
<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>המזרח התיכון - המכון למדיניות העם היהודי</title>
	<atom:link href="https://jppi.org.il/he/topics/middle-east/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://jppi.org.il/he</link>
	<description>אתר המכון למדיניות העם היהודי</description>
	<lastBuildDate>Sun, 18 Oct 2026 11:11:58 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=7.1.4</generator>
	<item>
		<title>שלושת הווקטורים שיביאו את טראמפ לדחוף להסכם עם סעודיה</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9e%d7%a4-%d7%9c%d7%93%d7%97%d7%95%d7%a3/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%25a9%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2595%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2599%25d7%2590%25d7%2595-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2598%25d7%25a8%25d7%2590%25d7%259e%25d7%25a4-%25d7%259c%25d7%2593%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25a3</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 18 Oct 2026 11:11:58 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=34951</guid>

					<description><![CDATA[<p>האם רק "הג'ינג'י עם המפתח" מסוגל להשכין שלום היסטורי ותנ"כי בין שני בניו של אברהם: ישמעאל ויצחק? סיפור של מורשת, AI והמון אינטרסים אישיים כמובן</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9e%d7%a4-%d7%9c%d7%93%d7%97%d7%95%d7%a3/">שלושת הווקטורים שיביאו את טראמפ לדחוף להסכם עם סעודיה</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>האם רק &quot;הג'ינג'י עם המפתח&quot; מסוגל להשכין שלום היסטורי ותנ&quot;כי בין שני בניו של אברהם: ישמעאל ויצחק? סיפור של מורשת, AI והמון אינטרסים אישיים כמובן</h3>
<p>אתמול נשאל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לגבי האפשרות של הרחבת &quot;הסכמי אברהם&quot; וצירוף של סעודיה למעגל השלום עם ישראל. התשובה שלו הייתה ברורה: הנושא בהחלט חזר להיות על הפרק.</p>
<p>לפני שננסה לבחון באיזו דרך הוא הולך לממש את החזון הזה, אנחנו חייבים קודם כל לפרק את האופן שבו טראמפ מתנהל ומקבל החלטות, ולנסות להבין מדוע הנושא הסעודי כל כך קריטי עבורו. באופן גס, ניתן לחלק את ההתייחסויות של טראמפ דרך שלושה וקטורים משמעותיים, כאשר כל אחד מהם מהווה אבן ראשה בתפיסת עולמו.</p>
<p>אבל רגע לפני, קצת קונטקסט היסטורי: צריך לזכור שטראמפ הוא בסך הכל הנשיא השלישי בהיסטוריה האמריקאית שנבחר לתפקיד מבלי שכיהן בשום תפקיד פוליטי לפני כן. הקדימו אותו רק ג'ורג' וושינגטון (שנבחר לתפקיד כשעוד לא היה קיים תפקיד כזה, והגיע אליו על תקן מצביא צבאי עטור תהילה במרד נגד הבריטים ואיש אדמה ועסקים שייסד בהמשך באחוזת מאונט ורנון שבווירג'יניה את מזקקת הוויסקי הגדולה ביותר באמריקה), ודווייט אייזנהאואר. &quot;אייק&quot; אמנם לא נבחר לשום תפקיד פוליטי קודם לכן, אך היה גנרל שניהל את פרויקט השיקום הגדול ביותר בהיסטוריה של בנייתה מחדש של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, ברמת רזולוציה שבה שלט אפילו על כמות הקלוריות היומית שיאכל כל פליט, ובתפקיד שהוא למעשה מושל בסמכויות נרחבות יותר מכל מושל אחר בארצות הברית, בתקופה הכי מורכבת לשיקום ובנייה.</p>
<p>למה זה כל כך חשוב ומשמעותי? כי טראמפ הגיע לתפקיד מתוך רקע עסקי בלבד, ללא שום חיכוך מקדים במוסדות דיפלומטיים, צבאיים או פוליטיים. המשמעות היא כפולה: מצד אחד, הוא לא חייב כלום לאף אחד. מצד שני, אין לו שום ידע נצבר של התנהלות בתוך המסגרות הללו. עכשיו, בקדנציה של &quot;טראמפ 2.0&quot;, הוא כבר מפסיק להתייחס לחלוטין לאנשי המקצוע במפלגה או לממסד, ומקיף את עצמו באנשים שעיקר תפקידם הוא לציית ולממש את רעיונותיו.</p>
<p>בבואנו לנתח את דרך קבלת ההחלטות שלו, אלו הם שלושת הווקטורים המרכזיים המניעים אותו, מהחשוב ביותר לפחות:</p>
<p><strong>הווקטור הראשון: ה-GOAT והמורשת ההיסטורית</strong></p>
<p>לטראמפ יש רצון עז, עד כדי אובססיה, להיות הדמות הגדולה ביותר בכל הזמנים. הוא עסוק ללא הרף באיך ייתפס בדפי ההיסטוריה, תוך השוואה מתמדת בינו לבין הנשיאים הגדולים, וחשש תהומי להיזכר כאחד מהנשיאים הגרועים אי פעם. זו, למשל, הסיבה שבגללה הוא חתם על ה-MOU המפורסם מול איראן ב-17 ביוני 2026 להפסקת המערכה, מתוך פחד שלא לגמור כמו הנשיא הרברט הובר, שזכור כמי שהיה אחראי על השפל הגדול.</p>
<p>מנגד, הוא נהנה לפרסם טבלאות דירוג של נשיאים, כאשר הוא, כמובן, ניצב בפסגה מעל כולם.</p>
<p><strong>הווקטור השני: המירוץ מול סין והבינה המלאכותית</strong></p>
<p>המאבק על הדומיננטיות הגלובלית מול סין מדיר שינה מעיניו. הערכות של מומחים מדברות על &quot;הנקודה הסינגולרית&quot; אותו רגע שבו הבינה המלאכותית תצליח לעקוף את המתכנת האנושי הטוב ביותר שמתוארכת לאזור אוקטובר 2027, עמוק בתוך הקדנציה השנייה שלו.</p>
<p>הסינים מצליחים לשמור על שליטה בכ 70% מסך היסודות והמינרלים שמרכיבים את השבבים בעולם. במקביל, המשבר האנרגטי שנוצר בגלל צריכת החשמל הכבדה של חוות השרתים מחייב את טראמפ לחשוב על פתרונות יצירתיים. הוא חייב להקל על העומס האנרגטי בארה&quot;ב, ומצד שני להבטיח הובלה על סין במירוץ הטכנולוגי הזה.</p>
<p><strong>הווקטור השלישי: מה יוצא לי מזה?</strong></p>
<p>כדי להבין את הקדנציה השנייה, חובה להסתכל על פסק הדין של בית המשפט העליון מיולי 2024. פסק הדין, שהתקבל ברוב של 6 מול 3, קבע שנשיא נהנה מחסינות פלילית חלקית ומוחלטת על פעולות בליבת הסמכויות החוקתיות שלו, וכי הדרך להטיל עליו אחריות היא דרך הליך פוליטי של אימפיצ'מנט, ולא דרך בתי משפט פליליים.</p>
<p>הפסיקה הזו יצרה עבורו שריון חוקתי. בקדנציה השנייה שלו טראמפ מנצל את המטריה הזו באופן גלוי הרבה יותר, ומוציא את המקסימום האפשרי מהעובדה שהוא יושב בבית הלבן עבור עצמו ועבור משפחתו. הקווים בין האינטרס הציבורי לפרטי מעולם לא היו מטושטשים יותר. כך, למשל, בראשית כהונתו הנוכחית הוא צייץ והמליץ לציבור האמריקאי לקנות את מוצרי דל (Dell), מה שהוביל לזינוק במניות החברה, זאת לאחר שרכש בעצמו מניות שלה בשווי מיליוני דולרים מבלי לעשות גילוי נאות.</p>
<p>באופן דומה, הוא הפעיל את &quot;World Liberty Financial&quot;, מיזם קריפטו המוחזק ברובו על ידי משפחתו, ואף השיק טלפון סלולרי מוזהב ממותג טראמפ. במקביל, גם שני בניו הגדולים שותפים באופן עמוק בהשקעות, כולל בקרן נדל&quot;ן המתמקדת בתשתיות בינה מלאכותית.</p>
