The post מה מסוכן אפילו יותר מפצצת אטום? first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

עד כמה מרכזית ישראל בסדר יומו המדיני של ‎נשיא ארה"ב? ניתוח של הפוסטים שהעלה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בתקופה של מאה ימים הראשונים לכהונתו (20 לינואר עד 3 במאי 2025), ערך השוואה בין איזכורים של ישראל (לרבות מילות מפתח קשורות, כגון "נתניהו" או "היהודים" וכו'), לבין איזכורים של מדינות אחרות. הניתוח, שנעשה ע"י חוקרי מרכז גלייזר של המכון למדיניות העם היהודי, כולל 1,276 פוסטים מילוליים שהעלה טראמפ לרשת True Social, הרשת המרכזית בה הוא משתמש. הנתונים עובדו באמצעות תוכנות ממוחשבות.

הנושא של ישראל (לרבות היהודים, והסכסוך עם הפלסטינים) נמצא במקום הרביעי מתוך 14 מדינות, ביחד עם קנדה, ומאוזכר יותר מאשר צרפת ואפילו יותר מאשר מקסיקו, שכנתה של ארצות הברית מדרום. מתוך הרשימה המדינה שמובילה עם הכי הרבה איזכורים היא סין. המדינות שמובילות אחרי סין אלו הן בריטניה (בת הברית הגדולה והחשובה של ארה"ב) ורוסיה-אוקראינה (בגלל המלחמה נכללו ביחד).

אחריהן, כאמור, באות ישראל וקנדה, ואחריהן מקסיקו, צרפת, גרמניה, גרינלנד, סוריה, מצרים, סעודיה, ארגנטינה, ותורכיה. הניתוח מוכיח, אפוא, שלנושא הישראלי חשיבות גבוהה בסדר יומו המדיני של נשיא ארה"ב, וזאת אף בהשוואה למדינות גדולות, שכנות של ארה"ב, ומעצמות בינ"ל.

לסיקור בישראל היום לחצו כאן. 

The post ניתוח פוסטים של טראמפ ב-100 הימים הראשונים: ישראל תופסת מקום גבוה בסדר יומו של הנשיא first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

מדד "קול העם היהודי" לחודש אפריל, הבודק את הלכי הרוח אצל יהודי ארה"ב, שנתונים ראשונים מתוכו מתפרסמים כעת, מגלה כי חלה ירידה משמעותית באמון בטראמפ בנוגע ליכולתו להתמודד עם הגרעין האיראני. זאת, מאז פתיחת השיחות, כאשר הסקר נערך לפני ההתבטאות האחרונה שלו שפורסמה הבוקר, שלפיה גברו הסיכויים לעיסקה.

בתחילת החודש הודיע נשיא ארה״ב דונלד טראמפ על תחילת רצף שיחות דיפלומטיות בין ארה"ב ואיראן, שמטרתן להגיע להסכם בנושא הגרעין.
שיחות אלה נמצאות בעיצומן בימים אלה, ושאיפתו של טראמפ היא להשלים את השיחות במסגרת זמן של חודשיים מתחילת המשא ומתן.

מדד קול העם היהודי בדק מה מידת הביטחון של יהודים בארצות הברית בנוגע להתמודדות של טראמפ עם איראן:

מחצית (49%) ממשתתפי הפאנל השיבו כי בכלל אין להם ביטחון שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן, רבע (30%) השיבו כי יש להם מעט ביטחון בכך, ורק 15% השיבו כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יפעל נכון מול איראן. לשם השוואה – עם כניסתו של טראמפ לתפקיד, כשליש מהמשיבים (30%) העידו כי יש להם הרבה בטחון בנשיא טראמפ בהקשר האיראני. כיום, כאמור, רק 15%משיבים כך.

מגמת ירידה באמון זו ניכרת גם כאשר בוחנים את שיעור המשיבים שמעידים כי בכלל אין להם ביטחון בנשיא טראמפ שיפעל נכון בהתמודדות עם איראן. בעוד שבחודש ינואר שליש (31%) מהמשיבים העידו כך, בחודש הנוכחי מחצית (49%) מחברי הפאנל מעידים כך.

מגמה זו נרשמה בכלל הקבוצות האידאולוגיות של יהודי ארה"ב. גם בחלוקה לפי הצבעה – חלה ירידה בשיעור מצביעי טראמפ שמעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" בנשיא בהקשר ההתמודדות עם איראן – בעוד שבחודש ינואר 70% מהם השיבו כך, בחודש הנוכחי פחות ממחצית מהם (44%) השיבו כך.

מחצית ממשתתפי הפאנל (53%) השיבו כי במקרה שהשיחות עם איראן יכשלו, הם יתמכו במתקפה צבאית אמריקאית על איראן. רבע (26%) מעידים כי הם לא יתמכו במתקפה כזאת, וחמישית (21%) השיבו כי הם אינם יודעים להשיב על שאלה זו. מרבית המשיבים (61%) אמרו כי הם תומכים בדרישתו של נתניהו לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין של איראן. רבע (23%) מסכימים עם העמדה האמריקאית לפיה הגבלת העשרת האורניום של איראן תהיה מספקת, ואילו 16% מהמשיבים השיבו כי הם אינם יודעים.

**
המחקר מתבצע באמצעות פאנל "קול העם היהודי", המנתח את תשובות הנסקרים עפ"י הזרמים הפוליטיים והדתיים המרכזיים ביהדות ארה"ב. את סקר קול העם היהודי עורכים חוקרי JPPI שמואל רוזנר ונוח סלפקוב, עם יעוץ מדעי של פרופ' דויד שטיינברג. הסקר המלא והמפורט יפורסם בקרוב.

