הניצחון המוחלט?

ראש הממשלה חוזר ומצהיר כי לא יפסיק את המלחמה עד ל"ניצחון המוחלט" על חמאס. מדד החברה הישראלית של JPPI בחן החודש מה עמדת הציבור בישראל בנוגע לאמירה זו. שליש (34%) מהישראלים חושבים כי מדובר במטרה ראויה שאפשר להשיג אותה, מעט פחות ממחצית (45%) חושבים שמדובר במטרה הצהרתית לצרכים פוליטיים, וחמישית (19%) סבורים שזוהי מטרה ראויה, אך ספק אם ניתן להשיג אותה. למעשה – מדובר ברוב שסבורים שמדובר במטרה ראוייה (53%), אך במקביל ברוב שסבורים כי המטרה אינה בת השגה (64%). בחלוקה אידאולוגית, בעוד שבקבוצת הימין נרשם רוב (75%) שחושב כי מדובר במטרה ראויה שאפשר להשיג, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז סבורים כי הניצחון המוחלט הוא מטרה הצהרתית לצרכים פוליטיים.

התארכות המלחמה – עד מתי?

רוב הישראלים (55%) מעריכים שהמלחמה תימשך עוד שנה או יותר. כרבע מהציבור חושב שהמלחמה תימשך עוד כמה חודשים ו-16% אינם יודעים להשיב על שאלה זו. בהשוואה לסקר שערכנו באוקטובר האחרון, במלאות שנה למלחמה, הציבור בישראל מניח היום שהמלחמה תמשך יותר מכפי שהעריך אז. באוקטובר, 42% מהציבור האמינו שהמלחמה תימשך עד שנה (בהשוואה ל-29% היום) ו-44% מהציבור האמינו שהמלחמה תימשך יותר משנה (55% היום).

כלומר – העובדה שחלפה חצי שנה נוספת לא רק שלא קיצרה את טווח הזמן המוערך למשך המלחמה, אלא האריכה אותו. ניתוח אידאולוגי של הסקר מלמד כי ככל שזזים לכיוון שמאל על הסקלה האידיאולוגית, כך הערכת משך המלחמה הצפוי מתארכת. בימין, 31% אחוזים מניחים שהמלחמה תארך עוד ״כמה חודשים״ וסך כל מי שמעריכים שתימשך ״כמה חודשים״ ו/או ״שנה״ הוא 68%. במרכז עומד נתון משולב זה (כמה שבועות, חודשים, או שנה) על 54%. בשמאל על 43%.

הגורמים להתארכות המלחמה

רבע (25%) מהישראלים מסכימים עם הטענה שהמלחמה התארכה ״בגלל שהמשימות מסובכות ולוקח הרבה זמן למלא אותן״. שליש (30%) "קצת מסכימים" עם הסבר זה להתארכות המלחמה, ואילו 43% מהציבור לא מסכים איתו. מחצית (51%) מהישראלים מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל ש״הממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר״. רבע (27%) קצת מסכימים עם הסבר זה ואילו חמישית (19%) לא מסכימים איתו.

בחלוקה אידאולוגית, מרבית המשתייכים לקבוצות "שמאל" (74%), "שמאל מרכז" (73%) ו"מרכז" (69%) מסכימים עם הטענה שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר. בקרב המשתייכים לקבוצה "ימין מרכז" 46% מסכימים עם טענה זו, שליש (34%) קצת מסכימים איתה וחמישית (18%) לא מסכימים איתה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שליש (30%) חושבים שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר, 38% קצת מסכימים עם הסבר זה ו-31% לא מסכימים איתו.

בחלוקה לפי הצבעה, ובמבט למצביעי מפלגות הקואליציה, 45% ממצביעי הציונות הדתית, כשליש (30%) ממצביעי יהדות התורה, כרבע (23%) ממצביעי ש"ס וחמישית (19%) ממצביעי הליכוד בבחירות 2022, מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר.

שניים מכל חמישה ישראלים מסכימים עם האמירה שהמלחמה התארכה בגלל ש״הלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את המשימות״. רבע (25%) קצת מסכימים עם הסבר זה, ו-35% לא מסכימים איתו. בשאלה זו נרשם פער משמעותי בין תשובות האוכלוסייה היהודית בישראל לבין תשובות האוכלוסייה הערבית.

המערכת המשפטית

מחצית מהציבור בישראל לא מסכים עם ההסבר ש״המלחמה התארכה בגלל שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות״. רבע (28%) מהישראלים מסכימים עם הסבר זה ו-14% נוספים ״קצת מסכימים״ איתו. גם בשאלה זו נרשם פער בין תשובות היהודים ובין תשובות הערבים בישראל. בעוד ששליש מהיהודים מסכימים עם אמירה זו, שמינית בלבד מהערבים מסכימים איתה.

בחלוקה אידאולוגית מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" ו-45% מהמשתייכים לקבוצה "ימין מרכז" לא מסכימים עם הסבר זה. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" סבורים שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות. בחלוקה לפי הצבעה בבחירות 2022, מרבית מצביעי הציונות הדתית (74%), הליכוד (58%), ומחצית ממצביעי יהדות התורה (50%) וש"ס (46%) חושבים שהמלחמה התארכה בגלל שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות.

כמעט מחצית מהישראלים (44%) חושבים שהמלחמה התארכה ״בגלל שיש לקואליציה אינטרס פוליטי להאריך את המלחמה״. מנגד, 39% מהישראלים לא מסכים עם הסבר זה, ושמינית (13%) קצת מסכימים איתו.

מחצית (52%) מהציבור בישראל לא מסכים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל ש״מפגינים וקבוצות לחץ מחלישים את הנחישות לניצחון״. רבע (28%) מסכימים עם הסבר זה, וחמישית (17%) קצת מסכימים איתו. בחלוקה אידאולוגית, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז וכמחצית (46%) מהמשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" לא מסכימים עם אמירה זו. מנגד, מרבית (63%) המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מסכימים עם הסבר זה. מרבית מצביעי יהדות התורה (60%), הציונות הדתית (59%) והליכוד (58%) בבחירות 2022, מסכימים שהמלחמה התארכה בגלל שמפגינים וקבוצות לחץ מחלישים את הנחישות לניצחון.

44% מהציבור מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה ״בגלל שלא הוגדרו יעדים ברורים וריאליים שיאפשרו לסיים אותה״. חמישית (22%) קצת מסכימים עם הסבר זה, ואילו שליש (31%) לא מסכימים איתו. בחלוקה אידאולוגית, רוב המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז, כמו מצביעים של "יש עתיד" (75%), "המחנה הממלכתי" (75%), "ישראל ביתנו" (67%) והעבודה (64%), מסכימים עם הסבר זה. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" ו-43% מה"ימין מרכז" לא מסכימים איתו.

מרבית הציבור (54%) לא מסכים עם ההסבר שהמלחמה התארכה ״בגלל שצמרת צה"ל לא מספיק נחושה להביא לניצחון מהיר״. חמישית מהישראלים (19%) מסכימים עם הסבר זה וחמישית נוספת (22%) קצת מסכימים איתו. בחלוקה אידאולוגית נרשם רוב בכל הקבוצות, מלבד קבוצת ה"ימין", שלא מסכים עם הטענה שבגלל שצמרת צה"ל לא מספיק נחושה להביא לניצחון מהיר המלחמה התארכה. בקרב המשתייכים לקבוצת ה"ימין" שליש (38%) מסכימים עם טענה זאת, 35% נוספים קצת מסכימים איתה ורבע (24%) לא מסכימים איתה. בחלוקה לפי הצבעה, מחצית (50%) ממצביעי הציונות הדתית, 38% ממצביעי ש"ס ושליש (32%) ממצביעי הליכוד בבחירות 2022 מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל שצמרת צה"ל לא מספיק נחושה להביא לניצחון מהיר.

נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן מסר בתגובה: "עם כניסת המלחמה בעזה לשלב עצים, חשוב לבדוק את עמדות הציבור לגבי מטרותיה. מסתבר, שאף שרוב קטן סבור שהניצחון המוחלט הוא מטרה ראויה, שני שלישים סבורים שאין אפשרות להשיג אותה. מטריד במיוחד הממצא שכמעט מחצית הישראלים חושבים שהתארכות המלחמה קשורה לאינטרסים פוליטיים של הקואליציה. הממצאים הללו משקפים את דעת הקהל שבניו ובנותיו יוצאים לקרב. האם הממשלה מאזינה להם?"

**
איסוף הנתונים נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד וחברת אפקאר (מגזר ערבי). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה הישראלית לחודש מאי: הציבור סבור שהמלחמה תימשך לפחות עוד שנה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

על פי מדד החברה הישראלית לחודש מאי כמחצית מהישראלים סבורים שהגיל האידיאלי לנישואים הוא 25 עד 29, כחמישית סבורים שמוטב להינשא בגיל צעיר יותר ורבע מהמשיבים סבורים שהכי אידיאלי להתחתן אחרי גיל 29.

 הממצאים נאספו בהשוואה לממצאים דומים במדינות רבות שהתפרסמו בחו"ל. במדינות רבות, כמו ארגנטינה, טוניסיה, דרום אפריקה ואחרות, גיל הנישואים שנחשב מיטבי דומה לזה שבישראל, בעוד שישנן מדינות, כמו בנגלדש, שבהן הגיל המועדף לנישואים מוקדם יותר (20 עד 24), ומדינות שבהן הגיל המועדף מאוחר יותר, כמו פרו (30 עד 34).

 בחינת גיל הנישואים הנחשב אידיאלי בחברה הישראלית מעלה פערים לא גדולים בין יהודים לבין ערבים, ופערים משמעותיים הרבה יותר בין דתיים לבין מי שאינם דתיים.

בקרב החרדים והדתיים יש העדפה מובהקת לגיל הצעיר, בקרב חילונים ההעדפה היא לגיל 25-29 או יותר.  המדד בדק גם באיזה גיל הציבור בישראל חושב שהכי טוב להגיע לכמה נקודות ציון משמעותיות בחיים: רבע מהישראלים (26%) סבורים שנכון לרכוש דירה ראשונה בטווח הגילאים 25-29, רבע נוסף (23%) סבורים שהגיל המתאים לעשות זאת הוא 30-34.

אחד מכל חמישה ישראלים חושב שאין גיל מועדף לקניית דירה ראשונה, ואחד מכל עשרה חושב שהגיל המתאים לקניית דירה ראשונה הוא 20-24.

בקרב הערבים בישראל שיעור גבוה יותר חושב שהזמן המתאים ביותר לרכישת דירה ראשונה הוא טווח הגילאים 20-24, אחד מכל חמישה חושב כך. בקרב היהודים בישראל, התשובה הממוצעת היא בגיל 28 ושלושה חודשים.

ובאיזה גיל הכי נכון לפרוש מהעבודה? שליש מהישראלים (35%) סבורים שהגיל הנכון לפרישה מהעבודה הוא לפני גיל 65, מחצית (53%) סבורים שהזמן הנכון לפרוש מעבודה הוא לפני גיל 70 ורבע (26%) חושבים שהגיל הכי טוב לפרישה מעבודה הוא מעל 70.

בתשובה לשאלה זו נרשמו פערים משמעותיים בין תשובות היהודים לתשובות הערבים – הגיל "הכי טוב" לפרישה בעיני הערבים נמוך משמעותית לעומת היהודים. מרבית הערבים (57%) חושבים שהגיל הטוב ביותר לפרישה הוא לפני 65, בעוד שאצל היהודים רק 29% השיבו כך. 14% מהערבים אמינים שהגיל הטוב ביותר לפרישה הוא מעל 70 (לעומת 29% מהיהודים שחושבים כך).

מהנתונים עולה כי ישנם פערים בהעדפות הפרישה גם על פי דתיות בקרב היהודים. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור מי שהשיבו שגיל הפרישה הכי טוב הוא מעל 70. כלומר, ביחס לחילונים ולמסורתיים שיעור גבוה יותר של דתיים וחרדים חושבים שנכון לפרוש מעבודה בשלב מאוחר יותר.

ביחס למדינות אחרות בעולם, נמצאת במקום השני מלמעלה (66.1) בדירוג הגיל הממוצע שבו אנשים סבורים שכדאי לפרוש מהעבודה. זאת, עפ"י השוואה לנתונים של סקר בינ"ל שהתפרסם בארה"ב (מכון הסקרים "פיו").

כלומר, הציבור הישראלי חושב שכדאי להפסיק לעבוד בגיל מאוחר יותר מאשר רובן המוחלט של המדינות שנבדקו בסקר. המדינה היחידה בה נרשם ממוצע גבוה יותר שהציבור חושב שנכון לפרוש בו, היא ניגריה, בה הגיל הממוצע עומד על 66.9.