<p>כעת, בואו נמזג את שלושת הווקטורים האלה אל תוך הסיפור הסעודי<br />
לגבי הווקטור הראשון, כשדונלד טראמפ מדבר על &quot;הסכם שלום של 3,000 שנה&quot;, עצרתם פעם לחשוב למה הוא מתכוון?</p>
<p>התפיסה היא שרק &quot;הג'ינג'י עם המפתח&quot; מסוגל להשכין שלום היסטורי ותנ&quot;כי בין שני בניו של אברהם: ישמעאל ויצחק. חתימה על הסכם שלום בין צאצאיו של ישמעאל (סעודיה, ערש הולדתו של מוחמד) לבין בניו של יצחק (ישראל המודרנית) תסגור סכסוך של מעל ל-3,000 שנה. הסכם כזה לא רק שיביא לו (לדעתו) את פרס הנובל המיוחל, אלא יבטיח את מיקומו בפסגת ההיסטוריה האנושית. מנקודת מבט של עיצוב מורשת, הישג בעל משמעויות תיאולוגיות וגאופוליטיות כה עמוקות צפוי לקבע את מעמדו ההיסטורי באופן חסר תקדים, ולהעניק לכהונתו חותם אל זמני.</p>
<p>לגבי הווקטור השני, כאן נכנס לתמונה פרויקט המסדרון הכלכלי (IMEC) שאמור לחבר את הודו, דרך איחוד האמירויות וסעודיה, אל ירדן, ישראל, ועד ליוון. עבור טראמפ, שרואה את עצמו קודם כל כיזם, כאיש נדל&quot;ן וכבנאי (Builder), מדובר בהזדמנות להוביל את אחד ממיזמי התשתית וההנדסה השאפתניים והגדולים בהיסטוריה האנושית. פרויקט ענק שכזה לא רק נועד לתת מענה וקונטרה ליוזמת &quot;החגורה והדרך&quot; הסינית, אלא גם לשאוב חלק ניכר מתשתיות ה-AI שמוחמד בן סלמאן מעוניין לקדם בחזון 2030 שלו. זה מאפשר להסיט כוח חישובי עצום אל קו התפר שבין אסיה לאירופה דרך סעודיה, ובכך להשאיר את השליטה בו במערב ולהקל על עומסי התשתיות.</p>
<p>לגבי הווקטור השלישי, כאן אנחנו רואים כיצד ג'ארד קושנר פועל מאחורי הקלעים כדי לקדם עסקאות שזורמות על הציר הזה. מאות מיליארדים יישפכו לתוך פרויקט הענק הזה, ובנקודות הקצה של העסקאות הללו אמור להיות גם רווח תפעולי ומשפחתי לא מבוטל.</p>
<p>אז איך מתקדמים מכאן ואיך ייראה האירוע עצמו?</p>
<p>ההערכה שלי, המבוססת גם על שיחות עם גורמים המקורבים לממשל בארה&quot;ב, היא כזו: ככל שהמערכת הפוליטית בישראל תיגרר למצב של דדלוק, טראמפ לא יהסס להתערב באופן אישי בפוליטיקה המקומית שלנו. אני ממש לא אתפלא לראות אותו מזמן את המועמדים הבולטים לראשות הממשלה בנט, איזנקוט ונתניהו לוושינגטון. הוא יכניס אותם לחדר, יפעיל את מכבש הלחצים שלו וידרוש מהם להגיע לאיזשהו סדר פוליטי שיאפשר לו לקדם את החזון שלו שנשאר לו בדיוק מסגרת של שנתיים לכל היותר לממש: הרחבת הסכמי אברהם להסכמי אברהם 2.0 שבהם היהלום שבכתר היא העסקה בין ישראל לסעודיה, בדיוק כפי שהצהיר אתמול.</p>
<p><a href="https://www.ynet.co.il/news/article/hjsbdkl2mg?"><strong>פורסם ב-ynet</strong></a></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%99%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9e%d7%a4-%d7%9c%d7%93%d7%97%d7%95%d7%a3/">שלושת הווקטורים שיביאו את טראמפ לדחוף להסכם עם סעודיה</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>אנטומיית הכישלון המודיעיני של 7 באוקטובר</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%9c-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2590%25d7%25a0%25d7%2598%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%259b%25d7%2599%25d7%25a9%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%2595%25d7%2593%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%25a9%25d7%259c-7-%25d7%2591%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%2595</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 07 Oct 2026 10:21:17 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=34825</guid>

					<description><![CDATA[<p>שנים של זלזול באויב, קיבעון מחשבתי והסתמכות על מקורות מוגבלים הצטברו לאסון של השבת השחורה. סינוואר - תלמיד שקדן של החברה הישראלית - זיהה את הזלזול וניצל אותו היטב. רק שינוי יסודי יהפוך את קהילת המודיעין לחסינה בפני הפתעות עתידיות.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%9c-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95/">אנטומיית הכישלון המודיעיני של 7 באוקטובר</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>שנים של זלזול באויב, קיבעון מחשבתי והסתמכות על מקורות מוגבלים הצטברו לאסון של השבת השחורה. סינוואר &#8211; תלמיד שקדן של החברה הישראלית &#8211; זיהה את הזלזול וניצל אותו היטב. רק שינוי יסודי יהפוך את קהילת המודיעין לחסינה בפני הפתעות עתידיות.</h3>
<p>לא רק אתם הופתעתם באותו בוקר מר ונמהר לפני שלוש שנים. גם אני, אף ששירתי באותה העת כקצין בכיר באמ&quot;ן שעסק בזירת לבנון. בגרועים שבסיוטיי לא האמנתי שדבר כזה יתממש: חמאס יצא למתקפת פתע, ומערכת הביטחון כשלה במשימתה הבסיסית ביותר &#8211; להגן על אזרחי ישראל.</p>
<p>הפער בין עוצמתה של ישראל לעומק הכישלון היה עבורי בלתי נתפס, והוא שלח אותי למסע שהפך לאובססיה: להבין מה קרה לה, לקהילת מודיעין שהיא מושא הקנאה של מדינות העולם. כיצד החמיץ המודיעין הישראלי את אסטרטגיית חמאס, את הכנותיו למתקפה ואת יכולתו לבצעה? כיצד לא הבין שהארגון רואה במתקפת פתע תנאי למלחמה בישראל? כמו בחקר תאונות תעופה, גם כאן מתגלה שרשרת של תקלות שהצטברו לתוצאה קטסטרופלית שאפשר היה למנוע.</p>
<p>התשובה טמונה בראש ובראשונה ב&quot;שכחת ההיסטוריה&quot;, הקרובה והרחוקה. קהילת המודיעין הסתכלה קדימה ולא אחורה, והחמיצה את הלקחים הרבים המצויים בעבר: מעצמות אינן חסינות בפני מתקפות פתע, אין קו הגנה בלתי עביר, והאויב נלחם כפי שהתאמן.</p>
<p>הכשל נבע גם מאי־הבנת טבעו של חמאס &#8211; שהקצין מאוד לאחר עלייתו של סינוואר לשלטון. קהילת המודיעין השתכנעה שהארגון מעדיף לשמר את שלטונו ולהגן במידת האפשר על תושבי עזה, בעוד סינוואר היה נכון להקריב את השלטון ועשרות אלפי פלסטינים למען האידיאולוגיה הרצחנית והאנטישמית שלו. במקביל התפתחה בישראל הערכת חסר של יכולות חמאס. שמעתי בעצמי קולות שראו באנשיו ״פלסטינים מטומטמים״ שמפריעים לעסוק באיום העיקרי &#8211; הציר השיעי.</p>
<p>סינוואר &#8211; תלמיד שקדן של החברה הישראלית &#8211; זיהה את הזלזול וניצל אותו היטב. מערכת הביטחון עצמה תרגמה את התפיסה הזו לחלוקת משאבים: כך, למשל, מול לבנון שררה תחרות בין ארגונים על הערכות המודיעין, ואילו במרחב העזתי נשענה ההבנה על קומץ ארגונים ואנשים.</p>
<p><strong>דעות חיצוניות בוטלו</strong></p>
<p>במערכת שלטה גם ההנחה שמלחמה יזומה של אויבינו יצאה מהלקסיקון בשל עוצמתה של ישראל. מלחמות ההווה נתפסו כתוצאה אפשרית של טעות בחישוב של האויב או דינמיקה של הסלמה, אך לא של מתקפה רחבה ומתוכננת. לכן נתפסה תוכנית חמאס לכיבוש עוטף עזה כדמיונית: איזה אויב יעז לצאת לפעולה כזאת מול ישראל האימתנית?</p>
