הנהלה

פרופ' ידידיה שטרן

נשיא

ביוגרפיה

פרופ' שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר ישיבת ההסדר 'כרם ביבנה' (1973-1978); בעל תואר במשפטים (בהצטיינות יתירה) מאוניברסיטת בר-אילן (1982) ותואר שלישי מאוניברסיטת Harvard בתחום המשפט העסקי (1986). שטרן כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן (1994-1998) וכעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה (1989-2000) ובמשך עשור היה סגן נשיא למחקר במכון זה. תחומי התמחותו הם משפט מסחרי (תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה) ומשפט ציבורי (חוקה, דת ומדינה, זכויות אדם, משפט והלכה). מרצה ומתארח באוניברסיטאות בחו"ל (ובהן Harvard, Columbia, Brandeis, Princeton) וכיהן כ-Distinguished University Professor באוניברסיטה הגדולה באוסטרליה – Monash  (2009-2011). שטרן שימש כיועץ לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בנושא חוקה; השתתף בוועדות ובגופים ציבוריים ובהם וועדת החקירה הממלכתית לבדיקת טיפול המדינה במפונים מגוש קטיף (2009); יו"ר וועדת המקצוע ללימוד האזרחות במדינת ישראל (2009 -2011); חבר-מייסד של 'פורום תקנה' למניעת הטרדות מיניות בציבור הדתי; הוועדה הממשלתית לקידום השוויון בנטל (2012); הוועדה להסדרת המשילות בהשכלה הגבוהה (2014). שירת כדירקטור בחברות שונות, ובהן, כיום, בנק לאומי. שטרן זכה בפרס צלטנר לחוקר בכיר בגין מחקר משפטי מצטיין (2009) ובפרס גורני לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי (2012). פרופ' שטרן כתב וערך מעל עשרים ספרים; חיבר מעל חמישים מאמרים מחקריים בחמש שפות; עורך משותף (עם פרופ' שגיא) של כתב העת "תרבות דמוקרטית" (19 כרכים עד כה); מפרסם בקביעות מסות ומאמרים בעיתונות הישראלית והבינלאומית ומתראיין לכלי תקשורת בארץ ובעולם בנושאים של משפט וחברה, דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה, זהות יהודית ותרבות ישראלית. יליד אנגליה (1955), נשוי לד"ר קרן פרידמן-שטרן, אב לשמונה ילדים.

כתבות ומאמרים מאת פרופ' ידידיה שטרן

החרדים לדתם והחרדים למדינתם

עולם הפוך: הקואליציה מעודדת את החרדים לחמוק מגיוס

דווקא עכשיו: ממשלת החירום הלאומית חייבת להתרחב – ולקבוע מועד לבחירות

יש מחיר לאי-הכרעה

ישראל צריכה הנהגה שנהנית מאמון הציבור. אין מנוס מבחירות

על השתטות והשתמטות

כך יעלו החרדים על מדים

מבחן ההנהגה

כולם תמורת כולנו? — אסור להפסיק כעת את המלחמה

עכשיו יותר מתמיד: דרושה חוקה רזה לישראל

"פרסום החלטת בג"ץ חותר תחת האחדות"

בית המשפט: שקט – יורים

למה הצעתי את "מלחמת בראשית"

שובה של האנטישמיות

חץ ישיר מסינוואר לעקב אכילס הישראלי

פשיטת הרגל של הארוורד

ארצי לא שינתה את פניה

קיבוץ בארי: פאר ואפר

מלחמת בראשית: למלחמה הזו אין עדיין שם

לשמור על המגילה

האומץ להיות מתון

המרכז הישראלי מקצין, וזו סכנה לכולנו

לא הבינו את גודל השעה

הצעת פשרה למניעת תשעה באב בדורנו

עיגון ערך השוויון בחוקה? עוד לא הגיעה השעה

חוקה רזה לישראל

דת ומדינה – עידן הביזור

הדיון סביב משמעות המילים "מדינה יהודית" הוא קיומי לעתיד ישראל

שמרנים, חזרו לעצמכם

"מתווה העם" אינו מתווה החלומות של אף צד, וטוב שכך

הפשרה הכרחית ואפשרית

הידברות עכשיו

לא להפיכה, כן לשינוי

מקומה של סוגיית גיוס החרדים איננו בבג"ץ

הניחו לחוק השבות

"אסור ששופטים יהיו תלויים בפוליטיקאים"

כיצד תשפיע הממשלה החדשה על לכידותה של החברה הישראלית? האזינו:

אשליית ה-61

יום כיפורים ציבורי

הזמן שלנו

ישראל זקוקה להרצל הבא

צעדת התפוצות בירושלים. צילום: אסתי דזיובוב TPS

צעדת התפוצות בירושלים. צילום: אסתי דזיובוב TPS

עד כמה באמת חשוב לנו הקשר עם יהדות התפוצות?

עם אחד, עדיין

אנחנו רק מדינה יהודית? או גם מוסרית?

הבטחנו שוויון

על החרות

אחרון הגדולים

התאבדות של חלק מההנהגה החרדית

חוקה מפלסטלינה

כיצד יש לבחור שופטים?

משבטיות ללכידות

הנפת דגל לבן

דרך האמצע שתאפשר לדולגופיאט להתחתן

חדר משל עצמן

הכפתור האדום של מלחמת הרשויות

תנו את הכוח לוועדת החקירה

"כבודו"

מחלת הפיצול

החרדים: מה שהיה הוא לא מה שיהיה

אתגר הגיור

בין חפות להחפה

חשבון אכזרי

צבא של תשעה מיליון

הקורונה והמחלוקת הישראלית

זמן לחוזה חדש

על מה היו הבחירות?

תפקיד חברי הכנסת- בין הפוליטי לשיפוטי

הצבעת אמון בשלטון החוק

האם על בג"ץ להשאיר עצמו מחוץ לדיון על הרכבת הממשלה?

כרטיס אדום – רק מהציבור

שני ערכים וביניהם מחיצה

בין הפוליטי למשפטי

המהפכה הקפיטליסטית הבאה

בדרך הנורמליות

גיור – הצטרפות לדת או ללאום?

לעצור את האיוולת

הדתה בכנסת או הזדמנות לשינוי?

מבחן בוזגלו, במהופך

למה לנו פוליטיקה דתית?

מדינה אחת, שני גושים מרכזיים

טובין ציבורי שיש לשמור עליו

השבט האופטימי

מעבר למסך הבערות

מעשה באזרחים ישראלים

בית שמש ליברלית מתל אביב?

בין אשמה לאחריות

גול עצמי מרהיב

על חורבן, משפט ומוסר

איש אוחז בצוואר רעהו

שועלים קטנים מחבלים בכרמים הלאומיים

מי את מדינת ישראל?

התפר הרגיש ואיחויו

חומה בצורה עם שער פתוח לרווחה

כיצד נישאר עם אחד?

לפוגג את תוגת הישראליות

"תרבות הסמוך"

הסכנה שבין הפוליטי למשפטי

משבר אמיתי או תירוץ?

שתיקת הרבנים

עול מלכות ושלטון החוק

הבשורה על-פי שקד

מגילת העצמאות: שיח זהויות או שיח זכויות?

בין בני ברק לוושינגטון: "דת ומדינה" בשבע שגיאות

ישראל: בוכה או צוחקת?

כשפוליטיקה בוחשת בקמפוס

על חשיבות ה"חוץ"

השבט החמישי

האם השופטים אוביקטיביים?

משפט עברי ובני תרבות

אשמנו? בגדנו? / סולידאריות ישראלית

פצצת הזמן מתקתקת

תיבת הפנדורה

לוויתנים, קרפיונים ושלטון החוק

מיהודית ודמוקרטית לחרדית ודמוקרטית

חלם או סדום?

הציונות הדתית – מ׳שפחה׳ ל׳גבירה׳

מסע אל הזהות

ישראל – לא מה שחשבתם

רעלה, כיפה, צלב

אין מקום לבהלה

טרור אסטרטגי

עמונה מבעד למשקפיים האידיאולוגים

אחריות הרבנים בעמונה

קורסת או בריאה כשור?

לקראת אזרחות משותפת

דתיים במשפט

אות קין

זהות השופטים בחברה רב-תרבותית

מי ברעש ומי במגפה?

הסתכלו לשבת בעיניים

המרכז החדש

אחים למסע משותף

פוליטיקה ללא מתווכים

טראמפ, קלינטון ומלך מואב

לא עומדים באתגר

על מדים וערכים

מדד האושר היהודי

מדינת פלנגות

בין נס להתנסות

הטהרה שלי והטומאה שלך

מעשה בלעם במהופך

מפלים את הציונים

למי שייכת מגה?

