במקום חוקי יסוד מהסוג שבג"ץ פסל, או דומים להם, חיוני שהכנסת תירתם לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיבטיח שחוקי יסוד יהיו ראויים לשמם וייתר עתירות לפסילתם.

המאמר הזה בא להכות על חטא. על חטא שחטאנו – סוקרים, פרשנים, חוקרים – בהצגת מציאות שמזינה את עצמה. על חטא שחטאנו, אפילו בזמן המלחמה, בהצגת שני גושים, ולא שלושה, או יותר

חוקה רזה תאפשר לחדול ממצב של מונולוג כוחני בו כל רשות בתורה מפעילה כלים עוצמתיים, ולעבור לשיח של דיאלוג מאזן ומכבד בין הרשויות שסמכויותיהן מוגדרות

ההפיכה המשפטית ומהפכת הנגד, בתוך שנה, שאנו עדים לה, היא טרגדיה בשני פרקים למשפט הישראלי, לדמוקרטיה ולחברה הישראלית

אסור שהשסע יחלחל לצוות לוחמים שיושבים באותו נגמ"ש בעזה. העם צמא לאחדות, וכדי לשמר אותה - צריך לדחות את פרסום פסק הדין

כמעט שכחנו – אבל בתקופה הקרובה אמורות להתפרסם הכרעות הדין של בית המשפט העליון בשני נושאים נפיצים במיוחד: חוקתיות שני חוקי יסוד – האחד, שביטל את עילת הסבירות (חוק יסוד השפיטה) והשני, שעוסק בסוגיית הנבצרות של ראש ממשלה (חוק יסוד הממשלה). לפני המלחמה אלו היו הנושאים שבעטיים הגענו אל סף מלחמת אחים.

בנסיבות הקיימות, קיום הבחירות במועד עליו מתעקש, משום מה, שר הפנים יהיה טעות ויגרור פגיעה בהליך הדמוקרטי.