<p>קהילת המודיעין גם התכנסה בתוך עצמה והתקשתה להקשיב לקולות אחרים. היא גייסה אנשים מצוינים, אך דומים מדי זה לזה, והפכה להיררכית ולתבניתית. קולות שערערו על התפיסה השלטת נדחו פעמים רבות, ודעות מבחוץ נתקלו בזלזול. המסר היה ברור: מה הם מבינים? הם הרי אינם מומחים כמונו. כך התקשתה המערכת לבנות כלים שיאפשרו לה לערער על תפיסותיה.</p>
<p>לכך הצטרפה בעיית היצף המידע: לקהילת המודיעין מגיע בכל יום היקף בלתי נתפס של מידע, המקשה מאוד לסנן את הרעש, להבין מה נכון ומה לא, ולהרים דגלים אדומים. בתוך מיליארדים של פריטי מידע, הסימנים המעידים נבלעו ברעש של מידע אחר שסתר אותם. אותו שפע מידע גם סיפק למי שהאמין שחמאס מורתעת ראיות שחיזקו את תפיסתו. &quot;האדם שומע את מה שהוא רוצה לשמוע, ומתעלם מהשאר&quot;, שרו סיימון וגרפונקל. עם מהפכת המידע, זה נהיה קל עוד יותר.</p>
<p>תהליכי העבודה נשחקו: המערכת קידשה יעילות ומהירות על חשבון יסודיות, וזנחה תהליכי עבודה שנחשבו ״גוזלי זמן״ כמו שימור ידע והפקת לקחים. קהילת המודיעין היתה צריכה לפעול כמו תעשיית התעופה, עם שכבות יתירות לנוכח חומרת הסיכון, ובמקום זאת היא התנהלה כאילו הסיכון הוא דוח רבעוני שלילי ולא קטסטרופה אסטרטגית.</p>
<p><strong>קבלת ההחלטות השתבשה</strong></p>
<p>חלק מהבעיה נבע מהתלות העמוקה של קהילת המודיעין במספר מוגבל של מקורות מודיעין וביחידה 8200 בפרט. הקהילה התעלמה מההמלצה הבסיסית לכל משקיע בשוק ההון לגוון השקעות, והתמכרה לסוג מסוים של מקורות, שאותם תפסה ככאלה המתארים באופן מוחלט את העולם כולו.</p>
<p>בתוך תפיסת עולם כזו, אפשר להבין את הזלזול בדיווחי התצפיתניות או את ההתעלמות המוחלטת מפרסום סרטון תרגיל של חמאס ב־12 בספטמבר 2023 שמתאר בדיוק מצמרר את העתיד להתרחש שלושה שבועות לאחר מכן. אלה היו בדיוק מקורות המידע המיושנים שנתפסו בקהילת המודיעין כלא רלוונטיים.</p>
<p>גם תפקיד המודיעין בקבלת ההחלטות השתבש. במקום לעזור למקבלי ההחלטות לחשוב על העתיד, הוא הפך למעין כדור בדולח שסיפק ודאות כוזבת. הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר דרש תשובות נחרצות, והמודיעין שמח לספק אותן. ההסכם הלא כתוב היה ברור: המציאות כולה היא מה שמציג המודיעין, ומה שאינו מופיע בהצגותיו &#8211; אינו קיים.</p>
<p>ואולי התורפה החמורה מכולן היתה האמונה שהמודיעין הישראלי ואנשיו הם הטובים בעולם. אמ&quot;ן השתכר מהצלחותיו, והחל להאמין לשלל המחמאות שקיבל. &quot;הופכים את הטובים ביותר לטובים אף יותר&quot; &#8211; זו היתה הסיסמה שליוותה במשך שנים את תוכנית חבצלות, תוכנית הדגל של אמ&quot;ן שבה שירתי. בתרבות שכזו, כיצד יידעו הטובים ביותר להקשיב לדעות אחרות, להטיל ספק או לפקפק בתפיסותיהם שלהם?</p>
<p>ניסיונות לתלות את האסון הקולוסאלי הזה בקונספירציה (לא היתה) או ברשלנות (היתה) מחמיצים את האמת המטרידה: הכישלון טבוע עמוק בתרבות הארגונית, במבנה ובשיטות העבודה של קהילת המודיעין הישראלית, והוא תוצאה ישירה של בעיות עומק שלא טופלו במשך שנים. קהילת המודיעין, שהשיגה הישגים יוצאי דופן במערכה הזו, חייבת לעבור שינוי יסודי שיהפוך אותה לחסינה יותר בפני הפתעות עתידיות.</p>
<p>השינוי הזה צריך להתחיל בוועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את מכלול הכשלים, את מערכת היחסים בין ארגוני המודיעין וביניהם לבין הדרגים הצבאי והמדיני ותמליץ כיצד לתקנם. זו חובתנו העליונה כלפי אזרחי ישראל וכלפי מי שהקריבו הכל במלחמה. אויבינו כבר לומדים את לקחי 7 באוקטובר &#8211; השאלה היא אם גם אנחנו נעשה אותו הדבר.</p>
<p><strong><a href="https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/21568142">פורסם בישראל היום. </a></strong></p>
<p><a href="https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-scaled.webp"><img fetchpriority="high" decoding="async" class="aligncenter wp-image-34829" src="https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-scaled.webp" alt="" width="800" height="1071" srcset="https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-scaled.webp 1913w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-224x300.webp 224w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-765x1024.webp 765w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-768x1028.webp 768w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-1148x1536.webp 1148w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/10/6iWd1_20261007-1531x2048.webp 1531w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" /></a></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%9c-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95/">אנטומיית הכישלון המודיעיני של 7 באוקטובר</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>פודקאסט: שלוש שנים חלפו מה-7 באוקטובר. מה למדנו מאז?</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a4%d7%95-%d7%9e%d7%94-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%94/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%25a1%25d7%2598-%25d7%25a9%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%25a9%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2597%25d7%259c%25d7%25a4%25d7%2595-%25d7%259e%25d7%2594-7-%25d7%2591%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%2595%25d7%2591%25d7%25a8-%25d7%259e%25d7%2594</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 07 Oct 2026 07:55:54 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=34818</guid>

					<description><![CDATA[<p>שמואל רוזנר בשיחה עם פרופ' בני מוריס - המתמחה בחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על המשמעות ההיסטורית של הטבח, וכיצד הוא שינה אותנו.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a4%d7%95-%d7%9e%d7%94-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%94/">פודקאסט: שלוש שנים חלפו מה-7 באוקטובר. מה למדנו מאז?</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>שמואל רוזנר בשיחה עם פרופ' בני מוריס &#8211; המתמחה בחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על המשמעות ההיסטורית של הטבח, וכיצד הוא שינה אותנו.</h3>
<p><strong>שיחה על טבח, נקמה, הישרדות, שנאה, גירוש, איסלמיזם, ציונות, פליטות, על עזה, איראן, יהודה ושומרון, מאחזים, התנחלויות, ממשל צבאי, שיבה, אנטישמיות, מוסר, מלחמה.</strong></p>
