בהחלטתה להתנגד באופן גורף לפתרון שתי המדינות חיבלה הכנסת בתוכנית הממשל בארה"ב לכונן מערך אזורי כנגד תוקפנותה הגוברת של איראן.
הדרמה בעקבות הפרישה של הנשיא ביידן דוחקת מסדר היום סוגיות רבות, ובהן כאלה הכרוכות ביחסי ישראל־ארצות הברית. החלטת הכנסת המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית שהתקבלה בשבוע שעבר היא אחת מהגלולות המרות שהנשיא הפורש נאלץ לספוג מידה של ישראל. כלל לא מובטח שיורשו או יורשתו של הנשיא שהגדיר עצמו “ציוני”, יגלו את אותה סובלנות שאפיינה את ביידן.
בהחלטתה, הכנסת מחבלת בתוכנית הממשל לכונן מערך אזורי כנגד תוקפנותה הגוברת של איראן. אבן יסוד בתוכנית זו מחייבת נורמליזציה ביחסי ישראל־סעודיה. כתנאי למהפך היסטורי שכזה, ריאד מציבה תנאים, בהם דרישה להכרה ישראלית באופק מדיני עתידי המבוסס על פתרון שתי המדינות. החלטת הכנסת פוגעת במופגן באסטרטגיה האמריקאית משום שהיא מציבה מכשול למהפך ביחסי ירושלים־ריאד.
האמריקאים מתקשים להבין את פשר כפיות הטובה הישראלית לאחר שהממשל התייצב לצד ישראל בשעותיה הקשות וסיפק ברוחב לב סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי. בוושינגטון מתקשים להבין מדוע ישראל פועלת נגד האינטרס הביטחוני שלה עצמה. מאז מתקפת חמאס הנוראה ב־7 באוקטובר צריך להיות ברור לכל ישראלי: תפיסת ביטחון המבוססת על “עם לבדד ישכון” היא אשליה ילדותית. התלות במעצמה האמריקאית מובהקת ואין לה תחליף. מערך אזורי בהנהגת וושינגטון נגד האיומים של איראן ושותפיה אינו גחמה אמריקאית, הוא אינטרס אסטרטגי ישראלי חיוני.
מלשון החלטת הכנסת מתברר כי לא די לה בתקיעת אצבע אחת לעינו של הממשל. בנוסח ההחלטה נאמר כי “כנסת ישראל מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן". הכנסת לא מתנגדת אפוא למדינה פלסטינית ממזרח לירדן. ההחלטה חושפת כי הרעיון הישן לפיו "ירדן היא פלסטין" לא נמוג כלל.
הפתרון לפיו "ירדן היא פלסטין" נדחק מהשיח על רקע ההבנה כי לישראל אינטרס ביטחוני ביציבות הממלכה ההאשמית. חשיפת פתרון זה כמועדף על ישראל הייתה נתקלת בהתנגדות תקיפה של ארצות הברית. ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים ראו ויוסיפו לראות בירדן שותפה אסטרטגית חשובה: במערך האזורי שנועד לבלום את הציר האיראני, במלחמה בטרור הג'יהאדיסטי ובקידום אינטרסים אמריקאיים בתחרות הבין־מעצמתית המתחוללת גם במזרח התיכון.
החלטת הכנסת התקבלה ערב נסיעת נתניהו לוושינגטון. ההחלטה מחבלת באסטרטגיה האזורית אותה מקדם הממשל ומבטאת זלזול והתרסה בעיצומה של מערכת בחירות טעונה. ממשלות עבר הקפידו לטפח אהדה דו־מפלגתית לישראל ונזהרו מלסמן את המועמד המועדף עליהן לנשיאות ארצות הברית. קואליציית נתניהו לא ספרה את ביידן, התעלמה מהסיוע העצום שהגיש לישראל, זלזלה בבקשותיו ומייחלת לניצחונו של טראמפ. אם יחסינו עם ארצות הברית יוסיפו להתנהל תוך לקיחת הימורים שחצניים על תוצאות הבחירות שם, דינם להידרדר, גם אם טראמפ ינצח בבחירות.