**

איסוף הנתונים לסקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד בקרב היהודים, ובקרב הערבים באמצעות חברת אפקאר. הנתונים נותחו ושוקללו על פי דפוסי הצבעה ורמת דתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונח סלפקוב עורכים את מדד לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post לקראת פתיחת עונת החתונות: באיזה גיל מעדיפים הישראלים להינשא? first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

• רוב אזרחי ישראל סבורים שיש סכנה אמיתית למלחמת אזרחים בישראל
• רובם סבורים שהטענה שיש בישראל "דייפ סטייט" אינה נכונה או מוגזמת
• רובם סבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ
• רובם אומרים כי במקרה שבו בית המשפט יפסול את הפיטורים – הממשלה צריכה לציית
• שליש מהיהודים תומכים בשלטון מלא של ישראל ברצועת עזה לאחר המלחמה
• רוב הציבור לא מרוצה מתקציב לשנת 2025, החרדים הם היחידים שמרוצים
• רובם סבורים שתקציב המדינה הנוכחי "אינו ענייני" 
• שליש סבורים שיש לקצץ בכספים הקואליציוניים ובמספר המשרדים הממשלתיים
• רמת האמון של רוב הציבור בפקידות הבכירה של משרד האוצר נמוכה
• רמת האמון בממשלה עלתה במעט (36%), אך עודה נמוכה
• לאחר החילופים בצמרת, עלייה ברמת האמון של היהודים בפיקוד הבכיר של צה"ל
• רוב מעידי שרתם האמין עליהם בממשלה ובישר הביטחון, ישראל כץ, נמוכה
• רוב הערבים בישראל תומכים בריצה משותפת של כל המפלגות הערביות לכנסת
• רוב היהודים אומרים שהם קוראים את ההגדה של פסח, כולל החלק שאחרי הארוחה
• שליש מהישראלים מעידים שהסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות קטן מבדרך כלל
• גיל הפרישה מעבודה לישראלים סבורים שהוא נכון (בממוצע): 66.1 שנים
• לעומת מדינות אחרות, ישראלים דוגלים ברכישת דירה מוקדמת ופרישה מאוחרת

להורדת המדד בגרסת PDF, לחצו כאן

מערכת המשפט

לפני מספר שבועות הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. במקביל לפרסום סקר זה יתקיים דיון בבית המשפט העליון שנוגע לחוקיות הפיטורים.

על פי ממצאי סקר המכון (שיש להעיר כי נערך לפני שפרשת ״קטאר גייט״ תפסה את מרכז סדר היום הישראלי), כמחצית מהישראלים סבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ – 40% סבורים כי לא בסמכותו לעשות זאת ו-11% סבורים שגם אם יש לו סמכות לעשות זאת, הפיטורים עצמם ראויים. שניים מכל חמישה ישראלים (38%) חושבים שבית המשפט צריך לבטל את פיטוריו של רונן בר. בקרב היהודים נרשם רוב של 60% הסבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטוריו של בר. מנגד שליש (32%) סבורים כי על בית המשפט העליון לבטל את פיטוריו של ראש השב"כ. שלושה מכל חמישה ערבים סבורים שבית המשפט העליון צריך לבטל את הפיטורים, רבע מהם השיבו כי אינם יודעים.

בקבוצת ה"ימין" וה"ימין מרכז" ישנו רוב ברור הסבור שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ. בקבוצות ה"ימין" 76% סבורים שאין בסמכותו לבטל מהלך זה ו-13% סבורים כי גם אם זו סמכותו – הפיטורים ראויים. בקבוצת ה"ימין מרכז" 47% סבורים שאין זה בסמכות בית המשפט לבטל את הפיטורים, ו-18% נוספים חושבים שגם אם זו סמכותו, הפיטורים ראויים. בקבוצות ה"שמאל," "שמאל מרכז," ו"מרכז" ישנו רוב שחושב שבית המשפט העליון צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ.

מרבית הישראלים חושבים שאם תתקבל החלטה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מהלך שהממשלה הכריזה על כוונה לבצע אך טרם הביאה למימוש – בית המשפט העליון לא צריך לבטל את הפיטורים. 35% סבורים שאין זה בסמכותו של בית המשפט לבטל מהלך כזה, ו-18% מאמינים שגם אם זו סמכותו לעשות זאת, הפיטורים של של היועצת המשפטית לממשלה ראויים. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" (87%) "שמאל מרכז" (81%) ו"מרכז" (68%) חושבים שבית המשפט צריך לבטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה אם וכאשר ימומשו. מרבית המשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" (60%) ו"-ימין" (88%) סבורים שבית המשפט העליון לא צריך לבטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. שניים מכל שלושה בקבוצת הימין סבורים שאין זה בסמכותו של בית המשפט העליון לעשות זאת. למול הקביעה של רוב הציבור כי על בית המשפט להימנע מהתערבות בהליכי הפיטורים של שני הפקידים הבכירים, עומדת קביעה של רוב גדול יותר הקובע כי על הממשלה לכבד החלטה של בית המשפט – אם תהיה כזאת – לבטל את הפיטורים. 40% נימקו את תשובתם המחייבת ציות לבית המשפט בבחירת האפשרות "כי אחרת נגרר למשבר חוקתי," ו-23% נוספים נימקו את עמדתם בבחירת האפשרות ש״בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק״. אחד מכל שלושה ישראלים סבור, שאם בית המשפט העליון יפסול החלטה לפטר את ראש השב"כ או את היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט, מכיוון שלבית המשפט אין סמכות בנושא. בקרב הערבים מעט יותר מעשירית סבורים שלבית המשפט אין סמכות בנושא, ורבע השיבו כי הם לא יודעים לענות על שאלה זו.

נרשם רוב בכל הקבוצות האידאולוגיות מלבד קבוצת ה"ימין," שסבור שבמקרה של החלטת בית משפט המבטלת את הפיטורים הממשלה צריכה לציית לה ולהשאיר את ראש השב״כ ו/או היועצת המשפטית לממשלה בתפקידם. בקבוצת ה"ימין" שליש השיבו כך, ושני שליש גרסו כי הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט במקרה כזה.

המצב החברתי

המונח ״דיפ סטייט״ משמש בחודשים האחרונים בשיח הישראלי לעיתים תכופות, כטענה של חלק מההנהגה הישראלית נגד ראשי המערכות הציבורית במדינה. לפני מספר שבועות ראש הממשלה פרסם ברשתות החברתיות את האמירה ״כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ-סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת המשפט כדי לסכל את רצון העם״. בסקר עשינו שימוש באמירה זו כדי לבחון האם ועד כמה הציבור מסכים עם מסגור דפוס ההתנהלות המדינתי כמצב של ״דיפ סטייט״ השולט למעשה במערכות ומנטרל את כוחם של נבחרי הציבור לממש את רצון הציבור.

בהתייחס לאמירה המפורשת של ראש הממשלה, שניים מכל חמישה ישראלים קבעו שראש הממשלה ״טועה״ באמירה זו, שניים מכל חמישה קבעו שהוא צודק, ואחד מחמישה גרס שהוא מגזים. קבוצה זו הסכימה שאכן ״יש בישראל בעיה של איזון בין רשויות, אבל לא מדובר ב׳דיפ סטייט׳." כלומר, בסך הכל ישנו רוב של 58% שאינו מקבל את המסגור שהציע ראש הממשלה.

בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה במעט שחושב שראש הממשלה צודק באמירתו, ושיעור נמוך במעט שסבור שהוא טועה. מחצית מהערבים בישראל סבורים שראש הממשלה טועה באמירתו, ופחות מעשירית מהם סבורים שאמירה זו נכונה. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מסכימים עם האמירה של ראש הממשלה (79%) מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" (87%) "שמאל מרכז" (76%) ו"מרכז" (61%) חושבים שאמירתו של ראש הממשלה אינה נכונה. מרבית מצביעי הליכוד (82%) מסכימים עם אמירתו של ראש הממשלה, 12% חושבים שהגזים ו-4% אינם מסכימים איתו.

אמירה נוספת שעוררה שיח ציבורי נרחב היא זו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. בראיונות בטלוויזיה התריע ברק כי ״אנחנו קרובים מאוד למלחמת אזרחים״. כרבע מהישראלים מסכימים עם אבחנתו זו של ברק, שליש (33%) סבורים שהשופט ברק קצת הגזים באמירה זו, אבל שמדובר ב״סכנה אמיתית״. חמישית חושבים שברק ״מאוד הגזים״ וכי ישראל אינה קרובה למצב של מלחמת אזרחים. 16% השיבו שאין שום סכנה למלחמת אזרחים בישראל.

מחצית מהערבים בישראל סבורים שהשופט ברק צודק באמירתו כי ישראל קרובה למלחמת אזרחים. בסך הכל, 60% מכלל הישראלים, ו-58% מכלל היהודים סבורים כי הסכנה של מלחמת אזרחים ממשית (סבורים שברק צודק + שהגזים אבל הסכנה אמיתית).

מקרב היהודים, מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, סבורים שיש סכנה ממשית למלחמת אזרחים. שליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" חושבים שאין סכנה למלחמת אזרחים בישראל, שליש סבורים שישראל לא קרובה לדבר כזה, חמישית מאמינים שברק הגזים אך הסכנה אמיתית, ו-7% חושבים שהשופט ברק צודק.

אמון במערכות הציבוריות

גם החודש בחנו את מידת האמון של הישראלים במערכות ציבוריות בישראל. מהנתונים עולה כי ישנו מתאם ברור בין עמדות פוליטיות לרמת האמון בכמה ממערכות אלה. נתוני הסקר נאספו החודש לאחר כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל ה-24 של ישראל, רב אלוף אייל זמיר. לאחר הדחת דובר צה"ל, תת אלוף דניאל הגרי, ולאחר פיטורי ראש השב"כ רונן בר, אשר עוררו סערה ציבורית רחבה והתערבות משפטית. לאחר החילופים בצמרת צה״ל חלה החודש עלייה ברמת האמון של היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. בעוד שבחודש שעבר נרשמה רמת אמון מהנמוכות שנרשמו בשנה האחרונה, בחודש הנוכחי 60% השיבו כי מידת האמון שלהם בפיקוד הבכיר בצה"ל גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה). הפעם האחרונה שבה נרשם במדד רוב של יהודים בישראל שמעידים כך, הייתה בחודש נובמבר שעבר. אחד מכל שני יהודים בישראל מעיד שרמת האמון שלו בפיקוד הבכיר של צה"ל היא "די גבוהה", אחד מכל ארבעה מעיד שהיא "די נמוכה," אחד מעשרה מעיד שהיא "מאוד גבוהה" ואחד משמונה מעיד כי רמת האמון שלו בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד נמוכה."

מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות אמרו החודש שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). זאת בשונה ממה שנמדד בחצי השנה האחרונה, שבה מרבית המשתייכים לקבוצות ה"ימין" (ימין + ימין מרכז) העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה).

רוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, מעידים כי רמת האמון שלהם בפקידות הבכירה של משרד האוצר נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). שליש (34%) מעידים שרמת האמון שלהם בפקידות הבכירה של המשרד גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). ארבעה מכל חמישה ערבים מעידים כי רמת האמון שלהם נמוכה, ואחד מכל שמונה מעיד כי רמת האמון שלו גבוהה. נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד "ימין," שמעיד כי רמת האמון שלו בפקידות הבכירה של משרד האוצר נמוכה. מרבית מצביעי ש"ס ויהדות התורה, מחצית ממצביעי הליכוד (49%) ו-43% ממצביעי הציונות הדתית (בחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בפקידות הבכירה של משרד האוצר – נמוכה.

את המדידה ערכנו החודש כדי להשלים מדידה מהחודש הקודם בנוסח מעט שונה, שבדיעבד לא היינו משוכנעים שהוא ברור מספיק (כלומר, האם יהיה ברור למשיבים שהשאלה מתייחסת לפקידות הבכירה ולא להנהגה הפוליטית של המשרד). החודש שונה הנוסח מהאמון ב"צמרת משרד האוצר" לרמת האמון ב"פקידות הבכירה של משרד האוצר," הבדל הנוסח בין שני הסקרים (שיש ביניהם גם פער זמנים) הוביל לתוצאה שונה במעט. בשני המקרים נרשם רוב של ישראלים, יהודים וערבים, שמעידים כי רמת האמון שלהם בפקידות הבכירה/צמרת משרד האוצר נמוכה.