חינוך במדינת כל מיעוטיה

כנסת בורחת מאחריות

גיור – הדור הבא

להתפלל עם העבריינים

תשובה בנוסח ישראלי

תיקון

הקטרקט המוסרי

בין יועץ לנועץ בשירות המדינה

יום זיכרון של דור מאושר

הפיל שבחדר: יחסי דת ומדינה

הר הבית: בין השתוקקות למימוש

יועץ או תובע?

מדים פרומים

צו 8 לאמפתיה

גיור ממלכתי: אחדות ולא אחידות

קריה נאמנה?!

האחר הוא אני

נשף מסכות

מעשה בלעם בכנסת

אין לאום ישראלי

שוויון עכשיו?!

ראש השנה: בין האישי והלאומי

השתלבות או התבדלות?

דודי חמק עבר

פוליטיקה חדשה במבחן

זאב בעור כבש

על הנפת הגרזן

בית לחם, חלם וסדום

ברית מתונים / טור הנדסי קטסטרופלי

קואליציה של תקווה

נפתולי בנט

טעם של חרד"ל

משל לאי־משילות

שבירת כלים דמוקרטיים

יום עצמאות של איזו מדינה?

צדק מול משפט/ שלמה המלך ואיוון האיום

הטלטלה שלאחר טל

"חוק לפיד 2": דעות שונות

שנאה וחוסן לאומי

יהודית, האם גם דמוקרטית?

לקראת יום העצמאות 2011: איכותה של העצמאות

הונאת הגר כמדיניות רשמית

הסלקטורים של היהדות

הליבה של לימודי הליבה

זכויות האדם והיהדות – הילכו שניהם יחדיו?

מפלגיך ומחריביך

הגבלת שכר הבכירים

טרגדיה של טעויות

מרות לנטשה – על עתיד הגיור בישראל

לקראת הימים הלאומיים

אוטונומיה משפטית לדתיים?

לפרוץ את ערי המקלט

כן, להגביל בחוק

גן העדן הפיננסי

ליל הזהות היהודית

בין שושן לג'אבל מוכאבר

משבת עבודה לשבת מנוחה

סגור

ד"ר שוקי פרידמן

סגן נשיא

ביוגרפיה

ד"ר פרידמן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס. שימש מזכיר ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, יו“ר ועדת הסנקציות נגד איראן בישראל וראש תחום משפט בינלאומי במשרד ראש הממשלה. תחומי מומחיות: יחסי דת ומדינה, תהליכי הדתה, יחסי חילונים־דתיים־חרדים, תעסוקת חרדים, תקציב הביטחון, המשפט המוסלמי, המשפט הבינלאומי, BDS.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר שוקי פרידמן

להחזיר את יום ירושלים לכולם

זה התחיל בניסיון אמיץ להתמודד עם אתגר הגיור ונגמר עם כתיבה הלכתית מסוג חדש

יש להקים ועדה שתבחן את תקציב הביטחון

חוק גיוס ראוי – תנאי לקיומה של ישראל

צווי מעצר ב-ICC הם עוול היסטורי כלפי ישראל

העבר האפל מתחרז עם ההווה שלנו – אבל דווקא עכשיו, זה הזמן לזקוף ראש

עם לבדד? לא נשרוד

לא ציונות ולא דתית

חוק הגיוס המוצע – לא יהודי ולא שוויוני

הצו הנשיאותי של ביידן מבשר רעות להתנחלויות

כן לעסקה, לא בכל מחיר

המשיחיים מסוכנים. בשני הצדדים

אי תלות בארה"ב היא פנטזיה מסוכנת

ניצחון במערכה המשפטית דורש מכולנו אחריות

שתי המהפכות רעות

מכתב לאסתר חיות: אל תתני לקרע החברתי להגיע ללוחמים בשדה הקרב

בני הציונות-הדתית ראויים לתודה על הקרבתם

דמוקרטיה ושוויון מחייבים את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות

הרש"פ אינה פתרון

התלמידות החרדיות שהצליחו במבחני פיז"ה נתקלות בחומת השביס

תודה לאחים שמעבר לים

חייבים הכרעה

גיוס חרדים: במלחמה שלב ב', אחריה גיוס לכל

לא שואה שניה

כי בישראלי אאמין

המלחמה היא הזדמנות למפנה ביחסי ישראל עם יהודי ארה"ב

המלחמה – הזדמנות למפנה ביחסי חרדים וישראלים לא חרדים

בהיעדר משאבים, הצבא מתפשר על רמת הציוד המוחזק

הג'יהאד הליברלי לא עדיף על מקבילו החרד"לי

המסגרת האחרונה שנותרה

זה עוד יתהפך עליהם

תנו לקהילה לבחור את הרב שמתאים לה

הסיכון להתדרדרות למלחמת אחים מעולם לא היה גדול יותר

דיברת סרה בחרדים? לכלא

היהדות היא ממד עומק של הציונות. אל תוותרו עליה

עמך עמי? זה תלוי בנו

פגיעה בעתיד של כולנו

האם ישראל יכולה לתפקד כבית של כולם?

זיכרון השואה כמִכְוַת אש בבשרם של הדורות הבאים

מצבא העם לצבא דלת העם: פטור גורף לחרדים יסכן את ישראל

לא מחליפים ממשלה ברחוב

האתגר האמיתי שטמון בליל הסדר

ישראלים רבים ימשיכו לקוות לכינון חוקה, אבל לחרדים יש תכניות אחרות

בניגוד לביקורת מימין, בג"ץ דווקא מסייע להתיישבות ביו"ש

אין לקדש את המצב הקיים, דרושה רפורמה משפטית אחראית

"חוק החמץ" יצית עוד שריפה מיותרת

חייבים לשחות יחד – אחרת נטבע

זו עלולה להיות מחלוקת אחת יותר מדי

לפני שיהיה מאוחר, שבו ותדברו

שילוב החרדים בחברה הישראלית הפך להיות אתגר קיומי

למרות ההפסד בבחירות, כדאי למחנה הליברלי לזכור שלא הכל שחור

היענות לדרישות של המפלגות החרדיות תפגע בעתידה של ישראל

רפורמות במערכת המשפט? רק בתמיכה ציבורית רחבה

אברכים בכולל. צילום: שאטרסטוק

הכפלת המלגות לאברכים תוביל לירידה בתעסוקה ולעליית מיסים

האם חזרת המפלגות החרדיות לממשלה תבלום את שילוב החרדים בשוק העבודה?

הכישלון הזה ממש לא יתום

הברית המשותפת של חגי תשרי: הזדמנות למבט אחר על המציאות הישראלית

למה דווקא בג"ץ נתן הכשר לפרקטיקה הפסולה?

יהודים VS ישראלים

בזכות הזום: כמעט נישואים אזרחיים בישראל

ללא חינוך ממלכתי-חרדי, ישראל תקרוס תחת העול

המדינה מכירה את ה-D-9 החרדי וישנה בעמידה

והיא שעמדה

לסלק זרים וגרים? זו לא רוח יציאת מצרים

"גדול דור" הולך ו"גדול דור" בא, השיטה תישאר

וילה על צוק

הטרגדיה של שחיקת הזהות היהודית

קריאת הרב הראשי ליהודי אוקראינה לעלות – צביעות

העוני במגזר החרדי אינו גזירת גורל

"חוק הגיוס" מסוכן ויחסל סופית את מודל צבא העם

ההימור של איפא"ק

בבתי הדין הפרטיים מאבדת המדינה את ריבונותה

"מבצע שומר הפנסיות" בדרך לניצחון פירוס

הגנת הסביבה: כן, פיקוח נפש

בוחרים שופטים, לא חברי מרכז

על החילונים לעלות למגרש היהודי

ישראל ויהדות ארה"ב – לעצור רגע לפני התהום

כשחרדי עובד מאבד 5,400 שקל בחודש, אין סיכוי שיעבוד

מהפך בצלחת

הזדמנות לחיסול מונופול הסלולר הכשר

בג"ץ שוב מוציא את ערמוני דת ומדינה מהאש

שיח האוטונומיות מסוכן לקיומנו כחברה

המשטרה אינה אויב העם

מפוליטיקה למלחמת דת

השבטיות הישראלית מסוכנת לנו

אמונה או מניעים פוליטיים?

