ממצאים עיקריים:

• יהודים בארה״ב סבורים שהמתקפה באיראן הביאה לירידה מסויימת של האיום הקיומי על ישראל
• יהודים בארה״ב פחות משוכנעים שישראל ״ניצחה״ באיראן, לעומת יהודים בישראל
• כשליש מהיהודים בארה״ב מרגישים שישראל ״מנצחת או ניצחה״ במלחמה הכוללת
• עלה האמון של היהודים בכך שטראמפ ״יעשה את הדבר הנכון״ בקשר ליחסי ישראל- ארה״ב
• כרבע מיהודי ארה״ב שינו דעה על נתניהו לרעה, בעוד שבישראל כשליש שינו את דעתם לטובה
• רוב גדול של היהודים אומרים שממדני מועמד רע לראשות העיר ניו יורק ולא רוצים שינצח
• רוב אומרים שממדני ״אנטי ישראלי ואנטישמי״, 20% אומרים ״אנטי ישראלי ולא אנטישמי״
• ליהודים בארה״ב פחות אמון בבני אדם באופן כללי לעומת האמון של יהודים בישראל בבני אדם
• ליהודים בארה״ב, קנדה ובריטניה אמון רב משמעותית יותר ביהודים לעומת האמון שלהם בלא יהודים

להורדת המדד בגרסת PDF לחצו כאן. 

הערה על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-14 ל-17 ביולי. בתקופה זו נערכו שיחות על הפסקת אש והחזרת חטופים בין ישראל לבין חמאס, בתיווך ערבי ואמריקאי. ראש הממשלה נתניהו ביקר בוושינגטון ונפגש עם הנשיא דונלד טראמפ. בארה״ב התנהל דיון על משמעות נצחונו של זוהרן ממדני בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לראש העיר ניו יורק. ממדני ביטא עמדות ביקורתיות מאוד נגד ישראל, שרבים בהנהגה היהודית סברו שהן אנטישמיות באופיין. הערה על תוכן הסקר: החודש אנחנו משלבים לראשונה, במספר שאלות, גם תשובות של יהודים מקנדה ואנגליה. פאנל קול העם מתרחב למדינות אלה, ותשובות מהן יוצגו בהדרגה ככל שנוכל להציג אותן כך שתהיה להן רמה סבירה של מהימנות ואמינות.

המערכה באיראן

בחודש יוני ישראל תקפה באיראן במשך קרוב לשבועיים, וארה״ב חברה אליה לתקיפה חד פעמית של כמה ממתקני הגרעין המרכזיים במדינה. לאחר 12 יום הושגה הפסקת אש. המתקפה האמריקאית העלתה את שיעור היהודים הסבורים שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע לטיפול באיראן, והורידה את שיעור אלה מהם שבכלל לא סבורים כך. עליה זו, ברמות שונות, נראית באופן ברור בכל הקבוצות האידיאולוגיות למעט ה״מאוד ליברלים״, שאצלם השינוי קטן. בקרב מצביעי טראמפ היהודים, רמת האמון במדיניותו ביחס לאיראן עלתה, ועומדת על 66%, ולעומת זאת, בקרב יהודים שהצביעו לקמלה האריס רמת הבטחון לא השתנתה משמעותית לטובה בצד החיוב, אבל נשחקה בטור השלילה.

רבים מהיהודים מצביעי האריס שבחודש הקודם אמרו ש״בכלל אין לי אמון״ שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בכל הנוגע לטיפול באיראן, עברו לטור ״יש לי קצת אמון״ שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בכל הנוגע לטיפול באיראן (בשאלון מוצעות שלוש אפשרויות: אמון רב, אמון מועט, וכלל אין אמון).