<p><strong>להאזנה:</strong></p>
<p><iframe class="wp-embedded-content" sandbox="allow-scripts" security="restricted" title="בני מוריס, מה למדנו בשלוש שנים מאז שבעה באוקטובר?" frameborder="0" scrolling="no" src="https://player.captivate.fm/episode/14e98ff0-6942-4e3d-b60c-7b8615450478#?secret=mzpfIzIg6s" data-secret="mzpfIzIg6s"></iframe></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a4%d7%95-%d7%9e%d7%94-7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%94/">פודקאסט: שלוש שנים חלפו מה-7 באוקטובר. מה למדנו מאז?</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מלחמת ההישרדות של חיזבאללה</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%259c%25d7%2597%25d7%259e%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2594%25d7%2599%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2593%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2597%25d7%2599%25d7%2596%25d7%2591%25d7%2590%25d7%259c%25d7%259c%25d7%2594</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 19 Aug 2026 06:38:18 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=33857</guid>

					<description><![CDATA[<p>אובדן סוריה, חיסול נסראללה ואי-הוודאות סביב הסיוע האיראני דוחפים את ארגון הטרור השיעי להסתכן יותר • ישראל נדרשת להכות בהפרות חיזבאללה, אך במקביל לחזק את מדינת לבנון.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94/">מלחמת ההישרדות של חיזבאללה</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>אובדן סוריה, חיסול נסראללה ואי-הוודאות סביב הסיוע האיראני דוחפים את ארגון הטרור השיעי להסתכן יותר • ישראל נדרשת להכות בהפרות חיזבאללה, אך במקביל לחזק את מדינת לבנון.</h3>
<p>חיזבאללה לא הצטער על מותם של 11 לבנונים בשבוע שעבר, בעקבות התקיפה הישראלית של מפקדת הארגון, שבה נהרגו גם מפקדי שטח. לישראלים זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל אין זה כך: חיזבאללה, בשונה מחמאס, רגיש באופן יחסי לחיי פעיליו ולשלומה של העדה השיעית. למעשה, האסטרטגיה שבה בחר נסראללה מאז שבעה באוקטובר מבטאת בדיוק את האיזון שניסה לנהל &#8211; שלא בהצלחה יתרה, כפי שהמציאות מראה &#8211; בין האינסטינקטים של המאבק בישראל לבין הצורך למנוע מלבנון להפוך לעיי חורבות.</p>
<p>לא בכדי הודה נסראללה לאחר מלחמת לבנון השנייה שלא היה יוצא לחטיפת החיילים אילו ידע לאיזו מלחמה תוביל. מבחינתו, השיעים בלבנון לא היו מגש הכסף להשמדת ישראל, אלא קהילה שלחיזבאללה יש אחריות להגן עליה.</p>
<p>אז מה קרה לחיזבאללה של ימינו, 20 שנים לאחר אותו נאום מפורסם, שגורם לו לסכן במודע שיעים לבנונים? במילה אחת &#8211; מצוקה. בשתי מילים &#8211; מצוקה גדולה.</p>
<p>חיזבאללה מצוי במשבר החמור בתולדותיו: הוא איבד את סוריה כמשענת אסטרטגית ואת מנהיגו המיתולוגי, עתיד הסיוע האיראני אינו ודאי, וכוחו הצבאי והפוליטי נשחק. גם הלגיטימציה שלו בלבנון הצטמצמה. בצר לו, לארגון אין ברירה אלא לעשות כל שביכולתו כדי למנוע ממדינת ישראל ומממשלת לבנון למנף את המציאות הזו ולקדם עתיד שבו הוא כבר לא יהיה שחקן רלוונטי בלבנון &#8211; תרחיש שבעבר נתפס כבלתי סביר בעליל, וכיום הולך ונדמה לארגון כאפשרות ממשית.</p>
<p>חיזבאללה מצוי במלחמת הישרדות, ובמלחמה שכזו כל הכלים כשרים &#8211; גם העמדת אזרחים לבנונים בסכנה ישירה. בראייתו, אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לתקוע מקלות בגלגלי המאמץ לפרקו מנשק היא להגדיל את מספר האזרחים ההרוגים בלבנון. לתוצאה שכזו יש השפעה מיטיבה כפולה מבחינתו: היא גם מגדילה את הלחץ של הקהילה הבינלאומית לרסן את ישראל וגם פוגעת קשות בלגיטימציה של מדינת לבנון לפעול בנחישות נגד הארגון.</p>
<p>באופן הבסיסי ביותר, חיזבאללה רואה במגעים הישירים בין ישראל ללבנון איום קיומי, והוא נחוש לעשות הכול כדי לשבש אותם.</p>
<p>חיזבאללה גם מחפש דרכים לפתור את הבעיה הדחופה יותר ברכס עלי טאהר, שם נצורים עשרות מפעיליו. בראייתו, הפרת הפסקת האש כעת הכרחית כדי לכפות הסכמה לנסיגתם הבטוחה, כשברקע ההשפלה הגדולה הקשורה בחוסר יכולתו של הארגון לחלצם.</p>
<p>למדינת ישראל ולממשלת לבנון אין שום עניין או דחיפות לטפל בבעיה הזו, וחזבאללה מבין זאת היטב: מדינת ישראל לא תצטער אם הם ימשיכו להיות כלואים עד נשימתם האחרונה, וממשלת לבנון מאוד לא רוצה להיקלע לתרחיש שבו היא נדרשת לטפל בבעיה בעצמה. לפיכך, לחיזבאללה אין ברירה אלא לקחת את העניינים לידיו.</p>
<p>בכל זאת, חיזבאללה עדיין נזהר &#8211; ולראיה העובדה שהוא מקפיד לפי שעה לפעול רק בשטח לבנון ולא בשטח ישראל. עם זאת, ההיסטוריה מראה שתגובות ישראליות רפות מזמינות תעוזה גוברת מצד הארגון, ולא ניתן לשלול שהארגון יחריף את פעולותיו ככל שישראל תמשיך בפעולותיה המרוסנות וככל שהמשבר שבו הוא מצוי בלבנון יחריף.</p>
<p>ישראל צריכה כעת לפעול בתבונה וברוחו של בן־גוריון: להילחם בעוצמה בהפרות חיזבאללה כאילו אין מגעים ישירים עם לבנון, ולנהל את המגעים הישירים עם לבנון בנחישות כאילו אין הפרות חיזבאללה.</p>
<p>הדרך לקדם מציאות טובה יותר בלבנון עוברת גם בגיבוש אסטרטגיה רחבה, החורגת מקנה הרובה, שתכליתה להחליש את חיזבאללה ולחזק את המדינה הלבנונית. בצד זאת, ישראל חייבת להמשיך ולהקפיד על מניעת פגיעה באזרחים לבנונים: שיעור האזרחים ההרוגים הנמוך עד כה בעימות הוא מרכיב חשוב בפגיעה בלגיטימיות של חיזבאללה, שמתקשה להסביר שישראל היא התוקפן העיקרי ולא הוא.</p>
<p>חיזבאללה חלש מאי-פעם &#8211; וזו בדיוק הסיבה שלא כדאי לזלזל בו. חיות פצועות אינן מפסיקות לנשוך; לעיתים הן נושכות חזק יותר, וצפוי פחות.</p>
<p><a href="https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/21212304"><strong>פורסם בישראל היום</strong></a></p>
