מחקר זה עשה שימוש בשיטות מעורבות (mixed-methods): הוא שילב ראיונות איכותניים עם אנשי מפתח מהשטח לצד סקירה נרחבת של מקורות משניים, במטרה להצליב ממצאים (triangulate) באמצעות השוואה בין נקודות מבט מהשטח לבין דיווחים שפורסמו. המחקר כלל שני מרכיבים עיקריים: ראשית, בוצעו 25 ראיונות מקוונים חצי־מוּבְנים עם אנשי דת, עובדי ארגונים, מלומדים ופעילים מישראל, ארה”ב, בריטניה, איטליה, צרפת, דרום אמריקה וצפון אפריקה; כל המשתתפים, גברים ונשים, הם בעלי ניסיון ייחודי בעבודה הבין־דתית, כך שיכלו לספק תובנות עשירות ממקור ראשון. שנית, נעשתה סקירת ספרות רחבה ומקיפה של מאמרי חדשות, פרסומים אקדמיים, דוחות מארגונים, ספרים והודעות לעיתונות. גישה זו נועדה לארוג יחדיו מקורות תקשורתיים, פופולריים ומדעיים, כדי להציע תמונה מורכבת ורב־ממדית של הנוף המשתנה של מעורבות בין־דתית.
ראיונות
בין דצמבר 2023 לפברואר 2025 נערכו 25 ראיונות חצי־מובנים. שנים־עשר מן המרואיינים, גברים ונשים, מתגוררים בישראל, שמונה בארה״ב, שניים בארגנטינה, ואחד בכל אחת מהמדינות איטליה, בריטניה ומרוקו1, מה שמשקף את אופיו חובק העולם של המחקר. המשתתפים נבחרו במטרה לייצג מגוון השקפות רחב, בעיקר מתוך הקהילה היהודית, של פעילים ואנשי מקצוע, לצד כמה נקודות מבט מדמויות נוצריות ומוסלמיות. בין המשתתפים היו רבנים המעורבים במיזמים בין־דתיים, אנשי אקדמיה שעוסקים במחקר בין־דתי ופעילים בתחום, וכן כמה מנהלים ומלומדים מעמותות וארגונים המתמחים בשדה הבין־דתי. נעשה שימוש בשיטת “מדגם כדור שלג”, שבה מתחילים ב”מעגל ראשון” של משתתפים שמתאימים לקריטריונים של המחקר ואחר כך מבקשים מהם להפנות אחרים מקרב מכריהם שגם הם מתאימים לאותם קריטריונים. תהליך זה נמשך באופן מצטבר והרחיב ביעילות את מאגר המרואיינים המתאימים. משתתפים רבים שימשו כ”אנשי מעשה” (practitioners) כלומר הם הובילו או הנחו קבוצות דיאלוג, תוכניות חינוך או קואליציות של הסברה וקידום בין־דתי באזורם. ביניהם היו דמויות כמו הרב הראשי של איטליה, אנשי אקדמיה המתמחים בדיאלוג בין־דתי, מנהלים של ארגונים בין־דתיים וראש תחום היחסים הבין־דתיים במוסד יהודי גדול.
הראיונות התנהלו על פי מדריך מובנה ואחיד כדי לשמור על עקביות, אך עם זאת אפשרו שיחה פתוחה. שאלות הליבה התייחסו לרקע של כל מרואיין או מרואיינת בעבודה בין־דתית, למטרות של הארגון שלהם, וכן לתפיסתם בעניין היחסים הבין־דתיים לפני ואחרי 7 באוקטובר 2023 – כולל מצב הדיאלוג היהודי–מוסלמי והיהודי–נוצרי, האתגרים הנמשכים ונושאי הדיון האופייניים. הושם דגש על הבנת ההשפעה של אירועי 7 באוקטובר והתגובה הצבאית להם על מאמצים בין־דתיים, תוך התמקדות בשינויים בעמדות, בהשתתפות ובדיאלוג. המרואיינים שיתפו באנקדוטות ספציפיות הממחישות שינויים אלה, כגון מקרים של קריסת הדיאלוג או לחלופין צמיחתן של צורות סולידריות חדשות. הם התבקשו להתייחס לתגובות הקהילה ולציין אם הופתעו מהאופן שבו הגיבו חברי הקהילה או פעילי שטח. לאחר מכן בחנה השיחה שינויים בגישות לדיאלוג בעקבות ה־7 באוקטובר, כולל נושאי דיון חדשים, טונים משתנים או מיקוד מוגבר בטראומה. לבסוף התבקשו המרואיינים להציע מדיניות או פרקטיקות מיטביות (Best Practices) לחיזוק היחסים הבין־דתיים בעתיד. הראיונות ארכו בדרך כלל בין 60 ל־90 דקות ורובם התנהלו בזום, מלבד כמה מפגשים פיזיים בישראל. בהסכמת המשתתפים, השיחות הוקלטו ותומללו לאחר מכן. המראיינת (מחברת דוח זה) דוברת אנגלית, עברית ואיטלקית באופן שוטף; הראיונות בישראל נערכו בעברית לפי העדפת המרואיינים ואחר כך תורגמו לאנגלית תוך כדי תמלול. ריאיון אחד התקיים באיטלקית, והראיונות בארה”ב נערכו באנגלית. להבטחת הדיוק, כל הציטוטים בעבודה זו נלקחו ישירות מהתמלולים, בעריכה מינימלית בלבד לצורכי בהירות. כל ציטוט מלוּוה בהפניה למקור. נעשה כל מאמץ לשמור על הסודיות של חומרים רגישים. כל המרואיינים הסכימו להזדהות בשמם ובהגדרת תפקידם בתנאי שיתאפשר להם לעבור על הדברים טרם הפרסום.