תקציב המדינה לשנת 2025

סקר המכון למדיניות העם היהודי נערך לקראת סוף חודש מרץ, בעת שהכנסת העבירה את תקציב המדינה לשנת 2025. לגיבוש התקציב נלוותה ביקורת ציבורית ומקצועית נרחבת. סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא שרוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, לא מרוצה מהתקציב לשנת 2025. כרבע מהציבור, ורבע מהיהודים, מעידים כי הם מרוצים (די מרוצים + מאוד מרוצים) מהתקציב. בקרב הערבים, אחד מכל שמונה מרוצה (די מרוצה + מאוד מרוצה) מתקציב המדינה לשנת 2025.

רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, השיב כי הוא לא מרוצה מהתקציב. גם בקרב המשתייכים לקבוצת הימין – לא נרשם רוב למי שמרוצים מהתקציב. (44%) כשליש ממצביעי הליכוד (31%) וממצביעי הציונות הדתית (30%) בבחירות 2022 אינם מרוצים מהתקציב לשנת 2025. בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד החרדים, שלא מרוצים מהתקציב לשנת 2025.

מרבית הציבור בישראל, יהודים וערבים, חושב שתקציב המדינה לשנת 2025 הוא תקציב לא ענייני, שמוטה ״מעבר לרצוי״ לטובת כספים קואליציוניים. בקרב היהודים שליש סבורים שהתקציב ענייני ונועד לענות על צרכי המדינה, אף שיש בו גם כספים קואליציוניים. בקרב הערבים אחד מכל עשרה סבור שמדובר בתקציב ענייני. מרבית המזדהים כתומכי הקבוצות ימין-מרכז (57%) מרכז (86%) שמאל-מרכז (96%) ושמאל (94%) סבורים שהתקציב לא ענייני. מנגד, מרבית המזדהים עם קבוצת הימין (57%) סבורים שהתקציב ענייני, ונועד לענות על הצרכים, למרות שיש בו גם כספים קואליציוניים. מרבית מצביעי הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה בבחירות 2022 חושבים כך גם הם. לעומת זאת רוב מצביעי יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ, סבורים כי התקציב לא ענייני.

בסקר הצגנו למשיבים אפשרות לומר מה הכנסת הייתה צריכה לעשות בתקציב המדינה ולא עשתה, או לא עשתה מספיק. כל אחד מהמשיבים סימן עד 3 פריטים שהם אלה שחסרים בעיניו יותר מאחרים. כשליש מהמשיבים סימנו בעדיפות גבוהה את האפשרות של קיצוץ בתקציבים לחרדים (31%) קיצוץ בכספים הקואליציוניים (31%) וקיצוץ במספר המשרדים הממשלתיים. (32%) כרבע סימנו תוספת תקציב לשיקום הדרום והצפון (28%) ותוספת הטבות למשרתי הסדיר והמילואים .(24%) אחד מכל חמישה ישראלים חושב שצריך לקצץ במיסים, להוסיף תקציבים למלחמה בפשיעה או להוסיף כסף לחינוך. מחצית מהערבים (51%) סבורים שנדרש קיצוץ במיסים, 43% מהם סימנו תוספת תקציבים למלחמה בפשיעה, 35% סימנו תוספת תקציבים למגזר הערבי ו-30% סימנו תוספת כסף לחינוך.

מחצית ממצביעי השמאל (שמאל + שמאל מרכז) סבורים שצריך להוסיף כסף לשיקום הצפון והדרום. מרבית המשתייכים לקבוצה זו סבורים כי יש לקצץ בכספים הקואליציוניים. מעל 40% מהמשתייכים לכלל הקבוצות, מלבד הימין, סבורים כי יש לקצץ במספר המשרדים הממשלתיים. כשליש ממצביעי הליכוד תומכים בקיצוץ במספר המשרדים הממשלתיים (32%) ובהוספת הטבות למשרתי הסדיר והמילואים (35%) שניים מכל חמישה מצביעים של המחנה הממלכתי ויש עתיד בעד תוספת כסף לשיקום הצפון והדרום, מחצית מהמצביעים למפלגות האלה בעד קיצוץ תקציבים למגזר החרדי וכספים הקואליציוניים.

אמון בהנהגה ובניצחון

לפני חודשיים שינינו את נוסח השאלה על רמת הביטחון בניצחונה של ישראל במלחמה. במקום לשאול על המלחמה שאלת עתיד – מה רמת הביטחון שישראל תנצח במלחמה, אנחנו שואלים על רמת הביטחון ביחס להווה – "״כמה את/ה מרגיש/ה שישראל מנצחת ו/או ניצחה במלחמה?״. שינוי זה הוביל לפער ניכר בתשובות המשיבים בחודשיים הללו.

כעשירית מהמשיבים "לגמרי בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. מצד שני, חמישית "בכלל לא בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. ביחס לחודש שעבר חלה עלייה קלה בשיעור היהודים בישראל שמעידים כי הם בטוחים (לגמרי בטוחים + קצת בטוחים) שישראל מנצחת במלחמה. בחלוקה אידאולוגית, 15% מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי הם "לגמרי" בטוחים בניצחונה של ישראל, ומנגד 53% מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" טוענים כי הם "בכלל לא בטוחים" בניצחון של ישראל במלחמה (בחודש שעבר 44% מהם השיבו כך). בתוך כל אחת מהקבוצות האידאולוגיות לא נרשמה הסכמה בנוגע לשאלה האם ישראל ניצחה / מנצחת במלחמה. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שחושבים שישראל מנצחת / ניצחה במלחמה. מרבית הישראלים (54%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת עשירית (10%) שמעידים שהיא "מאוד גבוהה." כשמינית (13%) מעידים כי רמת האמון שלהם "די נמוכה" וכחמישית (21%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "די גבוהה." מרבית היהודים בישראל (62%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה), ואילו כשליש (36%) טוענים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה).

ביחס לחודש שעבר חלה עלייה של 5% בשיעור היהודים שמעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה, וירידה של 5% בשיעור אלו מהם שמעידים כי אמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב הערבים, 86% מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. אחד מכל עשרה מעיד כי רמת האמון שלו בממשלה גבוהה. בחלוקה אידאולוגית, נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שיעור המשיבים שרמת האמון שלהם נמוכה עומד על שליש (33%). מרבית הישראלים (55%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה." מנגד כחמישית (17%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה." גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקבוצת הימין כשליש (31%) מעידים כך. מרבית המשתייכים לקבוצת הימין (68%) השיבו כי רמת האמון שלהן בנתניהו גבוהה. עם זאת, 20% ממצביעי הליכוד ו-31%ממצביעי הציונות הדתית (לפי הצבעה בבחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה. רוב הישראלים (65%) מעידים שרמת האמון שלהם בשר הביטחון, ישראל כץ, נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה), ושליש (32%) אומרים שרמת האמון שלהם גבוה (מאוד גבוהה + די גבוהה). מחצית מהיהודים (47%) בישראל אומרים שרמת האמון שלהם בשר הביטחון "מאוד נמוכה," חמישית (17%) טוענים שהיא "מאוד גבוהה." שניים מכל שלושה ערבים בישראל מעידים שרמת הביטחון שלהם בשר הביטחון "מאוד נמוכה" ו17%- נוספים מעידים שהיא "די נמוכה."

מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד קבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בשר הביטחון נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (68%) מעידים כי רמת האמון שלהם בשר גבוהה. אחד מכל חמישה מצביעי ליכוד (בחירות 2022) מעיד כי רמת האמון שלו בשר הביטחון נמוכה. אחד מכל ארבעה מצביעי הציונות הדתיות מעיד כך גם הוא.

יחסי ארה"ב ישראל

רבע מהישראלים מעידים כי יש להם אמון רב בכך שנשיא ארה"ב יעשה ״את הדבר הנכון״ בקשר ליחסי ארה"ב וישראל. רבע מעידים כי אין להם אמון בכך, ו-46% מעידים כי יש להם אמון מסוים. ככלל, רמת האמון של היהודים בישראל בנשיא גבוהה משמעותית מזו של הערבים. כרבע מהיהודים (28%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון, וחמישית (19%) מעידים כי אין להם אמון. אחד מכל עשרה ערבים מעיד כי יש לו או לה אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסים בין המדינות, ואילו אחד משניים טוען כי אין לו אמון בכך. ביחס לחודש שעבר חלה ירידה בשיעור הערבים שמעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון. בעוד שבחודש שעבר 20% מהם השיבו כך, החודש עשו זאת 9% בלבד.

מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" (49%) ושליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין מרכז" (30%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יפעל נכון בהקשר יחסי ארה"ב-ישראל. מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" (55%) ושליש מהמשתייכים ל"שמאל נוטה מרכז" (35%) טוענים שאין להם אמון בנשיא ארצות הברית בנושא זה.

היום שאחרי המלחמה

בחודש האחרון חודשה הלחימה ברצועת עזה על ידי ישראל. החודש חזרנו לבחון מי הציבור הישראלי היה רוצה שישלוט בעזה אחרי המלחמה. כרבע מהישראלים (28%) היו רוצים שלטון של ישראל ברצועת עזה, רבע נוסף (24%) מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב, שמינית (13%) שלטון של כוח ממדינות ערביות, ושמינית (12%) היו רוצים שגורמים פלשתינים מקומיים שאינם חמאס ישלטו ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה. בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה יותר של מי שמעדיפים שלטון ישראלי (34%) ובקרב הערבים נרשם שיעור גבוה יותר (22%) של מי שרוצים שלטון של הרשות הפלשתינית ברצועת עזה. בחלוקה אידאולוגית, שני שליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" היו רוצים שישראל תשלוט בעזה אחרי המלחמה. שליש מהמשתייכים ל"ימין מרכז" סבורים כמותם, ושליש מהתומכים ב״ימין מרכז״ מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב. שליש ממצביעי המרכז מעדיפים גם הם את האפשרות של שליטה של כוח בינלאומי ממדינות המערב. רבע מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל מרכז" רוצים שלטון של כוח ממדיניות ערביות, ושליש מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" מעדיפים את האפשרות של שלטון של הרשות הפלשתינית.

באותו הקשר, כללנו בסקר אמירה של השליח האמריקאי סטיב ויטקוף, שלפיה אחרי המלחמה חמאס לא יוכלו ״לשלוט בעזה״, ו״צריכים להתפרק מנשקם״ אבל שבמצב כזה ״אולי הם יוכלו להישאר שם [בעזה] קצת, להיות מעורבים פוליטית״. שניים מכל חמישה ישראלים סבורים שישראל לא צריכה לסכים למה שמציע ויטקוף, 35% סבורים שעליה להסכים לכך בתמורה לתנאים מסוימים ו-13% סבורים שישראל צריכה להסכים להצעתו של השליח האמריקאי. כמחצית מהיהודים בישראל (47%) סבורים שישראל לא צריכה להסכים להצעה זו ואילו פחות מעשירית סבורים שישראל צריכה להסכים לה. שליש מהערבים סבורים שישראל צריכה להסכים להצעתו של ויטקוף, חמישית חושבים שהיא צריכה להסכים בתמורה לתנאים מסוימים ושמינית מאמינים שישראל לא צריכה להסכים להצעה זו.

המפלגות הערביות

החודש בחנו שתי שאלות בנפרד רק בקרב האוכלוסייה הערבית. שבעה מכל עשרה ערבים בישראל תומכים בריצה משותפת של כל המפלגות הערביות לכנסת כרשימה מאוחדת. 15% מתנגדים למהלך זה ו-15% נוספים לא יודעים מה עמדתם בנוגע לשאלה זו. בקרב הערבים בישראל אין הסכמה ביחס לשאלת התמיכה באפשרות חוקית לנישואים בן בני דתות שונות. 44% מהערבים בישראל לא תומכים באפשרות זו, ואילו 42% תומכים בה.

חגים ומועדים

רוב היהודים בישראל (87%) צפויים להשתתף השנה בסעודת ליל הסדר. לפי סקר "קול העם" של המכון למדיניות העם היהודי בקרב משיבים יהודים בארה״ב, שיעור דומה של יהודים בישראל ושל יהודים ״מחוברים״ בארה"ב (82%) צפויים להשתתף השנה בסעודת ליל סדר.

מרבית היהודים בישראל קוראים בליל הסדר את ההגדה של פסח כולל החלקים שאחרי הארוחה, חמישית קוראים רק את החלק של ההגדה שלפני הארוחה, 8% מוסיפים קטעים מודרניים להגדה של פסח ו-4% קוראים רק כמה קטעים נבחרים מההגדה של פסח. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהקוטב החילוני לקוטב הדתי והחרדי עולה שיעור מי שהשיבו כי הם קוראים את ההגדה של פסח, כולל החלקים שאחרי הארוחה.

שליש מהישראלים מעידים כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות ביום העצמאות דומה לזה שברוב השנים, שליש מעידים כי הסיכוי השנה קטן לעומת רוב השנים, רבע השיבו כי הם אף פעם לא צופים בטקס המשואות ועשירית מעידים כי הסיכוי שיצפו בטקס השנה גדול יותר מאשר ברוב השנים. למעלה ממחצית מהערבים השיבו כי הם אף פעם לא צופים בטקס המשואות.