<p><a href="https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/08/067.png"><img decoding="async" class="aligncenter size-full wp-image-33858" src="https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/08/067.png" alt="" width="803" height="692" srcset="https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/08/067.png 803w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/08/067-300x259.png 300w, https://jppi.org.il/wp-content/uploads/2026/08/067-768x662.png 768w" sizes="(max-width: 803px) 100vw, 803px" /></a></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94/">מלחמת ההישרדות של חיזבאללה</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האירוע שצריך להעיר את ישראל</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2590%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a2-%25d7%25a9%25d7%25a6%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%259c%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%25a8-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2599%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2590%25d7%259c</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 10 Aug 2026 08:57:01 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=33589</guid>

					<description><![CDATA[<p>הרחפן הממולכד בגרמניה הוכיח שהטווחים והדיוק שברו את הכללים • כדי למנוע את המחדל הבא, ישראל חייבת לרתום את הדיפנס-טק, להדק יחסים עם אוקראינה ולבנות שכבת הגנה חדשה.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/">האירוע שצריך להעיר את ישראל</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>הרחפן הממולכד בגרמניה הוכיח שהטווחים והדיוק שברו את הכללים • כדי למנוע את המחדל הבא, ישראל חייבת לרתום את הדיפנס-טק, להדק יחסים עם אוקראינה ולבנות שכבת הגנה חדשה.</h3>
<p>בימים האחרונים נפל דבר באירופה. בלילה שבין 4 ל־5 באוגוסט גורמי מודיעין בארה&quot;ב מעריכים: רוסיה שיגרה רחפן נפץ לגרמניה | היום. הרחפן לא התפוצץ, אבל גורמי מודיעין אמריקנים הטילו על ממשלת רוסיה את האחריות להפעלה, למרות שהאחרונה נמצאת במרחק של לפחות 600 ק&quot;מ מהאתר. התקרית התרחשה רחוק מישראל, אבל היא צריכה לשמש כתמרור אזהרה בוהק עבורנו: איום הרחפנים הפך לאסטרטגי, והשימוש בו נגד עורפן של מדינות אינו שאלה של אם, אלא של מתי. עד לפני כמה שנים איום הרחפנים היה מוגבל ביסודו: טקטי, קרוב לשדה הקרב, או נעדר יכולות שליטה וניווט לטווחים ארוכים. ואז הפציעו טכנולוגיות חדשות ששינו את התמונה: הראשונה היא רחפני סיב אופטי, המוכרים לכולנו מלבנון.</p>
<p>ברחפנים אלה ניתן לשלוט תוך כדי תנועה באמצעות חיבור פיזי מאובטח, אבל הם מוגבלים מטבעם לטווחים קצרים יחסית. השנייה, מוכרת פחות ומטרידה יותר, היא הרחפן הסלולרי. זהו רחפן הנשען על תקשורת סלולרית ויכול להגיע גם לאלפי ק&quot;מ, לשנות את מסלולו בטיסה, לטוס בגובה נמוך המקשה על גילויו ולפגוע במטרות בדיוק רב.רחפן כזה יכול לעשות את דרכו ממדינה עוינת לישראל, או להיות משוגר משטח המדינה עצמה, ולפגוע במטרה אסטרטגית בתנועה. מפעילו של הרחפן יכול לשהות בבונקר בטהרן או בצנעא, במרחק של אלפי קילומטרים, ולעשות שימוש ברשת הסלולר הנגישה כדי להפעילו. הדיוק, הטווח והגמישות המבצעית נעשים נגישים גם לשחקנים שמעולם לא יכלו להרשות לעצמם שימוש בטילים מונחים ויקרים. זהו לא איום תיאורטי, כפי שממחיש השימוש הנרחב של רוסיה ואוקראינה בטכנולוגיה זו. האירוע האחרון בגרמניה מחדד גם הוא את העובדה שהאיום הזה הוא מוחשי, ומצריך קריאת השכמה מצידה של ישראל. הדיווחים האחרונים על כך שהקבינט בחן אפשרות לעצור לחלוטין את פעילות הרחפנים בישראל מצביעה גם היא על כך שהבנת האיום מתחילה לחלחל.</p>
<p><strong>יש פתרונות לאיום החדש</strong></p>
<p>ובכל זאת, לא מספיק נעשה. ישראל עדיין חשופה באופן מדאיג לאיום זה, והיא אינה יכולה &#8211; כפי שעושות איראן או רוסיה &#8211; לכבות לחלוטין את רשת הסלולר שלה. ישראל צריכה להשקיע כעת את משאביה כדי לתת מענה לאיום החדש, באותו אופן שבו התמודדה עם איום הרקטות והטילים. צריך להתחיל בשרטוט תרחישי הייחוס של האיום, כלקח מרכזי מכישלון מתקפת 7 באוקטובר: מה שלא מצליחים לדמיין, בוודאי לא ניתן יהיה להיערך כנגדו. לשם כך יצטרכו ארגוני המודיעין להדק את שיתוף הפעולה עם אוקראינה ומדינות מזרח אירופה, שמתמודדות כבר זמן ממושך איתו.</p>
<p>במקביל, נדרש לנצל את החדשנות והטכנולוגיה הישראליות על מנת לפתח במהירות כלים מתקדמים לניטור ולאיתור רחפנים מסוג זה &#8211; לא רק בגבולות אלא גם בעומק שטחה של ישראל. זאת תוך התבססות על העובדה שלרחפן דפוסי פעולה ייחודיים ברשת הסלולר אשר ניתן, תיאורטית, לאתרם. לצד אלה יידרשו גם שכבות הגנה קינטיות, ובהן אמצעי יירוט ומערכות שבהן רחפנים מיירטים רחפנים אחרים.</p>
<p>במקביל, תידרש כאן שותפות מהירה ואיכותית עם המגזר הפרטי. חייבים לפעול מהר, ועכשיו: קצב השינוי בעולם הרחפנים הוא אדיר, ופרקי הזמן שנדרשו לבניית ארכיטקטורת ההגנה מול הרקטות והטילים פשוט אינם רלוונטיים במקרה זה. גם כאן, ישראל צריכה להראות לעצמה ולעולם כולו שבמיקוד נכון אין שום אתגר שהיא לא יכולה לו.</p>
<p><strong><a href="https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/21154282">פורסם בישראל היום. </a></strong></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/">האירוע שצריך להעיר את ישראל</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מסר אסטרטגי</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%9e%d7%a1%d7%a8-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%25a8-%25d7%2590%25d7%25a1%25d7%2598%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2592%25d7%2599</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 08 Jun 2026 11:24:06 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=32126</guid>

					<description><![CDATA[<p>האיראנים טעו לחשוב שהם חסינים לחלוטין: מכיוון שהנשיא טראמפ להוט להגיע להסכם, הוא יעשה הכל כדי לרסן את ישראל. הפעם הם לא קראו נכון את המפה.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%9e%d7%a1%d7%a8-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/">מסר אסטרטגי</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>האיראנים טעו לחשוב שהם חסינים לחלוטין: מכיוון שהנשיא טראמפ להוט להגיע להסכם, הוא יעשה הכל כדי לרסן את ישראל. הפעם הם לא קראו נכון את המפה.</h3>
<p>ישראל שלחה לאיראן מסר אסטרטגי שהדהד הרבה מעבר לגבולות המזרח התיכון: היא פועלת על פי שיקול דעתה הריבוני. נכון, הנשיא דונלד טראמפ הצהיר אתמול בכמה ראיונות כי אינו מעוניין בפעולה ישראלית; נכון גם שהלחץ האמריקאי היה ממשי. ועדיין, ישראל עשתה את מה שסברה שעליה לעשות, ואת מה שנכון לאינטרסים הביטחוניים שלה. זה אולי נראה כמו אתגר ישיר לוושינגטון ולמדיניות הנשיא, אך ייתכן בהחלט שמדובר בתיאום מדוקדק: אמריקה נשארת מחוץ לסיבוב הזה, בעוד איראן לומדת שישראל מסוגלת ומוכנה לפעול גם ללא כיסוי אמריקאי מפורש. והמסר הזה קריטי. בחודשים האחרונים עסקה איראן במהלכה הישן והמוכר: קניית זמן, גרירת רגליים וניהול משא ומתן למראית עין בלבד.</p>
