ראשי הפרוייקט: שלמה פישר | ג'ון רסקיי
רכזת פרוייקט: אדר שיבר
עורך: רמי טל
מאז הקמתה של מדינת ישראל היחסים בין ישראל לבין התפוצות הם נושא לדיון ולוויכוח, בתפוצות ובישראל כאחת, בין מעצבי המדיניות ובין יהודים מעורבים. ואולם ייתכן שיחסים אלה הגיעו לרמה חדשה של מחויבות מצידה של מדינת ישראל עם חקיקתו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, התשע"ח-2018, שנחקק בכנסת ביולי 2018. החוק העניק ליחסים אלה מעמד חוקתי בישראל. סעיף 6 של החוק מוקדש להם:
(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה וּבְשִבְיָה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
מטרת הדיאלוג הייתה להקשיב לדעותיהם של יהודי ישראל, יהודי התפוצות וההנהגה היהודית העולמית באשר ליישום סעיף 6 של חוק הלאום. שאלנו את המשתתפים מן התפוצות אם וכיצד יישום כאמור יהיה נאות לקהילות יהודיות שחבריהן הם אזרחים של מדינה שאינה ישראל. לאחר מכן שאלנו יהודים מן התפוצות ויהודים מישראל אם מחויבויות אלה מצד מדינת ישראל הן רצויות או מעשיות באופן כללי, ואם כן – כיצד יש ליישם אותן הלכה למעשה. מהי הדרך הטובה ביותר שעל מדינת ישראל לפעול בה "לשימור הזיקה בין המדינה לבין בני העם היהודי", וכיצד על המדינה לפעול "לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות"?
החלק הראשון של הדיון התרכז בשינויים ביחסי ישראל והתפוצות בשני העשורים החולפים. דיוני הדיאלוג אורגנו באופן זה על מנת למקם בהקשר הנכון את הדיון במחויבויות של חוק הלאום במציאות הנוכחית של יחסים אלה. כפי שהנושא נדון בספרים, במאמרים ובמחקרים רבים, ישראל תלויה הרבה פחות מבעבר בתמיכה כספית של התפוצות, וחלקים גדלים והולכים של יהודי התפוצות אינם מזדהים כיום הזדהות מלאה עם המדיניות שנוקטת ממשלת ישראל כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, השטחים והסכמי שלום וכלפי פלורליזם דתי בישראל.
עם זאת, ההתפתחויות החדשות ביחסי ישראל והתפוצות אינן רק תוצר של אירועים קונקרטיים, כגון העימות הצבאי בעזה או פעילותן של "נשות הכותל". הן משקפות חילוקי דעות מבניים וארוכי טווח בין תנאי החיים היהודיים בתפוצות לבין תנאי החיים בישראל. הדבר נכון בעיקר בכל מה שקשור לתפוצה האמריקנית, אבל ברמה זו או אחרת הוא נכון גם לקהילות יהודיות אחרות במדינות המערב הדמוקרטיות.
אחדים מן המשקיפים השתמשו במונח "התרחקות" בהתייחסם להתפתחויות ביחסי ישראל והתפוצות בשני העשורים האחרונים. מטרת הדיאלוג הנסקר כאן לא הייתה לחקור את הסיבות להתרחקות זו, שיש הטוענים לקיומה – מאמרים וכנסים רבים התמקדו בנושא זה – אלא לחקור כיצד הן משפיעות על שאלה מעשית: האם וכיצד על ממשלת ישראל לקדם חינוך יהודי בתפוצות וקשרים בין קהילות התפוצות לבין מדינת ישראל?