לצאת לרחובות ולצעוק: 'לא' לטירוף הבחירות

לעצור על סף תהום

אנרכיה זו לא תוכנית עבודה

האם שוק הכשרות כשר?

מדינת תל אביב- עכשיו יותר מתמיד

דרעי מחרחר עוד מלחמה מיותרת

קמפיין ועדת החקירה מסוכן לכלכלה ולחיי אדם

הצד הטוב של המשיחיות

רבנים ופוליטיקה – התנגשות חזיתית

הרבנות הראשית נגד 1.2 מיליון יהודים

עם אחד – גורל אחד?

לא כל ביקורת היא הסתה

בין קודש לחול

המו"מ הקואליציוני – גם בהסדרי דת ומדינה

עונת החגים

דת ומדינה: ממאבק להידברות

יהודית או דמוקרטית? אסור להכריע

הציונות הדתית היא לא אויב העם

מסרבים לצאת מהקופסה

דרכיה (אינן) דרכי נעם

איראן זה כאן? זה לא שחור או לבן

זהות יהודית כבדת משקל

גנטיזציה מסוכנת של העם היהודי

ישראלים מבחירה, לא מהכרח

הפסד המחנה הדמוקרטי-ליברלי בבחירות ידוע מראש

למה הציבור הדתי לא מאמין למנדלבליט?

שכחו מה זה להיות יהודים

רבנים בפוליטיקה- מתכון לקיפאון

בחירות על זהותה היהודית של המדינה

שתי דמוקרטיות לשני עמים

יחסי דת ועיר והבחירות המקומיות

רבנים בבחירות המקומיות-כהן בבית הקברות?

לכבד את המסורתיות הישראלית

הקומבינה של השנה ברבנות הראשית

חכמים היזהרו בדבריכם – גם כשמדובר בלהט"בים

הגיע הזמן לבטל את ט' באב?

ישראל ויהדות ארה"ב כמו קואליציה ואופוזיציה

לא רק ערבים, גם יהודים מסוימים נפגעים מחוק הלאום

מערכת נישואין וגירושין הכאוטית והטרגית בעולם

הנצחת מונופול הרבנות בכשרות היא בחירה רעה

מי צריך רב עיר?

מדינת מסורתית ודמוקרטית

אחדות יהודית סביב שלחן הסדר

לשמר את יצר ההישרדות היהודי

בחירות על זהותה של המדינה

הרבנות יוצאת מהצלחת

מעמיות לאחווה

את מי מעניינים הרבנים

האם הכנסייה צדקה?

אין לו אלוהים

הדתיים לא על הגדרות

בלוף המרכולים הגדול של דרעי

רוח גדולה ולא גטו רוחני

המאבק על זכותנו לבית לאומי לא תם

'להתאבד' על סוגיות דת ומדינה

דת-ומדינה-תשע"ח – לחשב מסלול מחדש

הפלסטינים לא שקופים

יהדות ואסלאם-לא קיר, גשר

אנחנו והאומות-לחשב מסלול מחדש

כיוון חדש לציונות הדתית

נצלו את יום הכיפורים

מסורתיות ישראלית

האם שוק הכשרות בדרך להפרטה?

התכנית: הרבנות הראשית העולמית

מיהודית ודמוקרטית לחרדית ודמוקרטית

להוציא את המדינה מהצלחת

חג ללאומיות, לא ללאומנות

חג של חירות למיעוט

מדינת הלאום המתגוננת

לא להביא את השבת לבג"ץ

יום הכיפורים של בתי הדין הרבניים

טראמפ והברקזיט נוהרים לקלפיות

ישראל והיהודים – על סף פיצוץ

כשהוא נדחק לפינה, העליון מנהל את יחסי דת ומדינה בישראל

שמאל-ימין-יהדות

ישראל ויהודי ארה"ב – הזדמנות לקרבה מתוך הקשבה

טרגדיית הזרמים בחינוך בישראל

ישראל כמודל ללאומיות אירופית מתחדשת

מלחמת דת על המדינה

שבת של כו-לם

הכשר הבג"ץ לא יחזיק מים

השד ההדתי

אסטרטגיה לאומית לגיור

דרמת הגיור ומהפכת ההפרטה של שירותי הדת

טובלים ושרץ בידם

מסטאטוס קוו לשבת לאומית

סוף הרבנות הראשית?

כשרות – באמונה, לא באכיפה

כמה עצות לדוד אזולאי, שר הדתות הנכנס

תמונת ברירת מחדל

סגור

איטה אלקלעי

מנהלת פרוייקטים

ביוגרפיה

גב' איטה אלקלעי עבדה בלשכת שר האוצר מעל 3 שנים עם פרופ' יעקב נאמן ודן מרידור ובין השנים 1990-1995 עבדה עם בנימין נתניהו. שירתה במשרד החוץ משנת 1987 ועד שנת 1993. בוגרת אוניברסיטת בר-אילן במדעי המדינה. עובדת המכון מאז היווסדו.
סגור

עמיתים

יעקב כץ

ביוגרפיה

יעקב כץ הוא העורך הראשי לשעבר של ה"ג'רוזלם פוסט" ושימש קרוב לעשור ככתב העיתון לענייני צבא ובטחון. קודם לכן שימש במשך שנתיים יועץ בכיר לענייני מדיניות במשרד הכלכלה ובמשרד התפוצות. מחבר שותף של הספרים Shadow Strike: Inside Israel’s Secret Mission to Eliminate Syrian Nuclear Power, The Weapon Wizards: How Israel Became a High-Tech Military Superpower ו- Israel vs. Iran: The Shadow War. כץ בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. נשוי ואב לארבעה, מתגורר בירושלים.

כתבות ומאמרים מאת יעקב כץ

סגור

ד"ר נדיה ביידר

ביוגרפיה

ד"ר נדיה ביידר היא בעלת דוקטורט ביהדות זמננו מטעם האוניברסיטה העברית, ועמיתת בתר-דוקטורט באוניברסיטת קולג' בלונדון. היא מלמדת חינוך יהודי באוניברסיטה העברית ובעבר עבדה כדמוגרפית בוועידת התביעות.
סגור

ד"ר דב מימון

עמית בכיר

ביוגרפיה

מומחה למחשבת ישראל ולדיאלוג בין-דתי. בעבר איש היי-טק המתמחה בפיתוח עסקי בינלאומי. נולד בפריס, קיבל תואר מהנדס מהטכניון, תואר שני במנהל עסקים מאינסאד (פונטייבלו, צרפת), תואר שני באנתרופולוגיה של הדת ותואר דוקטור לפילוסופיה במדעי האסלאם ובמדעי ימי הביניים מאוניברסיטת סורבון (פריס) בהצטיינות יתרה. עבודת הדוקטורט שלו נבחרה כעבודה הטובה ביותר בספרות ובמדעי הרוח בצרפת וזיכתה אותו בפרס היקרתי "Grand Prix du chancelier des universites 2005". דב עבד כמנהל יחידת המחשב של תוכנית אב למשק המים בישראל בחברת תה"ל, כמנכ"ל של חברות בנות של התאגיד "חברת המים הצרפתית" באנגליה ובקנדה וכמנהל היחידה לדיאלוג יהודי-מוסלמי בעמותת "יסודות", מרכז לליבון ענייני תורה ודמוקרטיה. במכון הוא חבר צוות בפרויקט "אסטרטגיה רבתי של העם היהודי כלפי האסלאם" ואחראי לפעילות המכון באירופה.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר דב מימון

מהאירוויזיון ועד לבחירות לפרלמנט: פתאום ניתן לראות מה באמת מפחיד מאות אלפי אירופאים

"אני כל הזמן שומע יהודים באירופה שאומרים: אין לנו סיכוי"

חידוש הלימודים במכללות זה כשל מוסרי

ניתוח: העימות בין ישראל לעזה בעיניים צרפתיות

היהודים בגרמניה, כקנרית במכרה פחם

פטירת הרב אדלשטיין – אתגר לא רק למגזר

פריצת הדרך האלקטורלית של המפלגות האנטי מערכתיות בצרפת

ושאינו יודע לשאול

יהודי אירופה ישלמו על החולשה הבינלאומית

מפגש 150: ד"ר דב מימון – ההתקפה על ברית המילה באירופה, הביטוי האחרון של משפט ארוך

ג'נוסייד תרבותי: חופש הדת נכחד בשם הליברליזם

כן, אפשר להוביל גם בתחום האקלים

האם עתידה של יהדות אירופה בסכנה?

