נבחרי הציבור שצריכים לשמש דוגמה עצמית לציות לחוק שהם מחוקקים ומופקדים על אכיפתו, עושים אותו פלסתר. אז מה הפלא שהמספרים מראים עליה בפשיעה כמעט בכל הפרמטרים?

ההצעה של השרים לוין וסער אינה חפה מבעיות, אך היא ראויה להתייחסות רצינית, ומראה שהקואליציה מוותרת על הכוחניות שאפיינה את הצעותיה עד כה ומחפשת פתרונות מאזנים. זוהי הרוח הנכונה שעשויה לייצב את הדמוקרטיה הישראלית.

נאשם שטרם הורשע זכאי לחזקת חפות – בכל מקרה ההגנה על זכויות האדם חייבת להיות “עיוורת” לעמדות פוליטיות.

בניגוד לשבע החזיתות האחרות, במערכה של ישראל מול עצמה היא מפסידה. מי שרוצה בטובת המדינה חייב להסכים: פשרה עכשיו

גם אם יש מקום לתיקון מערכת המשפט, שכלל אינה מושלמת, ברור לכל מי שמקדם מהלך כזה, שחידושה של "הרפורמה המשפטית" במצב הנוכחי יכול להיות הרה אסון לחברה הישראלית.

קידום הרפורמה בזמן מלחמה יעורר מחדש את ריב האחים, ובכך יפגע בחוסן הלאומי, לשמחת אויבינו. יש לחדול מכך עד שיידומו התותחים.