כמו בקרב הישראלים, ובעיקר היהודים בישראל, היהודים בארה״ב רואים במתקפה נגד איראן הצלחה, שהביאה לירידה של רמת האיום האיראני על ישראל, אם כי בקרב יהודי ארה״ב הירידה חדה פחות, הן משום שמלכתחילה שיעור הסבורים שאיראן היתה איום קיומי מעט נמוך יותר, והן משום ששיעור מי שסבורים שאיראן היא עדיין איום קיומי גבוה יותר. בהשוואה לסקר מדד החברה הישראלית של JPPI מתחילת חודש יולי, אפשר לראות שבקרב יהודים בישראל, 93% אמרו שלפני המערכה איראן היHתה איום קיומי, ו-63% אמרו שאחרי המערכה איראן היא עדיין איום קיומי.

לעומת זאת, בקרב יהודי ארה״ב, 86% אמרו שאיראן הייתה איום קיומי (במידה רבה או מסויימת) לפני המערכה, ושיעור זה ירד ל-73% לאחר המערכה. צריך לציין, שישנו פער של שבועיים באיסוף הנתונים, ובזמן זה היו פרסומים לא מעטים שנוגעים למידת ההצלחה של המערכה נגד איראן. ייתכן שהפער בין יהודים בישראל לבין יהודים בארה״ב בסוגיה זו, נובע במקרה שלנו (השוואת שני הסקרים הללו) מפער הזמנים בין הסקרים, ומסוג הפרסומים שהיו בתקופה זו.

באופן כללי, יהודים בארה״ב פחות משוכנעים שישראל ״ניצחה״ במערכה באיראן, לעומת מה שאומרים היהודים בישראל. שוב, הבדלים אלה יכולים להיות בשל פער בתפיסת המציאות, או בשל פער בלוח הזמנים של השאלונים – תחילת יולי 2025, זמן קצר יחסית לאחר המערכה, ואמצע יולי 2025, כאשר חלף זמן ואפשר היה להתרשם מפרסומים נוספים על הנזק שנעשה לתוכנית הגרעין של איראן, ועל הנזקים שספגה ישראל. כפי שאפשר לראות, מקרב היהודים בישראל רק 12% דירגו את תחושתם שישראל ניצחה כנמוכה (1 + 2), ולעומת זאת שיעור המרגישים כך מקרב הנשאלים בארה״ב כפול (25%). גם בצד של מי ש״מרגישים״ שישראל ניצחה בולט הפער בין היהודים בישראל, שיותר משליש מהם דירגו את תחושתם באפשרות הגבוהה ביותר (5), לעומת 7% בלבד מהיהודים בארה״ב שעשו כך.

בקרב היהודים בארה״ב, אפשר לזהות שתחושת הניצחון הישראלי במערכה נגד איראן קשורה באופן הדוק לעמדות על הסולם האידיאולוגי. מקרב המאוד ליברלים, כמחצית אמרו שאינם מרגישים שישראל ניצחה (48% שדירגו 1 או 2), ולעומת זאת, מהמרכז וימינה יש רוב למי שסבורים שישראל ניצחה במערכה. מצב זה מתקיים גם בקרב היהודים בישראל, אלא שבישראל הסולם האידיאולוגי הפוך מזה שבארה״ב: רוב היהודים נמצאים מהמרכז וימינה – בעוד שבארה״ב רובם נמצאים מהמרכז ושמאלה, מה שכמובן משפיע על התוצאה הכוללת.

המלחמה בעזה

כשליש מהיהודים בארה״ב מרגישים שישראל ״מנצחת או ניצחה״ במלחמה. הכוונה בשאלה זו היא למלחמה הכוללת, שהחלה בשבעה באוקטובר 2023 ומתקיימת בחזיתות רבות. זאת בהשוואה לרוב היהודים בישראל (54%) שאמרו בסקר יולי שהם מרגישים כך. עם זאת יש לציין כי נתוני יולי בישראל שיקפו קפיצה מסויימת בתחושת הניצחון בישראל, אולי בהשפעת המערכה באיראן, וכי יש להמתין לסקרים הבאים כדי לראות אם תוצאה זו נותרת בעינה. האירועים הנוגעים למצב בעזה דינמיים, ובשבועיים שחלפו בין הסקר בישראל לבין הסקר בארה״ב נערך משא ומתן קשה בנסיון להביא לעסקת חטופים ולהפסקת אש – שבעקבותיה, אולי גם לסיום המלחמה.

