יחסים בין-דתיים בעקבות 7 באוקטובר

Sorry, this entry is only available in עברית.

יחסים בין-דתיים בעקבות 7 באוקטובר

הנוצרים האוונגליסטים האמריקאים מנהלים זה שנים מערכת יחסים סבוכה, מתפתחת ומשתנה עִם העם היהודי. בארה”ב התנדנדו היחסים הללו ממאמצים לנַצֵר יהודים מצד אחד66 ועד בריתות לתמיכה ברווחת היהודים ומדינת ישראל מן הצד השני.67 כדי להבין כיצד האוונגליסטים ניגשים לדיאלוג הבין־דתי עם היהודים יש לבחון תפיסות היסטוריות, מסגרות עבודה תאולוגיות ואת אירועי הזמן האחרון. פרק זה מנתח את גישות האוונגליסטים האמריקאים לקשר היהודי–נוצרי לפני 7 באוקטובר 2023 ואחריו, תוך התייחסות להקשר ההיסטורי, סימוכין מן המקורות, השפעתו המיידית של המשבר, תמורות בעבודה הבין־דתית, המחלוקות העיקריות ומחשבות לעתיד.

הֶקשר היסטורי

לאורך המאה ה־19 ואל תוך המאה ה־20, יחסם של אוונגליסטים אמריקאים ליהודים התאפיין בהתלהבות מיסיונרית הנטועה בתאולוגיית החילופין (supersessionist theology; ראו בהרחבה להלן). היהודים נתפסו קודם כול כיעדים להמרה לנצרות, לא כשותפים לדיאלוג. את הגישה הפטרנליסטית הזאת ייצגו ארגונים כגון המיסיון האמריקאי ליהודים (American Board of Missions to the Jews – ABMJ), המיסיון הנוצרי הגדול ביותר שפעל לניצוּר יהודים באמריקה בשנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת.68 בתקופה שבה הסטראוטיפים השליליים היו נפוצים, אוונגליסטים רבים החזיקו בהשקפה פילושמית שהוקירה את היהודים בתור בני עמו של ישו, גישה שטיפחה שילוב פרדוקסלי של כבוד לצד כוונות מיסיונריות (אוונגליסטיות). השואה, ולאחריה הקמת מדינת ישראל ב־1948, סימנו נקודת מפנה. הזרמים המרכזיים של קתולים ופרוטסטנטים פתחו בדיאלוג בין־דתי רשמי והוקיעו הן את האנטישמיות והן את תאוריית החילופין, אולם האוונגליסטים לא מיהרו להצטרף.69 ובכל זאת, ייסוד המדינה הדהד עמוק בלב התאולוגיה האוונגליסטית הפרה־מילניאלית, שפירשה את שובם של היהודים לארצם כסימן לשיבתו הקרובה של ישו.

מסוף שנות ה־60 של המאה הקודמת ועד סוף שנות ה־70 התחילו האוונגליסטים לגבש קשרים ישירים יותר עם קהילות יהודיות. ב”כדור הארץ המנוח” (The Late Great Planet Earth), ספרו רב המכר של הָאל לינדזי מ־1970, תוארה הקמת מדינת ישראל כהגשמה של הנבואה המקראית, ומלחמת ששת הימים פורשה כהוכחה לכך שהדור שחזה בתקומת ישראל כאומה לא יעבור מן העולם לפני אחרית הימים.70 עד מהרה הופיעו חיבורים מוסדיים. ב־1969 קיימו תאולוגים בפטיסטים מדרום ארה”ב דיאלוג רשמי עם מנהיגים יהודים, שהיה אחד המפגשים המוּבְנים הראשונים בין נציגים אוונגליסטים ליהודים.71 ב־1971 הביעה ישראל הכרה באפשרות של תמיכה אוונגליסטית כשהזמינה לירושלים 1,500 כמרים אמריקאים – אירוע שהיה טעון בלהט משיחי.72 מחוות מוקדמות אלה הובילו לעוד ועוד שיתופי פעולה בין מנהיגים אוונגליסטים ובין ישראלים.