מרבית המשתייכים לקבוצות "שמאל" (61%) "שמאל מרכז" (74%) ו"מרכז" (57%) אומרים שהסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות קטן יותר מאשר ברוב השנים. מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" (53%) השיבו כי קיים סיכוי דומה לזה שברוב השנים שיצפו בטקס, וחמישית מהם (17%) השיבו כי הסיכוי שיצפו בו גדול יותר השנה. שליש (33%) ממי שהעידו כי יצביעו לליכוד טענו כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס המשואות גדול מבדרך כלל.

נקודות ציון משמעותיות

במקביל לפרסום סקר בינלאומי של מכון הסקרים האמריקאי ״פיו״, בדקנו החודש באיזה גיל הציבור בישראל חושב שהכי טוב להגיע לכמה נקודות ציון משמעותיות בחיים. את הנתונים שהתקבלו השווינו לסקר הזהה במדינות אחרות בעולם. רבע מהישראלים (26%) סבורים שנכון לרכוש דירה ראשונה בטווח הגילאים 25-29 רבע נוסף (22%) סבורים שהגיל המתאים לעשות זאת הוא 30-34 אחד מכל חמישה ישראלים חושב שאין גיל מועדף לקניית דירה ראשונה, ואחד מכל עשרה חושב שהגיל המתאים לקניית דירה ראשונה הוא 20-24, בקרב הערבים בישראל שיעור גבוה יותר חושב שהזמן המתאים ביותר לרכישת דירה ראשונה הוא טווח הגילאים 20-24 אחד מכל חמישה חושב כך.

הסקר של מכון המחקר ״פיו״ כלל 18 מדינות, רובן בעולם המתפתח. בהשוואה אליהן ישראל היא אחת משלוש המדינות שבהן הגיל הממוצע לרכישת דירה הוא הצעיר ביותר. בקרב היהודים בישראל, ממוצע הגיל בסקר שערכנו עמד על 28.23 נתון דומה לזה שנרשם במקסיקו ובסרי לנקה.

שליש מהישראלים (35%) סבורים שהגיל הנכון לפרישה מהעבודה הוא לפני גיל 65 מחצית (53%) סבורים שהזמן הנכון לפרוש מעבודה הוא לפני גיל 70 ורבע (26%) חושבים שהגיל הכי טוב לפרישה מעבודה הוא מעל 70. בתשובה לשאלה זו יש פערים משמעותיים בין תשובות היהודים לתשובות הערבים –הגיל "הכי טוב" לפרישה בעיני הערבים נמוך משמעותית לעומת היהודים. מרבית הערבים (57%) חושבים שהגיל הטוב ביותר לפרישה הוא לפני 65. 77% מהם סבורים שהגיל הנכון לעשות זאת הוא לפני 70 (לעומת 47% מהיהודים שחושבים כך), ואילו 14% מאמינים שהגיל הטוב ביותר לפרישה הוא מעל 70 (לעומת 29% מהיהודים שחושבים כך).

שימו לב: הנתונים של ״לפני 65״ ו״לפני 70״ הם נתונים מצטברים. כלומר, מי שאמרו ״לפני 65״ נכללים גם בסך הכל של ״לפני 70״. מהנתונים עולה כי ישנם פערים בהעדפות הפרישה גם על פי דתיות בקרב היהודים. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור מי שהשיבו שגיל הפרישה הכי טוב הוא מעל 70. כלומר, ביחס לחילונים ולמסורתיים שיעור גבוה יותר של דתיים וחרדים חושבים שנכון לפרוש מעבודה בשלב מאוחר יותר. מרבית החילונים והמסורתיים הלא דתיים חושבים שגיל הפרישה הנכון הוא לפני 70. מחצית מהמסורתיים-דתיים, 41% מהדתיים וכרבע מהחרדים סבורים כך גם הם. כמעט מחצית מהחרדים ושליש מהדתיים חושבים שהכי טוב לפרוש מעל גיל 70.

ביחס למדינות האחרות בסקר של מכון המחקר ״פיו״, ישראל נמצאת במקום בשני מלמעלה (66.1) בדירוג הגיל הממוצע שבו כדאי לפרוש מהעבודה. כלומר, הציבור הישראלי חושב שכדאי להפסיק לעבוד בגיל מאוחר יותר מאשר רובן המוחלט של המדינות שנבדקו בסקר. המדינה היחידה בה נרשם ממוצע גבוה יותר שהציבור חושב שנכון לפרוש בו, היא ניגריה, בה הגיל הממוצע עומד על 66.9.

בשל עיד אל פיטר וחג הפסח הוקדם איסוף הנתונים לסקר אפריל של המכון למדיניות העם היהודי ונערך בין 24 ל-29 במרץ. לסקר השיבו 1,217 ישראלים. איסוף הנתונים בקרב היהודים נערך באמצעות הפאנל של אתר המד (1,017) מרואיינים בסקר אינטרנטי ובקרב הערבים באמצעות חברת אפקאר (200 מרואיינים, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה לאפריל 2025: רוב הציבור חושש ממלחמת אזרחים first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

לעומת שנים עברו, נראה כי טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל הפך למוקד של מחלוקת פוליטית עמוקה. על פי מדד החברה הישראלית לחודש אפריל, בעוד מצביעי ימין נותרים נאמנים לצפייה בטקס ואף מגבירים אותה, מצביעי המרכז והשמאל מתרחקים ממנו בשיעורים גדולים.

הפער הפוליטי בולט במיוחד: שיעור גבוה במיוחד של מצביעי שמאל-מרכז (74%), שמאל (61%) ומרכז (57%) מעידים כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס קטן משמעותית לעומת שנים קודמות.

מנגד, רוב המזוהים כמי שנמנים על מחנה הימין (53%) שומרים על הרגלי הצפייה הקבועים שלהם, וחלק ניכר מהם (17%) אף מציינים כי הסיכוי שיצפו בטקס גדול יותר השנה, מאשר בדרך כלל.

במיוחד בולטים מצביעי הליכוד, כאשר שליש מהם (33%) מצהירים על כוונה מוגברת לצפות בטקס השנה – שיעור גבוה פי שלושה מהממוצע הארצי העומד על עשירית בלבד מהאוכלוסייה.

הציבור הערבי ממשיך להתנתק מהטקס, כאשר למעלה ממחצית מהנשאלים הערבים מדווחים כי אינם צופים בטקס המשואות אף פעם. בראייה כוללת, החברה הישראלית נחלקת לשלושה חלקים דומים בגודלם: שליש יצפו בטקס כבכל שנה, שליש יפחיתו משמעותית את הצפייה, ורבע אינם צופים בטקס כלל.

כאמור, עשירית מהציבור השיבו כי הסיכוי שיצפו בטקס השנה גדול יותר לעומת שנים אחרות. ממצאי הסקר משקפים את האתגר העומד בפני טקסים ממלכתיים המבקשים לאחד את העם בתקופה של קיטוב חברתי ופוליטי הולך וגובר. הם מעלים שאלות מהותיות אודות יכולתם של סמלים וטקסים לאומיים לשמש כגורם מלכד בחברה הישראלית המפוצלת של שנת 2025.

איסוף הנתונים לסקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר "המדד" וחברת "אפקאר". הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה הישראלית: שיעור הצפייה בטקס הדלקת המשואות משתנה לפי השיוך הפוליטי first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

"מדד החברה הישראלית" של המכון למדיניות העם היהודי, שנתונים ראשונים מתוכו מתפרסמים כעת, בדק מה עמדות הציבור לגבי ההתבטאות של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק.

כזכור, בראיונות בטלוויזיה התריע ברק כי ״אנחנו קרובים מאוד למלחמת אזרחים״. על פי הסקר, 27% מהישראלים השיבו שהשופט ברק צודק. 33% השיבו שהשופט ברק קצת הגזים, אבל הסכנה אמיתית. 21% השיבו שהשופט ברק מאד הגזים, ואנחנו לא קרובים לדבר כזה. 16% השיבו שאין שום סכנה למלחמת אזרחים בישראל.

מקרב היהודים, מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, סבורים שיש סכנה ממשית למלחמת אזרחים.

הסקר בדק את עמדות הציבור לגבי חוקיות פיטורי ראש השב"כ והציות לבג"צ, ככל שיחליט להתערב בהחלטת הפיטורין. 38% מהישראלים סבורים שבית המשפט צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ 40% סבורים שאין לביהמ"ש סמכות להתערב, ו-11% סבורים שגם אם יש לבית המשפט סמכות להתערב, הפיטורין בכל מקרה ראויים ולכן אין להתערב בהם (בסה"כ 51% השיבו שאין להתערב בפיטורים).

בחוגי הימין – 76% סבורים שאין בסמכות בית המשפט להתערב, ובקבוצת ה"ימין-מרכז" 47% סבורים כך. בחוגי השמאל, יש רוב שחושב שבית המשפט העליון צריך לבטל את פיטורי ראש השב"כ.

ומה באשר להדחת היועמ"שית לממשלה?

53% מהישראלים סבורים שבג"צ לא צריך להתערב בפיטוריה (35% השיבו שאין לבג"צ סמכות להתערב בסוגיה, ו-18% השיבו שגם אם יש לבג"צ סמכות להתערב, הפיטורים ראויים). 35% מהנשאלים השיבו שבג"צ צריך לבטל את הדחת היועמ"שית.

למול הקביעה של רוב הציבור כי על בית המשפט להימנע מהתערבות בהליכי הפיטורים של שני הבכירים, עומדת קביעה של רוב גדול יותר הקובע כי על הממשלה לכבד החלטה של בית המשפט – אם תהיה כזאת – לבטל את הפיטורים.

40% נימקו את תשובתם המחייבת ציות לבית המשפט בבחירת האפשרות "כי אחרת נגרר למשבר חוקתי", ו-23% נוספים נימקו את עמדתם בבחירת האפשרות ש״בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק״.

עם זאת, אחד מכל שלושה ישראלים סבור, שאם בית המשפט העליון יפסול החלטה לפטר את ראש השב"כ או את היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט, מכיוון שלבית המשפט אין סמכות בנושא.

בכל הקבוצות האידאולוגיות מלבד קבוצת ה"ימין", נרשם רוב שסבור שבמקרה של החלטת בית משפט המבטלת את הפיטורים הממשלה צריכה לציית לה ולהשאיר את ראש השב״כ ו/או היועצת המשפטית לממשלה בתפקידם. בקבוצת ה"ימין" רק שליש השיבו כך, ושני שליש גרסו כי הממשלה לא צריכה לציית לבית המשפט במקרה כזה.

"דיפ סטייט" – יש דבר כזה?

המונח ״דיפ סטייט״ משמש בחודשים האחרונים בשיח הישראלי לעיתים תכופות, כטענה של חלק מההנהגה הישראלית נגד ראשי המערכות הציבורית במדינה. ראש הממשלה פרסם ברשתות החברתיות את האמירה ״כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ-סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת המשפט כדי לסכל את רצון העם״.

עד כמה הציבור מסכים עם הדברים?

בהתייחס לאמירה המפורשת של ראש הממשלה, שניים מכל חמישה ישראלים קבעו שראש הממשלה ״טועה״ באמירה זו, שניים מכל חמישה קבעו שהוא צודק, ואחד מחמישה גרס שהוא מגזים.

קבוצה זו הסכימה שאכן ״יש בישראל בעיה של איזון בין רשויות, אבל לא מדובר ב"דיפ סטייט׳". כלומר, בסך הכל ישנו רוב של 58% שאינו מקבל את המסגור שהציע ראש הממשלה. בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה במעט שחושב שראש הממשלה צודק באמירתו, ושיעור נמוך במעט שסבור שהוא טועה. מחצית מהערבים בישראל סבורים שראש הממשלה טועה באמירתו, ופחות מעשירית מהם סבורים שאמירה זו נכונה.

מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מסכימים עם האמירה של ראש הממשלה (79%). מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" (87%), "שמאל מרכז" (76%) ו"מרכז" (61%) חושבים שאמירתו של ראש הממשלה אינה נכונה. מרבית מצביעי הליכוד (82%) מסכימים עם אמירתו של ראש הממשלה, 12% חושבים שהגזים ו-4% אינם מסכימים איתו.