האם יש עתיד ליהודי אירופה

משבר האקלים והשאלה היהודית

הבחירות לנשיאות צרפת, מנקודת מבט של העולם היהודי

תוכנית חירום לעלייה מצרפת

אנטישמיות מוסלמית – אתגר ודרכי תגובה אפשריות

סגור

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין

ביוגרפיה

כיהן בתפקידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה והשתתף במשאים ומתנים לשלום עם כל שכנינו. לאחר פרישתו לגמלאות מונה לפרופסור חבר במסלול הנלווה של המחלקה למדע המדינה ובית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית. כיהן ומכהן כיו"ר וחבר בכמה גופים ציבוריים, למשל, הוועדה הציבורית בנושא יתומי מערכת הביטחון, המועצה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, ועדת הסניגוריה הציבורית, וארגוני מגזר שלישי, למשל, המועצה לשימור אתרים, עמותת קו משווה – פיתוח מנהיגות תעסוקתית בחברה הערבית בישראל ועיגול לטובה.

כתבות ומאמרים מאת השופט בדימוס אליקים רובינשטיין

סגור

פרופ' יהונתן גבעתי

ביוגרפיה

פרופ' יהונתן גבעתי מצטרף למכון וישמש כעמית בכיר. גבעתי סיים לימודי תואר שלישי במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת Harvard ומשמש כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא המנהל המייסד של מרכז אומן-פישר למשפט, כלכלה ומדיניות ציבורית וחבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. פרופ' גבעתי יעמוד בראש פרויקט "מדד ישראל-תפוצות" של המכון.
סגור

ד"ר יהודה יפרח

ביוגרפיה

עיתונאי תחקירים, הפרשן המשפטי של עיתון "מקור ראשון", ועורך דין המתמחה בליטיגציה מסחרית ואזרחית במשרד "שלם כרם". בעל תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון בחינוך, ותואר שני ושלישי בפילוסופיה יהודית.
סגור

שמואל רוזנר

עמית בכיר

ביוגרפיה

שמואל רוזנר הוא חוקר, עורך ובעל טור. הוא העורך של פרויקט המדד, לפוליטיקה, חברה זהות ותרבות בישראל ומשמש פרשן טלוויזיה בכאן חדשות. בנוסף, הוא בעל טור במעריב, העורך הפוליטי של הלוס אנג׳לס ג׳ואיש ג׳ורנל, וראש מיזם הספרים והרעיונות הקיפוד והשועל. רוזנר היה העורך הראשי של ספרי העיון בכנרת-זמורה-דביר מ-2009 עד 2021. היה בעל טור בעיתון ניו יורק טיימס מ-2012 עד 2021. היה כתב בארה"ב, ראש מערכת החדשות וראש מערכת הכתבות בעיתון הארץ (1996 עד 2008). מאמריו התפרסמו בבימות רבות, בישראל ובעולם, ובהן ניו רפבליק, קומנטרי, סלייט, פוריין פוליסי ואחרים. הוא מרצה מבוקש על פוליטיקה, בטחון ומדיניות ישראלית; מצב העם היהודי; היסטוריה, פוליטיקה ומדיניות אמריקאית. ספרו האחרון: #יהדותישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית (עם פרופ׳ קמיל פוקס, דביר 2018).

כתבות ומאמרים מאת שמואל רוזנר

פרידה מהסוקר שחיפש מרחב הסכמה

הגיע הזמן: הרמטכ״ל צריך להתפטר

לא מתקנים תקלה בתקלה

טובים השלושה מן השניים

מטוקיו לעזה: פשעי המלחמה של המפסידים

אמון גבוה של הציבור בצבא, אמון נמוך בממשלה

החרדים במלחמה: נקודת מפנה היסטורית?

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיראות חלשה בעיני אויביה

אתם מתחמקים מהשאלה אם האברך הוא שליח שלנו

מדד הפלורליזם 2023: רוצים דמוקרטית, וגם יהודית

האנטישמיות בארה"ב עולה, הישראלים מצפים לעליית יהודי התפוצות

"מיהם יהודים?" – עמדות היהודים בישראל | הדו"ח המלא

מי מוכן להתפשר על פסקת התגברות? אולי תופתעו לשמוע

לפני שמזיזים את משחקי הכדורגל, כדאי קודם להכיר את הנתונים

ההימור של ישראל בנושא רוסיה

בטחון? כלכלה? חברה? פשיעה? הנה סדר העדיפויות של הישראלים

האם להפעיל שיקולי מוסר במדיניות החוץ והבטחון? עמדות יהודי ישראל

הנה הוכחה שיהודים בישראל וארה״ב ימשיכו להתקוטט גם בדור הבא

מרחבים משותפים, מרחבים מאתגרים: מה מגלים נתוני סקר מדד הפלורליזם 2022 של המכון למדיניות העם היהודי

ביקורו של אנתוני בלינקן בישראל החזיר את השאלה: מי היה שר החוץ המצטיין של ארה"ב?

מדוע שיח הגזענות בארה"ב מצטמצם לצבע: לבן או שחור

חוק הגיור: משחק המלחמה הדמיוני של הרבנים האורתודוקסים

זוהי השאלה המעשית שהממשלה מוכרחה לשקול

מי בעד הרפורמה בכשרות? מי שפחות אכפת לו ממנה

ארה"ב מצאה עצמה שקועה עד צוואר בבוץ ובדם רק בגלל חזיונות אוטופיים על דמוקרטיה

״מאורעות תשפ״א״ של ערביי ישראל והשלכותיהן

המחנה היהודי של התשעה אחוז

הציונות הדתית: נתונים חדשים ותובנות מעודכנות

מדד הפלורליזם 2021: מעגלי לכידות ומחלוקת

הבחירות בישראל – לקחים ראשונים

הקהילה היהודית בתפוצות בעידן שאחרי הקורונה

מדד הפלורליזם 2020

מדד הפלורליזם 2020 של המכון למדיניות העם היהודי: אירוע חשיפה דיגיטלי

מה חושבים הישראלים על יהודי התפוצות, ולמי הכי אכפת מאיפא״ק?

שכחו מה זה להיות יהודים? הנתונים שחושפים את האמת מאחורי האמירה

המאגר הלאומי: כמה ישראלים באמת נמצאים במרכז הפוליטי

כמחצית מתומכי הימין־ימין הם דתיים והמאבק עליהם צמוד ומורכב מאי־פעם

מיליון ישראלים יבחרו לפי הסקרים בליכוד – מי הם, ומה הם מחפשים?

הקרב על היהדות הישראלית: הסיבה שהרבה מפלגות מצטופפות במרכז

השב/י על השאלון ומצא/י את עצמך על מפת היהדות הישראלית

70 שנה ליחסי ישראל-תפוצות: הדור הבא

70 שנה ליחסי ישראל תפוצות: הדור הבא

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקת

ירושלים והעם היהודי: אחדות ומחלוקות

2017 Pluralism in Israel Index

המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה: עמדות יהודי העולם

ערכים יהודים ושימוש בכוח על ידי ישראל בעימות מזוין: עמדות יהודי העולם

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם

הח"כים מגלים את אמריקה

סגור

פרופ' יפה זילברשץ

ביוגרפיה

פרופסור למשפטים המתמחה במשפט בינלאומי, משפט חוקתי, זכויות אדם והגירה, וכיהנה כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן וכמשנה לנשיא האוניברסיטה. הייתה חברה במספר ועדות ציבוריות, כולל הוועדה למינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה, הועדה להכנת חוק אזרחות, ועדת רובינשטיין לבחינת מדיניות הגירה למדינת ישראל, ועדת נאמן להשלמת ניסוח חוקה לישראל. החל משנת 2015 ועד 2021 כיהנה כיו"ר הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). כיו"ר ות"ת הובילה פרופ' זילברשץ את היגוי ויישום התוכנית השש שנתית של ההשכלה הגבוהה בישראל. פרופ' זילברשץ מכהנת החל משנת 2022 כחברת הבורד הבינלאומי של מכון ויצמן למדע והחל משנת 2023 כיו"ר האקדמי של ישיבה יוניברסיטי בישראל.
סגור

נועה ישראלי

עמיתת מחקר

ביוגרפיה

נועה ישראלי היא מרכזת הקורס האקדמי "זהות ישראלית: חיים מתוך מחלוקת"; דוקטורנטית בבית הספר ללימודי היהדות באוניברסיטת תל אביב, ובוגרת התכנית לזכויות אדם והיהדות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מנהלת את תכנית המלגות לתלמידי הוראה מצטיינים אופקים" באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בתכנית רג"ב בסמינר הקיבוצים. מתגוררת בתל אביב ואם לשתי בנות.
סגור