בשנות ה־80 התמסדו הבריתות האוונגליסטיות–יהודיות. תנועת “הרוב המוסרי” של הכומר ג’רי פולוול נתנה עדיפות לתמיכה בישראל,73 ומנהיגים אוונגליסטים דוגמת פאט רוברטסון פיתחו יחסים קרובים עם נציגים רשמיים של המדינה.74 ב־1983 הקים הרב יחיאל אקשטיין את “הקרן לידידות” של נוצרים ויהודים (International Fellowship of Christians and Jews – IFCJ), שנועדה לגייס את תמיכת האוונגליסטים למטרות יהודיות. אירועים כגון “ערב לכבוד ישראל” (Nights to Honor Israel) וטיולים מודרכים לאוונגליסטים בארץ נעשו נפוצים, ושיקפו כבוד הולך וגדל ליהדות. בהדרגה הצטרפו האוונגליסטים לדיאלוג הבין־דתי, שחלוציו היו יהודים ופרוטסטנטים ליברלים. ב־1975 אירח הוועד היהודי־אמריקאי (AJC) אוונגליסטים לוועידת התייעצות חשובה, שהובילה לדיאלוגים אזוריים בערים כגון פילדלפיה ולוס אנג’לס.75 סמינרים אוונגליסטיים התחילו להציע קורסים להיסטוריה יהודית וללימודי השואה והזמינו רבנים להרצות בקמפוסים שלהם.76 תמורות אלה סימנו הכרה תאולוגית גוברת בערכה התמידי של היהדות. ארגונים כגון National Christian Leadership Conference for Israel77 ו־Lausanne Consultation on Jewish Evangelism78 נוסדו במטרה להעניק ממד רשמי ליחסים הללו. אוונגליסטים רבים עדיין השתוקקו להמיר את דתם של יהודים, אך הם שאפו יותר ויותר לעשות זאת מתוך כבוד. דמויות משפיעות כגון בילי גרהאם התרחקו מן הניסיונות לנצר יהודים,79 ואילו ג’ון הייגי ואחרים פיתחו פלטפורמות פרו־ישראליות באמצעות ארגונים כגון “נוצרים מאוחדים למען ישראל” (Christians United for Israel – CUFI).80

אבל המתחים נותרו בעינם. הוועידה הבפטיסטית הדרומית (Southern Baptist Convention) יצאה ב־1996 בקריאה מחודשת לגאולת היהודים ועוררה את זעמם של מנהיגים יהודים רבים, כמו גם מיזמים דומים אחרים.81 המבקרים האשימו את האוונגליסטים כי הם מקדמים אג’נדות המרה המוסוות כידידוּת. תקריות אלה הובילו אוונגליסטים אחדים “לחשב מסלול מחדש” ולאשש בצד המחויבות האמונית שלהם גם רצון כן לדיאלוג מכבד. בראשית המאה ה־21 כבר התאפיינו יחסי האוונגליסטים והיהודים בשילוב מתוחכם של שותפות ושכנוע. האוונגליסטים היו בין בעלי בריתה הפוליטיים הנאמנים ביותר של ישראל; הם נקטו צעדים לגינוי אנטישמיות, למדו לימודי יהדות והביעו חרטה על מעשי נוצרים כנגד יהודים בעבר. לצד אלה נותרו מספר הבדלים תאולוגיים עמוקים בין הקהילות, וחשדות הדדיים המשיכו לרחוש מתחת לפני השטח של הברית החיצונית. הרקע ההיסטורי הזה הכשיר את הקרקע לחיבור העתידי בין האוונגליסטים ליהודים בעשורים הבאים – ולאופן שבו יגיבו כאשר משברים חדשים, דוגמת 7 באוקטובר וכל מה שאירע בעקבותיו, יעמידו את היחסים הללו למבחן.

התאולוגיה האוונגליסטית וה”אחֵר” היהודי

נקודות המבט האוונגליסטיות על יהודים ויהדות מושפעות עמוקות ממסגרות תאולוגיות המעצבות את גישותיהם כלפי מעורבות הדדית בין־דתית, תמיכה בישראל ודעות שונות על גאולת היהודים. המודלים העיקריים הם תאולוגיית החילופין, תאולוגיית הברית, תורת העידנים ותאולוגיית ה”ברית הכפולה”.

