ב־7 באוקטובר 2023 ביצע ארגון חמאס מתקפת פתע על היישובים הישראליים הסמוכים לעזה, וזו הציתה מלחמה נוראה. אכזריות התקיפה – שבה נרצחו כ־1,200 ישראלים ולמעלה מ־200 נחטפו – יחד עם התגובה הצבאית בעזה, שינו מקצה לקצה את היחסים הבין־דתיים ברחבי תבל. במקומות רבים בעולם היחסים בין היהודים לבין הנוצרים והמוסלמים בסביבתם הועמדו למבחן בצורות חסרות תקדים. מערכות יחסים בין־דתיות ותיקות נקלעו למתחים חדשים, וכל קהילה התמודדה עם כאביה ופחדיה ועם הנרטיבים הסותרים של המלחמה. בד בבד הבליט המשבר את הערך הפוטנציאלי הטמון בחיבורים בין־דתיים: המנהיגים בדתות השונות ממלאים תפקיד בהרגעת הרוחות, בהתייצבות נגד השנאה ובאישוש חשיבותו של הצד האנושי המשותף שבלב הסכסוך. מחקר זה בוחן את מצב היחסים הבין־דתיים בקרב הקהילות היהודיות, הנוצריות והמוסלמיות בישראל ובארה״ב בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ומתמקד בתקופה שבין נובמבר 2023 לפברואר 2025. הוא מציג תובנות מ־25 ראיונות עם אנשי מקצוע: שנים־עשר מהמרואיינים התבססו בישראל, שמונה בארה״ב, שניים בארגנטינה, ואחד בכל אחת מהמדינות איטליה, בריטניה ומרוקו. לצד סקירה של מאמרים, דוחות וספרים עדכניים, וניתוח של דיווחים עיתונאיים והצהרות פומביות בולטות בעניין היחסים בין מוסלמים ליהודים ובין נוצרים ליהודים. למחקר שלושה יעדים:
- להעריך את השינויים שחלו בדינמיקה הבין־דתית אחרי 7 באוקטובר, על ידי זיהוי של קריסות ופריצות דרך;
- לנתח התפתחויות ספציפיות בקהילות נוצריות ומוסלמיות לנוכח יחסיהן עם יהודים, ואת ההשלכות של אלה על המשך הדיאלוג;
- להציע המלצות מדיניוּת המבוססות על ראיות לממשלת ישראל וכן לעמותות, לאנשי מקצוע מהתחום הבין־דתי, למנהיגי קהילות ולארגונים חברתיים, בשאיפה לקדם את הסובלנות ואת הפעילות הבין־דתית.
החשיבות של מחקר זה ברורה. בעיתות מלחמה וטרור האמון בין קהילות מדתות שונות עשוי להישחק בקלות, אולם הסולידריות הבין־דתית חשובה לצורך מניעת קיטוב חברתי. בישראל, שבה כ־20% מכלל האזרחים הם ערבים (רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים), יחסי יהודים–ערבים הם גורם מכריע לצורך הלכידות הפנימית. בארה”ב, גם היהודים וגם המוסלמים הם מיעוטים קטנים יחסית שחוו לאחרונה זינוקים בשנאה ובחשדנות כלפיהם, ואלה מעמידים למבחן בריתות שנוצרו בתקופות רגועות יותר. בינתיים, הדיאלוג הנוצרי–יהודי – אשר זה מכבר נחשב לעמוד תווך בפיוס שנרקם אחרי השואה – מתמודד כעת עם מתיחות מסוג חדש לנוכח תגובותיהם של ראשי הכנסייה על ההתרחשויות בשטח. מאמר זה בוחן לעומק את הדינמיקות הללו, במטרה לעמוד על הדקויות המאפיינות את הנוף הבין־דתי שאחרי 7 באוקטובר, בליווי המלצות מעשיות לטיפוח אחדות וחוסן קהילתי.
המאמר נפתח בפרק מתודולוגיה המתאר את תהליך הראיונות ואת הגישה ששימשה לסינתזה (אינטגרציה) של מקורות מגוונים. לאחר מכן מופיעה סקירת ספרות הבוחנת התפתחויות אחרונות ביחסי הדתות, תוך התבססות על סיקור תקשורתי, ניתוחים אקדמיים והצהרות פומביות. חלק הליבה, “ממצאים וניתוח”, מציג אירועים ומגמות מרכזיים בדיאלוג הבין־דתי, תוך התמקדות מיוחדת ביחסי נוצרים–יהודים ומוסלמים–יהודים כפי שהם משתקפים בנתוני הראיונות. מתוך תובנות אלה גובשו מסקנות המחקר ומוגשת סדרת המלצות לפעולה לבעלי תפקידים בישראל, לקהילות יהודיות בתפוצות ולארגונים בין־לאומיים המעורבים בקידום חיבורים בין־דתיים. מטבע הדברים במחקר המתנהל כשההתרחשויות עדיין בעיצומן, הניתוח מושפע מן התקופה הספציפית הנבחנת. מחקר זה עוסק בהתפתחויות שהתרחשו מנובמבר 2023 עד פברואר 2025, ולפיכך אינו מתייחס לתמורות פוליטיות, דתיות או חברתיות שהתרחשו לאחר מכן, בכלל זה מותו של האפיפיור פרנציסקוס, בחירת האפיפיור החדש, שובם של החטופים וסיום המלחמה. אין ספק שאירועים אלה ישפיעו על היחסים הבין־דתיים בעתיד, אולם חשוב להדגיש שעדיין אי אפשר להעריך את ההשלכות שלהם במלואן: הן חילופי האפיפיורים והן סופו של עימות ממושך דורשים זמן, מרחק וראיות נוספות לפני שיהיה אפשר לגבש פרספקטיבה ראויה לשמה. אלא שאין בכך כדי להפחית מערכו של הניתוח המוצג כאן. על ידי בחינת התגובות במהלך המלחמה וההשפעות המיידיות שלה, הוא שופך אור על הדינמיקה, המתחים וההיערכויות מחדש שהתחוללו ברגעי ההתרחשות המכוננים.