The post מדד קול העם: טראמפ מאבד תמיכה בקרב יהדות ארה"ב first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

במהלך תדרוך עיתונאים משותף עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף את מה שנראה ככוונה האמיתית מאחורי תוכנית המכסים שלו – לא רק מיקוח הדדי, אלא שינוי שורשי של הסדר הכלכלי העולמי. הצעתו הנדיבה של נתניהו – להסיר לחלוטין את כל מחסומי הסחר לייבוא מארצות הברית ואף להתחייב לביטול מוחלט של הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל (שעמד על כ-7.4 מיליארד דולר בשנת 2024) – לא הספיקה כדי לשכנע את טראמפ להסיר את המכסים החדשים בגובה 18 אחוזים על סחורות מישראל.

אם היה למישהו ספק עד כה, ברור כעת: טראמפ אינו מחפש "הדדיות" – הוא מחפש שליטה.

כאשר הנשיא טראמפ חשף ב-3 באפריל את תוכניתו להטיל מכסים "הדדיים" על כמעט כל הסחורות הנכנסות לארצות הברית מ-185 מדינות, לא רק היקף ההצעה הדהים את הצופים – אלא גם הסתירה הפנימית שבה. המכסים, שמוצגים כמהלך אמיץ להגנת התעשייה האמריקנית, נראים כמשלבים שתי גישות סותרות: מצד אחד, ככלי מיקוח קצר טווח מול מדינות זרות; מצד שני, כפתרון ארוך טווח להחזרת הייצור האמריקני הביתה.

הבעיה? אף אחת מהגישות לא מושרשת במציאות הכלכלית, וככל שהתוכנית תישאר מעורפלת, כך גוברת הסכנה שהיא תפגע באמריקנים ובשווקים הגלובליים.

בלב הבלבול עומדת אובססיית הסחר של טראמפ: הגירעון המסחרי – הפער בין מה שארה"ב מייבאת למה שהיא מייצאת. בעיניו, הדרך לצמצם את הפער היא הפעלת לחץ או עונשין על מדינות אחרות עד שיסירו את מכסיהן. אבל גירעון סחר אינו בהכרח שלילי – לעיתים הוא דווקא ביטוי לכך שהמשק האמריקני חזק והצריכה הפרטית גבוהה. ניסיון לצמצם אותו בכוח עלול להזיק יותר מאשר להועיל.

נניח שטראמפ באמת שואף להפוך את ארצות הברית ליצואנית נטו. לשם כך, עליה לייצר מוצרים איכותיים יותר וזולים יותר מהמתחרים בשוק העולמי. אבל עם עלויות עבודה נמוכות בהרבה במדינות מתפתחות, התחרות קשה – אלא אם כן התעשייה האמריקנית תעבור לאוטומציה מלאה, עם בינה מלאכותית ורובוטיקה שיחליפו עובדים אנושיים.

אבל זה סותר את ההבטחה המרכזית של טראמפ: להחזיר את משרות הייצור לאמריקנים. מפעלים אוטומטיים אולי ישפרו את היעילות, אבל הם לא יחזירו את העבודה למעמד הביניים. הם ידרשו מהנדסים מומחים, לא פועלי ייצור.

ואם המכסים נועדו רק כאמצעי לחץ להשגת הסכמים טובים יותר, התוצאה עלולה להיות דווקא סחר חופשי יותר – אך לא בהכרח הוגן יותר. האמריקנים ימשיכו לקנות מוצרים זולים מחו"ל, והסרת מחסומי סחר תקטין את התמריץ לייצר מקומית.

במצב כזה, טראמפ עשוי אמנם לחתום על עסקאות עם מדינות שמעוניינות להוריד מכסים – אבל הדרך לחזון שלו ארוכה. במעבר מכלכלה גלובלית לכלכלה לוקלית, יידרשו שנים רבות, שבמהלכן הצרכנים האמריקנים ייאלצו לשלם יותר על כמעט כל מוצר. וזהו מסר שקשה למכור בחברה שמצפה לסיפוק מיידי.

לא פלא שהשווקים עולמיים הגיבו בתנודתיות, וכלכלנים מזהירים מפני מיתון – אם לא יושגו הסכמי סחר חדשים בקרוב. בינתיים, המפלגה הרפובליקנית עדיין מגבה את הנשיא, אולי בתקווה שמדובר במהלך טקטי קצר טווח. אבל אם הפגיעה בכיס של האזרחים תעמיק, התמיכה הפוליטית תישחק במהרה, במיוחד לקראת בחירות האמצע ב-2026.

ואם טראמפ לא יצליח להטמיע את חזונו עד תום כהונתו, סביר שהוא ייהרס בידי הנשיא הבא –גם אם יהיה ממפלגתו וגם אם לא. מדיניות שאין לה כיוון ברור או היתכנות מעשית, לא שורדת לאורך זמן.

תוכנית המכסים של טראמפ, שאפתנית ככל שתהיה, סובלת מסתירות פנימיות. בין אם מדובר בכלי מיקוח או בניסיון לשינוי יסודי של הכלכלה העולמית – היא מתנגשת במציאות: תחרות עולמית, אוטומציה מתקדמת, והתנגדות צרכנית ופוליטית בתוך הבית. בלי אסטרטגיה ברורה, היא עלולה להפוך בדיוק למה שטראמפ מתיימר להילחם נגדו – עסקה גרועה לאמריקה.

פורסם במקור ראשון. 

The post אובססיית הסחר של טראמפ – האמריקנים ישלמו את המחיר first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.