תאולוגיית החילופין, או ההחלפה (supersessionism): מבחינה היסטורית, מסורות נוצריות רבות, ובכללן כמה זרמים אוונגליסטיים, אימצו את תאולוגיית החילופין – האמונה כי הכנסייה החליפה את ישראל כעמו הנבחר של אלוהים. על פי שיטה זו הכנסייה הנוצרית היא שמגשימה כעת את הבריתות וההבטחות שניתנו לעם ישראל, ולפיכך זמנה של היהדות עבר. תאולוגיה זו תרמה לגישות השליליות כלפי היהודים בהציגה את דבקותם בתורה שניתנה בסיני כשגויה.82 אומנם היום אוונגליסטים רבים דוחים ביטויים גלויים של תאוריה זו, אבל השפעתה עדיין קיימת בצורה רכה בחוגים מסוימים. תובנות שהתגבשו בעקבות השואה הביאו מוסדות אוונגליסטים אחדים, בהם הוועידה הבפטיסטית הדרומית, לגנות את האנטישמיות ולאשש את אהבתו הנצחית של האֵל לעם ישראל, אפילו במקביל לאמונה כי הגאולה תבוא מידי ישו בלבד.83

תאולוגיית הברית (covenant theology): תאוריה זו נפוצה בחוגי האוונגליסטים הרפורמים והפרסביטריאנים, ולפיה הבריתות שכרת אלוהים (עם דמויות כגון אברהם, משה ודוד) הגיעו לשיאן עם ישו הנוצרי בברית החדשה, המאחדת את היהודים והגויים יחדיו בתוך הכנסייה. שיטה זו מיישרת קו לעיתים קרובות עם תורת החילופין ורואה בכנסייה את המשכו של עם ישראל. אף כי תאוריות הברית גורסות שהיהודים יכולים להיגאל, הן מדגישות שגאולה זו תקרה דרך האמונה בישו ולא באמצעות ברית נפרדת. עקב כך הם עשויים לתמוך בישראל מסיבות פוליטיות או מוסריות, אך בדרך כלל אינם רואים במדינת ישראל המודרנית צו תאולוגי. בהקשרים בין־דתיים, התאולוגים המחזיקים בתפיסה זו מדגישים את הערכים המשותפים ואת שיתוף הפעולה הערכי, ובמקביל ממשיכים לייחל להתנצרות היהודים עם הזמן.84

תורת העידנים (dispensationalism) והציונות הנוצרית:85 הדיספֶּנסציונליזם הופיע במאה ה־19 ונעשה בולט באוונגליזם האמריקאי לקראת אמצע המאה ה־20. תורה זו מלמדת כי לאלוהים יש תוכניות נפרדות לעם ישראל ולכנסייה הנוצרית, המתפרסות על פני “עידנים” שונים בהיסטוריה. בניגוד לתאוריית החילופין, לפי גישה זו עם ישראל עודנו העם הנבחר במובן הארצי של המילה, וההבטחות המקראיות עתידות להתמלא כלשונן. תאוריה זו מחזקת את “הציונות הנוצרית” – האמונה כי על הנוצרים לתמוך בשיבתם של היהודים לארץ הקודש ובריבונותם עליה כחלק מהתוכנית האלוהית. האוונגליסטים הדוגלים בתורת העידנים מפרשים תכופות את האירועים האחרונים בישראל כהתגשמות הנבואה המקראית, מטפחים תמיכה פוליטית חזקה בישראל ונלחמים נגד עמדות אנטי־ישראליות. הם מרבים לפרש את ההתרחשויות הנוכחיות בהתאם לנבואות אפוקליפטיות – למשל, הם רואים את המלחמות בישראל כהכנת הבמה ל”ביאה השנייה של ישו”. אף כי יש מבקרים הסבורים שהתמיכה הדיספנסציונליסטית בישראל היא אינטרסנטית (ומטרתה להחיש את קץ הימים), אוונגליסטים רבים מתעקשים שתמיכתם נובעת מהודיה ומהכרה בתוכנית האלוהית, ולא ממזימות נסתרות לקירוב יום הדין הבא.86