<p>בעוד הדיפלומטים ניסו להגיע להסכם שיאריך את הפסקת האש, המשיכה טהראן לזרוע אש ברחבי האזור – במתקפות על איחוד האמירויות, על בחריין ועל כווית, כולל הפגיעה בשדה התעופה שם לפני ימים אחדים (אירוע שכמעט נשכח בתוך שטף החדשות הבלתי פוסק). איראן היתלה באמריקה וניצלה את רצונו העז של טראמפ להשיג הסכם – כמעט בכל מחיר – כדי לקנות זמן, להתחמש ולהרחיב את מעגל ההשפעה שלה.<br />
ואז הגיע אתמול.</p>
<p>לאחר התקיפה הישראלית בדאחייה, בחרו האיראנים להגיב במתקפת טילים נגד ישראל. המשטר בטהראן העריך שטראמפ יבלום את ירושלים, ושוב יצליח להוכיח כי איראן היא שמכתיבה את כללי המשחק במזרח התיכון. לכן, לא נכון היה להסתכל על מתקפת הטילים אמש רק כעל אירוע צבאי. מי שפיענח אותה נכון הבין שמדובר בהצהרה אסטרטגית: איראן ביקשה להבהיר שהיא מאמינה שביכולתה לקבוע את הנעשה במרחב כולו, כולל בלבנון. זו אינה התנהגות של משטר המתכוון לחתום על הסכם או המוכן לוויתורים. זו התנהגות של שחקן שמרגיש חסין, המאמין כי כיסאו יציב וכי האמריקאים נחושים כל כך להימנע מהסלמה עד שיעשו כמעט הכול כדי למנוע סבב לחימה נוסף.<br />
הבוקר איראן למדה שיעור אחר.</p>
<p>ישראל הוכיחה פעם נוספת כי ריבונותה הביטחונית אינה נשענת על אישור חיצוני. לא תמיד נדרש &quot;אור ירוק&quot; מהבית הלבן כדי שצה&quot;ל יפעל. וגם אם התקיים תיאום כלשהו מאחורי הקלעים, הנראות כלפי חוץ היא של עצמאות ישראלית – וזו כשלעצמה מחזקת את ההרתעה. ייתכן שזה בדיוק מה שסוכם בשקט. גם לאמריקה יש אינטרס שאיראן תפנים שהמשוואה השתנתה: שלא ניתן לגרור את התהליך לנצח, שהזמן שקנתה סביב שולחן המשא ומתן לא העניק לה חסינות, ושיש מחיר לניסיון לנצל את רצונו של טראמפ להסכם. במובן הזה, המשוואה החדשה אף משרתת את טראמפ. הוא יכול לומר לאיראנים שהוא אמנם מנסה להגיע להסכם, אך אם יסרבו להתגמש – לא בהכרח יהיה ביכולתו לרסן את ישראל. המסר ברור: הדרך להסכם עדיין פתוחה, אך החלון הולך ונסגר.</p>
<p>השאלה שנותרת פתוחה היא האם טהראן תשכיל להסיק את המסקנה הנכונה. האם הנהגת המשטר תבין שמשחק הדחיינות הגיע לקצו? האם תפנים שהאסטרטגיה של משיכת זמן, תקיפות באמצעות שלוחים ואיומים מרחוק כבר אינה מספקת לה את ההגנה שסיפקה בעבר? או שמא צפוי לנו עוד סבב – עוד טילים, עוד הצהרות ניצחון ועוד ניסיונות להשיג הפסקת אש פיקטיבית שתאפשר לאיראן להתארגן מחדש ולהמשיך בדיוק באותו נתיב. כך או אחרת, ישראל הבהירה הבוקר דבר אחד בצורה שאי אפשר לטעות בה: היא אינה מתכוונת להמתין לתשובה.</p>
<p><strong><a href="https://www.makorrishon.co.il/opinions/article/339863">פורסם במקור ראשון. </a></strong></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%9e%d7%a1%d7%a8-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99/">מסר אסטרטגי</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חיזבאללה מאבד את לבנון &#8211; וזה מצוין</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%9f/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%2599%25d7%2596%25d7%2591%25d7%2590%25d7%259c%25d7%259c%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%2590%25d7%2591%25d7%2593-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%259c%25d7%2591%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2595%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2599%25d7%259f</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 02 Jun 2026 06:37:22 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=31926</guid>

					<description><![CDATA[<p>חיזבאללה מבודד כפי שלא היה מעולם ומתקשה לשכנע את הציבור שהוא מגן על לבנון, ולא על המהפכה האסלאמית באיראן.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%9f/">חיזבאללה מאבד את לבנון – וזה מצוין</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>חיזבאללה מבודד כפי שלא היה מעולם ומתקשה לשכנע את הציבור שהוא מגן על לבנון, ולא על המהפכה האסלאמית באיראן.</h3>
<p>&quot;הנהגת חיזבאללה הפכה להיות נתונה לחלוטין להשפעה איראנית לאחר חיסולו של נסראללה&quot;, הצהיר ב־28 במאי בראיון לערוץ תקשורת צרפתי מנהיג העדה הדרוזית בלבנון, וליד ג'ונבלאט. &quot;אני לא יודע איך לדבר עם המפלגה, אין לנו יותר בני שיח שם&quot;, המשיך. המילים יצאו מפיו של מי שידע לאורך חייו עליות ומורדות עם ארגון הטרור, אך הקפיד בשנים שלפני 7 באוקטובר לנהל שותפות אפקטיבית עימו.</p>
<p>לא בכדי מכונה ג'ונבלאט &quot;שבשבת פוליטית&quot;, המזיזה עמדתה בהתאם לכיווני הרוח הלבנוניים. החלטתו להתבטא בחריפות כזו כלפי חיזבאללה מבטאת שינוי עמוק בציבור הלבנוני הלא־שיעי &#8211; איבה גוברת למי שנתפס כשחקן הפועל בשירות אינטרסים זרים, לא בשירות המדינה.</p>
<p>הסקרים שנערכו בלבנון לאורך מלחמת חרבות ברזל מצביעים על רוב ברור התומך במונופול המדינה על הנשק. סקר גאלופ מקיץ 2025 מצא רוב מוחץ של נוצרים (92%), דרוזים (89%) וסונים (87%) התומכים בפירוק חיזבאללה מנשקו ומוכנים להודות בכך בפומבי.</p>
<p>זוהי התפתחות דרמטית. בעבר התבסס כוחו של חיזבאללה במידה רבה על בריתות אסטרטגיות עם שותפים מעדות אחרות, שהעניקו לו ארשת פטריוטית לבנונית ואפשרו לו לאייש תפקידים השמורים לעדות אחרות. השותפות עם &quot;הזרם הפטריוטי החופשי&quot;, אחת המפלגות הנוצריות החשובות, היתה הביטוי העמוק ביותר להתעצמות זו &#8211; והיא שאפשרה לחיזבאללה להפוך ל&quot;ממליך המלכים&quot; דה־פקטו בלבנון. הברית התפרקה סופית עם פרוץ המלחמה.</p>
<p>חיזבאללה מבודד כיום כפי שלא היה מעולם מחוץ לעדה השיעית. הארגון מתקשה לשכנע את הציבור הלבנוני שהוא מגן על לבנון, ולא על המהפכה האסלאמית באיראן. הסיבות רבות &#8211; חילופי הנהגה, שבירת מחסום הפחד &#8211; אך מעל לכולן: החלטתו לגרור את לבנון למלחמה פעמיים, ואף לא אחת מהן למען הלבנונים עצמם.</p>
<p>השינוי הזה הוא הזדמנות היסטורית לישראל ולארה&quot;ב. עליהן לנצלה כדי להמשיך להחליש את אחיזת חיזבאללה במוסדות השלטון, הצבא, הביטחון, הפנים והכלכלה בלבנון ולגבש בעלי ברית שרואים בישראל שותפה לפירוק הארגון מנשק. בפרט, ישראל יכולה וצריכה לכונן שותפויות כלכליות והומניטריות בדרום לבנון &#8211; תחילה עם המובלעות הלא־שיעיות &#8211; ולפעול בנחישות לצמצום ההשפעה האיראנית. המסר צריך להיות ברור: שותפות עם ישראל היא נכס, שותפות עם חיזבאללה ואיראן &#8211; נטל. עם זאת, אסור לדחוק את השיעים לפינה. גם בהם ניכרים סימני שינוי, גם אם בוסריים. תהליכי ההתקרבות לשאר העדות חייבים להתנהל בזהירות, במקביל למאמצים לייצר אלטרנטיבה הנהגתית שיעית. אם ישראל תפגע ביכולתו של הארגון להגן על עדתו &#8211; השיעים יחפשו אלטרנטיבות.</p>