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן: "אנחנו נמצאים ערב חג הפסח, שמאופיין בהתכנסות סביב המסורת היהודית ויותר אחדות, אבל הנתונים מלמדים שהישראלים חוששים שאנחנו מתדרדרים חלילה במדרון שיכול להוביל למאבק פנימי חריף עוד יותר. כשהימין והשמאל חלוקים באופן משמעותי בפרשנות של המציאות והנכונות בימין לציית לבית משפט פוחתת, הסכנה הזו מתגברת. הישראלים צריכים לתבוע מהמנהיגים שלהם לעצור את ההתדרדרות הזו ולפעול לפיוס ולשיח מתון יותר ולהביא זאת לידי ביטוי גם במעשים."

**

איסוף הנתונים לסקר "מדד החברה הישראלית" מתבצע באמצעות הפאנל של אתר המדד (בקרב היהודים) וחברת "אפקאר" (בקרב הערבים). הנתונים נותחו ושוקללו על פי דפוסי הצבעה ורמת דתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

המדד המלא יפורסם בקרוב.

The post מדד החברה הישראלית לחודש אפריל: 60% רואים "סכנה אמיתית" למלחמת אזרחים first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי JPPI מתפרסם החודש מוקדם מהרגיל, במלאת שנה למתקפת חמאס והמלחמה. מהסקר עולה כי כמחצית מהישראלים מניחים שהמלחמה תימשך עוד שנה ויותר. במקביל, ניכרת עלייה משמעותית באמון הציבור שישראל תוכל לנצח במלחמה וכן בדימוי העוצמה הצבאית של ישראל.

בדו״ח שלושה חלקים עיקריים: על האמון בצה״ל ובניצחון, על מלאת שנה למלחמה, על מגמות בחברה הישראלית.

לקריאת הדו"ח לחצו כאן. 

כותרות נוספות

• בעקבות הצלחות צה״ל בלבנון: עלייה באמון בפיקוד הבכיר, עלייה באמון בסיכוי לניצחון במלחמה
• אמון נמוך יחסית בפיקוד הבכיר של המשטרה, בעיקר במרכז-שמאל ובקרב חרדים
• עלייה בדימוי העוצמה הצבאית של ישראל לאור אירועי החודש האחרון; ירידה נוספת בדימוי העוצמה הכלכלית
• שנה למלחמה, שיעור ניכר מהציבור מרגיש ״מודאג״; הרגשות הדומיננטיים בימין: נחישות ואופטימיות
• רוב קטן מסכים שהמלחמה התארכה בגלל ש״המשימות מסובכות״ וכן שהממשלה התעכבה בקבלת החלטות
• רוב הציבור מסכים שהלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את המשימות במלחמה
• רוב הציבור לא מסכים שהמלחמה התארכה בגלל שהמערכת המשפטית מעכבת את צה״ל; רוב בימין מסכים
• רוב קטן מסכים שהמלחמה התארכה בגלל אינטרס פוליטי של הקואליציה; מצביעי הקואליציה דוחים את האמירה
• במרכז ובשמאל הסכמה רבה ש״מדינת ישראל הפקירה את החטופים והפסיקה להתעניין בהם״
• בימין ובימין מרכז תולים את מצב החטופים בכך שהמלחמה לא הסתיימה ושחמאס לא מעוניין בעסקה אפשרית

אמון בניצחון

סקר המכון למדיניות העם היהודי JPPI מזהה עליה משמעותית ברמת הבטחון של יהודים בישראל בכך שישראל תנצח במלחמה. שיעור ה״בטוחים לגמרי״ שישראל תנצח קפץ מ-28% בסקר חודש ספטמבר לסקר חודש אוקטובר. הסקר נערך לאחר שבועיים של הצלחות מבצעיות של צה״ל בלבנון, אך לפני חיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה והתקפת הטילים מאיראן.

האמון בניצחון עלה בעיקר בקבוצות של מי שמזהים את עצמם כ״ימין״ (ימין וימין-מרכז), שמהוות את הרוב בחברה היהודית, אך ניכרת עלייה ברמת הבטחון גם בקרב המזדהים כשמאל-מרכז. בטבלה ניתן לראות את העלייה בשיעורם של מי שדירגו את רמת הבטחון שלהם כגבוהה ביותר (5 בסולם של 1 עד 5). באופן כללי, רמת הבטחון הגבוהה ביותר בניצחון ניכרת בקבוצה המוגדרת ״ימין״, ובסולם הדתיות, בקבוצה המוגדרת ״דתיים״. מצביעי הליכוד, ש״ס והציונות הדתית (בחירות 2022) מבטאים רמת בטחון גבוהה יותר מאשר מצביעי מפלגות אחרות. מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, מצביעי המחנה הממלכתי ניכרים ברמה יחסית גבוהה של בטחון לעומת מצביעי מפלגות האופוזיציה האחרות. 41% ממצביעי המחנה הממלכתי דירגו את רמת הבטחון שלהם כגבוהה ביותר (5), לעומת 20% ממצביעי יש עתיד ו-4% ממצביעי ישראל ביתנו.

עליה מקבילה נרשמה החודש גם ברמת האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. שיעור המעידים על רמת אמון ״מאוד גבוהה״ זינק מ-9% לפני חודש ל-21% בסקר הנוכחי. השיפור ברמת האמון בפיקוד הבכיר ניכר בכל קבוצות האוכלוסייה, אך בולט הרבה יותר בקבוצות מהימין-מרכז ושמאלה. שיעור בעלי האמון המאוד-גבוה בפיקוד הבכיר לא עלה בסקר הנוכחי לעומת זה שנרשם בחודש הקודם, אך שיעור הנותנים אמון ״די גבוה״ עלה משמעותית גם בימין (מ-15% ל-26%). וכאמור, סקר זה נערך טרם ההתנקשות בחסן נסראללה, שייתכן והביאה לשינוי נוסף ברמת האמון בפיקוד הבכיר.

החודש הוספנו לסקר לראשונה שאלת אמון בפיקוד הבכיר של המשטרה, בין השאר, בעטיו של שיח ציבורי ער על חילופי הפיקוד ועל השפעתו של השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, על אופייה והתנהלותה של משטרת ישראל. ככלל, רמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה נמוך לעומת האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. בקרב ערבים, רמת האמון נמוכה במיוחד, אך גם בקרב היהודים ישנו רוב משמעותי (67%) של מי שרמת האמון שלהם בפיקוד המשטרה די או מאוד נמוכה.

רמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה נמוכה למדי בקרב כל הקבוצות, אבל מושפעת הן מעמדה פוליטית והן ממיקום על סולם הדתיות. באופן כללי, בתזוזה לכיוון ימין בסולם האידיאולוגי ניכרת עלייה ברמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה, אך עלייה זו מרוסנת בשל העובדה שרמת האמון של חרדים בפיקוד המשטרה – שרוב גדול מהם מזדהים כ״ימין״ – נמוכה. ל-62% מהחרדים רמת אמון נמוכה בפיקוד המשטרה.

דימוי העוצמה

העלייה בתחושת המסוגלות של ישראלים לאור ההצלחות במערכה בלבנון משתקפת גם בשינוי מהיר וחד בהערכת עוצמתה של ישראל. כמו בחודש שעבר, גם החודש ביקשנו מהמשיבים לדרג את העוצמה הצבאית של ישראל בסולם של 5- (חולשה) עד 5+ (עוצמה). השינוי ניכר בממוצע שעלה הן בדירוג של יהודים והן בדירוג של ערבים את עוצמתה הצבאית של ישראל.

במקביל, נרשמת ירידה נוספת לעומת החודש שעבר בדירוג העוצמה הכלכלית של ישראל, וזאת למרות שהסקר נערך עוד בטרם ההודעה הרשמית של סוכנות הדירוג מודיס על הורדה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל (אם כי, בעת שהסקר נערך כבר דווח שתהיה כנראה הורדת דירוג נוספת, גם אם חדות ההורדה באה בהפתעה).

שנה למלחמה

במלאת שנה למלחמה, ועם כניסה לשנתה השנייה, רוב גדול של הישראלים אינם מצפים לסיום שלה בתוך זמן קצר (ימים או שבועות). הקבוצה העיקרית מניחה שהמלחמה תמשך עוד מספר חודשים (31%), אך קבוצה גדולה למדי מעריכה שהמלחמה תמשך עוד שנה, יותר משנה, ואף שנתיים (בסך הכל, 44%). בקרב המזדהים כימין״ ישנו רוב (60%) של מי שסבורים שהמלחמה תמשך עוד שנה או יותר מזה. בשאלה זו ניכר פער משמעותי בין יהודים לערבים. כחמישית מהערבים (21%) סבורים שהמלחמה תסתיים בתוך מספר שבועות, לעומת שיעור נמוך משמעותית (9%) מקרב היהודים.

הרגש הדומיננטי ביותר של ישראלים במלאת שנה למלחמה הוא ״דאגה״. רגש זה דורג כרגש העיקרי מתוך 6 רגשות אפשריים בקרב כל הקבוצות, יהודים וערבים, למעט יהודים המזוהים עם ה״ימין״. בקבוצה זו, שמונה כשליש מכלל היהודים, הרגשות שסומנו כמובילים הם ״נחישות״ (31%) ו״אופטימיות״ (27%). גם בקרב המזדהים כ״ימין מרכז״ קבוצה משמעותית (25%) סימנה ״נחישות״ כרגש המרכזי. בקרב המזדהים כ״מרכז שמאל״ ו״שמאל״ בלט יחסית שיעורם של מי שסימנו ״ייאוש״ כרגש דומיננטי (21% ו-32% בהתאמה). בקרב הערבים בלט מאוד שיעור המסמנים ״עצב״ כרגש עיקרי (30%).

התארכות המלחמה

כאמור, כמחצית מהציבור מעריכה כי המלחמה תמשך עוד שנה ויותר. על השאלה מדוע המלחמה מתארכת הדעות חלוקות. רוב הערבים וקרוב למחצית מהיהודים אינם מסכימים עם האמירה ש״המלחמה התארכה בגלל שהמשימות מסובכות ולוקח הרבה זמן למלא אותן״. ביחס לאמירה זו ניכרים פערים משמעותיים על פי עמדות פוליטיות, כאשר בקבוצות הימין יש איתה הסכמה גבוהה ובקבוצות המרכז והשמאל הסכמה נמוכה באופן משמעותי.

רוב הציבור מסכים או קצת מסכים שהמלחמה התארכה משום שלא הוגדרו לה יעדים ברורים וריאליים שיאפשרו לסיים אותה. רוב זה נשען על הסכמה גבוהה מאוד בקבוצות המרכז והשמאל, ועל הסכמה נמוכה יחסית בקבוצות הימין.

רוב היהודים והערבים מסכימים (או קצת מסכימים) לאמירה שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר. גם ביחס לאמירה זו ישנם פערי עמדות ניכרים על פי עמדה פוליטית ועל פי סולם הדתיות, עם זאת, גם בקרב קבוצות הימין, שנטייתן להסכים לאמירה זו נמוכה יותר, ישנו רוב המסכים איתה. 60% מהמזדהים כ״ימין״ מסכימים עם האמירה, ו-67% מהמזדהים כ״ימין מרכז״ מסכימים איתה. כמובן, הסכמה עם האמירה אינה נותנת אינדיקציה ברורה לשאלה איזה החלטות צריך היה לקבל יותר מהר. בנקודה זו, אפשר להניח שתהיה מחלוקת בין קבוצות אידיאולוגיות שונות. ועם זאת, עצם ההסכמה שהממשלה לא קיבלה החלטות בקצב מספק מלמדת על מידה מסויימת ומשותפת של תסכול מקצב התפתחות המערכה.

רוב הישראלים מפנים אצבע גם לקהילה הבינלאומית, ומסכימים לפחות חלקית עם הטענה שהתערבות שלה הקשתה על התקדמות המלחמה בקצב מהיר יותר, והפריעה לישראל להשלים את משימותיה. לאמירה זו אין הסכמה בקבוצות השמאל (שמאל מרכז ושמאל) אך ישנה הסכמה של רוב בכל הקבוצות האידיאולוגיות האחרות.

רוב בציבור אינו מסכים עם האמירה שהמלחמה התארכה בגלל עיכובים שהערימה המערכת המשפטית. עם זאת, בקבוצות הימין ישנה הסכמה יחסית גבוהה עם אמירה זו. בקרב קבוצת ה״ימין״, 62% מסכימים עם האמירה, ועוד 20% קצת מסכימים איתה. בימין-מרכז 35% מסכימים, ועוד 19% קצת מסכימים.

במקביל, יותר ממחצית מהציבור מסכימה עם האמירה שהמלחמה מתארכת בגלל אינטרס פוליטי של הקואליציה להאריך את משכה. רוב גדול מהערבים מסכים לאמירה זו, ובקרב היהודים, יש כמעט שוויון בין מי שמסכימים לה או קצת מסכימים לה, לבין מי שלא מסכימים לה. כצפוי, בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה יש רוב מוחץ שאינו מסכים לאמירה זו. 84% מבוחרי הליכוד לא מסכימים איתה, וכך גם 90% מבוחרי הציונות הדתית, 94% מבוחרי ש״ס ו-85% מבוחרי יהדות התורה. בקרב כל בוחרי מפלגות האופוזיציה יש רוב של מסכימים או מסכימים חלקית (״קצת״) לטענה זו.