תאולוגיית הברית הכפולה (dual-covenant theology): מיעוט מקרב האוונגליסטים גורס כי ליהודים ברית תקֵפה משלהם באמצעות התורה, וזו מעניקה להם נתיב עצמאי לגאולה בנפרד מישו. אומנם זו לא השקפה רווחת, אבל אישים כגון הכומר ג’ון הייגי, שבשלב מסוים רמז כי ישו הגיע כמשיח “לגויים בלבד”,87 לא פסלו אותה. הייגי הבהיר בשלב מאוחר יותר כי הוא מאמין שכל העמים, כולל היהודים, זקוקים לישו, אבל הוא מתנגד להטפה תוקפנית להמרת דתם של היהודים כדי לזכות באמונם. העמדה האוונגליסטית הדומיננטית היא עדיין ששיתוף היהודים ב”בשורה” הוא אקט של אהבה, לא של חוסר סובלנות. עם זאת, האוונגליסטים מכירים באיזון העדין שבין גאולה אישית לבין כבוד לדיאלוג בין־דתי.88

היהדות והעם היהודי: האוונגליסטים מחזיקים בהשקפות מגוּונות בנושא מעמדם הרוחני של היהודים. רבים חשים זיקה עזה לכתבי הקודש העבריים ומכירים בחיבור המיוחד עִם “עַם הספר”. באיגרת אל הרומים יא, 28–29 אומר פאולוס על היהודים “חביבים הם בגלל האבות”, ביטוי של כבוד למורשת היהודית. האוונגליסטים נוטים לראות ביהודים בני משפחה – “אחינו ואחיותינו לאמונה” – שלפי שעה אינם מכירים בישו בתור המשיח. תפיסה זו משדרת יחס חם ליהודים – לצד רצון לנצר אותם. האוונגליסטים חשים שהם נקראים להתייצב לצד היהודים נגד שונאיהם ולתמוך בשגשוגם, מתוך האמונה בהבטחה האלוהית כי מי שמברך את ישראל יבורך.89 במקביל הם מחויבים ל”שליחות הגדולה” להפיץ את תורתו של ישו לכל העמים, כולל היהודים.

מסגרות תאולוגיות אלה משפיעות השפעה ניכרת על היחסים הבין־דתיים בין האוונגליסטים ליהודים. אוונגליסט הדוגל בתיאוריית ההחלפה עשוי להתחבר לדיאלוג כדי להראות כי ישו הוא התגשמות התקוות של היהודים, ואילו המאמין ב”תורת העידנים” עשוי לתמוך בלא תנאי במדיניות ישראל. הציונים הנוצרים יכולים ליזום חברויות על ידי הזמנת שכנים יהודים לאירועים כגון “ערב לכבוד ישראל” במקום מגוריהם, בשעה שהאוונגליסטים המסורתיים יזמינו אותם לשיעורי תנ”ך בנושא נבואות משיחיות. התאולוגיה מעצבת את השפה שבה משתמשים האוונגליסטים בנוגע ליהודים; ביטויים כגון “העם הנבחר” ו”הצאן האובד של בית ישראל” נושאים בשפה זו משקל דתי רב. מן הראוי לציין שהתאולוגיה האוונגליסטית מתפתחת בלא הרף. בעשורים האחרונים נבחנו ביתר שאת ההיבטים הבעייתיים של השקפות עבר. מלומדים אוונגליסטים רבים מתנגדים היום לתאוריית החילופין בצורתה ה”קשוחה” בטענה שהיא מזיקה ומנוגדת לרוח התנ”ך, ומדגישים כי ברית האהבה בין אלוהים לעם ישראל עודנה בעינה. ארגונים כגון “התאחדות האוונגליסטים הלאומית” (National Association of Evangelicals – NAE) פרסמו הצהרות המגַנות את האנטישמיות ומכירות בחוב של הכנסייה כלפי היהודים.90 יש גם פתיחות רבה יותר ללמוד על היהדות במושגיה שלה, ואוונגליסטים המעורבים בדיאלוג הבין־דתי לומדים טקסטים רבניים וחוגגים את חגי ישראל בהקשרים חינוכיים. אף על פי כן, האמונה האוונגליסטית הבסיסית היא שההגשמה המוחלטת של היהדות נמצאת אצל ישו הנוצרי. אמונה זו היא גורם מרכזי ביחסים הבין־דתיים של אוונגליסטים ויהודים, אף כי במשקל שונה: בחוגי אוונגליסטים אחדים היא נמצאת במרכז התמונה ואצל אחרים היא ניצבת ברקע.