אלירן קרסנטי

ביוגרפיה

אלירן קרסנטי הוא מנהל הנכסים הדיגיטליים של המכון ועורך האתר שלו. בעשור האחרון שימש ככתב, עורך ומנהל במספר גופי תקשורת בולטים בישראל. בעל תואר ראשון בכלכלה ובתקשורת מאוניברסיטת אריאל, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן והוא בוגר קורס מנהלי קמפיינים מטעם המכללה לניו מדיה.
סגור

ד"ר חיים זיכרמן

ביוגרפיה

ד"ר חיים זיכרמן הינו מרצה בכיר למשפטים בקריה האקדמית אונו, מומחה למשפט חוקתי ולדיני קניין, ועוסק אף במחקר החברה החרדית. ספרו "שחור, כחול-לבן" (הוצאת ידיעות ספרים, 2014) הינו מורה נבוכים רחב יריעה בכל הנוגע להבנת החברה החרדית בישראל. עד לשנה האחרונה ניהל זיכרמן את הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו, בהם לומדים אלפי סטודנטים וסטודנטיות. בשנים האחרונות ריכז זיכרמן את פיתוח וניהול קורס "זהות ישראלית – חיים מתוך מחלוקת" שמיועד לכלל הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בישראל.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר חיים זיכרמן

סגור

און לוי

ביוגרפיה

און לוי הוא דובר המכון למדיניות העם היהודי, היה הכתב והפרשן הצבאי של עיתון ״דבר״. זוכה פרס פרלמן ליצירות עיתונאיות בנושאי צבא וביטחון ומשמש יועץ אסטרטגי שיווקי-תקשורתי לגופים ומוסדות.
סגור

רבקה רביץ

עמיתה בכירה

ביוגרפיה

רבקה רביץ היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומכהנת כחוקרת במכון. היא מרצה בפני קציני צה"ל במסגרת פו"מ בנושאי חברה ישראלית. רבקה רביץ היא בת לקהילה החרדית, כיהנה בתפקידים ציבוריים בכנסת ובממשלה ושימשה כראש הסגל של נשיא המדינה העשירי, ראובן ריבלין. בבית הנשיא ניהלה פרויקטים לאוכלוסיות מגוונות ולמיעוטים, לרבות פרויקטים העוסקים באמנות ותרבות ישראלית.

כתבות ומאמרים מאת רבקה רביץ

סגור

פרופ' אריאל בנדור

ביוגרפיה

אריאל בנדור הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה למחקר משפטי ע"ש פרנק צ'רץ' בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. הוא מכהן, בין היתר, כחבר מועצת הנאמנים וועדת המינויים של האוניברסיטה וכמנהל האקדמי של מערך הקליניקות המשפטיות, כראש פרסומי הספרים וכיו"ר ועדת האתיקה של הפקולטה למשפטים. שימש כדיקן בית-הספר ללימודים מתקדמים וכיו"ר ועדת מכונים ומרכזים של האוניברסיטה. לפני הצטרפותו לאוניברסיטת בר-אילן ב-2008 נמנה עם מייסדי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, שבה שימש, בין היתר, כדיקן הפקולטה למשפטים וכדיקן הסטודנטים. היה פרופסור או חוקר אורח בבתי-הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת מרילנד, אוסגוד הול (אוניברסיטת יורק בטורונטו), ואוניברסיטת סיינה. כיהן כיושב-ראש העמותה למשפט ציבורי בישראל. תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט חוקתי, משפט מינהלי, ותחומי ההשקה בין משפט ציבורי לתחומים אחרים. הנחה תלמידים ותלמידות רבים לתואר שלישי, מתוכם 23 כבר זכו בתואר ד"ר. כתב שני ספרים, ערך ארבעה ספרים נוספים ואת כתבי העת משפטים ומשפט וממשל, שימש כעורך הראשי של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, ופרסם כ-100 מאמרים בכתבי עת ובספרים משפטיים בארץ ובעולם. ב-2019 זכה בפרס גורני למשפט ציבורי. פרופ' בנדור יוביל מטעם המכון את הניסיונות לגבש מתווה מוסכם להסדרת היחסים בין הרשויות.

כתבות ומאמרים מאת פרופ' אריאל בנדור

סגור

פרופ' מיכל בר-אשר סיגל

ביוגרפיה

מיכל בר-אשר סיגל היא חוקרת תלמוד בבלי. מחקריה מתמקדים ביחסים שבין יהדות לנצרות בעולם העתיק ובהשוואה בין מקורות נצריים מוקדמים ומקורות רבניים. היא חברת סגל במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והיתה חברה באקדמיה הישראלית הצעירה למדעים. היא הייתה פרופסור אורח במחלקה לדתות באוניברסיטת ייל ובבית הספר למשפטים בהרווארד. ספרה הראשון הוא "Early Christian Monastic Literature and the Babylonian Talmud" (2013; זוכה בפרס Manfred Lautenschlaeger Award לשנת 2014). ספרה השני הוא "Jewish-Christian Dialogues on Scripture in Late Antiquity: Heretic Narratives of the Babylonian Talmud" (2019; פיינליסט, National Jewish Book Award, 2019).
סגור

נח סלפקוב

מנהל טכנולוגיות ראשי

ביוגרפיה

נח סלפקוב הינו חוקר במכון ומומחה לניתוח ביג דאטה ולסקרים. נח פרסם והיה מעורב בכתיבת מחקרים רבים, בפרט המדד השנתי שמפורסם על ידי המכון. נוסף על כך, נח משמש כCTO של המכון. בעברו, שימש הן יועץ אסטרטגי ולמדיניות חוץ של ח״כ עינת וילף ממפלגת העבודה, והיה אחראי על תדרוכי עיתונאים ומשלחות מהארץ ומהעולם. לנח תואר שני בדיפלומטיה וביישוב סכסוכים מביה״ס הבינ״ל במרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר ראשון במדעי המדינה וכלכלה מאוניברסיטאות טורונטו ו-ווסטרן בקנדה. לפני עלייתו לארץ ב-2008, נח עבד שנים רבות בקמפוסים ובארגונים יהודיים ברחבי קנדה.

כתבות ומאמרים מאת נח סלפקוב

סגור

ד״ר אלעד גיל

ביוגרפיה

עמית בכיר וראש המחקר במכון תכלית למדיניות ישראלית. בעל תואר דוקטור (.D.J.S) במשפטים מאוניברסיטת Duke, תואר ראשון במשפטים ושני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מ-University American בוושינגטון, אליה הגיע כזוכה מלגת קרן Fulbright. בנוסף לתפקידו במכון תכלית, ד״ר גיל משמש כחוקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית, מרצה מן החוץ בביה״ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן וחוקר אורח בתוכנית לחדשנות באוניברסיטת Duke. תחומי המחקר שלו כוללים משפט חוקתי ומנהלי, תיאוריה של הפרדת רשויות ומשפט וטכנולוגיה. בשנת 2023 שימש כיועץ מיוחד לצוות ניהול המשא ומתן על הרפורמה המשפטית מטעם בית הנשיא.
סגור

דנה פאן לוזון

עמיתה

ביוגרפיה

בעלת תואר ראשון בתקשורת וכלכלה מאוניברסיטה תל אביב, תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר תואר שני מחקרי בפסיכולוגיה חברתית-פוליטית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת יחידה 8200, חמש יח' ערבית. דנה היא כתבת ,יוצרת תוכן ואשת תקשורת .הנחתה בעבר תוכנית בוקר בערוץ 2 ,שימשה כמגישת חדשות המונדיאל ,יצרה סדרת טלוויזיה בחו"ל העוסקת בשבירת סטריאוטיפים על נשים, עבדה כיוצרת, מפיקה וכתבת עבור הדיגיטל של עיתון "ישראל היום " וכותבת בשנים האחרונות טור חברתי- פוליטי באתר וואלה העוסק בפסיכולוגיה החברתית-הפוליטית של סוגיות חברתיות אקטואליות במציאות הישראלית המורכבת. דנה משמשת כמרצה אורחת במכללה האקדמית פרס ברחובות במסגרת קורס ניהול משברים זו השנה הרביעית .