לטענה שהמלחמה התארכה בגלל הפגנות נגדה, ופעילות של קבוצות לחץ, אין רוב בציבור שמסכים. עם זאת, טענה זו זוכה להסכמה גבוהה בקבוצות הימין (60% מסכימים ועוד 23% קצת מסכימים) והימין-מרכז (31% ו-25%).

החזרת החטופים

בשאלת החזרת החטופים ישנה מחלוקת בציבור הנוגעת לסיבה המהותית שבעטיה החטופים טרם הוחזרו. קצת יותר מרבע מהציבור היהודי סבור כי הדרך היחידה להחזיר את החטופים היא לנצח במלחמה. קבוצה זו סבורה כנראה כי מכיוון שישראל טרם ניצחה החטופים עוד לא הוחזרו. קבוצה שנייה, שגודלה כמעט שליש מהמשיבים, סבורה כי ישראל זנחה את החטופים ואינה מתעניינת עוד בגורלם. קבוצה זו נוטה להנחה שהאחריות על כך שהחטופים עודם בשביה היא של ממשלת ישראל. קבוצה שלישית, של קצת יותר משליש, גורסת כי החטופים לא חזרו משום שאין בנמצא עסקה שישראל עשויה להסכים לה. קבוצה זו מטילה את עיקר האחריות לגורל החטופים על סרבנות חמאס.

התפלגות התשובות על פי עמדות אידיאולוגיות חושפת שבמרכז ושמאלה העמדה הדומיננטית היא כי ישראל ״הפקירה את החטופים״, בימין-מרכז העמדה הדומיננטית היא כי אין בנמצא עסקת חטופים שאפשר להסכים לה, ובימין העמדה הדומיננטית היא כי הניצחון הוא תנאי מוקדם לשחרור החטופים.

תפקוד הממשלה

במלאת שנה למלחמה, הציבור נותן לממשלה ציון נמוך למדי על הטיפול בכלכלה, במפונים ובביטחון הפנים. במדד מ-1 (מאוד לא טוב) עד 5 (טוב מאוד), כאשר ציון האמצע הוא ״סביר״, ממוצע הציונים של הממשלה על הטיפול בנושאים אלה נע בין ״לא טוב״ ל״סביר״.

בקרב מצביעי הקואליציה, הציונים שניתנים לממשלה על הטיפול בנושאים אלה גבוהים יותר לעומת מצביעי האופוזיציה, אך אינם מצביעים על שביעות רצון גבוהה. לדוגמה, מקרב מצביעי הליכוד ישנו רוב שמדרג את הטיפול בכלכלה מ״סביר״ ומטה. הציון הגבוה ביותר ניתן לממשלה על הטיפול במפונים, שרוב היהודים בימין מרכז ובימין מדרגים כסביר ומעלה.

חברה ישראלית

בין יוני לספטמבר לא חלו שינויים משמעותיים בהערכת המתחים החברתיים בישראל. רוב בעלי הדעה סבורים כי המתח ימין-שמאל הוא ש״הכי משפיע על הלכידות החברתית״. קצת יותר מרבע מהיהודים מדרגים את המתח דתיים-חילונים כמתח העיקרי. בקרב הערבים נרשמה החודש תוצאה שונה לעומת יוני, כאשר שיעור המציינים את המתח יהודים-ערבים ירד מרוב (55%) לקבוצה העיקרית שאינה רוב (39%), ובמקביל, עלה שיעור המסמנים את המתח ימין-שמאל (32%).

שיעור הקיצונים

באוקטובר חלה ירידה בשיעור הערבים שסבורים שרוב היהודים הם ״קיצונים מבחינה פוליטית״. בשיעור היהודים המגדירים קיצוניות יהודית ברמות משתנות לא חל שינוי ממשי לעומת הסקר בחודש פברואר, שבו נשאלה לאחרונה השאלה על קיצוניות.

החודש לא חל שינוי גם באופן שבו יהודים מתארים את רמת הקיצוניות של ערבים בישראל לעומת פברואר. כרבע מהיהודים סבורים כי ״רוב״ הערבים בישראל הם ״קיצונים מבחינה פוליטית״. שיעור דומה סבורים כי ״רבים מהם״ קיצונים, והקבוצה הגדולה ביותר מקרב היהודים (38%) היא של מי שסבורים ש״חלק״ מהערבים ״קיצונים מבחינה פוליטית״. ראוי לציין, כי גם בקרב מי שמגדירים את עצמם ״שמאל״, ״שמאל מרכז״ ו״מרכז״ ישנו רוב של יהודים הסבורים ש״חלק״ מהערבים קיצונים, ומיעוט של מי שסבורים שרק ״מעט מאוד״ מקרב הערבים ראויים לתואר ״קיצונים״. מקרב הערבים, רוב של 55% אומרים כי ״מעטים מאוד״ מהערבים הם ״קיצונים מבחינה פוליטית״.

ישראל תפוצות

בתקופת המלחמה נצפתה עלייה בשיעור היהודים בישראל המביעים רגשות של קרבה ושותפות עם יהודי התפוצות. החודש חלה התמתנות במגמה זו, אולי לנוכח העובדה שהאירועים האנטי-ישראלים ואנטי-יהודיים בקמפוסים כבר אינם בולטים בכותרות. שיעור היהודים בישראל שמסכימים עם האמירה ״לכל היהודים, בישראל ובתפוצות, יש עתיד משותף״ ירד החודש לעומת ממצאי חודש יוני.

השינוי העיקרי ברמת ההסכמה לאמירה זו ניכר בקרב משיבים חילונים. ביוני שיעור המשיבים החילונים שהסכימו מאוד עם האמירה על עתיד משותף עמד על 41%, והחודש ירד ל-32%.

בשל החגים, סקר אוקטובר של המכון למדיניות העם היהודי נערך ב-25 עד 27 בספטמבר. איסוף הנתונים לסקר המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (612 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה לאוקטובר 2024: עלייה באמון בסיכוי לניצחון במלחמה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

נתונים טריים מסקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי לחודש מרץ 2025 שופכים אור על עמדות הציבור כלפי סוגיית הגיוס:

– מרבית הישראלים (58%) סבורים שהמניע העיקרי של הממשלה בקידום חוק פטור/גיוס חרדים הוא הישרדות הקואליציה. רק 12% השיבו שהמניע המרכזי הוא מענה לצרכי הבטחון.

– 11% סבורים שהמניע הוא קיום פסיקת בג"צ בנושא גיוס החרדים, בעוד ש – 8% סבורים שהמניע הוא הסדרת אי השוויון בנטל .

בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד, אחוז המאמינים שהמניע המרכזי הוא הישרדות הקואליציה גדול עוד יותר – 63% סבורים כך.

לאחרונה הצהירו חברי כנסת חרדים ש"אם לא יהיה חוק" שיפטור את רוב החרדים מגיוס "לא תהיה ממשלה". כמעט מחצית מכלל הישראלים במדגם (46%) השיבו שהם נגד הממשלה, ולכם האולטימטום לא משנה להם. 17% השיבו כי הם בעד הממשלה, אבל אם כדי לשמור עליה צריך לפטור את רוב החרדים מגיוס – הם מעדיפים שהממשלה תתפרק. 16% השיבו כי הם תומכים בממשלה וחשוב להם לשמור עליה, גם אם המחיר הוא חוק שיפטור את רוב החרדים מגיוס, ועשירית (9%) השיבו כי הם בכל מקרה תומכים בפטור מגיוס לכל החרדים.

כשליש ממצביעי הליכוד והציונות הדתית (31%) בבחירות 2022, השיבו כי הם בעד הממשלה, אבל אם כדי לשמור עליה צריך לפטור את רוב החרדים מגיוס – הם מעדיפים שהממשלה תתפרק.

**
מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד״ר שוקי פרידמן מסר: "אם נמשיך לתבוע מהנושאים בנטל עוד שנה עם מאות ימי מילואים מערך המילואים יקרוס. בלי גיוס חרדים לא נוכל להגן על מדינת ישראל. הנוסחה שמציע שר הביטחון לגיוס חרדים היא אותה אחת שנכשלה לאורך 25 שנים של ניסיונות. מעט מאוד חרדים התגייסו בשנים האלו. כמו שלא גובים מס מקהילה לא מטילים חובת גיוס על קהילה. גיוס הוא חובת הפרט ועל המדינה לחוקק חוק שמחייב כל חרדי בגיוס ומטיל סנקציות כלכליות על מי שלא מתגייס."

**
איסוף הנתונים לסקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר "המדד" וחברת "אפקאר". הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post שליש ממצביעי הליכוד והציונות הדתית נגד חוק הגיוס גם במחיר פירוק הקואליציה first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

להורדת גרסת PDF של המדד המלא לחצו כאן. 

כותרות נוספות:

• רוב הציבור בישראל תומך בהשלמת עסקת החטופים במלואה
• ירידה בהערכה שיש סיכוי מעשי למימוש הצעת טראמפ להעברת אוכלוסייה מעזה
• רוב מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה"
• רוב היהודים מביעים אמון נמוך בצמרת השב"כ
• ירידה באמון היהודים בפיקוד הבכיר של צה"ל
• רוב מעידים כי אמונם בצמרת פרקליטות המדינה נמוך
• מחצית מהיהודים בישראל בעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 43% נגד
• רוב היהודים סבורים שאין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין
• רוב היהודים חושבים שההתנחלויות בשטחים הן נכס בטחוני לישראל
• רוב היהודים מאמינים שהמניע העיקרי בקידום חוק פטור/גיוס חרדים הוא הישרדות הקואליציה

העסקה להחזרת החטופים

בתחילת החודש הסתיים באופן רשמי השלב הראשון בעסקה לשחרור החטופים. העסקה כללה בשלב הראשון חזרה של 33 חטופות וחטופים בתמורה לשחרר מחבלים והפסקת אש זמנית בעזה. נתוני הסקר נאספו בתחילת החודש, כאשר עוד לא היה ברור האם יהיה או לא יהיה מעבר לשלב ב של העסקה (או להארכת שלב א שלה). במציאות של קצב האירועים מהיר, יש לקחת זאת בחשבון במבט על התשובות.

סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא שרוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, תומך בהשלמת עסקת החטופים במלואה, ודחיית ההחלטה ביחס לגורל שלטון חמאס בעזה לאחריה. חמישית מהציבור, וכרבע מהיהודים, מעדיפים לעצור את עסקת החטופים כדי לחזור להילחם בעזה להפלת שלטון חמאס. בקרב הערבים, ארבעה מכל חמישה תומכים בהשלמת העסקה ומיעוט קטן תומך בחזרה ללחימה.

ביחס לסקר המכון הקודם (בחודש פברואר) חלה עלייה קלה מאוד בשיעור התומכים בהתקדמות בעסקת החטופים – בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה עלייה של 3% ובקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה עלייה של 5%.

בחלוקה לפי מחנות אידאולוגיים, בכלל הקבוצות ישנו רוב לאמירה "השלמת עסקת החטופים במלואה, ואחר כך החלטה מה יהיה עם שלטון חמאס בעזה", למעט בקבוצה של מי שמגדירים את עצמם "ימין", שבה קרוב למחצית (47%) תומכים בחזרה למלחמה בתום שלב א של העסקה, לעומת כשליש (34%) שתומכים בהמשך העסקה. חלוקה זו נותרה יציבה ביחס לחודש שעבר. בבחינת העמדות על פי הצבעה ותמיכה במפלגות השונות, ניכר כי בקרב תומכי הציונות הדתית ישנה נטייה מובהקת לתמיכה בחזרה ללחימה. 76% מתומכי הציונות הדתית (מי שאומרים שיצביעו למפלגות האלה כיום) תומכים בחזרה למלחמה.

אמון בהנהגה ובניצחון

בחודש שעבר שינינו את נוסח השאלה על רמת הביטחון בניצחון ישראל במלחמה. במקום לשאול על המלחמה שאלת עתיד – מה רמת הביטחון שישראל תנצח במלחמה, שאלנו על רמת הביטחון ביחס להווה – "כמה את/ה מרגיש/ה שישראל מנצחת ו/או ניצחה במלחמה?."

שינוי זה הוביל לפער ניכר בתשובות המשיבים. בחודש הנוכחי המשכנו לשאול בנוסח החדש, והתוצאות בהתאם.

כעשירית מהמשיבים "לגמרי בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. מהצד השני, חמישית "בכלל לא בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. ביחס לחודש שעבר חלה עלייה קלה בשיעור היהודים בישראל שמעידים כי הם "לא בטוחים שישראל מנצחת/ניצחה במלחמה".