כפי שאפשר לצפות – ולראות – גם בשאלת הניצחון במלחמה, בארה״ב כמו בישראל, ישנו פער תפיסה משמעותי על פי העמדה האידיאולוגית. כמחצית מהיהודים בוחרי טראמפ דירגו את תשובתם 4 או 5 – משמע, ישראל מנצחת במלחמה. לעומת זאת, יותר ממחצית מהיהודים בוחרי קמלה האריס דירגו את תשובתם 1 או 2 – משמע, ישראל אינה מנצחת במלחמה (53%). גם בקרב יהודים במחנה השמרני/ימני רמת הבטחון של יהודי ארה״ב בניצחון ישראל נמוכה באופן משמעותי לעומת רמת הבטחון של היהודים בישראל.

החודש לא חל שינוי משמעותי לעומת החודש שעבר בהתייחסות של היהודים בפאנל למידת האגרסיביות של ישראל במלחמה בעזה, או לשאלה האם ישראל נוהגת במלחמה באופן הראוי מבחינת כללי המוסר. שתי השאלות שמתייחסות לסוגיה זו – אחת על מידת התוקפנות, ואחת על האשמת ישראל ב״רצח עם״ – זכו החודש לתשובות דומות לאלה של החודש הקודם, כאשר בעיקר בקרב המאוד ליברלים ניכרת הסכמה של רבים לטענה שישראל מבצעת ״ג׳נוסייד״ בעזה – 44% מהמאוד ליברלים אמרו שהם "מסכימים" או "מאוד מסכימים" עם הטענה. בסוגיה זו של התנהלות ישראל במלחמה, העמדה של היהודים המאוד ליברלים חריגה לעומת העמדות של הקבוצות האחרות.

כאמור, גם ביחס להערכת האגרסיביות של ישראל במלחמה בעזה לא חל שינוי ממשי החודש לעומת החודש שעבר. קרוב למחצית מהיהודים בארה״ב סבורים שישראל ״הרבה יותר מדי״ או ״קצת יותר מדי״ אגרסיבית במלחמה (45%). כשליש סבורים שאינה אגרסיבית מספיק.

באופן כללי, בקבוצות היהודים הליברליות ישנו רוב הסבור שישראל אגרסיבית מדי במלחמה – ולעומת זאת בקרב השמרנים, שמספרם קטן יותר, ישנו רוב הסבור שישראל אינה אגרסיבית מספיק. 70% מהיהודים מצביעי טראמפ (שהם רבע עד שליש מכלל יהודי ארה״ב) סבורים שישראל אינה מספיק אגרסיבית בעזה. 68% ממצביעי קמלה האריס, שהם רוב יהודי ארה״ב, סבורים שישראל אגרסיבית מדי.

אמון בנתניהו ובטראמפ

האמון של היהודים בכך שטראמפ ״יעשה את הדבר הנכון״ בקשר ליחסי ישראל וארה״ב עלה החודש לעומת החודש הקודם, אולי כהמשך להחלטתו לתקוף באיראן, אולי בעקבות הביקור הידידותי של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון בתחילת יולי. לרוב מקרב היהודים (57%) יש אמון רב או מסויים שטראמפ יעשה את הדבר הנכון. רוב זה כולל גם כשליש ממצביעיה היהודים של קמלה האריס (35%) הסבורים שטראמפ ״יעשה את הדבר הנכון״ בעניין זה.