7 באוקטובר והשפעותיו

המתקפה האלימה של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 מייצגת נקודת מפנה ביחסי האוונגליסטים והיהודים, וגרמה לתמורות ניכרות בשיח, בייצוג ובהזדהות הבין־דתית של האוונגליסטים האמריקאים. להלן ננתח כיצד האוונגליסטים בארה”ב פירשו את המתקפה ותרגמו את אמונותיהם הדתיות והמוסריות לפעולה מיידית, כגון מאמצי תמיכה מאורגנים, מחוות סמליות, יוזמות הומניטריות וּויכוחים פנימיים.

1. התגובות המיידיות בארה”ב

מייד אחרי 7 באוקטובר נכנסו האוונגליסטים בארה”ב לפעולה כבעלי ברית מוצהרים של הקהילה היהודית. הארגונים והקולות הבולטים בקרב האוונגליסטים מיהרו להצהיר הצהרות תמיכה בישראל ובעם היהודי. בתוך ימים ספורים התייצבו כמרים ידועים בערוצי תקשורת נוצריים נחשבים, תיארו את המתקפה כ”שטנית” וקראו למאמיניהם להתפלל לישועת ישראל.91 דוגמה אופיינית הייתה הכרזתו של הכומר ג’ארד וולמן כי “ניטרליות איננה אופציה … [מתקפת חמאס] נהרתה במחשכים האפלים ביותר של הגיהינום”.92

2. תגובות אוונגליסטיות מאורגנות

מפגן התמיכה המפתיע ביותר של האוונגליסטים הופיע בצורה מאורגנת: הצהרות ומכתבים משותפים. תוך ארבעה ימים מהמתקפה גויסו למעלה מ־2,000 מנהיגים אוונגליסטים – בהם נשיאי סמינרים וכמרים של כנסיות ענק – לחתום על “הצהרת האוונגליסטים לתמיכה בישראל” מטעם הוועידה הבפטיסטית הדרומית.93 בהצהרה זו, שהייתה יוצאת דופן בגיבוי המהיר והנרחב שלה, הובעה הזדהות עמוקה עִם ישראל. היא נפתחה בתפילה לשלומם של “כל הישראלים והפלסטינים”, אבל חיזקה ללא סייג את זכותה – ואפילו חובתה – של ישראל להגן על אזרחיה. “ברוח המסורת הנוצרית של מלחמה צודקת”, כתבו המנהיגים, “אנו… מאששים את זכותה הלגיטימית של ישראל להגיב נגד מי שיזמו מתקפות אלו”, וציטטו מהאיגרת אל הרומים יג מובאה המעניקה לממשלות את הכוח “להניף חרב” מול חורשי רעתן.94 את תגובתה הצבאית של ישראל עיגנו האוונגליסטים בתוך מסגרת מוסרית נוצרית, שכן הלחימה בחמאס הייתה לטענתם צעד מוצדק להשבת השלום והצדק על כנם. ההצהרה התייחסה גם להיסטוריה הארוכה של האנטישמיות, רמזה שהטבח שביצע חמאס הוא חלק מאותו דפוס טרגי והאיצה בנוצרים להתייצב נגדו.