כתבות ומאמרים מאת דנה פאן לוזון

קביעת יום הזיכרון לטבח בתאריך העברי היא עוד ניסיון לברוח מאחריות

דעה: על מנהיגות, השתמטות ובריחה מאחריות

אפקט הבומרנג

העולם צריך להתעורר: האנטישמיות היא המגפה של 2024

אנחנו שונאים להפסיד יותר מאשר אנחנו אוהבים לנצח

תכלה שנה וקללותיה? כדי לפתוח את 2024, צריך להשתחרר מתחלואי 2023

לכל מלחמה יש שם: למה דחוף לנתניהו למצוא חלופה ל"חרבות ברזל"?

מרוב טירוף ואכזריות, חמאס ירה לעצמו ברגל

ה"ג'וקר" של בן לאדן: ככה הופכים מחבל אכזר לגיבור נערץ

החברה הערבית, זה הזמן שלכם

האם נתניהו יגיד "אינני יכול עוד"? ההיסטוריה בעצמה דורשת את התשובות

שאלת הפרופורציות: העיוות התקשורתי סביב המלחמה בעזה

המלחמה הזו חשפה את הפער הבלתי נתפס בין אזרחי המדינה למנהיגיה

הסיכוי להצלחת השיחות מראש היה אפסי, ולא מהסיבה שחשבתם

הרפורמה שכן הצליחה

כולם מדברים על כסף ומפספסים את הבעיה האמיתית

סגור

אבי גיל

עמית בכיר

ביוגרפיה

איש שירות החוץ. בתפקידו האחרון, שירת כמנכ"ל משרד החוץ (אפריל 2001- נובמבר 2002). קודם לכן שירת כמנכ"ל המשרד לפיתוח אזורי, סמנכ"ל מרכז פרס לשלום, כמנהל לשכת משרד ראש הממשלה ובתפקידים בכירים נוספים. היה מעורב באופן ישיר בתכנון מדיניות ישראלית, בתהליך השלום עם הפלסטינים ובחתימת הסכם השלום עם הממלכה הירדנית. בעל תואר מוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית וביה"ס לממשל באוניברסיטת הרווארד (מנהל ציבורי).

כתבות ומאמרים מאת אבי גיל

על המרכז הפוליטי לחדול מעמימות אידאולוגית

לא ניצחון ולא מוחלט

אמת אסטרטגית

מה מכשיר אנשי צבא להבין את סינוואר?

דווקא ממשלה עם בן-גביר עשויה להביא לכפיית פתרון מדיני על ישראל

ביידן ונתניהו – האמנם סופה של ידידות מופלאה?

להתעצבן על העולם זו לא אסטרטגיה

גנץ צריך להציג אלטרנטיבה ולא קלישאות

אסור לדחות את המהלך המדיני ליום שאחרי המלחמה

אחרי הפתעה צבאית, אנו עלולים להיות מופתעים מדינית

הקונספציה טרם קרסה

על לפיד וגנץ לחתור לאסטרטגיה אחרת בגזרה העזתית

ההיגיון של פרס

איך היתה נראית "התכנית הסעודית" של שמעון פרס?

על סף קריסה אסטרטגית

דרושה תקווה משותפת

לחברה הישראלית דרושים מנהיגים שלא בורחים מהכרעות

הדילמה של צחי הנגבי

נדרש מבט מפוכח: הפערים בין היהודים בישראל לאחיהם בתפוצות צפויים רק לגדול

האתגר של שר החוץ: להניח גשרים אל יהודי ארה"ב המאוכזבים מדרכה של ישראל

השיח הפוליטי הרדוד עלול לגבות מאיתנו מחיר כבד

דווקא ביום שכזה, חשוב לבטא את הרתיעה מכוחה של מלכות

הערכה שנתית 2022

מאחורי החולשה הפלסטינית מסתתרת קללה קטלנית

מוסר מול אינטרסים: הדילמה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן

הבחירות בישראל מעוררות את הטראומה של יהודי ארה"ב

לממשלה אסור להחמיץ מנוף אסטרטגי כמו ג'יי סטריט להשגת יעדיה

הגישה החייכנית של בנט-לפיד אינה מסתגלת לדיפלומטיה החדשה

יורשי אבו מאזן לא יסתפקו באיום על מדינה אחת

הטרגדיה הפוליטית של מחנה השלום, הוא הטרגדיה הקיומית של ישראל

כלא גלבוע כמשל

יחסיה המיוחדים של ישראל עם ארה"ב אינם תלויים אך ורק בחשבון קר של אינטרסים

לסיכום העימות – הנחות אסטרטגיות שזועקות לבחינה מחודשת

ישראל זקוקה למנהיגים "נאיבים" מסוגו של שמעון פרס

הנשיא ביידן והסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי

עתידו של הסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי

עתידו של הסדר העולמי – השלכות על ישראל והעם היהודי

בין היועץ והקברניט – האתגר להשפיע

הזירה הגיאופוליטית – אי וודאות גוברת על רקע נשיאותו של טראמפ

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם

2030: עתידים חלופיים לעם היהודי

סגור

ד"ר נורית כהן

ביוגרפיה

ד"ר כהן היא היסטוריונית ואוצרת של תערוכות היסטוריות. היא מכהנת כסמנכ"ל התוכן במרכז יצחק רבין לחקר ישראל וממקימי המוזיאון הישראלי הפועל בו. בנוסף, היא אוצרת המוזיאון החדש בגבעת התחמושת, המוקדש למערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. ספרה, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, "פליטים יהודים במלחמת העצמאות", זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. בעברה שימשה בתפקידי מפתח במספר גופי תקשורת בכירים. במכון ד"ר כהן תיטול חלק בפרויקט על "עמיות יהודית".

כתבות ומאמרים מאת ד"ר נורית כהן

סגור

השופט בדימוס רענן גלעדי

ביוגרפיה

עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, חבר בהנהלת פרויקט החוקה הרזה. מגשר ומרצה. כיהן כשופט בתי משפט השלום במחוז הדרום. שימש כעוזר משפטי למשנה לנשיא אליהו מצא בבית המשפט העליון, וכמתמחה של המשנה לנשיא שלמה לוין. שימש כמרכז עבודת הצוות המקצועי של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפול הרשויות במפוני ההתנתקות, וכעוזר ראשי ליו"ר הוועדה, השופט מצא. עוד שימש כמנהל תחום בכיר (המשפט המינהלי) בסניגוריה הציבורית הארצית; כפרקליט במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה; כמנהל המקצועי של מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב; וכדירקטור במכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין. עבד גם כעורך דין עצמאי. פרסם מספר מאמרים בתחום הממשק שבין המשפט הציבורי למשפט הפלילי, והיה מעורכיו הראשיים של "ספר אליהו מצא". רס"ן במילואים בסניגוריה הצבאית הראשית.
סגור

ד"ר רוברט נוייפלד

ביוגרפיה

ד"ר רוברט נוייפלד הינו מומחה למשפט בינלאומי, לדיני חירום ולמשפט צבאי. רוברט שרת בשורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית ובנציב קבילות החיילים, ובכלל זה שימש כמפקד בית הספר למשפט צבאי, כיועץ המשפטי לחיל האוויר, כיועץ המשפטי לאגף המודיעין, היועץ המשפטי לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כראש הענף האופרטיבי במחלקת הדין הבינלאומי, כפרקליט צבאי וכן פיקח על הייעוץ המשפטי בפיקוד העורף, בחיל הים ובזרוע היבשה. מאז שחרורו מצה"ל, עוסק רוברט במתן ייעוץ משפטי בהיבטים הנוגעים ללוחמה משפטית בטרור, ב-BDS ובאנטישמיות. כן שימש רוברט כיועץ מטעם מועצת אירופה לפרלמנט ולבית המשפט העליון באוקראינה להתאמת החקיקה המסדירה את פעילות בתי המשפט למצב החירום עקב המלחמה ברוסיה תוך הגנה על זכויות האדם בנסיבות אלה. רוברט בעל תואר ראשון (LLB) ותואר שני (LLM) בהצטיינות, מאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט של רוברט – "השפעתם של שיקולים פוליטיים על חוקיות הפעולות בלוחמה העכשווית בהתאם לדיני הלחימה", תחת הנחייתו של פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, עוסקת בהתאמתם של דיני הלחימה למחשבה הצבאית המודרנית וללוחמה העכשווית, בהם הולכת וגוברת השפעתם של היבטים פוליטיים. כעמית בתר-דוקטורט חקר, יחד עם פרופ' עלי זלצברגר מאוניברסיטת חיפה, את המסגרת הרגולטורית של דיני החירום בישראל.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר רוברט נוייפלד