בחלוקה אידאולוגית, כחמישית (17%) מהמשתייכים לקבוצת הימין מעידים כי הם "לגמרי" בטוחים בניצחונה של ישראל, ומנגד 44% מהמשתייכים לקבוצת השמאל טוענים כי הם "בכלל לא בטוחים" בניצחון של ישראל במלחמה. בתוך כל אחת מהקבוצות האידאולוגיות לא נרשמה הסכמה בנוגע לשאלה האם ישראל ניצחה/ מנצחת במלחמה.

רוב תושבי הצפון המפונים אמורים לחזור החודש ליישובי מגוריהם. 53% מהישראלים סבורים שהחזרה לצפון כנראה בטוחה. 14% סבורים שהוא לגמרי בטוח, ועוד 39% שהוא ״די בטוח״.

קיים פער באופן בו הקבוצות האידאולוגיות השונות תופסות את החזרה לצפון: בעוד שרוב המשתייכים לקבוצות הימין ("ימין + "ימין מרכז") השיבו כי "הצפון לגמרי בטוח ואפשר לחזור אליו" ו"הצפון די בטוח וכנראה אפשר לחזור אליו," מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל ("שמאל" + "שמאל מרכז") השיבו כי "הצפון לא לגמרי בטוח ולא יודע/ת אם אפשר לחזור אליו" ו"הצפון לא לגמרי בטוח ואי אפשר לחזור."

מרבית הישראלים (52%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת עשירית (10%) שמעידים שהיא "מאוד גבוהה." כחמישית (18%) מעידים כי רמת האמון שלהם "די נמוכה" וכחמישית (18%) נוספים, מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "די גבוהה". מרבית היהודים בישראל (67%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה), בעוד שכשליש טוענים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה). בקרב הערבים, לארבעה מכל חמישה רמת אמון נמוכה בממשלה 15% מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה.

בחלוקה אידאולוגית, נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שיעור המשיבים שרמת האמון שלהם נמוכה עומד על שליש (36%). מחצית מהישראלים (52%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה".

מנגד חמישית (19%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה." גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקבוצת הימין שליש (32%) מעידים כך.

מרבית המשתייכים לקבוצת הימין (65%) השיבו כי רמת האמון שלהם בנתניהו גבוהה. עם זאת, חמישית ממצביעי הליכוד ו-52% ממצביעי הציונות הדתית (לפי הצבעה בבחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה.

אמון במערכות הציבוריות

הנתונים שנאספו החודש מלמדים על התייחסות מוטה פוליטית לכמה ממערכות השירות הציבורי המרכזיות בישראל. האמון בגופים כמו צה״ל, השב״כ והפרקליטות מושפע באופן משמעותי מעמדתם הפוליטית של המשיבים. כלומר – ניכרת פוליטיזציה חריפה של התדמית של גופי ממשל אלה, הגם שלא מדובר בגופים פוליטיים-מפלגתיים, אלא בגופים של ״משרתי ציבור״. קשה שלא לראות בתופעה זו, בלי קשר לשאלה מה הסיבות לה (ועל כך בוודאי תהיה מחלוקת ציבורית), אתגר בעל השלכות רחבות לחברה הישראלית.

נתוני הסקר נאספו החודש לקראת כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל ה-24 של ישראל, רב אלוף אייל זמיר, במקום רב אלוף הרצי הלוי, שהתפטר מתפקידו. לנוכח החילופים נמשכה החודש המגמה האיטית של ירידה באמון היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. רמת האמון בחודש הנוכחי היא מהנמוכות שנרשמו בשנה האחרונה. מחצית מהיהודים בישראל העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), ומחצית העידו כי רמת האמון שלהם נמוכה(די נמוכה + מאוד נמוכה).

בעוד ש-3% בלבד העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד גבוהה," חמישית (21%) העידו כי רמת האמון שלהם "מאוד נמוכה."

מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" – אמרו שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" העידו כי רמת האמון שלהם נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה). השינוי בקבוצה זו ניכר לעומת חודשים קודמים: בחודש נובמבר 2024, 41% מבין המשתייכים לקבוצת ה"ימין" העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר בצה"ל גבוהה, בינואר 2025 27% מהם העידו כך ובחודש הנוכחי רק 20% מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" השיבו כך.

מחצית מהישראלים (53%) מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה) ואילו 44% אומרים שרמת האמון שלהם גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). רמת האמון של היהודים בישראל בצמרת השב״כ גבוהה במעט מזו של הערבים. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). מנגד מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת זו – נמוכה (די נמוכה + מעט נמוכה).

בחלוקה לפי דתיות, נרשם רוב בכל הקבוצות, מלבד חילונים, שמעיד כי רמת האמון שלו בצמרת השב"כ נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה). רוב הישראלים (61%) מעידים שרמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה, ושליש (35%) אומרים שרמת האמון שלהם גבוהה. מחצית (48%) מהיהודים בישראל אומרים שרמת האמון שלהם בפרקליטות המדינה "מאוד נמוכה," עשירית (9%) טוענים שהיא "מאוד גבוהה." בקרב הערבים בישראל, עשירית מעידים כי רמת האמון שלהם "מאוד גבוהה," רבע אומרים שהיא "די גבוהה," שליש "די נמוכה" ורבע מעידים שרמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה "מאוד נמוכה".

מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), ואילו מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקרב מצביעי הליכוד והציונות הדתית (בחירות 2022) נרשם רוב מוחלט, של 92% ו-95% בהתאמה, שטוען כי רמת האמון שלו בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה.

הטבלה באה מתארת את האמון בשלושת המוסדות שבחנו (צה״ל, שב״כ, פרקליטות) על פי הגדרה עצמית על הציר הפוליטי:

יחסי ארה"ב-ישראל

בחודש האחרון ראש הממשלה נתניהו נפגש עם הנשיא טראמפ בוושינגטון. מאוחר יותר נפגשה עם הנשיא טראמפ גם משלחת של חטופים משוחררים.

רבע מהישראלים מעידים כי יש להם אמון רב בכך שנשיא ארה"ב יעשה "את הדבר הנכון" בקשר ליחסי ארה"ב וישראל. רבע מעידים כי אין להם אמון בכך, ו-40% מעידים כי יש להם אמון מסוים. ככלל, רמת האמון של היהודים בישראל בנשיא בנושא זה, גבוהה מזו של הערבים. כשליש מהיהודים (30%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון, וחמישית (21%) מעידים כי אין להם אמון. בקרב הערבים, חמישית (20%) מעידים כי הם בעלי אמון רב שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסים בין המדינות, ואילו 41% טוענים כי אין להם אמון בכך.

ביחס לחודש ינואר, שבו בחנו שאלה זהה, חלה ירידה בשיעור הישראלים (גם יהודים וגם ערבים) שמעידים כי יש להם אמון רב שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר ליחסי ארה"ב וישראל. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"שמאל" (65%) טוענים כי אין להם אמון בטראמפ, בעוד שמרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (58%) מעידים כי יש להם בו אמון רב.

מערכת המשפט

הכנסת עשויה להצביע בקרוב על הצעה לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי ההצעה של השרים לוין וסער הרפורמה אמורה לחזק את ההשפעה של המערכת הפוליטית על הועדה. 46% מהישראלים מתנגדים לשינוי כזה, ואילו 43% תומכים בו. בקרב היהודים, כמחצית (48%) בעד השינוי ו-43% נגדו. מרבית הערבים (55%) נגד השינוי, וחמישית (21%) בעדו. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מתנגדים לשינוי, ומרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" תומכים בו.

יחסים עם הפלשתינים

בסקר המכון נבחנו כמה שאלות הנוגעות ליחסי ישראל והפלשתינים, שנשאלו בדיוק לפני שנה. מהנתונים עולה כי רוב גדול של הציבור היהודי, ומיעוט גדול בציבור הערבי מסכימים ש"אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין". 85% מהיהודים מסכימים עם היגד זה, מהם 70% "מאוד מסכימים". מקרב הערבים, 19% מאוד מסכימים עם היגד זה, ועוד 19% "קצת מסכימים" איתו – כך שמדובר בכ-40% אחוז מסכימים גם בקרב הערבים.

מקרב היהודים, רק 8% לא מסכימים עם היגד זה, ומקרב הערבים 31% (השאר "לא מסכימים ולא לא מסכימים" או "לא יודעים"). ביחס לשנה שעברה חלה עלייה בשיעור היהודים ש"מאוד מסכימים" עם האמירה כי "אין סיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין". בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל חלה עלייה בשיעור אלו שהשיבו כי הם "בכלל לא מסכימים" עם אמירה זו.

בחלוקה אידאולוגית, 44% מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" מסכימים (קצת מסכימים + מאוד מסכימים) לאמירה "אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים העתיד הנראה לעין". בקרב שאר הקבוצות נרשם רוב ברור שמסכים עם אמירה זו.

גם בחלוקה לפי דתיות, נרשם רוב בכלל הקבוצות שמאמין כי אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין.

האם יש תחליף להסכם שלום?

בסקר נבחנה האמירה "בסופו של דבר, אין תחליף להסדר שלום ארוך טווח עם הפלשתינים", ולא זכתה לרוב בקרב היהודים – 35% מהם הסכימו איתה (לעומת 43% בשנה שעברה). בקרב הערבים בישראל, אמירה זו זכתה החודש לרוב של 55% שהעידו כי הם מסכימים איתה. מנגד, רבע מהם לא מסכימים עם אמירה זו.

בקבוצות ה"שמאל" ו"שמאל מרכז" נרשם רוב שמסכים עם אמירה זו, כמו גם בקרב 46% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" ו-22% מהמשתייכים ל"ימין מרכז".

בשנה האחרונה חלה עלייה בשיעור היהודים בישראל שמאמינים כי "ישראל צריכה לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי סיפוח ביהודה ושומרון." בעוד שבחודש אוקטובר 2024 שליש (34%) מהיהודים בישראל העידו כי אמירה זו קרובה לתפיסתם, היום כמעט מחצית מהם (47%) מעידים כך.

במקביל חלה ירידה בחצי שנה האחרונה בשיעור היהודים שמעידים כי האמירה "ישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים המתונים, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל" קרובה לתפיסתם. בעוד שבאוקטובר 2024 חמישית (19%) מהיהודים השיבו כך, החודש עשירית (11%) ענו כך.

בקרב הערבים בארץ לא חל שינוי בשאלה זו בחצי שנה האחרונה. רובם (63%) סבורים שישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית. חמישית (19%) מאמינים שישראל צריכה לחתור להפרדה מלאה מהפלשתינים, פירוק התנחלויות שאינן בגושים הגדולים, והתמקדות בשמירה על חופש הפעולה של צה"ל כדי למנוע צמיחה של ארגוני טרור בשטחים. עשירית (9%) מהערבים בישראל סבורים שישראל צריכה להרחיב את השליטה על הפלשתינים.

לאחר שנה בחנו החודש גם שתי אמירות בנוגע להתנחלויות: האחת משקפת תפיסה שלפיה "ההתנחלויות הן נטל", והשנייה את תפיסת "ההתנחלויות הן נכס". כאשר מציבים אותן זו מול זו, מתקבלת תמונה דומה מאוד של הסכמה והתנגדות לכל אחת מהן.

מרבית היהודים בישראל (58%) מסכימים עם האמירה "ישובים יהודיים ביהודה ושומרון מייצרים הרתעה ותורמים לביטחון של כלל אזרחי ישראל". בדומה לכך רוב (56%) היהודים בישראל לא מסכימים עם האמירה "ההתנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל".

כשליש מהיהודים בישראל (35%) מסכימים עם אמירה זו, כלומר חושבים שההתנחלויות הן נטל. כצפוי, בחינה של עמדות הערבים מחזקת את מחנה ה"נטל" לעומת מחנה ה"נכס". 63% מהערבים לא מסכימים שההתנחלויות הן נכס, ואחוז זהה מסכימים שהן "נטל".

ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה, חלה ירידה קלה בשיעור היהודים שלא מסכימים עם התפיסה שלפיה ההתנחלויות הן "נכס". במקביל חלה עלייה קלה זהה בשיעור היהודים שלא מסכימים עם התפיסה שלפיה ההתנחלויות הן "נטל".

מגמה נוספת שניתן להבחין בה היא ירידה בשיעור היהודים שמאוד מסכימים עם האמירה "התנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל". גם בקרב הערבים בישראל חלה ירידה בשיעור אלו מהם ש"מאוד מסכימים" עם אמירה זו.