בהשוואה בין סקרי יולי בישראל ובארה״ב ניתן לזהות כי יש הבדל בשיעור היהודים שיש להם אמון רב או מסויים בטראמפ בשתי המדינות. בקרב יהודים בישראל יש שיעור גדול יותר של בעלי אמון ״רב״, וכלמחצית יש אמון מסויים. בקרב יהודים בארה״ב הנטייה היא לאמון ״מסויים״ או להעדר אמון. בסך הכל, בישראל ל-67% מהיהודים יש אמון בטראמפ, ובארה״ב, כאמור, שיעור זה עומד על 57%.

בעקבות המערכה באיראן, ועלייה ברמת האמון בראש הממשלה נתניהו בישראל על פי סקר JPPI, שאלנו החודש גם בארה״ב וגם בישראל שאלה ישירה על שינוי בעמדה ביחס לראש ממשלת ישראל. כפי שניתן לראות, בשתי המדינות ישנו רוב בשיעור דומה של יהודים האומרים כי דעתם על נתניהו לא השתנתה באחרונה. עם זאת, בקרב מי שכן שינו את עמדתם, מסתמנת תמונת ראי בין שתי המדינות: כרבע מהיהודים בארה״ב שינו את דעתם על נתניהו לרעה (קצת לרעה או מאוד לרעה) בעוד שבישראל, כשליש מהיהודים שינו את דעתם על נתניהו לטובה.

תמונת ראי דומה אפשר לזהות גם בהשוואת העמדות של מצביעי טראמפ מול מצביעי האריס היהודים בארה״ב. מקרב מצביעי טראמפ, כשליש מעידים כי שינו את דעתם על נתניהו לטובה בשבועות האחרונים. מקרב מצביעי האריס, כשליש מעידים כי שינו את עמדתם לרעה בשבועות האחרונים.

הבחירות בניו יורק

בחירות לראשות העיר ניו יורק – ״העיר היהודית הגדולה בעולם״ – לוכדות את תשומת הלב של כלל העולם היהודי, בעיקר כאשר מעורבים בהן נושאים שהקשר שלהם לישראל וליהודים מובהק. בחודש שעבר ניצח בפריימריס של המפלגה הדמוקרטית למועמדות לראשות העיר מועמד בשם זוהרן ממדני, שיש לו היסטוריה של התבטאויות קשות ביחס לישראל – ובמשתמע, לפחות על פי טענות של מנהיגים יהודים רבים, גם ביחס ליהודים. בין השאר, ממדני הביע אהדה משתמעת לביטוי ״to globalize the intifada״ שיכול להיתפס כקריאה לאלימות נגד ישראלים או תומכי ישראל ברחבי העולם, כולל ארה״ב (ממדני התחייב באמצע יולי לחדול משימוש בביטוי זה ולעודד אחרים לחדול מלהשתמש בו).

בסקר קול העם הצגנו החודש שתי שאלות הנוגעות לממדני: הראשונה בוחנת את עמדת היהודים ביחס לאפשרות שיהיה ראש העיר. בטבלה מוצגת עמדת כלל היהודים בסקר ובנפרד עמדת היהודים תושבי ניו יורק שהשתתפו בסקר, וכן החלוקה לפי עמדות אידיאולוגיות. כפי שאפשר היה לצפות, המועמדות של ממדני מקובלת הרבה יותר על יהודים בקוטב המאוד ליברלי של סולם העמדות, והרבה פחות על יהודים שנמצאים ימינה יותר. כבר בקרב יהודים בקבוצת ה״נוטים לליברלים״ יש רוב של מי שאינם רוצים שממדני יהיה ראש העיר ניו יורק.

על פי סקר מחודש מאי, כחמישית מהיהודים הדמוקרטים בניו יורק תמכו במועמדות של ממדני (לעומת 30% שתמכו במועמדות של מריו קואומו, שהפסיד במירוץ אך הודיע שיתמודד על ראשות העיר כעצמאי). בסקר שלנו, כרבע מהיהודים שהצביעו לקמלה האריס בבחירות לנשיאות (24%) אומרים כי ממדני הוא מועמד טוב, וישמחו אם ינצח. עוד 15% אומרים שהם אדישים לאפשרות שינצח או יפסיד.