קבוצות התמיכה של האוונגליסטים נקטו גם צעדים ממשיים. ועדת האתיקה וחופש הדת (Ethics & Religious Liberty Commission – ERLC) של הוועידה הבפטיסטית הדרומית הובילה מאמצים להשפיע על מדיניות ארה”ב. חבריה עזרו לתאם שליחת מכתב מטעם מנהיגי האוונגליסטים לנשיא ביידן ולקונגרס, ובו קראו ל”תמיכה חד־משמעית” בישראל והסבירו מדוע זוהי מטרה מוצדקת.95 על ידי שילוב נימוקים מוסריים (תאוריית המלחמה הצודקת) עם שתדלנות פוליטית, אותתו האוונגליסטים שהגיבוי שלהם לישראל איננו רגשי בלבד, אלא מעוגן בעקרונות מוצקים. ב־14 בנובמבר 2023 נערכה בוושינגטון הבירה עצרת ענק פרו־ישראלית בהשתתפות כ־250,000 איש – מרביתם יהודים, אך בנוכחות ראויה לציון של נוצרים. הדובר הלא־יהודי היחיד שהוזמן לשאת דברים היה הכומר ג’ון הייגי, מייסד CUFI (“נוצרים מאוחדים למען ישראל”); בחירה זו שיקפה את הכרתם של המארגנים היהודים באוונגליסטים כבעלי ברית חשובים. נאומו של הייגי בעצרת, שנישא בקולו הרועם ובמקצב ההטפה האופייני לו, סימל נקודת שיא בהזדהות האוונגליסטית–יהודית. “בעימות הזה אין דרך אמצע. או שאתם בעד העם היהודי או שלא… ישראל היא בבת עינו של אלוהים”, הכריז לקול תשואות הקהל. לאחר מכן הוביל את ההמון בשירת “עם ישראל חי!” והבטיח לישראלים: “אתם לא לבד!”96 רגעים שכאלה נתנו תוקף לתחושה שבמשבר הזה היהודים והאוונגליסטים האמריקאים צועדים יחדיו בראש חוצות בתיאום מלא.

3. ביקורים להפגנת סולידריות ושיתופי פעולה הומניטריים

התפתחות מפתיעה הייתה ארגון טיולי הסולידריות לישראל. קבוצות יהודיות ונוצריות מארגנות זה שנים טיולים לארץ הקודש, אבל כעת נוספו לכך דחיפות חדשה והתמקדות מסוג שונה. חודשים ספורים לאחר המתקפה התחילו לצאת לישראל משלחות סולידריות נפרדות אך מקבילות של יהודים ואוונגליסטים – שלא פעם נפגשו באתרי האסון. קבוצות של אוונגליסטים, לפעמים בשיתוף עם ארגונים ישראליים או יהודיים, ביקרו בקיבוצים החרבים ובאתר הטבח בפסטיבל נובה כדי להיות עדים ולהביא נחמה. בדצמבר 2023, מושל ארקנסו לשעבר מייק האקבי (מנהיג אוונגליסטי שבשעת כתיבת הדברים משמש שגריר ארה”ב לישראל) הוביל משלחת של כמרים אוונגליסטים אמריקאים בסיור בדרום הארץ. הם נפגשו עם ניצולים, התפללו באתרים המותקפים, ואפילו הפשילו שרוולים וסייעו לחקלאים בעבודתם במקומות שבהם העובדים הזרים מתאילנד ומהפיליפינים פונו עקב המלחמה.97 האקבי, נרגש בעליל, אמר אז: “אני עוזב [את ישראל]… בלב שבור לנוכח הסבל, הכאב, האימה הבלתי נתפסת. אבל אני עוזב גם בהחלטה נחושה לעמוד לצד ישראל, עכשיו יותר מתמיד”.98 הדברים, שצוטטו בהרחבה בתקשורת הנוצרית, הדגימו עד כמה ביקורים אלה מחזקים את המחויבות האוונגליסטית.