גיוס חרדים

מרבית הישראלים (58%) סבורים שהמניע העיקרי של הממשלה בקידום חוק פטור/גיוס חרדים הוא הישרדות הקואליציה. בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד, אחוז המאמינים כך גדול עוד יותר – 63% סבורים כך. בקרב הערבים בישראל – שליש (36%) חושבים כי זהו המניע העיקרי, חמישית (21%) מאמינים כי המניע העיקרי הוא מענה לצורכי הביטחון, 15% הסדרת אי השוויון בנטל, ועשירית (11%) חושבים כי המניע העיקרי של הממשלה בקידום חוק פטור/גיוס הוא קיום פסיקת בג"צ בנושא גיוס החרדים.

לאחרונה חברי כנסת חרדים אמרו ש"אם לא יהיה חוק" שיפטור את רוב החרדים מגיוס "לא תהיה ממשלה". כמעט מחצית מכלל הישראלים במדגם השיבו שהם נגד הממשלה, ולכן האולטימטום לא משנה להם. 17% השיבו כי הם בעד הממשלה, אבל אם כדי לשמור עליה צריך לפטור את רוב החרדים מגיוס – הם מעדיפים שהממשלה תתפרק. 16% השיבו כי הם תומכים בממשלה וחשוב להם לשמור עליה, גם אם המחיר הוא חוק שיפטור את רוב החרדים מגיוס, ועשירית (9%) השיבו כי הם בכל מקרה תומכים בפטור מגיוס לכל החרדים.

כשליש ממצביעי הליכוד והציונות הדתית (31%) בבחירות 2022, השיבו כי הם בעד הממשלה, אבל אם כדי לשמור עליה צריך לפטור את רוב החרדים מגיוס – הם מעדיפים שהממשלה תתפרק.

עמדות עקרוניות

שניים מכל חמישה יהודים בישראל מאמינים כי צריך להשקיע בחינוך יותר מאשר בביטחון, ושניים מכל חמישה יהודים בישראל חושבים ההפך – צריך להשקיע בביטחון יותר מאשר בחינוך. בעוד שבשנה שעברה שיעור גבוה יותר של יהודים האמין כי צריך להשקיע בחינוך יותר מאשר ביטחון – בשנה זו השתווה שיעור היהודים שסבורים כך לשיעור היהודים שמאמינים בסדר העדיפויות ההפוך. מרבית הערבים בישראל סבורים שיש להשקיע בחינוך יותר מאשר בביטחון.

בשנה האחרונה חלה עלייה בשיעור כלל האזרחים בישראל (יהודים וערבים) הסבורים שצריך להשקיע בביטחון יותר מאשר בחינוך. ככול שמתקדמים על הסקלה הן הדתית והן האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שמאמינים כי צריך להשקיע בביטחון יותר מאשר בחינוך.

מרבית היהודים בישראל (63%) סבורים שכלכלת ישראל צריכה להסתמך על יוזמה פרטית ולהתנהל כשוק כמה שיותר חופשי. כרבע (27%) סבורים שכלכלת ישראל צריכה להתנהל על ידי המדינה כדי שתהיה שוויונית והוגנת חברתית. מהנתונים עולה כי עמדות הערבים בישראל משקפות תמונה הפוכה. מרביתם (68%) סבורים שהכלכלה הישראלית צריכה להתנהל על ידי המדינה, וכרבע מהם (23%) מאמינים כי היא צריכה להסתמך על יוזמה פרטית.

ביחס לשנה שעברה נתוני השנה מראים כ-20% ירידה בשיעור הערבים בישראל שמאמינים בשוק חופשי, לעומת עליה בשיעור דומה של אלה מהם שתומכים בגישה יותר ריכוזית. להבדל זה איננו יודעים להציע הסבר ברור מתוך הנתונים, וייתכן שמדובר בפער אקראי.

מרבית היהודים בישראל (64%) מעדיפים שישראל תאפשר פיתוח מצוינות, "גם אם זה מרחיב את הפערים החברתיים", ואילו רבע (23%) מעדיפים שהמדינה תעסוק בצמצום הפערים החברתיים, גם במחיר של פגיעה בפיתוח מצוינות.

גם בסוגיה זו קיים הבדל מהותי בין העמדות של הציבור היהודי לאלה של הציבור הערבי. מרבית הערבים בישראל (59%) מעדיפים שישראל תעסוק בצמצום הפערים החברתיים, גם אם זה פוגע בפיתוח המצוינות, וכשליש (30%) מעדיפים שישראל תאפשר פיתוח מצוינות, גם אם זה מרחיב את הפערים החברתיים.

בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכלל הקבוצות שמעדיף שישראל תאפשר פיתוח מצוינות, גם על חשבון הרחבת הפערים החברתיים.

עתיד המדינה

רוב לא גדול של ישראלים (57%) אופטימיים ביחס לעתידה של מדינת ישראל (מאוד אופטימיים + קצת אופטימיים), מנגד 39% פסימיים בנוגע לעתידה (מאוד פסימיים + קצת פסימיים). רמת האופטימיות של האוכלוסייה היהודית גבוהה לעומת זו של האוכלוסייה הערבית – שבה 42% אופטימיים, ו-48% פסימיים. מרבית המזדהים כ"ימין" (81%), "ימין מרכז" (77%) ו"מרכז" (53%) – אופטימיים ביחס לעתיד המדינה. מנגד כ-63% מהמזהים עצמם עם קבוצות השמאל ("שמאל" + "שמאל-מרכז") פסימיים בנוגע לעתידה של ישראל. בחלק לפי דתיות, מחצית החילונים פסימיים בנוגע לעתיד ישראל, ומרבית חברי שאר הקבוצות – אופטימיים.

סקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי נערך בין התאריכים 27.2.2025 – 5.3.2025 בקרב 735 משיבים. איסוף הנתונים נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (535 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה למרץ 2025: חוסר אמון בממשלה, פחות בטוחים ב-"ניצחון מוחלט" first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.

האם הציבור היהודי בישראל התייאש מהאפשרות להגיע לשלום עם הפלסטינים?

נתוני סקר "מדד החברה הישראלית" מצביעים על מגמות ברורות בהקשר זה, כאשר רוב גדול של הציבור היהודי, ומיעוט גדול בציבור הערבי בישראל מסכימים ש״אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין״. לא פחות מ-85% מהיהודים מסכימים עם היגד זה, מהם 70% ״מאוד מסכימים״.

מקרב הערבים, 19% מאוד מסכימים עם היגד זה, ועוד 19% ״קצת מסכימים״ איתו – כך שמדובר בכ-40% אחוז מסכימים גם בקרב הערבים. מקרב היהודים, רק 8% לא מסכימים עם היגד זה, ומקרב הערבים 31% (השאר ״לא מסכימים ולא לא מסכימים״ או ״לא יודעים״).

ביחס לשנה שעברה חלה עלייה בשיעור היהודים ש"מאוד מסכימים" עם האמירה כי "אין סיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין".

בחלוקה לפי דפוסי הצבעה, 44% מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" מסכימים (קצת מסכימים + מאוד מסכימים) לאמירה "אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים העתיד הנראה לעין".

בקרב שאר הקבוצות נרשם רוב ברור שמסכים עם אמירה זו.

פתרון שתי המדינות

בחצי השנה האחרונה חלה עלייה בשיעור היהודים בישראל שמאמינים כי "ישראל צריכה לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי סיפוח ביהודה ושומרון."

בעוד שבחודש אוקטובר 2024 שליש (34%) מהיהודים בישראל העידו כי אמירה זו קרובה לתפיסתם, היום כמעט מחצית מהם (47%) מעידים כך.

במקביל חלה ירידה בשיעור היהודים שמעידים כי האמירה "ישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים המתונים, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל" קרובה לתפיסתם.

בעוד שבאוקטובר 2024 חמישית (19%) מהיהודים בישראל השיבו כך, החודש רק עשירית (11%) ענו כך.

בקרב הערבים בארץ לא חל שינוי בשאלה זו בחצי שנה האחרונה. רובם המוחלט (63%) סבורים שישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית.

חמישית מהערבים (19%) מאמינים שישראל צריכה לחתור להפרדה מלאה מהפלשתינים, פירוק התנחלויות שאינן בגושים הגדולים, והתמקדות בשמירה על חופש הפעולה של צה״ל כדי למנוע צמיחה של ארגוני טרור בשטחים. כמעט עשירית (9%) מהערבים בישראל סבורים שישראל צריכה להרחיב את השליטה של על הפלשתינים.

מה חושב הציבור על ההתנחלויות?

הסקר בדק החודש שתי אמירות בנוגע להתנחלויות: האחת משקפת תפיסה שלפיה "ההתנחלויות הן נטל", והשנייה את תפיסת "ההתנחלויות הן נכס".

מרבית היהודים בישראל (58%) מסכימים עם האמירה "ישובים יהודיים ביהודה ושומרון מייצרים הרתעה ותורמים לביטחון של כלל אזרחי ישראל".

בדומה לכך רוב (56%) היהודים בישראל לא מסכימים עם האמירה "ההתנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל". כשליש מהיהודים בישראל (35%) מסכימים עם אמירה זו, כלומר חושבים שההתנחלויות הן נטל.

כצפוי, בחינה של עמדות הערבים מחזקת את מחנה ה״נטל״ לעומת מחנה ה״נכס״. 63% מהערבים לא מסכימים שההתנחלויות הן נכס, ואחוז זהה מסכימים שהן ״נטל״.

העסקה להחזרת החטופים

סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מצא שרוב הציבור בישראל (69%), יהודים וערבים, עודנו תומך בהשלמת עסקת החטופים במלואה, ודחיית ההחלטה ביחס לגורל שלטון חמאס בעזה לאחריה.

חמישית מהציבור (20%), וכרבע מהיהודים, מעדיפים לעצור את עסקת החטופים כדי לחזור להילחם בעזה להפלת שלטון חמאס.

ביחס לסקר המכון הקודם (בחודש פברואר) חלה עלייה קלה מאוד בשיעור התומכים בהתקדמות בעסקת החטופים – בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה עלייה של 3% ובקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה עלייה של 5%.

בבחינת העמדות על פי הצבעה ותמיכה במפלגות השונות, ניכר כי בקרב תומכי הציונות הדתית ישנה נטייה מובהקת לתמיכה בחזרה ללחימה. 76% מתומכי הציונות הדתית (מי שאומרים שיצביעו למפלגות האלה כיום) תומכים בחזרה למלחמה.

בקרב תומכי הליכוד כיום ישנו רוב קטן התומך בהמשך העסקה (43% לעומת 33%). בקרב תומכי מפלגות האופוזיציה ההעדפה להמשך העסקה מובהקת וגורפת – 90% מתומכי המחנה הממלכתי, 100% מתומכי יש עתיד, 82% מתומכי ישראל ביתנו, 100% מתומכי הדמוקרטים.

פתרון הגירת העזתים

בחודש שעבר העלה טראמפ את הצעתו שהערבים המתגוררים ברצועת עזה יעברו להתגורר במדינה אחרת. מרבית הישראלים (62%) עדיין תומכים בהצעה זו, אך שיעור התומכים ירד משמעותית לעומת החודש הקודם. בעיקר, ניכר כי ירד מאוד שיעור הסבורים שמדובר בתוכנית ״מעשית״. מ-43% בחודש שעבר, ל-32% בחודש זה.

שיעור זהה (32%) תומכים בתוכנית אך אינם סבורים שהיא מעשית.

חמישית מהישראלים (20%) אומרים כי התוכנית היא הסחת דעת, וצריך לדבר על פתרונות ריאליים, ואילו שמינית (13% מכלל הישראלים, אך רק 3% מקרב היהודים) סבורים כי מדובר בהצעה לא מוסרית. כמו בחודש שעבר, רוב גדול של הערבים בישראל סבורים שהצעת טראמפ לא מוסרית או שהיא בגדר הסחת דעת.

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן:

"תוצאות הסקר מראות שרוב גדול בקרב הישראלים סבורים שהפתרון ל״סוגיה הפלסטינית״ ולשליטת ישראל ביהודה ושומרון לא צפוי בטווח הזמן הנראה לעין. זוהי הזדמנות עבור החברה הישראלית, להניח למחלוקת הזו, ולפתור סוגיות פנים בוערות. הפיצול המסורתי בין ימין למרכז כמעט ואינו רלבנטי ולכן ניתן להתאחד ולפעול כגוש ציוני בפתרון סוגיות כמו גיוס חרדים ושילובם בחברה הישראלית".

**

איסוף הנתונים לסקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר "המדד" וחברת "אפקאר". הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.

The post מדד החברה הישראלית לחודש מרץ 2025: 85% מהיהודים לא רואים סיכוי לשלום עם הפלסטינים first appeared on המכון למדיניות העם היהודי.