<p>לבנון משתנה לנגד עינינו. לראשונה זה שנים, יש לישראל בעלי ברית מהצד השני של הגבול. לא אידיאליים &#8211; רחוק מכך. אבל כפי שאמר צ'רצ'יל: &quot;יש רק דבר אחד גרוע יותר מלהילחם עם בעלי ברית &#8211; להילחם בלעדיהם&quot;. טוב תעשה ישראל אם תיישם זאת בלבנון.</p>
<p><strong><a href="https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/20668558">פורסם בישראל היום</a>. </strong></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%9f/">חיזבאללה מאבד את לבנון – וזה מצוין</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ליישם את דוקטרינת רייגן &#8211; מול איראן</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25a9%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2593%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%25aa-%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2599%25d7%2592%25d7%259f-%25d7%259e%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2590%25d7%259f</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 11 May 2026 13:53:59 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=31268</guid>

					<description><![CDATA[<p>רייגן לא ידע מתי בדיוק תיפול ברית המועצות, אך הוא הבין שאין להתייחס למשטר רקוב מן היסוד כאל עובדה נצחית.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/">ליישם את דוקטרינת רייגן – מול איראן</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>רייגן לא ידע מתי בדיוק תיפול ברית המועצות, אך הוא הבין שאין להתייחס למשטר רקוב מן היסוד כאל עובדה נצחית.</h3>
<p>במהלך שנות ה-80 נכנסה ברית המועצות לשלב של היחלשות הדרגתית, גם אם מבחוץ היא עדיין נראתה כמעצמת על יציבה. חילופי ההנהגה התכופים ביטאו מערכת פוליטית תקועה ומזדקנת, אידיאולוגיה שאיבדה מכוחה וכלכלה תקועה. מול הקלחת הזו עמד נשיא אמריקני ששינה את אסטרטגיית ההכלה האמריקנית שמשלה עד אז בוושינגטון. מצויד באמונה עמוקה בצדקת הדרך האמריקנית ובאופטימיות מדבקת, טען הנשיא רונלד רייגן כי החירות והדמוקרטיה יישאו את הקומוניזם אל פח האשפה של ההיסטוריה. &quot;אימפריית הרשע&quot;, כפי שכינה אותה רייגן, רקובה מכדי לשרוד לאורך זמן, ועל המערב להפסיק ולהכיל את ברית המועצות – אלא להתמקד בניצחון עליה, תוך ניצול המשבר ההיסטורי בו היא מצויה.</p>
<p>רבים מייחסים לרייגן תרומה משמעותית לנפילת ברית המועצות, אך שוכחים לפעמים כי לצד האידיאליזם העמוק שלו הוא היה גם פרגמטיסט זהיר שפעל בכל דרך אפשרית על מנת להגיע להבנות עימה במטרה לצמצם את הסיכון לקטסטרופה גרעינית. כך פעל רייגן בשני צירים מקבילים, שבעיניו אף פעם לא סתרו אחד את השני: הגברת הלחץ המדיני, הכלכלי, הצבאי והתודעתי על המשטר הסובייטי מחד גיסא וניהול אחראי של הסיכון הגרעיני באמצעות דיאלוג, בקרת נשק וחיפוש אחר הבנות עם מוסקבה. רייגן האמין כי גישה משולבת זו הכרחית על מנת להבטיח את ביטחונה של ארה&quot;ב עד לנפילתה הבלתי נמנעת של ברית המועצות, שאת מועדה המדויק תדע רק &quot;ההשגחה העליונה&quot; לנבא.</p>
<p>&quot;דוקטרינת רייגן&quot; מאותתת לנו מהעבר על האסטרטגיה הנדרשת כעת מול המשטר האיראני. המציאות פשוטה: כל עוד המשטר הזה יוותר על כנו בתצורה כזו או אחרת – יוותר איום חמור על ישראל, ואין מחלוקת שלאיראן יש אחריות ישירה או עקיפה למרבית בעיותינו הביטחוניות. איראן היא &quot;אימפריית הרשע&quot; של ימינו ולפיכך, בדומה למדיניותו של רייגן, ישראל צריכה להגדיר יעד ברור וראשון במעלה של האצת נפילתו של המשטר. זהו יעד הכרחי אבל שאפתני מאוד, קשה לתחימה בזמן ושבלתי אפשרי להשיגו רק בכלים קינטיים. ישראל צריכה לקדם שורת מאמצים לחזק את האופוזיציה האיראנית, לאתר ולרקום קשרים עם גורמים חמושים בתוך המשטר ולפעול לערעור יסודותיו של המשטר ולהעמקת המתחים בין מוקדי הכוח בהנהגה. כל אמצעי לקידום היעד הזה – צבאי, כלכלי, קיברנטי, תודעתי או חשאי – נדרש להיבחן דרך שאלה אחת מרכזית: האם המשטר ייחלש כתוצאה מפעולה זו, או שלא.</p>
<p><strong>לקחת בחשבון את אי הוודאות</strong></p>
<p>בד בבד, ישראל וארה&quot;ב צריכות לנהל את הסיכון האסטרטגי החמור ביותר הנשקף מאיראן: האפשרות שהאחרונה תשתמש במלאי האורניום המועשר שנותר בשטחה על מנת לבנות בהסתר פצצה גרעינית. במצב העניינים הנוכחי אין שום דרך להבטיח שאיראן לא תעשה כן, בייחוד כשהיא מתודלקת במוטיבציה יוצאת מגדר הרגיל להרתיע את ישראל וארה&quot;ב מניסיונות נוספים להפיל את המשטר. זהו יעד דחוף שנדרש לקדמו גם במחיר הסכמות עם איראן על סוגיית הגרעין (בדגש על הוצאת האורניום המועשר מאיראן), שמחירם הברור הוא הפשרתם של כספים והעברתם לאיראן. הסכם שכזה יהיה זריקת חמצן חיונית למשטר האיראני, אבל זוהי &quot;כוס תרעלה&quot; שנדרש לשתות כדי לטפל באיום.</p>
<p>זוהי אינה סתירה, כפי שרייגן הראה לנו. האסטרטגיה הישראלית הכוללת חייבת לקחת בחשבון את אי הוודאות המבני הקשור בהערכת המועד המדויק של קריסת משטרים, מעורערים ורקובים ככל שיהיו (והמשטר האיראני הוא אכן כזה). בהקבלה לברית המועצות, איננו יודעים אם אנחנו ב-1982, ב-1985, ב-1989 או ב-1991. ישראל צריכה לפעול להאצת קריסת המשטר האיראני, ולוודא שהוא לא מצטייד בגרעין עד אז.</p>
<p>רייגן לא ידע מתי בדיוק תיפול ברית המועצות, אך הוא הבין היטב שאין להתייחס למשטר רקוב מן היסוד כאל עובדה נצחית. באותה מידה, הוא הבין שגם משטר בשקיעה עלול להחזיק בידיו יכולת להשמיד ערים ולגרור את העולם לקטסטרופה. זהו הלקח שעל ישראל וארה&quot;ב לאמץ מול איראן: לא להמתין לנפילת המשטר, אלא לפעול כדי לקרב אותו; ולא להניח שעצם חולשתו תספיק כדי לנטרל את הסכנות שהוא מציב. יישום דוקטרינת רייגן באיראן הוא מורכב, חמקמק ולא מובטח, אבל הוא הטוב מבין כל החלופות האחרות.</p>
<p><strong><a href="https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1319914">פורסם במעריב. </a></strong></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%92%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/">ליישם את דוקטרינת רייגן – מול איראן</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
		<item>
		<title>יכולת ההרתעה של היום אינה מבטיחה שקט מחר</title>