רוב המרואיינים שנבחרו למחקר זה – אנשי מקצוע, מלומדים ופעילים בארגונים המעורבים במיזמים בין־דתיים – הם יהודים. כמו כן, רוב החומרים שנותחו בסקירה מתמקדים בתגובות של יהודים להתפתחויות בדיאלוג הבין־דתי אחרי 7 באוקטובר. זה משקף הן את מסגרת העבודה המוסדית שבה בוצע המחקר – המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) – והן את השאלה הספציפית שעמדה בלב הפרויקט: כיצד שחקנים יהודים במסגרות בין־דתיות פירשו את הקרע שנוצר בעקבות 7 באוקטובר והגיבו עליו. מכאן שהניתוח מביא לקדמת הבמה את התפיסות היהודיות בעניין קריסת הדיאלוג או חוסנו והמתחים המוסריים הכרוכים בו. הוא אינו מתיימר להציע תיאור סימטרי של הלבטים הפנימיים הנוצריים או המוסלמיים. במקומות הרלוונטיים, הדוח מסתמך על הצהרות פומביות, מסמכים מוסדיים ומחקרים משניים כדי לתת הקשר לתגובות של נוצרים או מוסלמים; אולם אתנוגרפיה מקבילה מלאה של הקהילות הללו היא מעֵבר להיקפו של המחקר הנוכחי. מגבלה זו מוצהרת במפורש כדי להבהיר שהממצאים מאירים צד אחד בלבד של מערכת יחסים שבהכרח יש בה דינמיקה הדדית.
סקירת ספרות
במקביל לראיונות בוצעה סקירה נרחבת של מקורות חיצוניים מאוקטובר 2023 עד פברואר 2025, על מנת לעמוד על ההתפתחויות המיידיות בעקבות המתקפה. הדיווחים העיתונאיים נלקחו מערוצי חדשות מובילים, וכתבי עת דתיים (בין השאר Tablet, America Magazine ו־Christian Century) הציעו נקודות מבט אנליטיות. נבחנו גם הצהרות רשמיות של ארגונים המזוהים עם דת מסוימת, בהם הוועד היהודי־אמריקאי (American Jewish Committee – AJC), האגודה האסלאמית של צפון אמריקה (Islamic Society of North America – ISNA), אתר החדשות של הווטיקן והאתר של הארכיבישוף מקנטרברי. מסמכים אלה טופלו כמקורות מידע חיוניים וציטוטים ישירים שלהם באים במקומות הרלוונטיים. היות שאירועי 7 באוקטובר התרחשו לפני זמן לא רב יחסית, הרבה מהחומר הכתוב היה עיתונאי או ראשוני ולא תוצר של מחקר אקדמי ממושך. עם זאת, שילוב של מידע מערוצי חדשות וביטאונים עם עדויות אנשי מקצוע בזמן אמת אִפשר התבוננות מקיפה למדי על האופן שבו השתנתה הדינמיקה הבין־דתית זמן קצר אחרי המתקפה. לאורך מסמך זה נעשה שימוש נרחב בציטוטים ישירים כדי לתת למשתתפים לדבר בשם עצמם. לנוכח טבעו המתמשך של הסכסוך, המחקר מציג תמונה של השנה וחצי הראשונות מתחילת המלחמה. אף כי התנאים עשויים להשתנות, עדויות אנשי המקצוע שנגבו כמעט בזמן אמת, בצירוף התגובות המתועדות הראשונות, מאפשרים מסד נתונים מוצק לניתוח. כל נטייה לרציונליזציה־בדיעבד בראיונות הצטמצמה מעצם העובדה שהם נעשו זמן קצר אחרי האירועים.