גם שיתופי הפעולה ההומניטריים התרחבו. ארגוני חברה אזרחית אוונגליסטים כגון “הארנק השומרוני” (Samaritan’s Purse) ו”וורלד ויז’ן”, סוכנות סיוע אוונגליסטית בין־לאומית, תיאמו עם בתי חולים בישראל ועם ארגוני צדקה העברת ציוד רפואי ומשאבים לתמיכה בטראומה לאחר המתקפה.99 “הקרן לידידות” שנזכרה לעיל (שיש לה יד ורגל בשתי הקהילות ושואבת תמיכה חזקה מנוצרים אוונגליסטים) דיווחה שמ־7 באוקטובר ועד ינואר 2024 היא סיפקה ציוד חירום בשווי של יותר מ־19 מיליון דולר למאות אלפי ישראלים שנפגעו מן המלחמה.100 הכספים הללו, שחלק גדול מהם גויס מתורמים נוצרים, הוקצו לציוד הגנה לצוותי החירום, מקלטים למשפחות מפונים ותמיכה בשיקום קורבנות. “מאות אלפי תורמים… מיליוני נוצרים ברחבי העולם ממשיכים לעמוד לצד ישראל והעם היהודי”.101

4. ניווט בסבך המתחים בעקבות 7 באוקטובר

למרות כל ההתפתחויות החיוביות, היחסים בין האוונגליסטים ליהודים לא היו נטולי מתחים בתקופה שאחרי 7 באוקטובר. חלקם עלו מתוך הבדלי השקפות בנוגע למלחמת ישראל בחמאס בעקבות המתקפה. אומנם התמיכה הציבורית של האוונגליסטים בישראל נשארה “חד־משמעית” בעיקרון, אך התגלעו ויכוחים פנימיים בשאלה איך לאזן בין צדק לחמלה. חלק מן האוונגליסטים (בעיקר צעירים או בעלי מודעות גלובלית יותר) הביעו דאגה לאזרחים הפלסטינים שנקלעו לאזורי הלחימה.102 כאשר כתב העת האוונגליסטי המוביל Christianity Today פרסם מאמרים שתיארו את סבל הפלסטינים וקראו לאיפוק, לצד התמיכה בישראל, קבוצה של מנהיגים אוונגליסטים נוקשים מתחו ביקורת חריפה על כתב העת בטענה שאיננו פרו־ישראלי במידה הראויה.103

מחלוקת זו ממחישה מאבק פנימי רחב יותר בעולם האוונגליסטי – מאבק שחומק לא פעם מעיני השותפים היהודים. המנהיגים האוונגליסטים שמדברים בזכות ישראל לא רק משמרים ברית פוליטית; הם גם מנסים למצוא את דרכם בוויכוח תאולוגי ורב־דורי רציני בתוך הקהילות שלהם. ככל שצעירים אוונגליסטים רבים יותר מתבוננים בעימותים גלובליים דרך הפריזמה של צדק חברתי וזכויות אדם, רבים מהם מפעילים לחץ על המנהיגים שלהם להתייחס לסבלם של הפלסטינים ולמורכבות המוסרית האופפת את הסכסוך הישראלי–פלסטיני. בהקשר הזה, כמרים אוונגליסטים שמפרסמים מכתבים פתוחים של תמיכה בישראל או משתתפים בדיאלוג פומבי עם שותפים יהודים מעמידים עצמם לא פעם בסכנה ממסדית, שכן במעשיהם הם הודפים את הגל הגואה של הזדהות עם הפלסטינים בקרב בני קהילתם. באופן כללי, מתקפת 7 באוקטובר ותוצאותיה העמיקו את החיבור האוונגליסטי–יהודי. מערכת היחסים שסבבה קודם לכן סביב תמיכה פוליטית בישראל התרחבה לזירות קהילתיות של השתתפות באבל ולשיתופי פעולה בשטח. במקרים רבים זכו האוונגליסטים בהכרת טובה מצד היהודים על שהפגינו נוכחות בשעת משבר. מבחינת האוונגליסטים, המשבר אישש את מחויבותם הדתית לעמוד לצד ישראל ואף הרחיב את ידיעותיהם על החוויה והפגיעוּת היהודית.