שאלה נוספת על ממדני ביקשה לבחון האם עמדותיו נתפסות או לא נתפסות בעיני היהודים כאנטי ישראליות וכאנטישמיות. רוב היהודים השיבו שעמדותיו גם אנטי ישראליות וגם אנטישמיות, כחמישית אמרו שהוא מבטא עמדות של מועמד אנטי ישראלי אך לא אנטישמי, ומיעוט קטן סבר שעמדותיו אינן אנטי ישראליות או אנטישמיות. בקרב היהודים מניו יורק שהשתתפו בסקר היHתה נטייה חזקה יותר לומר שממדני אנטי ישראלי אך לא אנטישמי (כשליש מהמשיבים).

בקרב ליברלים מאוד ישנו רוב הסבורים שאינו אנטישמי, וגם בקרב נוטים לליברלים אין רוב שסבורים שממדני ביטא עמדות אנטישמיות (49%) – אך יש רוב כזה מבין בעלי הדעה (כי 12% אומרים שאינם יודעים). בכל הקבוצות מהמרכז וימינה ישנו רוב מובהק של מי שסבורים שעמדותיו גם אנטי ישראליות וגם אנטישמיות. 98% מהיהודים מצביעי טראמפ סבורים כך. מקרב מצביעי האריס, שהם היהודים שנטייתם למפלגה הדמוקרטית, 40% סבורים שממדני ביטא עמדות שהן גם אנטי ישראליות וגם אנטישמיות, בעוד ש-31% סבורים שעמדותיו אנטי ישראליות אך לא אנטישמיות.

אמון בבני אדם

ב-1972, כמעט מחצית מהאמריקאים (46%) אמרו שבאופן כללי אפשר לסמוך על ״רוב בני האדם״. עברו כמה עשורים. אמריקה נותרה אמריקה, השאלה נותרה שאלה, האמון בבני אדם ירד. מ-46% שחושבים שאפשר לסמוך על רוב בני האדם, ל-34% שחושבים כך. מכמעט מחצית, לבערך שליש. ״אמון חברתי״, כתבו חוקרי מכון המחקר פיו במאמר על רמת האמון של אמריקאים בבני אדם, ״נעוץ בחלקו בניסיון אישי. אנשים לומדים לבטוח באחרים בהתאם לאופן שבו הם עצמם חוו את חייהם. אירועים פוגעניים שמפחיתים את האמון – כמו פיטורים מעבודה או חוויית אפליה – עלולים להתרחש לעיתים תכופות יותר בקרב אנשים מקבוצות מסוימות לעומת אחרות, וכך נוצרים פערים באמון החברתי בתוך החברה״. בארה״ב, אפשר לזהות פער ממשי באמון על פי הכנסה והשכלה.

מי שמרוויחים מעט, מי שמשכילים פחות, סומכים על בני אדם פחות. שאלת האמון בבני אדם נבחנה החודש על ידי סקרי JPPI הן בישראל והן בקרב יהודי ארה״ב. בחינה זו מאפשרת להשוות את התוצאות למדדים בינלאומיים דומים במדינות אחרות. כדי לעשות השוואה זאת, עשינו שימוש בשאלה סטנדרטית: ״האם באופן כללי לדעתך אפשר לסמוך על רוב בני האדם או אי אפשר לסמוך על רוב בני האדם?״

44% ממשתתפי הסקר היהודים בארה״ב אמרו שאפשר לדעתם לסמוך על רוב בני האדם, 27% אמרו שלא, ועוד 29% אמרו שאינם יודעים להשיב על השאלה. רמת אמון זו נמוכה משמעותית משל היהודים בישראל, אך גבוהה במידת מה לעומת זאת של כלל האמריקאים.