סגור

איל ינון

ביוגרפיה

משפטן. שימש כיועץ המשפטי לכנסת וכמזכיר הכנסת. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ומוסמך מדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.
סגור

גילה אמאטי

ביוגרפיה

גילה אמאטי גדלה באיטליה ומתגוררת כיום בירושלים. היא דוקטורנטית לתיאולוגיה ולימודי דת באוניברסיטת אוקספורד, הייתה חוקרת אורחת במרכז מינרבה על שם פרנץ רוזנצוויג באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן עמיתת מחקר לשעבר בתכנית לזכויות אדם והיהדות במכון הישראלי לדמוקרטיה. גילה זכתה במספר מענקים ומלגות, ביניהם: מענק קרן הזיכרון לתרבות יהודית (MFJC) ומלגת קרן רוטשילד הנדיב אירופה. בעבר עבדה כאנליסטית עבור האקדמיה האירופית לדת וחברה (EARS).
סגור

ד"ר אלונה חגאי-פריי

ביוגרפיה

אלונה היא עמיתת הוראה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה הפתוחה ומרצה במספר מוסדות אקדמיים. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ובמנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן, תואר שני בהצטיינות במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב, תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן. זכתה במלגת הצטיינות ופרס ראול וולנברג לזכויות אדם ומלגת נשיא, באוניברסיטת בר אילן. בעבודת התיזה חקרה את "פשעי המין והמגדר במשפט הבינלאומי", בהנחיית פרופ' דפנה ברק ארז ופרופ' איל גרוס. ועבודת הדוקטורט, בהנחיית פרופ' אהרן ברק ופרופ' אריאל בנדור עסקה במחקר משווה של: "חובות אדם חוקתיות". חיברה את הספר: Sex and Gender Crimes in the New International Law: Past, Present, Future ופרסמה מספר מאמרים אקדמיים נוספים. חובשת רפואת חירום מתנדבת ואם לשלושה. במכון אלונה משתתפת ביישום פרויקט 'חוקת ישראל'.
סגור

פרופ' גיל טרוי

ביוגרפיה

פרופ' גיל טרוי הוא חוקר מצטיין של היסטוריה צפון־אמריקאית באוניברסיטת מקגיל הקנדית. משמש כיושב ראש ועדת החינוך הבינלאומית של פרויקט תגלית. הוא מחברם של 14 ספרים על הנשיאות האמריקאית ושלושה על ציונות. הוא נכלל לא מזמן ברשימת ה־100 של כתב העת היהודי "אלגמיינר" כאחד מ־100 האנשים הבולטים ביותר ב"השפעתם החיובית על החיים היהודיים". טרוי הופיע כפרשן קבוע בסדרה של תוכניות תיעודיות פופולריות של ה-CNN. הוא מתגורר בירושלים עם רעייתו לינדה. יש להם ארבעה ילדים.
סגור

יעל ריבנר

ביוגרפיה

יעל ריבנר היא מנהלת קשרי חוץ במכון למדיניות העם היהודי. היא עבדה באגף קשרי חוץ ביד ושם במשך 15 שנה, ועזבה ב-2022 כסגנית מנהל האגף. היא למדה תקשורת ציבורית ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. היא פעילה במספר יוזמות קהילתיות  המתמקדות בנושאים כמו שוויון חברתי, זהות יהודית ומדינת ישראל.
סגור

ד"ר ג'ון רסקיי

עמית בכיר

ביוגרפיה

ד"ר ג'ון רסקיי שימש כאיש מקצוע מוביל בקהילה היהודית האמריקנית בארבעת העשורים האחרונים. ביוני 2015, סיים רסקיי כהונה של 15 שנים כסגן נשיא בכיר ומנכ"ל פדרציית ניו יורק (UJA), הקרן הפילנתרופית הקהילתית הגדולה בעולם. הוא קידם את הפדרציות כך שיהוו משאב בעל עוצמה ביצירת קהילות בעלות השראה ואכפתיות, ועמד מאחורי יוזמות קהילתיות רבות ומוצלחות. לפני שהחל את כהונתו בפדרציית ניו יורק, כיהן רסקיי במגוון תפקידים בכירים בשורה של ארגונים יהודיים אמריקניים. והתנדב, גם בתפקידים בכירים, במספר ארגונים נוספים. בצעירותו, היה רסקיי פעיל במאבק לזכויות האזרח ובתנועה נגד מלחמת ווייטנאם, ואף עבד לצדו של מרטין לות'ר קינג בתקופת מאבקו. רסקיי סיים את לימודי הדוקטורט שלו במדע המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת קולומביה בשנת 1977. רסקיי מרבה לכתוב מאמרים בנושאים החשובים לקהילה היהודית, והוא זכה במספר פרסים חשובים על הצטיינות בשירות ותרומה לקהילה היהודית האמריקנית. רסקיי משרת כיום כחבר דירקטוריון ויועץ במספר ארגונים יהודיים בארה"ב.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר ג'ון רסקיי

סגור

פרופ' קרן וינשל מרגל

ביוגרפיה

פרופסור מן המניין וראש קתדרת אדוארד סילבר לפרוצדורה אזרחית. פרופ' וינשל היתה סגנית דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עד 2021 וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים. היא חוקרת תחום המשפט האמפירי בישראל ומנהלת־מייסדת לשעבר של מחלקת המחקר של הרשות השופטת
סגור

סמואל ג׳ הייד

ביוגרפיה

סמואל הייד הוא עיתונאי וחוקר שהחל את דרכו במחלקת המחקר לעניני אנטישמיות עכשווית במרכז השואה בקייפטאון. הוא ערך את ספרה האחרון של חברת הכנסת לשעבר ד"ר עינת וילף, "We Should All Be Zionists." סמואל עבד בצוותי חשיבה ובמכוני מחקר שונים בישראל, דרום אפריקה וארצות הברית. מאמריו מתפרסמים לעתים קרובות ב-Newsweek, הארץ, Fathom Journal Jerusalem Report ו-Jewish Journal.
סגור

ד"ר שלמה פישר

עמית בכיר

ביוגרפיה

שלמה פישר הוא עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. הוא מלמד סוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. מוקדי המחקר שלו הם קבוצות דתיות בישראל, מעמד ופוליטיקה בישראל וזהות יהודית בתפוצות. הוא ערך (יחד עם אדם סליגמן) את הספר "ע[ו]ל הסובלנות: מסורות דתיות ואתגר הפלורליזם", ופרסם מאמרים רבים על הציונות הדתית ועל תנועת ש"ס. בימים אלו הוא עורך (יחד עם ניסים ליאון) ספר בנושא דת ומעמד בישראל. פישר הוא בוגר בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, והוא פועל בתחום החינוך מזה למעלה מ-30 שנה. בעשרים השנים האחרונות הוא התמקד בממשק בין דמוקרטיה, דת וסובלנות. הוא נמנה על מייסדי יסודות – המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, המקדם חינוך יהודי-דמוקרטי בחינוך הממלכתי-דתי ובמגזרים אחרים.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר שלמה פישר

להתנערות מהסכמי אוסלו יש מחיר

אתגרי הקיטוב בקהילות היהודיות

זה לא באג, זה פיצ'ר

דילמת החטופים – עם כיפה או בלעדיה

המחזוריות שביסוד התקפת הפתע של החמאס

תראו מה עשה היהודי, רמז אילון מאסק

מדורת השבט

חכו רגע עם הניצחון הדמוגרפי של הימין

פתח לשינוי

אברכים בכולל. צילום: שאטרסטוק

יש להתנות את המימון הממשלתי לישיבות במדידת הישגי התלמידים

יחסי ישראל והתפוצות: ממיתוס למציאות

מדינת ישראל, התפוצות וחוק הלאום

האם התמיכה האוונגליסטית בישראל באמת חד-משמעית?

דיאלוג העולם היהודי 2021 – תקציר מנהלים

העולם רואה אותנו אחרת. ישראל צריכה מיתוס חדש

קיצוניות פוליטית והיהודים

יהודי ארה"ב: בין תודעת מיעוט לתודעת רוב

רק לנסיון, אפשר למחוק

אחת, שתיים או שלוש זהויות יהודיות ביהדות אמריקה?