מבט לעתיד: הדרך להתקדמות ביחסים הבין־דתיים בין האוונגליסטים ליהודים

עתיד מערכת היחסים בין האוונגליסטים ליהודים נשען על משחק פנימי דינמי של תאולוגיה, דמוגרפיה, פוליטיקה גלובלית ואמון הדדי. 7 באוקטובר סימל רגע של קו פרשת מים, שהאיץ בקהילות האוונגליסטיות לאשש את הזדהותן עם היהודים בכל העולם. משבר זה חיזק קשרים מסוימים, אך גם חשף מתיחויות, פערי דורות והבדלים דתיים שדורשים מענה כדי שהיחסים ישגשגו לאורך זמן. שימור ברית זו ידרוש מסגרת בין־דתית מחודשת המעוגנת בחינוך, באמפתיה ובמעורבות כנה וגלויה. אחד החששות העיקריים הוא השתנות הנוף בתוך קהילת האוונגליסטים עצמה. בקרב הצעירים חלה ירידה ניכרת בתמיכה האוטומטית והמוחלטת בישראל. סקרים שנערכו בין 2015 ל־2021 חשפו ירידה דרמטית בשיעור האוונגליסטים מתחת לגיל 30 שתומכים בישראל, לצד עלייה משמעותית בשיעור המזדהים עם הפלסטינים או המעדיפים גישה ניטרלית. מגמה זו משקפת פערי דורות רחבים יותר: הנוצרים הצעירים מתחברים יותר לנרטיבים המצדדים בצדק חברתי וביקורתיים כלפי לאומיות – נרטיבים שמושפעים מסיקור תקשורתי המבליט את סבלם של הפלסטינים. רבים מהם גם מציבים בראש סדר העדיפויות שלהם את ענייני הפנים של ארה”ב לעומת מדיניות החוץ שלה.104 נוסף על כך, פלח גדל והולך – כרגע 29% – מן הקהילה האוונגליסטית מורכב ממיעוטים גזעיים ואתניים; שחורים ולטינים מהווים 19% ו־10% ממנה, בהתאמה. קבוצות אלה נוטות להחזיק בהשקפות ליברליות יותר במגוון סוגיות ומפגינות רמה פחותה משמעותית של תמיכה בישראל.105

שינוי דמוגרפי זה מקורו בהיערכות מחודשת ברמה הדתית. עוד ועוד צעירים נוצרים, כמו גם אוונגליסטים שחורים ולטינים, קוראים את התנ”ך דרך משקפיים של חירות וצדק חברתי, ומזדהים עם הפלסטינים בתור אוכלוסיית שוליים או אוכלוסייה כבושה. זוהי סיבת התרחקותם מן הציונות הנוצרית המסורתית. שינוי דורי זה קורא תיגר על הנחות יהודיות ותיקות בעניין הגיבוי מצד האוונגליסטים. הקהילה היהודית – שהורגלה לתמיכה האיתנה של מנהיגי האוונגליסטים המבוגרים – צריכה כעת להסתגל לעתיד אמביוולנטי יותר. אבל המעבר הזה טומן בחובו גם הזדמנויות. הן המנהיגים היהודים והן האוונגליסטים פועלים אקטיבית לגייס אנשים צעירים. ארגונים אוונגליסטיים, כגון “על כנפי נשרים”, התחילו להזמין מנהיגים צעירים מקהילתם לטיולים חינוכיים מאורגנים לישראל, כדי לאפשר להם להיחשף במישרין למורכבות של ישראל.106 חוויות אלה נועדו לטפח קשרים ממושכים, המבוססים על ידע ואהדה גם יחד, ונטועים בערכים משותפים כגון חופש דת והתנגדות לטרור.107 מומלץ לארגונים יהודיים שלא לראות בתמיכת האוונגליסטים עניין המובן מאליו. מאמרים ב־eJewishPhilanthropy וערוצי תקשורת יהודיים נוספים כבר עודדו מוסדות יהודיים לגשת אל האוונגליסטים ממקום של רצינות והערכה ולזנוח את הסטראוטיפים של מניעים אפוקליפטיים טהורים. במקום זאת רצוי שייצרו שותפויות משמעותיות עם האוונגליסטים – יזמינו אותם לארץ, ישתתפו במאמצים הומניטריים משותפים ויעודדו דיאלוג בין בני נוער בסוגיות המעסיקות את שני הצדדים, כגון חופש הדת, התמודדות עם אנטישמיות ושלום עולמי.108

PreviousNext