במסגרת הרחבת פאנל קול העם לקבוצות של יהודים במדינות נוספות, בחנו את שאלת האמון גם בקרב משתתפים בפאנל בקנדה ובאנגליה. לנתונים ממדינות אלה יש להתייחס בשלב זה בזהירות, משום שאנחנו עדיין בשלב גיבוש הפאנל, והיכולת שלנו לומר דבר חד משמעי על הרכבו מוגבלת. עם זאת, מעניין לראות כי בקרב יהודים בקנדה (מדגם של כמאה משתתפים), שיעור הנותנים אמון בבני אדם נמוך יחסית לזה של כלל הקנדים – 33%. בקרב יהודים באנגליה הוא דומה למדי לזה של שאר האנגלים – 40%.

הנטייה לסמוך או לא לסמוך על בני אדם בקרב היהודים מתקיימת בהתאמה מסויימת לסולם האידיאולוגי, כאשר רמת האמון בבני אדם יורדת ככל שנעים מהקוטב הליברלי לקוטב השמרני. מקרב המאוד ליברלים יש רוב שאומרים שאפשר לסמוך על רוב בני האדם, ובקרב הנוטים לליברלים ומי שמגדירים את עצמם מרכז יש רוב מובהק מבעלי הדעה שאומרים שאפשר לסמוך על רוב בני האדם. בקבוצות השמרנים אין רוב מובהק כזה. יש לציין כי שיעור המשיבים ״לא יודעים״ גבוה בשאלה זאת יותר מאשר ברוב השאלות שמופיעות בסקר, וכפול או יותר מזה משיעורם בסקר המקביל בישראל.

בהמשך לסקר בקרב ישראלים – ויהודים בישראל – בחנו את אמונם של היהודים באמריקה בכמה קבוצות נוספות מלבד הקבוצה המאוד כללית של ״בני אדם״. אמון ב״רוב האמריקאים״, אמון ״ברוב היהודים האמריקאים״, אמון ״ברוב הישראלים״ ואמון ״ברוב היהודים בישראל״.

בתוצאות ניכר כי רמת האמון של יהודים בארה״ב ביהודים אחרים (כולל ישראלים) גבוהה הרבה יותר לעומת רמת האמון שלהם בבני אדם באופן כללי, כולל אמריקאים. פחות ממחצית היהודים אמרו שאפשר לסמוך על רוב בני האדם או על רוב האמריקאים, שבעה מכל עשרה אמרו שאפשר לסמוך על רוב היהודים – בארה״ב, או בישראל (הפער בין בטחון בישראלים וביהודים בישראל קטן מאוד, מן הסתם משום שרוב הישראלים יהודים, כך שאין משמעות רבה להבחנה הזאת, בוUדאי לא במבט מרחוק).

בכל הקהילות היהודיות שבחנו, שיעור היהודים שנותנים אמון ביהודים אחרים מהקהילה גבוה הרבה יותר לעומת שיעור היהודים שנותנים אמון בלא יהודים. נתון זה נכון ליהודים בישראל, ארה״ב, ונמצא דומה גם בקרב המדגמים הקטנים יותר שבחנו בקרב יהודים בקנדה ובאנגליה. נחזור לארה״ב: באופן מעניין, ואולי מפתיע, סולם האמון על פי עמדה אידיאולוגית נותר על כנו גם כשמדובר באמון ביהודים. כלומר, גם במקרה זה יהודים ליברלים נוטים לתת יותר אמון ביהודים אחרים, לעומת יהודים שמרנים. אם כי, כאשר מדובר ביהודים המובהקות של סולם זה חלשה יותר.

האמון על פי סולם אידיאולוגי מתהפך במידת מה בשאלה הנוגעת ליהודים בישראל. במקרה זה, הנטייה של הליברלים, ובעיקר של המאוד ליברלים, היא לתת פחות אמון ביהודים הישראלים, והנטייה של היהודים השמרנים היא לתת יותר אמון ביהודים הישראלים.

