות באירופה: ביחס לבריטניה – שיעור היהודים בישראל הסבורים כי בריטניה ״אינה ידידותית״ לישראל יותר מהכפיל את עצמו השנה – מ18% בספטמבר 2024 ל-42% החודש. כשליש (37%) סבורים כי בריטניה היא ״לא ידידותית ולא לא-ידידותית״.

לעומת זאת, שיעור הסבורים כי בריטניה ידידותית נחתך בחצי. מכמעט ארבעים אחוז בשנה שעברה, לפחות מעשרים השנה (19%). מקרב הערבים בישראל, 60% סבורים שבריטניה ״ידידותית״ לישראל – הרוב. אך גם בקרב הערבים ישנה ירידה בהערכת הידידותיות של בריטניה – בשנה שעברה 70% אמרו כי בריטניה ידידותית.

המדינה האירופית שרוב הישראלים עודם סבורים שהיא ידידותית לישראל היא גרמניה. בקרב היהודים בישראל כמעט שני שלישים ( 64%) מגדירים את גרמניה כמדינה ידידותית. אפילו בקרב מי שמזהים את עצמם כתומכי הימין, שעמדתם ביחס לצרפת וגרמניה היא ביקורתית, כמעט מחצית (46%) רואים את גרמניה כמדינה ידידותית.

למרות זאת, בהשוואה לשנה שעברה, ניכר שגם היחס לגרמניה הצטנן. בשנה שעברה 83% מהיהודים בישראל הגדירו את גרמניה כידידותית, והיום כאמור המספר ירד ל-64%. שיעורם של מי שסבורים שגרמניה אינה ידידותית נותר יחסית נמוך, פחות מעשרה אחוז.

ביחס לכל המדינות, הערכת הידידות נמוכה יותר ככל שנעים על הסקלה האידיאולוגית מהשמאל לימין. ביחס לצרפת אין אף קבוצה אידיאולוגית שרוב חבריה מגדירים את צרפת ״ידידותית״, בעוד שביחס לגרמניה אין אף קבוצה שרבים מחבריה מגדירים את גרמניה ״לא ידידותית״.

בימין, 16% אומרים שגרמניה ״לא ידידותית״. בשאר הקבוצות האחוז זניח. ביחס לבריטניה, יש שיעור משמעותי בקבוצות השמאל (הקטנות יותר משמעותית) שמגדירים אותה ידידותית (39% במרכז-שמאל), אבל בהשוואה לשנה שעברה גם בקבוצות אלה ישנה ירידה מובהקת באמון בבריטניה.

**

שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג. הסקר המלא והמפורט יפורסם בקרוב.

The post מדד החברה הישראלית: כך קרס אמון הישראלים במדינות המרכזיות באירופה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

המדד המלא כאן. 

לקראת ראש השנה בדק מדד החברה הישראלית של JPPI-המכון למדיניות העם היהודי את עמדות הציבור כלפי השנה החולפת ותקוותיו לשנה החדשה. הממצאים משקפים שילוב של פסימיות, לצד ניצוצות של תקווה. רוב הישראלים מעריכים את השנה החולפת כגרועה, חוששים מהמשך הדרדרות, ומביעים פסימיות גוברת לגבי מצב העולם. יחד עם זאת, כ-50% מהישראלים עדיין מאמינים כי העתיד עשוי להיות טוב יותר – נתון המעיד על יכולת החברה הישראלית לשמר תקווה גם ברגעי משבר.

התחום החברתי – הבעייתי ביותר

המדד בחן כיצד הציבור מעריך את השנה שחלפה בשלושה תחומים מרכזיים: ביטחון, כלכלה וחברה. הממצאים מובילים למסקנה כי התחום החברתי הוא זה שנתפס כבעייתי ביותר: 79% מהישראלים סבורים כי השנה הייתה גרועה או לא טובה מבחינה חברתית. 60% מהציבור מעריכים את השנה כגרועה או לא כ"כ טובה מבחינה כלכלית. 58% סבורים שהייתה שנה גרועה או לא כ"כ טובה מבחינה ביטחונית.

עפ"י הממצאים, הפערים בין יהודים לערבים בולטים במיוחד בתחום הביטחוני – כמעט מחצית מהיהודים (46%) דירגו את השנה כטובה או סבירה מבחינה ביטחונית, בעוד 88% מהערבים הגדירו את השנה החולפת כגרועה מאוד (62%) או לא כ"כ טובה (26%) מבחינה ביטחונית.