		<link>https://jppi.org.il/he/iran-war-is-huge-success-for-israel-but-it-is-not-a-victory-yet/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=iran-war-is-huge-success-for-israel-but-it-is-not-a-victory-yet</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[jppi]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 12 Apr 2026 13:30:54 +0000</pubDate>
				<guid isPermaLink="false">https://jppi.org.il/?p=30550</guid>

					<description><![CDATA[<p>אם יש לקח אחד שהישראלים היו צריכים ללמוד בשנתיים וחצי האחרונות, הוא שמלחמות אינן נמדדות רק לפי מה שנהרס בשדה הקרב. הן נמדדות לפי מה שנמנע לאחר מכן.</p>
<p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/iran-war-is-huge-success-for-israel-but-it-is-not-a-victory-yet/">יכולת ההרתעה של היום אינה מבטיחה שקט מחר</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h3>אם יש לקח אחד שהישראלים היו צריכים ללמוד בשנתיים וחצי האחרונות, הוא שמלחמות אינן נמדדות רק לפי מה שנהרס בשדה הקרב. הן נמדדות לפי מה שנמנע לאחר מכן.</h3>
<p>תמונה מורכבת. זו הדרך הטובה ביותר להבין את האופן שבו הסתיימה בינתיים המלחמה עם איראן. עדיין אי אפשר להגדיר אותה כניצחון, כפי שבנימין נתניהו רוצה, אבל היא גם אינה הכישלון שיאיר לפיד ונפתלי בנט ניסו להציג.</p>
<p>הסיבה שרבים מתקשים לעבד את התוצאה הזו היא שהם מוצאים את עצמם כעת במציאות שאינם רגילים אליה &#8211; מציאות שהתגבשה במהלך השנתיים וחצי האחרונות. חלק מהבעיה הוא שפוליטיקאים הטעו את הציבור וגרמו לנו להאמין שאפשר להשיג ניצחונות במהירות ובאמצעות כוח צבאי בלבד. בעזה, למשל, הובטח לנו &quot;ניצחון מוחלט&quot; ושלחץ צבאי לבד ישמיד את חמאס. במקום זאת, אחרי יותר משנתיים וחצי, חמאס עדיין שולט ב-50% מעזה ולא התפרק מנשקו.בלבנון, נאמר לנו בנובמבר 2024 שחיזבאללה ספג מכה קשה ושישראל שינתה מן היסוד את המשוואה בצפון. ובכל זאת, כעת ישראל שוב שקועה עמוק בביצה לבנונית.</p>
<p>ואז הגיעה מלחמת 12 הימים עם איראן ביוני. אז, נאמר שתוכנית הגרעין הושמדה ושישראל השיגה &quot;ניצחון לדורות&quot;. ובכל זאת, שמונה חודשים לאחר מכן, יחד עם אמריקה, פתחנו במלחמה חדשה נגד איראן &#8211; מלחמה שנמשכה יותר מחמישה שבועות. אין ניצחון מוחלט. אין ניצחון לדורות.</p>
<p>מה שיש לנו במקום זאת הוא דבר מוכר יותר לכל מי שמבין כיצד מלחמות באמת אמורות להסתיים: הישגים צבאיים מרשימים בשדה הקרב, פגיעה חסרת תקדים ביכולות האויב, ואז העברת המקל לדיפלומטים כדי לבדוק אם ניתן לתרגם את ההישגים הללו להסדר שישמר אותם.<br />
וזה לב הבעיה: ניהול ציפיות.</p>
<p>במשך זמן רב מדי נמכרה לישראלים ציפייה שגויה. לא מפני שההישגים הצבאיים לא היו אמיתיים &#8211; הם היו. אלא מפני שהם שווקו כסופיים ומוחלטים. הבעיה היא שמלחמות לעולם אינן פועלות כך, בוודאי לא במזרח התיכון ובוודאי לא מול אויב כמו איראן. פעולה צבאית יכולה לקנות זמן, להחליש, לשבש ולעכב. אבל היא אינה, כשלעצמה, מייצרת את הניצחון.</p>
<p>וזו הסיבה שכאשר אנו מביטים במלחמה הזו ושואלים מה בדיוק הושג, עדיין אין תשובה ברורה. ברמה הבסיסית ביותר, בקמפיין צבאי משותף והיסטורי, ישראל וארצות הברית הסבו נזק כבד לתשתיות הצבאיות והגרעיניות של איראן. מלאי טילים נפגעו. אתרי ייצור הותקפו. משגרים הושמדו. נכסים ימיים הותקפו. מערכי ההגנה האווירית נשחקו. מדענים ומפקדים חוסלו.</p>
<p>אבל מרשימה ככל שהמערכה הצבאית הייתה &#8211; והיא הייתה מרשימה &#8211; השאלה האמיתית היא מה יבוא עכשיו. כי אם יש לקח אחד שהישראלים היו צריכים ללמוד בשנתיים וחצי האחרונות, הוא שמלחמות אינן נמדדות רק לפי מה שנהרס בשדה הקרב. הן נמדדות לפי מה שנבנה, מובטח או נמנע לאחר מכן. הן נמדדות לפי השאלה האם התוצאה הדיפלומטית והאסטרטגית מקבעת את ההישגים הצבאיים ומונעת מהאויב פשוט להשתקם. וזו הסיבה שה10 ימים הקרובים חשובים כל כך.</p>
<p>האם ההישגים הצבאיים יתורגמו כעת להצלחה פוליטית? האם איראן תיאלץ למסור את כ-460 הקילוגרמים של אורניום מועשר ברמה גבוהה שברשותה? האם יוטלו מגבלות אמיתיות וניתנות לאימות על פיתוח וייצור הטילים בעתיד? האם מצר הורמוז ייפתח באופן שיחליש את אחד מכלי הכפייה החזקים ביותר של איראן?</p>
<p>אז האם זה הרגע לחגוג ניצחון? לא. אבל זה גם לא הרגע להכריז על כישלון, כפי שכמה פוליטיקאים מיהרו לעשות. מה שזה, בראש ובראשונה, הוא רגע להמתין, להתבונן, ולאפשר לדיפלומטיה להתפתח. רק כאשר השיחות הללו יצליחו או ייכשלו באופן סופי נדע אם המלחמה הזו הייתה רק הצלחה צבאית יוצאת דופן או משהו עמיד יותר שאפשר באמת לכנות ניצחון.</p>
<p>עם זאת, יש עוד נקודה שחשוב לזכור &#8211; מה שראינו במלחמה מול איראן היה, במובנים רבים, היישום המלא של הלקח החשוב ביותר מ-7 באוקטובר. לפני המתקפה של חמאס, ישראל ידעה שבעזה ולבנון בונים צבאות &#8211; רקטות, מנהרות, משגרים, טילי הנ&quot;ט, לוחמים ומבני הפיקוד. אבל ישראל הייתה לכודה באסטרטגיית הכלה שהתמקדה בשאלה מרכזית אחת: כוונה. שהאויב מחזיק בנשק &#8211; את זה ידענו. השאלה הייתה אם הוא מתכוון להשתמש בו. האם חמאס רוצה מלחמה או מעדיף שקט? האם חיזבאללה מורתע או מתכונן לתקוף?</p>
<p>זה היה אסון 7 באוקטובר. אחרי מלחמת 12 הימים ביוני, כאשר התברר שאיראן האיצה את ייצור הטילים והתקרבה לסף גרעיני, ישראל החליטה שלא להיגרר שוב למלכודת הישנה.</p>
<p>היא לא רצתה להמתין עד שאיראן תשקם במלואו את ארסנל הטילים שלה ותצבור מספיק אורניום ברמה צבאית, ואז להיאלץ להתווכח אם טהרן מתכוונת להשתמש ביכולות הללו או לא. היא פעלה קודם כדי לשלול את היכולות עצמן. זה חשוב. זה מראה שישראל למדה מ-7 באוקטובר ושינתה את תפיסת הביטחון שלה. היא כבר אינה מוכנה לסבול איומים על גבולותיה רק מפני שהאויב עדיין לא לחץ על ההדק.</p>
<p>אבל הלקח הזה מגיע עם משמעות כואבת. הוא אומר שמה שקרה במהלך המלחמה האחרונה אינו יוצא דופן. ייתכן שזהו המודל לעתיד. כדי שהציבור יבין זאת, מנהיגים פוליטיים וצבאיים חייבים להיות שקופים וכנים. הם צריכים להסביר מה הושג, ובאותה מידה של בהירות גם מה לא הושג. הם צריכים לומר שהצלחה צבאית היא אמיתית וחשובה, אבל שהיא אינה קבועה, ושיכולת ההרתעה של היום אינה מבטיחה שקט מחר.</p>
<p><strong><a href="https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1309080">פורסם במעריב.</a></strong></p><p>The post <a href="https://jppi.org.il/he/iran-war-is-huge-success-for-israel-but-it-is-not-a-victory-yet/">יכולת ההרתעה של היום אינה מבטיחה שקט מחר</a> first appeared on <a href="https://jppi.org.il/he">המכון למדיניות העם היהודי</a>.</p>]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