אנטישמיות והשפעתה על זהות יהודית

דו"ח צמיחת הקהילות החרדיות בתפוצות

סגור

ד"ר רייצ'ל פיש

ביוגרפיה

רייצ'ל פיש היא המייסדת-שותפה של Boundless - צוות חשיבה למנהיגי קהילה כדי להחיות את החינוך על ישראל ולנקוט פעולות שתכליתן מלחמה באנטישמיות. לד"ר פיש 20 שנות ניסיון אקדמי בתחומי ההיסטוריה הישראלית. היא הייתה המנכ"לית המייסדת של הקרן למאבק באנטישמיות ומנכ"לית מרכז שוסטרמן לחקר ישראל באוניברסיטת ברנדייס.
סגור

ד"ר שלום סולומון ואלד

עמית בכיר

ביוגרפיה

ד"ר שלום (סלומון) ואלד נולד בשנת 1936 במילאן, איטליה. הוא גדל בבאזל שבשוויץ, שם גם למד מדעי החברה, היסטוריה, והיסטוריה של הדת. את לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1962. בשנת 1964, הצטרף ואלד לארגון ה- OECD בפאריז (ארגון העוסק בשיתופי פעולה ופיתוח כלכלי), שם הוא נשאר עד פרישתו מהארגון בשנת 2001. במהלך שנותיו בארגון עסק בחינוך, יוזמות טכנולוגיות, מדיניות מדע וטכנולוגיה, מדיניות אנרגיה ומדיניות ביוטק. הוא אף כיהן מספר שנים כראש המחלקה לביוטכנולוגיה של ה- OECD/DSTI. ד"ר ואלד הצטרף למכון למדיניות העם היהודי בשנת 2002 ועסק במספר פרוייקטים ביניהם: יחסי סין והעם היהודי; מדע וטכנולוגיה; וההיסטוריה של הציביליזציה היהודית.

כתבות ומאמרים מאת ד"ר שלום סולומון ואלד

סגור

בארי גלטמן

עמית

ביוגרפיה

בארי גלטמן הוא עורך פרסומי המכון בשפה האנגלית משנת 2008. במקביל הוא מלמד ספרות אמריקאית בתיכון הלר ופועל לחיזוק הקשר בין בני הנוער של התנועה הרפורמית לישראל. לפני כן עבד גלטמן כמפיק עצמאי בטלוויזיה ובקולנוע. הוא בוגר אוניברסיטת ייל, עלה לישראל ב-2003 ומאז מתגורר בירושלים.
סגור

ד"ר שרה יעל הירשהורן

ביוגרפיה

ד"ר שרה יעל הירשהורן היא פרופסור אורח בתכנית רודרמן ללימודי יהדות אמריקה וחוקרת בכירה במרכז קומפר באוניברסיטת חיפה. היא גם עמיתה במרכז לחקר האנטישמיות של הליגה נגד השמצה (ADL). היא מונתה בעבר כפרופסור אורחת ללימודי ישראל באוניברסיטת נורת'ווסטרן (2018-2022) והיתה מרצה ללימודי ישראל באוניברסיטת אוקספורד (2013-2018). פעילויות המחקר, ההוראה והמעורבות הציבורית שלה מתמקדות ביחסי התפוצות-ישראל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני והתנועה האולטרה-לאומית הישראלית. ספרה הראשון, City on a Hilltop: American Jews and the Israeli Settler Movement (הרווארד, 2017), היה זוכה פרס סמי רוהר לספרות יהודית לשנת 2018 ומועמד לגמר בפרס הלאומי לספרים יהודיים לשנת 2017. כעת היא עובדת על ספר חדש בשם "יום חדש בבבל ובירושלים: ציונות, כוח יהודי ופוליטיקה של זהות מאז 1967", שיתמקד בהשלכות התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים על העולם היהודי.
סגור

אודית קורינלדי – סירקיס

ביוגרפיה

כיהנה עד לאחרונה כיועצת המשפטית לנשיא המדינה ומנהלת הלשכה המשפטית, מחלקת החנינות ומחלקת פניות ציבור וקשרי קהילה בבית הנשיא. במסגרת תפקידה, ליוותה, בין היתר את המו"מ שהתנהל בחסות הנשיא בשנה האחרונה על הרפורמה המשפטית. קודם לכן, עבדה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים ולפני כן כפרקליטה במחוז ירושלים. היתה מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים, באונ' העברית. בעלת תואר ראשון במשפטים ותארים שניים במשפטים וכן בקרימינולוגיה (בהצטיינות), ובוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חברתית וחינוכית. עוסקת בין היתר, בתהליכי דיאלוג בין קבוצות בחברה הישראלית, במסגרת בית הנשיא ובמגזר השלישי.
סגור

עמית שובל

ביוגרפיה

עמית הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ו"אמירים" - תכנית מצטיינים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. מתעסק במחקר כלכלי וניתוח מידע רחב היקף במסגרת במחלקת המחקר של הסטרט-אפ החברתי JGive. בוגר יחידת 8200 עם רקע רחב ביחסי ישראל ומדינות המזרח התיכון. תחת הנחייתו של פרופ' יהונתן גבעתי, מקדם את מדד ישראל והתפוצות תוך הנחלת השימוש בשיטות כמותיות והישענות על תיאוריה כלכלית.
סגור

ג׳וד (יהודה) טרגין

ביוגרפיה

ג'וד הינו עוזר מחקר למספר פרויקטים במכון, לצד השלמת לימודיו לתואר שני במדעי המוח, ולאחר סיום התמחותו המשפטית במשרד ש' הורוביץ. בוגר תואר ראשון בהיסטוריה, לימודי יהדות וחינוך מטעם מכללת הרצוג, וכן משפטים ותוכנית "אמירים" של הפקולטה למדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית. במהלך לימודיו עבד כסטודנט במשרד המשפטים ובמשרד עורכי-דין פרטי, והיה לעוזר הוראה ומחקר במספר מסגרות (האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, המכון הישראלי לדמוקרטיה). כמו כן, עבד כמתמחה בקרן "יד הנדיב" ובארגון ה-OECD בפריז (בעת לימודיו שם באוניברסיטת סיאנס-פו).
סגור

ליפז רוטקובסקי

ביוגרפיה

ליפז רוטקובסקי עובדת כיום במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ועוזרת הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לליפז תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפטים עם התמחות במשפט מסחרי-אזרחי שאותו סיימה בהצטיינות. שני תאריה מאוניברסיטת תל אביב. במכון ליפז מרכזת את קורס "זהות ישראלית - חיים מתוך מחלוקת".
סגור

שלומי ברזניק

ביוגרפיה

שלומי ברזניק הוא חייל  משוחרר מיחידה 8200 בה שירת בתפקיד Data Scientist. שלומי הוא בוגר תואר ראשון  של תואר הנדסת נתונים ומידע בטכניון (מדעי הנתונים). במהלך התואר זכה במקום שני בתחרות "פיתוחים בטכניון" על עבודתו "התמודדות עם טרור ההסתה ברשת והשלכותיו", שעסקה בהצעה לדרך התמודדות עם סיכול מפגע הבודד.
שלומי מתעניין בבינה מלאכותית, יהדות, מורשת של עם ישראל ובטבע של ארץ ישראל.
סגור

אלי קנאי

ביוגרפיה

אלי קנאי הוא בוגר מדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בדגש על מתמטיקה ופילוסופיה יהודית. לאלי יותר מ-20 שנות ניסיון בטכנולוגיה חינוכית, לאחר ששימש כמנכ"ל עמותת סנונית, מהראשונות והמובילות בישראל להוראה ולמידה באינטרנט וארכיטקטורת מידע. במהלך השנים 2000-2002 עבד בסטארטאפ ישראלי בתחום ניהול הידע. במהלך השנים 2002-2019 כיהן כמנהל הטכנולוגיה החינוכית של קרן אבי חי שפעלה בישראל, בצפון אמריקה ובחבר המדינות לשעבר, שם פיקח על פיתוח אתרי תוכן גדולים וסייע בהובלת מאמצי למידה מקוונים ומשולבים כמו גם פרויקטים אחרים הקשורים לטכנולוגיה. כיום, אלי עובד כיועץ עצמאי המתמחה באסטרטגיה דיגיטלית ובטכנולוגיה חינוכית.
סגור

יוסף קשת

ביוגרפיה

יוסף קשת הינו בוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ובוגר תואר שני במערכות מידע ומימון מאוניברסיטת ת״א. יוסף הוא data scientist  ו- data analyst בתפקידו במכון עוסק יוסף באיסוף וריכוז מידע ממקורות שונים, הפיכתו לנגיש לחוקרי המכון וניתוחו בשיטות AI מתקדמות
סגור