פער דומה בהקשר הבטחוני נרשם גם בחלוקה אידיאולוגית בין שמאל לימין. כך לדוגמא, 88% ממי שמזוהים כשמאל השיבו שהשנה הייתה גרועה (68%) או לא טובה (20%) מבחינה ביטחונית, בעוד שבקרב מי שמזוהים כימין 69% השיבו שהשנה הייתה טובה (39%) או סבירה (30%) מבחינה ביטחונית.

המצב בישראל

מצד אחד, כמחצית מהישראלים מניחים שהעתיד בישראל יהיה טוב יותר, אך מצד שני – כמעט ארבעה מכל עשרה ישראלים מזהים תהליך הדרדרות, ללא אופטימיות ביחס לאפשרות ליציאה ממנו.

30% מהישראלים מאמינים שתהליך השיפור בישראל כבר החל, ו-22% נוספים מאמינים שהשיפור יבוא בעתיד. 38% השיבו שתהליך ההידרדרות ימשיך. בקרב המגזר הערבי, שיעור הפסימיות בולט במיוחד: 54% מהערבים בטוחים כי ההידרדרות תימשך, לעומת 34% בקרב היהודים. בקרב היהודים אפשר לזהות שקבוצת המזדהים כ״ימין״ חריגה לטובה ברמת האופטימיות, ובקבוצות המרכז והשמאל ישנו רוב שנוטה לפסימיות.

77% ממי שמזוהים כשמאל השיבו שתהליך ההידרדרות יימשך, בעוד ש-68% ממי שמזוהים כימין השיבו שישראל בתהליך של שיפור, ויהיה עוד יותר טוב בעתיד.

מצב העולם

כאשר הישראלים נשאלים על מצב העולם, ניכרת תחושה חזקה של פסימיות: 50% מהציבור מעריכים שהעולם נמצא בתהליך הידרדרות שימשך. רק 10% מהישראלים מאמינים שהעולם נמצא בתהליך של שיפור שימשך. 27% מאמינים שהעולם מידרדר אך המצב עשוי להשתפר בהמשך.

השוואה של עמדות הישראלים ביחס למצב ישראל והעולם מאפשר להתרשם שלישראלים אמון רב יותר ביכולת של ישראל לייצר לעצמה עתיד טוב יותר לעומת שאר העולם.

**

שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג. הסקר המלא והמפורט יפורסם בקרוב.

The post הציבור מוטרד מהמצב החברתי; כמחציתו מאמין שעתיד ישראל יהיה טוב יותר first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

מדד קול העם היהודי של המכון לחודש אוגוסט בחן, בין השאר, את עמדות יהודי ארה"ב כלפי המלחמה בעזה והיחס לישראל. על פי הסקר, רוב יהודי ארה"ב מודאגים מאפשרות שישראל תהפוך למוקצה במדינות המערב.

בהשוואה ליהודים בישראל שהשיבו לשאלה זו בסקר JPPI לחברה הישראלית, שיעור המודאגים בקרב יהודי ארה"ב גבוה יותר – בעוד שבישראל 62% מהיהודים מודאגים מאפשרות שישראל תהפוך מוקצה במדינות המערב, 75% מהיהודים בארה"ב השיבו שמודאגים (מאוד מודאגים + קצת מודאגים) מאפשרות זו.

כפי שפורסם לאחרונה, קבוצת מנהיגים יהודים הזהירה את ראש הממשלה נתניהו במכתב מטעמם מהשלכות מדיניותה של ישראל בעזה על יהודים ברחבי העולם. המנהיגים ציינו כי פעולותיה של ישראל אינן פוגעות רק במעמדה של המדינה עצמה, אלא גם מקרינות על חיי הקהילות היהודיות בתפוצות.

לדבריהם, ההתפתחויות האחרונות מגבירות את תחושת חוסר הביטחון של יהודים במדינות שונות ופוגעת באחדות הפנימית של הקהילות היהודיות עצמן. חשש זה מתבטא כאשר רוב מוחלט (92%) של משתתפי הסקר מסכימים עם טיעון זה, אך ישנו חוסר הסכמה ביחס להשלכות שצריכות להיות לו על אופן הפעולה של ישראל.