האמון של יהודי ארה״ב ביהודי ישראל מעט גבוה יותר מהאמון של יהודי ישראל ביהודי ישראל (בעיקר בגלל ששיעור האומרים שאינם יודעים גבוה יותר בקרב אמריקאים). באופן כמעט זהה, גם האמון של יהודי ארה״ב בישראלים באופן כללי גבוה יותר מהאמון של יהודי ישראל בכלל הישראלים.

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 726 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית. לדו״ח חודש ינואר 2025 צורף נספח מתודולוגי מפורט המציג את מאפייני פאנל קול העם, הרכבו והשוני בינו לבין סקרים אחרים של יהודי ארה״ב. הסקר כלל החודש גם 134 יהודים מקנדה ו-58 יהודים מבריטניה (תשובותיהם מוצגות בנפרד במידה והן מוצגות. התוצאות הכלליות מתייחסות למדגם של יהודי ארה״ב בלבד).

The post מדד 'קול העם היהודי' ליולי 2025: יהודי ארה"ב פחות בטוחים בניצחונה של ישראל first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

החשיבות של רמת האמון בבני אדם אחרים נובעת מהקורלציה בין רמת האמון בבני אדם לבין שגשוג כלכלי, רמת אושר אישי ותפקוד בריא של חברה. ככלל, אנשים שסומכים על רוב בני האדם מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם, מבריאותם ומחיי המשפחה שלהם.

בעשורים האחרונים נצפתה בעולם ירידה בשיעור בני האדם שיש להם אמון בבני אדם אחרים.
לדוגמה, בארה״ב ירד שיעור המסכימים ש״אפשר לסמוך על רוב בני האדם״ מ-47% בשנת 1973, ל-34% כיום. במחקרים שפורסמו בארה״ב, אפשר לזהות קשר בין רמת האמון לבין רמת ההכנסה וההשכלה. מי שמרוויחים מעט, מי שמשכילים פחות, סומכים על בני אדם פחות.

מדד JPPI לחברה הישראלית לחודש יולי בדק את המצב בישראל בהקשר זה. ממצאי המדד מלמדים שישראל נמצאת במקום גבוה ביחס לשאר העולם: כמעט מחצית מהישראלים (49%) אומרים ש״אפשר לסמוך על רוב בני האדם״.

עם זאת, יש פער גדול מאוד במענה לשאלה זו בין יהודים לבין ערבים בישראל: בעוד שרוב מקרב היהודים נוטים לסמוך על רוב בני האדם (57%), רק מיעוט קטן – 20% – מהערבים בישראל מדווחים על כך שהם סומכים על רוב בני האדם. יש בעולם 11 מדינות בלבד שבהן רוב הציבור סבור שאפשר לסמוך על רוב בני האדם.

את הרשימה מובילה דנמרק עם 74%, נורבגיה עם 72% נמצאת במקום השני, ובמקום השלישי נמצאת פינלנד עם 68%.

אחריהן באים הסינים והשבדים (63%), האיסלנדים (62%), והשוויצרים (59%). בהולנד וניו זילנד 57% מהאוכלוסייה מדווחים כי הם סומכים על בני אדם אחרים. באוסטריה – 50% השיבו כך, ובאוסטרליה השיבו כך 49%, כמו בישראל (הנתון המשוקלל).

אבל אם בודקים את הנתונים הנוגעים ליהודים בלבד, עולה ש-57% מהיהודים בישראל סומכים על אחרים, כלומר היהודים בישראל במיקום דומה להולנד וניו-זילנד, וקצת אחרי שוויץ. בבחינה מעמיקה יותר של האמון ביחסים עם הסביבה הקרובה, המדד מצא שהישראלים סומכים על ישראלים (57%) יותר מאשר על בני אדם באופן כללי (49%). התמונה הזאת מעט משתנה כאשר ההתייחסות של הישראלים עוברת מישראלים באופן כללי, ל״יהודים בישראל״ (59%) , לעומת ״ערבים בישראל״ (24%).

בבדיקה של היהודים והערבים בנפרד, עולה שרוב היהודים סומכים על יהודים בישראל (68%) עוד יותר מאשר על ישראלים באופן כללי (66%).

רוב היהודים לא סומכים על ערבים בישראל (רק 22% השיבו שסומכים על הערבים). בקרב הערבים, הנטייה לסמוך על בני אדם אחרים נמוכה בכל האפשרויות (רק 22% סומכים על ישראלים, רק 24% סומכים על יהודים). גם כאשר מדובר באפשרות של ערבים לסמוך על ערבים ישראלים – רק שליש מהערבים בישראל (32%) אומרים שאפשר לסמוך על רוב הערבים בישראל.

בבחינת רמת האמון של יהודים בערבים, ניכרים כצפוי פערים משמעותיים על פי מחנה אידיאולוגי (ובהתאמה כמעט מלאה גם על פי דתיות), כאשר אנשי שמאל סומכים על הערבים הרבה יותר מאנשי ימין (50% מהיהודים שמזוהים עם השמאל, 48% מהיהודים אנשי השמאל מרכז, ו-30% מהיהודים אנשי המרכז השיבו שאפשר לסמוך על רוב הערבים בישראל; לעומת זאת 83% מהיהודים המזוהים עם הימין, 69% מהיהודים המזוהים עם הימין-מרכז, ו-42% מהיהודים המזוהים עם המרכז השיבו שאי אפשר לסמוך על רוב הערבים בישראל).

שאלת האמון בבני אדם נבחנה החודש גם ע"י מדד קול העם של JPPI בקרב יהודים בארה"ב:
44% ממשתתפי הסקר אמרו שאפשר לסמוך על רוב בני האדם. רמת אמון זו נמוכה משמעותית משל היהודים בישראל (57%), אך גבוהה במידת מה יחסית לעמדות של כלל האמריקנים (37%).

המדד מגלה תופעה מעניינת בהשוואה הבינלאומית: יהודי ארה"ב סומכים על יהודי ארה"ב ברוב גדול של 70%, לעומת 44% בכלל בני האדם. יהודי ארה"ב מביעים אמון גבוה גם ביהודי ישראל ומרגישים שאפשר לסמוך עליהם (69%) – וזו רמה גבוהה אף מהאמון של יהודי ישראל עצמם ביהודי ישראל (68%).

באופן כמעט זהה, גם האמון של יהודי ארה״ב בישראלים באופן כללי (68%) גבוה יותר מהאמון של יהודי ישראל בכלל הישראלים (66%). גם בקרב יהודי ארה"ב נמצא כי ככל שמתקדמים בסולם האידיאולוגי מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה הנטייה לתת אמון ביהודים הישראלים.

נשיא JPPI – המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, התייחס לממצאים: "האמון הבין-אישי הוא הדבק השקט שמחזיק חברה בריאה וסולידרית, ומסייע לבנות כלכלה, שירות ציבורי, ביטחון, בריאות, אכיפת חוק, ועוד. מסתבר שלמרות המחלוקת המתעצמת בין ציבורים בישראל, שעולה כדי מלחמת תרבות, ולמרות התחושה ש"העולם כולו נגדנו" ביחסים ביננו ובין אומות אחרות, הישראלים מאמינים בבני אדם באשר הם. הערבים אזרחי ישראל נבדלים מהיהודים במדד האמון וזו עובדה שמחייבת מחשבה ונטילת אחריות של כולנו. בתוך כך, מעודד לשמוע שיהודי ארה"ב מביעים אמון גבוה ביהודי ישראל – אף יותר מיהודי ישראל בעצמם – וזוהי עדות נוספת לשותפות יהודית חובקת עולם. עלינו לטפח אמון לא רק בין קבוצות בתוך ישראל, אלא גם בינינו לבין קהילות יהודיות ברחבי העולם.

The post יהודים בישראל נוטים לסמוך על בני אדם – למה הערבים פחות? first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.