מחצית מהמשיבים (47%) סבורים כי ישראל חייבת לשקול את השפעת פעולותיה בעזה על הקהילות היהודיות בתפוצות. מנגד, 45% חושבים שפעולותיה של ישראל בעזה צריכות להיות מכוונות להשגת ניצחון צבאי, ללא התחשבות בהשפעה של המדיניות על הקהילות היהודיות בתפוצות.

זהות יהודית

כמחצית מהמשיבים הודו כי הם מסתירים את יהדותם לעיתים (42%) או תמיד (9%) כאשר הם יוצאים לנסיעה או טיול בסביבה לא מוכרת. מעניין לציין כי רוב גדול בקרב משתתפי המדד החרדים ענו שאף פעם אינם מסתירים את יהדותם – 53% השיבו שאינם נוהגים כך כשהם בנסיעות, ועוד 18% השיבו שממילא נוסעים לעיתים רחוקות בלבד.

לקראת סוף הקיץ וחגי תשרי, בחנו החודש כיצד משתתפי הסקר מתכננים לציין את החגים: מחצית מהמשיבים (53%) מעידים כי הם מתכננים להשתתף בתפילה יותר מפעם אחת. חמישית (18%) השיבו כי ישתתפו בתפילה לפחות פעם אחת.

כיבוש עזה

כמחצית (47%) ממשתתפי הסקר סבורים שלישראל לא הייתה ברירה אלא לצאת למבצע לכיבוש עזה, ושאינה יכולה להשלים עם מצב שבו חמאס יישאר בשלטון בעזה. שליש מהם (34%) סבורים כי ישראל עושה טעות בהחלטה להיכנס לעזה, מכיוון שיש לה אפשרויות טובות יותר להשיג את מטרותיה.

רק עשירית (10%) חושבים שישראל צריכה להפסיק את המלחמה, גם אם משמעות הדבר היא שחמאס יישאר בשלטון.

בחלוקה לפי הצבעה – בעוד שרוב (85%) מצביעי טראמפ היהודים סבורים כי לישראל לא הייתה ברירה וכי היא קיבלה החלטה נכונה, רק רבע מהיהודים שהם מצביעי האריס בבחירות 2024 (26%) סבורים כי לישראל לא הייתה אפשרות לבחור אחרת.

מחצית (49%) ממצביעי האריס היהודים מאמינים כי ישראל טועה במהלך שהיא מתכננת וכי יש דרכים טובות יותר להשגת מטרותיה. כשליש (32%) מיהודי ארה"ב מרגישים שישראל "מנצחת או ניצחה" במלחמה, לעומת כמחצית (48%) מהיהודים בישראל שהשיבו בסקר מדד החברה הישראלית של חודש אוגוסט שהם מרגישים כך. מנגד 37% מיהודי ארה"ב , ו-30% מהיהודים בישראל לא מרגישים שישראל "מנצחת או ניצחה" במלחמה.

נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), פרופ' ידידיה שטרן:

"הסקר מלמד כי דרך ניהול המלחמה משפיעה באופן ישיר ועצים על תחושת חוסר הבטחון של יהודי התפוצות בביתם הם. קרוב למחציתם מצפים ממדינת ישראל להתחשב בכך, אך בפועל, קול זה איננו מיוצג בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל. חוק הלאום קובע ש"המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי …הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם.

"יש לתת למחויבות הזו תוכן מעשי באמצעות מיסוד של פונקציה פנים ישראלית שתציף את שיקולי שלומם של יהודי התפוצות בכל מקום שבו מתקבלות החלטות משמעותיות שעלולות להשפיע על גורלם".

**

הסקר מתבצע באמצעות פאנל "קול העם היהודי", המנתח את תשובות הנסקרים עפ"י הזרמים הפוליטיים והדתיים המרכזיים ביהדות ארה"ב. את סקר קול העם היהודי עורכים ומנתחים חוקרי JPPI שמואל רוזנר ונוח סלפקוב, עם יעוץ מדעי של פרופ' דויד שטיינברג.

הסקר המלא כאן.

The post רוב יהודי ארה"ב סבורים שלפעולות ישראל בעזה יש השלכות ישירות עליהם first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.